גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקורות מימון לא ברורים לצד פוטנציאל לתועלת: איך תתגלגל תוכנית המאה של טראמפ לסכסוך במזה"ת

התוכניות של דונלד טראמפ יוצאת לדרך עם מעט תומכים והרבה סקפטיות ● בלי תומכים רציניים מבחוץ ובלי תמיכה פנימית של הצדדים הניצים - ישראל והפלסטינים - התוכנית תתקשה להתקדם ● אבל אולי הזרע ייטמן ויום אחד יישא פרי ● ניתוח "גלובס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

על הנייר זו נראית תוכנית שתפורה היטב למידותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ: פתרונות שמניחים תשתית כלכלית ראויה לישויות שנמצאות במוקד הסכסוך במזרח התיכון, שתוביל אותן אל הפתרונות המדיניים, שנדחים לשלב מאוחר יותר.

מאז הקמתה ב-1994 לא הצליחה הרשות הפלסטינית לבסס כלכלה של ממש בשל המבנה הפוליטי הרעוע, השחיתות והניהול הריכוזי הכושל (להוציא תקופת ראשות הממשלה של סלאם פיאד). אבל סיבות חיצוניות נוספות הן המצב המדיני הזמני שנמשך והסמכויות השלטוניות והכלכליות שבידי ישראל. העימותים הכוללים בסגנון האינתיפאדה השנייה אמנם תמו, אבל המצב הביטחוני עדיין מתוח, והפיקוח והמחסומים גם הם מהווים מכשול כלכלי לא קטן.

במדינות השכנות, בעיקר בירדן, הפלסטינים מוגדרים כבר עשרות שנים "פליטים", והם מהווים נטל כלכלי וחברתי. התוכנית זיהתה זאת נכון, ולכן הביאה פתרונות אזוריים כוללים.

המכשולים הניצבים בפני התוכנית האמריקאית רבים, והסיכויים להצלחתה נראים כעת קטנים במיוחד.

1. המכשול המדיני: הפלסטינים לא רוצים

בחירתו של טראמפ לנשיאות וצהלות השמחה שעלו מהימין הישראלי, הבהירו לפלסטינים שעידן ברק אובמה (שגם ממנו הם לא הצליחו להפיק דבר) הסתיים. כשטראמפ מימש את הבטחתו להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים - נותקו היחסים בין הפלסטינים לאמריקאים. ההדלפות מהתוכנית, לפיהן אין בה התייחסות ישירה למדינה פלסטינית עצמאית, סתמו את הגולל על התוכנית. הפלסטינים יצאו נגדה למלחמת חורמה פוליטית.

בשיחה עם "גלובס" אמר אשרף אל עג'רמי, מבכירי הפתח ושר לשעבר בממשלה הפלסטינית, כי הרשות קיבלה הרבה סיוע מהמדינות התורמות והכול "הלך עם הרוח", בגלל המשך הכיבוש הישראלי בשטחי סי, שהם עיקר השטח בגדה ועתודות הקרקע שלה. לדבריו, "בשטחים האלה אנחנו אמורים לבנות את התשתית הכלכלית, לרבות אזורי תעשייה ותשתיות אחרות".

אל עג'רמי, שהוא חבר גם ביוזמת ז'נבה, אומר כי שיקום הכלכלה מתחיל בשליטה במעברים, יכולת סחר חופשי עם העולם, התנהלות לפי חקיקה עצמאית וכו'. כל זה מתקיים רק ביישות מדינית עצמאית, שמנהלת את ענייניה. כלומר, בלי סיום הכיבוש הישראלי על כל שטחי הגדה, בלי עצמאות פלסטינית ממשית, אין שום סיכוי להתקדמות כלכלית.

לדבריו, "אנו לא רוצים להשתתף בפרויקט מדיני חמור מאוד מבחינתנו, שמתעלם מבעיית הפליטים, מציג את בעיית ירושלים כשולית, לא מדבר על נסיגה ישראלית, ולא על קווי 1967. שיילכו לעזאזל טראמפ והאחרים עם הכסף שלהם - אנחנו קודם כל נקבל  מדינה משלנו ורק אז הכסף יוכל לפתור בעיות".

לכן הוא אומר, הפלסטינים לא ישתפו פעולה עם שום חלק בפרויקט הזה, שהורס את התשתית הבינלאומית לשלום ומערער את הלגיטימציה של כל היוזמות וההחלטות הקודמות.

"האמריקאים מנסים לקנות אותנו, אבל הפלסטינים רוצים כבוד ועצמאות - ובלי זה שום דבר לא יזוז", הוא מסכם.

הפרסום ב"גלובס", לפיו יש בתוכנית מתווה להקמת מדינה עצמאית אינו מספק את הפלסטינים. הם רוצים להפוך את התהליך - קודם כול מדינה ואז כסף לשיקום הכלכלה.

בהיבט הפנים-פלסטיני בטווח הקצר, התוכנית באה לאבו-מאזן בזמן טוב. ההתנגדות לה מחזירה לו מהפופולריות הרבה שאיבד. אנשיו מארגנים הפגנות נגד התוכנית ומנסים להחזיר את הצבע ללחיים של אנשי הפתח והרחוב הפלסטיני בכלל.

מדינות ערב ה"מתונות" חצויות. מצד אחד הן מעוניינות בקידום הפתרון לסכסוך. ירדן ומצרים מקוות שזה יסייע לפתור את בעיות העצומות שלהן. למדינות המפרץ נמאס מהמצב המדיני התקוע שמפלג את העולם הערבי, ומחליש אותן מול האיום האיראני. אבל ההתנגדות הפלסטינית מעקרת תמיכה זו, ואף אחת מהן, גם לא סעודיה, לא תהיה מוכנה להתקדם ללא הכנסת הפלשתינים למו"מ - דבר שנראה כרגע רחוק מאוד.

2. ההיבט הכלכלי: אין מקורות מימון

לדברי יוסי ביילין, מאדריכלי אוסלו, אם היו מביאים התייחסות רצינית למקור הכספי של התוכנית, אולי ניתן היה להתייחס אליה ברצינות. אבל, בפועל יש תוכנית לא רצינית, שלא מסמנת מקורות מימון ממשיים, למרות שהיא נראית יפה והפרויקטים מעניינים.

נקודה אחרת שהוא מעלה היא "ההתעלמות", כדבריו, מההוצאה הכי גדולה - וזה הפיצוי לפליטים הפלסטינים, כמו גם ליהודים שיצאו ממדינות ערב. הסכום שדובר עליו במשא ומתן הוותיק בקמפ דייויד היה 30 מיליארד דולר בהערכה מצמצמת - ובסדר גודל של 40 מיליארד דולר במונחים של היום. אם העולם יצטרך להחליט בין תוכנית טראמפ לפתרון בעיית הפליטים, יתנו את הכסף לפליטים. ביילין אומר כי התוכנית תואמת לשיטה הקבועה של טראמפ - שמישהו אחר ישלם.

העובדה שחלק גדול מהכסף מוגדר "הלוואות", משמשת את הפלסטינים כהוכחה לכך שבסוף הנטל הכלכלי ייפול עליהם, והם ישארו במעמד של מקבצי נדבות כדי לעמוד בהחזרי ההלוואות.

3. ההיבט הפוליטי: ישראל במערכת בחירות

הבחירות בפתח. ראש הממשלה בנימין נתניהו והמערכת הפוליטית הישראלית תקעו לטראמפ את התוכנית. הכוונות היו להציגה בתחילת השנה, כולל את הפרק המדיני, שטרם פורסם. אבל הבחירות שנקבעו לאפריל דחו את זה. הכישלון בהרכבת הממשלה והבחירות הנוספות בספטמבר, מנטרלות למעשה את ישראל מדיון בעניין - וכך לא נותרה לטראמפ הברירה, אלא לעסוק בהיבט הכלכלי בלבד. וגם זה בהילוך נמוך, בגלל ההתנגדות שהצליחו לעורר הפלסטינים בקרב מנהיגי מדינות ערב.

גם אם תהיה התקדמות מסויימת בסדנא הכלכלית בבחריין, הצגתה של תוכנית מדינית מרחיקת לכת לא תהיה לפני החורף, לאחר הקמת ממשלה בישראל. כאן אנו כבר נכנסים לשנת הבחירות האמריקאית. העבר מלמד שנשיאים אמריקאים אינם פנויים דיים לקדם מהלכים מורכבים וקשים כאלה, והניסיונות המעטים שהיו, כשלו.

4. הנקודה הסינית: הם נשארו בחוץ

עורך הדין שרגא בירן, נשיא המכון האקדמי לרפורמות מבניות, אומר כי הטעות הגדולה של האמריקאים היא אי-הכללתה של סין בתוכנית. לדבריו, השקט באזור הוא כורח קיומי של הסינים, שתלויים בנפט מהמפרץ - איראני סעודי ועיראקי. הסינים לא יאפשרו מהלכים כה דרמטיים ללא שמירה על האינטרסים שלהם.

לדבריו, הסינים השקיעו באזור יותר מטריליון דולר ב-15 השנה האחרונות במסגרת מה שמכונה "דרך המשי החדשה", ולכן לא יהיו מוכנים להישאר בחוץ. עהדבר עלול להביא להפלת התוכנית.

5. הפילוג הפלסטיני: התעלמות מהצרכים

התוכנית מתעלמת למעשה מהפילוג הפנים-פלסטיני ומהשליטה של חמאס ברצועת עזה. התגובות בחמאס ובג'יהאד האסלמי כלפי ועידת בחריין והתוכנית חריפות בהרבה, אף שרצועת עזה זקוקה פי כמה מהגדה לשיקום כלכלי. הפילוג הזה מונע למעשה את ביצועם של פרויקטים רבים, שיש להם כבר מימון בינלאומי, כמו התפלת מים, תשתית חשמל, ביוב ועוד. וכך, למשל, מסילת הרכבת המתוכננת בין הרצועה לגדה, היא סוג של חלום (לפני שהבאנו בחשבון את העמדה הישראלית בנושא).

ובכל זאת - התוכנית הכלכלית הזו מביאה חזון - לפלסטינים בעיקר, אבל גם לאזור כולו. סוג של מזרח תיכון חדש, מפורט מאוד, עם חישובי עלויות מדויקים וטבלאות שמסכמות את העלייה בתמ"ג, והרווחים הצפויים, תוך הצגת מודלים כלכליים מבוססים. היא מראה את הפוטנציאל באופן מוחשי, ומסמנת לכל חסרי התקווה, אלה שנוטשים את רצועת עזה והגדה לאירופה, שעשוי להיות סיכוי אחר.

התוכנית מציבה תנאים שמשמעותם מדינית, למשל שליטה של הפלסטינים על המעברים ועצמאות מסחרית וכלכלית. אלה היבטים שישראל לא תשתגע עליהם, אך הם הכרחיים לקיום כלכלה פלסטינית עצמאית.

התוכנית לא תקרה מחר, היא לא תצא לדרך, ובוודאי לא בטרם תוצג התוכנית המדינית, אבל היא מציבה בפני הפלסטינים תמונה יפה של הפיכת חבל הארץ שלהם לפורח. התקווה האמריקאית היא שהזרע ייטמן, שהציבור, כמו גם מקבלי ההחלטות, יראה את הפוטנציאל ותימנע פסילה מראש של מהלך כזה. כרגע, לא נראה שזה יקרה. 

השקעות עיקריות לפי תוכנית המאה

■ 6.5 מיליארד דולר בתחבורה והתניידות
■ 3.3 מיליארד דולר ברפורמות וממשל
■ 2.6 מיליארד דולר בשירותים דיגיטליים
■ 2.5 מיליארד דולר בתשתית אנרגיה
■ 2.3 מיליארד דולר בתשתית מים
■ 1.9 מיליארד דולר בחינוך

עוד כתבות

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בפתיחה בתל אביב; אנלייט מזנקת, דלתא מותגים נופלת

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה