גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקורות מימון לא ברורים לצד פוטנציאל לתועלת: איך תתגלגל תוכנית המאה של טראמפ לסכסוך במזה"ת

התוכניות של דונלד טראמפ יוצאת לדרך עם מעט תומכים והרבה סקפטיות ● בלי תומכים רציניים מבחוץ ובלי תמיכה פנימית של הצדדים הניצים - ישראל והפלסטינים - התוכנית תתקשה להתקדם ● אבל אולי הזרע ייטמן ויום אחד יישא פרי ● ניתוח "גלובס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

על הנייר זו נראית תוכנית שתפורה היטב למידותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ: פתרונות שמניחים תשתית כלכלית ראויה לישויות שנמצאות במוקד הסכסוך במזרח התיכון, שתוביל אותן אל הפתרונות המדיניים, שנדחים לשלב מאוחר יותר.

מאז הקמתה ב-1994 לא הצליחה הרשות הפלסטינית לבסס כלכלה של ממש בשל המבנה הפוליטי הרעוע, השחיתות והניהול הריכוזי הכושל (להוציא תקופת ראשות הממשלה של סלאם פיאד). אבל סיבות חיצוניות נוספות הן המצב המדיני הזמני שנמשך והסמכויות השלטוניות והכלכליות שבידי ישראל. העימותים הכוללים בסגנון האינתיפאדה השנייה אמנם תמו, אבל המצב הביטחוני עדיין מתוח, והפיקוח והמחסומים גם הם מהווים מכשול כלכלי לא קטן.

במדינות השכנות, בעיקר בירדן, הפלסטינים מוגדרים כבר עשרות שנים "פליטים", והם מהווים נטל כלכלי וחברתי. התוכנית זיהתה זאת נכון, ולכן הביאה פתרונות אזוריים כוללים.

המכשולים הניצבים בפני התוכנית האמריקאית רבים, והסיכויים להצלחתה נראים כעת קטנים במיוחד.

1. המכשול המדיני: הפלסטינים לא רוצים

בחירתו של טראמפ לנשיאות וצהלות השמחה שעלו מהימין הישראלי, הבהירו לפלסטינים שעידן ברק אובמה (שגם ממנו הם לא הצליחו להפיק דבר) הסתיים. כשטראמפ מימש את הבטחתו להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים - נותקו היחסים בין הפלסטינים לאמריקאים. ההדלפות מהתוכנית, לפיהן אין בה התייחסות ישירה למדינה פלסטינית עצמאית, סתמו את הגולל על התוכנית. הפלסטינים יצאו נגדה למלחמת חורמה פוליטית.

בשיחה עם "גלובס" אמר אשרף אל עג'רמי, מבכירי הפתח ושר לשעבר בממשלה הפלסטינית, כי הרשות קיבלה הרבה סיוע מהמדינות התורמות והכול "הלך עם הרוח", בגלל המשך הכיבוש הישראלי בשטחי סי, שהם עיקר השטח בגדה ועתודות הקרקע שלה. לדבריו, "בשטחים האלה אנחנו אמורים לבנות את התשתית הכלכלית, לרבות אזורי תעשייה ותשתיות אחרות".

אל עג'רמי, שהוא חבר גם ביוזמת ז'נבה, אומר כי שיקום הכלכלה מתחיל בשליטה במעברים, יכולת סחר חופשי עם העולם, התנהלות לפי חקיקה עצמאית וכו'. כל זה מתקיים רק ביישות מדינית עצמאית, שמנהלת את ענייניה. כלומר, בלי סיום הכיבוש הישראלי על כל שטחי הגדה, בלי עצמאות פלסטינית ממשית, אין שום סיכוי להתקדמות כלכלית.

לדבריו, "אנו לא רוצים להשתתף בפרויקט מדיני חמור מאוד מבחינתנו, שמתעלם מבעיית הפליטים, מציג את בעיית ירושלים כשולית, לא מדבר על נסיגה ישראלית, ולא על קווי 1967. שיילכו לעזאזל טראמפ והאחרים עם הכסף שלהם - אנחנו קודם כל נקבל  מדינה משלנו ורק אז הכסף יוכל לפתור בעיות".

לכן הוא אומר, הפלסטינים לא ישתפו פעולה עם שום חלק בפרויקט הזה, שהורס את התשתית הבינלאומית לשלום ומערער את הלגיטימציה של כל היוזמות וההחלטות הקודמות.

"האמריקאים מנסים לקנות אותנו, אבל הפלסטינים רוצים כבוד ועצמאות - ובלי זה שום דבר לא יזוז", הוא מסכם.

הפרסום ב"גלובס", לפיו יש בתוכנית מתווה להקמת מדינה עצמאית אינו מספק את הפלסטינים. הם רוצים להפוך את התהליך - קודם כול מדינה ואז כסף לשיקום הכלכלה.

בהיבט הפנים-פלסטיני בטווח הקצר, התוכנית באה לאבו-מאזן בזמן טוב. ההתנגדות לה מחזירה לו מהפופולריות הרבה שאיבד. אנשיו מארגנים הפגנות נגד התוכנית ומנסים להחזיר את הצבע ללחיים של אנשי הפתח והרחוב הפלסטיני בכלל.

מדינות ערב ה"מתונות" חצויות. מצד אחד הן מעוניינות בקידום הפתרון לסכסוך. ירדן ומצרים מקוות שזה יסייע לפתור את בעיות העצומות שלהן. למדינות המפרץ נמאס מהמצב המדיני התקוע שמפלג את העולם הערבי, ומחליש אותן מול האיום האיראני. אבל ההתנגדות הפלסטינית מעקרת תמיכה זו, ואף אחת מהן, גם לא סעודיה, לא תהיה מוכנה להתקדם ללא הכנסת הפלשתינים למו"מ - דבר שנראה כרגע רחוק מאוד.

2. ההיבט הכלכלי: אין מקורות מימון

לדברי יוסי ביילין, מאדריכלי אוסלו, אם היו מביאים התייחסות רצינית למקור הכספי של התוכנית, אולי ניתן היה להתייחס אליה ברצינות. אבל, בפועל יש תוכנית לא רצינית, שלא מסמנת מקורות מימון ממשיים, למרות שהיא נראית יפה והפרויקטים מעניינים.

נקודה אחרת שהוא מעלה היא "ההתעלמות", כדבריו, מההוצאה הכי גדולה - וזה הפיצוי לפליטים הפלסטינים, כמו גם ליהודים שיצאו ממדינות ערב. הסכום שדובר עליו במשא ומתן הוותיק בקמפ דייויד היה 30 מיליארד דולר בהערכה מצמצמת - ובסדר גודל של 40 מיליארד דולר במונחים של היום. אם העולם יצטרך להחליט בין תוכנית טראמפ לפתרון בעיית הפליטים, יתנו את הכסף לפליטים. ביילין אומר כי התוכנית תואמת לשיטה הקבועה של טראמפ - שמישהו אחר ישלם.

העובדה שחלק גדול מהכסף מוגדר "הלוואות", משמשת את הפלסטינים כהוכחה לכך שבסוף הנטל הכלכלי ייפול עליהם, והם ישארו במעמד של מקבצי נדבות כדי לעמוד בהחזרי ההלוואות.

3. ההיבט הפוליטי: ישראל במערכת בחירות

הבחירות בפתח. ראש הממשלה בנימין נתניהו והמערכת הפוליטית הישראלית תקעו לטראמפ את התוכנית. הכוונות היו להציגה בתחילת השנה, כולל את הפרק המדיני, שטרם פורסם. אבל הבחירות שנקבעו לאפריל דחו את זה. הכישלון בהרכבת הממשלה והבחירות הנוספות בספטמבר, מנטרלות למעשה את ישראל מדיון בעניין - וכך לא נותרה לטראמפ הברירה, אלא לעסוק בהיבט הכלכלי בלבד. וגם זה בהילוך נמוך, בגלל ההתנגדות שהצליחו לעורר הפלסטינים בקרב מנהיגי מדינות ערב.

גם אם תהיה התקדמות מסויימת בסדנא הכלכלית בבחריין, הצגתה של תוכנית מדינית מרחיקת לכת לא תהיה לפני החורף, לאחר הקמת ממשלה בישראל. כאן אנו כבר נכנסים לשנת הבחירות האמריקאית. העבר מלמד שנשיאים אמריקאים אינם פנויים דיים לקדם מהלכים מורכבים וקשים כאלה, והניסיונות המעטים שהיו, כשלו.

4. הנקודה הסינית: הם נשארו בחוץ

עורך הדין שרגא בירן, נשיא המכון האקדמי לרפורמות מבניות, אומר כי הטעות הגדולה של האמריקאים היא אי-הכללתה של סין בתוכנית. לדבריו, השקט באזור הוא כורח קיומי של הסינים, שתלויים בנפט מהמפרץ - איראני סעודי ועיראקי. הסינים לא יאפשרו מהלכים כה דרמטיים ללא שמירה על האינטרסים שלהם.

לדבריו, הסינים השקיעו באזור יותר מטריליון דולר ב-15 השנה האחרונות במסגרת מה שמכונה "דרך המשי החדשה", ולכן לא יהיו מוכנים להישאר בחוץ. עהדבר עלול להביא להפלת התוכנית.

5. הפילוג הפלסטיני: התעלמות מהצרכים

התוכנית מתעלמת למעשה מהפילוג הפנים-פלסטיני ומהשליטה של חמאס ברצועת עזה. התגובות בחמאס ובג'יהאד האסלמי כלפי ועידת בחריין והתוכנית חריפות בהרבה, אף שרצועת עזה זקוקה פי כמה מהגדה לשיקום כלכלי. הפילוג הזה מונע למעשה את ביצועם של פרויקטים רבים, שיש להם כבר מימון בינלאומי, כמו התפלת מים, תשתית חשמל, ביוב ועוד. וכך, למשל, מסילת הרכבת המתוכננת בין הרצועה לגדה, היא סוג של חלום (לפני שהבאנו בחשבון את העמדה הישראלית בנושא).

ובכל זאת - התוכנית הכלכלית הזו מביאה חזון - לפלסטינים בעיקר, אבל גם לאזור כולו. סוג של מזרח תיכון חדש, מפורט מאוד, עם חישובי עלויות מדויקים וטבלאות שמסכמות את העלייה בתמ"ג, והרווחים הצפויים, תוך הצגת מודלים כלכליים מבוססים. היא מראה את הפוטנציאל באופן מוחשי, ומסמנת לכל חסרי התקווה, אלה שנוטשים את רצועת עזה והגדה לאירופה, שעשוי להיות סיכוי אחר.

התוכנית מציבה תנאים שמשמעותם מדינית, למשל שליטה של הפלסטינים על המעברים ועצמאות מסחרית וכלכלית. אלה היבטים שישראל לא תשתגע עליהם, אך הם הכרחיים לקיום כלכלה פלסטינית עצמאית.

התוכנית לא תקרה מחר, היא לא תצא לדרך, ובוודאי לא בטרם תוצג התוכנית המדינית, אבל היא מציבה בפני הפלסטינים תמונה יפה של הפיכת חבל הארץ שלהם לפורח. התקווה האמריקאית היא שהזרע ייטמן, שהציבור, כמו גם מקבלי ההחלטות, יראה את הפוטנציאל ותימנע פסילה מראש של מהלך כזה. כרגע, לא נראה שזה יקרה. 

השקעות עיקריות לפי תוכנית המאה

■ 6.5 מיליארד דולר בתחבורה והתניידות
■ 3.3 מיליארד דולר ברפורמות וממשל
■ 2.6 מיליארד דולר בשירותים דיגיטליים
■ 2.5 מיליארד דולר בתשתית אנרגיה
■ 2.3 מיליארד דולר בתשתית מים
■ 1.9 מיליארד דולר בחינוך

עוד כתבות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון