גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקורות מימון לא ברורים לצד פוטנציאל לתועלת: איך תתגלגל תוכנית המאה של טראמפ לסכסוך במזה"ת

התוכניות של דונלד טראמפ יוצאת לדרך עם מעט תומכים והרבה סקפטיות ● בלי תומכים רציניים מבחוץ ובלי תמיכה פנימית של הצדדים הניצים - ישראל והפלסטינים - התוכנית תתקשה להתקדם ● אבל אולי הזרע ייטמן ויום אחד יישא פרי ● ניתוח "גלובס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

על הנייר זו נראית תוכנית שתפורה היטב למידותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ: פתרונות שמניחים תשתית כלכלית ראויה לישויות שנמצאות במוקד הסכסוך במזרח התיכון, שתוביל אותן אל הפתרונות המדיניים, שנדחים לשלב מאוחר יותר.

מאז הקמתה ב-1994 לא הצליחה הרשות הפלסטינית לבסס כלכלה של ממש בשל המבנה הפוליטי הרעוע, השחיתות והניהול הריכוזי הכושל (להוציא תקופת ראשות הממשלה של סלאם פיאד). אבל סיבות חיצוניות נוספות הן המצב המדיני הזמני שנמשך והסמכויות השלטוניות והכלכליות שבידי ישראל. העימותים הכוללים בסגנון האינתיפאדה השנייה אמנם תמו, אבל המצב הביטחוני עדיין מתוח, והפיקוח והמחסומים גם הם מהווים מכשול כלכלי לא קטן.

במדינות השכנות, בעיקר בירדן, הפלסטינים מוגדרים כבר עשרות שנים "פליטים", והם מהווים נטל כלכלי וחברתי. התוכנית זיהתה זאת נכון, ולכן הביאה פתרונות אזוריים כוללים.

המכשולים הניצבים בפני התוכנית האמריקאית רבים, והסיכויים להצלחתה נראים כעת קטנים במיוחד.

1. המכשול המדיני: הפלסטינים לא רוצים

בחירתו של טראמפ לנשיאות וצהלות השמחה שעלו מהימין הישראלי, הבהירו לפלסטינים שעידן ברק אובמה (שגם ממנו הם לא הצליחו להפיק דבר) הסתיים. כשטראמפ מימש את הבטחתו להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים - נותקו היחסים בין הפלסטינים לאמריקאים. ההדלפות מהתוכנית, לפיהן אין בה התייחסות ישירה למדינה פלסטינית עצמאית, סתמו את הגולל על התוכנית. הפלסטינים יצאו נגדה למלחמת חורמה פוליטית.

בשיחה עם "גלובס" אמר אשרף אל עג'רמי, מבכירי הפתח ושר לשעבר בממשלה הפלסטינית, כי הרשות קיבלה הרבה סיוע מהמדינות התורמות והכול "הלך עם הרוח", בגלל המשך הכיבוש הישראלי בשטחי סי, שהם עיקר השטח בגדה ועתודות הקרקע שלה. לדבריו, "בשטחים האלה אנחנו אמורים לבנות את התשתית הכלכלית, לרבות אזורי תעשייה ותשתיות אחרות".

אל עג'רמי, שהוא חבר גם ביוזמת ז'נבה, אומר כי שיקום הכלכלה מתחיל בשליטה במעברים, יכולת סחר חופשי עם העולם, התנהלות לפי חקיקה עצמאית וכו'. כל זה מתקיים רק ביישות מדינית עצמאית, שמנהלת את ענייניה. כלומר, בלי סיום הכיבוש הישראלי על כל שטחי הגדה, בלי עצמאות פלסטינית ממשית, אין שום סיכוי להתקדמות כלכלית.

לדבריו, "אנו לא רוצים להשתתף בפרויקט מדיני חמור מאוד מבחינתנו, שמתעלם מבעיית הפליטים, מציג את בעיית ירושלים כשולית, לא מדבר על נסיגה ישראלית, ולא על קווי 1967. שיילכו לעזאזל טראמפ והאחרים עם הכסף שלהם - אנחנו קודם כל נקבל  מדינה משלנו ורק אז הכסף יוכל לפתור בעיות".

לכן הוא אומר, הפלסטינים לא ישתפו פעולה עם שום חלק בפרויקט הזה, שהורס את התשתית הבינלאומית לשלום ומערער את הלגיטימציה של כל היוזמות וההחלטות הקודמות.

"האמריקאים מנסים לקנות אותנו, אבל הפלסטינים רוצים כבוד ועצמאות - ובלי זה שום דבר לא יזוז", הוא מסכם.

הפרסום ב"גלובס", לפיו יש בתוכנית מתווה להקמת מדינה עצמאית אינו מספק את הפלסטינים. הם רוצים להפוך את התהליך - קודם כול מדינה ואז כסף לשיקום הכלכלה.

בהיבט הפנים-פלסטיני בטווח הקצר, התוכנית באה לאבו-מאזן בזמן טוב. ההתנגדות לה מחזירה לו מהפופולריות הרבה שאיבד. אנשיו מארגנים הפגנות נגד התוכנית ומנסים להחזיר את הצבע ללחיים של אנשי הפתח והרחוב הפלסטיני בכלל.

מדינות ערב ה"מתונות" חצויות. מצד אחד הן מעוניינות בקידום הפתרון לסכסוך. ירדן ומצרים מקוות שזה יסייע לפתור את בעיות העצומות שלהן. למדינות המפרץ נמאס מהמצב המדיני התקוע שמפלג את העולם הערבי, ומחליש אותן מול האיום האיראני. אבל ההתנגדות הפלסטינית מעקרת תמיכה זו, ואף אחת מהן, גם לא סעודיה, לא תהיה מוכנה להתקדם ללא הכנסת הפלשתינים למו"מ - דבר שנראה כרגע רחוק מאוד.

2. ההיבט הכלכלי: אין מקורות מימון

לדברי יוסי ביילין, מאדריכלי אוסלו, אם היו מביאים התייחסות רצינית למקור הכספי של התוכנית, אולי ניתן היה להתייחס אליה ברצינות. אבל, בפועל יש תוכנית לא רצינית, שלא מסמנת מקורות מימון ממשיים, למרות שהיא נראית יפה והפרויקטים מעניינים.

נקודה אחרת שהוא מעלה היא "ההתעלמות", כדבריו, מההוצאה הכי גדולה - וזה הפיצוי לפליטים הפלסטינים, כמו גם ליהודים שיצאו ממדינות ערב. הסכום שדובר עליו במשא ומתן הוותיק בקמפ דייויד היה 30 מיליארד דולר בהערכה מצמצמת - ובסדר גודל של 40 מיליארד דולר במונחים של היום. אם העולם יצטרך להחליט בין תוכנית טראמפ לפתרון בעיית הפליטים, יתנו את הכסף לפליטים. ביילין אומר כי התוכנית תואמת לשיטה הקבועה של טראמפ - שמישהו אחר ישלם.

העובדה שחלק גדול מהכסף מוגדר "הלוואות", משמשת את הפלסטינים כהוכחה לכך שבסוף הנטל הכלכלי ייפול עליהם, והם ישארו במעמד של מקבצי נדבות כדי לעמוד בהחזרי ההלוואות.

3. ההיבט הפוליטי: ישראל במערכת בחירות

הבחירות בפתח. ראש הממשלה בנימין נתניהו והמערכת הפוליטית הישראלית תקעו לטראמפ את התוכנית. הכוונות היו להציגה בתחילת השנה, כולל את הפרק המדיני, שטרם פורסם. אבל הבחירות שנקבעו לאפריל דחו את זה. הכישלון בהרכבת הממשלה והבחירות הנוספות בספטמבר, מנטרלות למעשה את ישראל מדיון בעניין - וכך לא נותרה לטראמפ הברירה, אלא לעסוק בהיבט הכלכלי בלבד. וגם זה בהילוך נמוך, בגלל ההתנגדות שהצליחו לעורר הפלסטינים בקרב מנהיגי מדינות ערב.

גם אם תהיה התקדמות מסויימת בסדנא הכלכלית בבחריין, הצגתה של תוכנית מדינית מרחיקת לכת לא תהיה לפני החורף, לאחר הקמת ממשלה בישראל. כאן אנו כבר נכנסים לשנת הבחירות האמריקאית. העבר מלמד שנשיאים אמריקאים אינם פנויים דיים לקדם מהלכים מורכבים וקשים כאלה, והניסיונות המעטים שהיו, כשלו.

4. הנקודה הסינית: הם נשארו בחוץ

עורך הדין שרגא בירן, נשיא המכון האקדמי לרפורמות מבניות, אומר כי הטעות הגדולה של האמריקאים היא אי-הכללתה של סין בתוכנית. לדבריו, השקט באזור הוא כורח קיומי של הסינים, שתלויים בנפט מהמפרץ - איראני סעודי ועיראקי. הסינים לא יאפשרו מהלכים כה דרמטיים ללא שמירה על האינטרסים שלהם.

לדבריו, הסינים השקיעו באזור יותר מטריליון דולר ב-15 השנה האחרונות במסגרת מה שמכונה "דרך המשי החדשה", ולכן לא יהיו מוכנים להישאר בחוץ. עהדבר עלול להביא להפלת התוכנית.

5. הפילוג הפלסטיני: התעלמות מהצרכים

התוכנית מתעלמת למעשה מהפילוג הפנים-פלסטיני ומהשליטה של חמאס ברצועת עזה. התגובות בחמאס ובג'יהאד האסלמי כלפי ועידת בחריין והתוכנית חריפות בהרבה, אף שרצועת עזה זקוקה פי כמה מהגדה לשיקום כלכלי. הפילוג הזה מונע למעשה את ביצועם של פרויקטים רבים, שיש להם כבר מימון בינלאומי, כמו התפלת מים, תשתית חשמל, ביוב ועוד. וכך, למשל, מסילת הרכבת המתוכננת בין הרצועה לגדה, היא סוג של חלום (לפני שהבאנו בחשבון את העמדה הישראלית בנושא).

ובכל זאת - התוכנית הכלכלית הזו מביאה חזון - לפלסטינים בעיקר, אבל גם לאזור כולו. סוג של מזרח תיכון חדש, מפורט מאוד, עם חישובי עלויות מדויקים וטבלאות שמסכמות את העלייה בתמ"ג, והרווחים הצפויים, תוך הצגת מודלים כלכליים מבוססים. היא מראה את הפוטנציאל באופן מוחשי, ומסמנת לכל חסרי התקווה, אלה שנוטשים את רצועת עזה והגדה לאירופה, שעשוי להיות סיכוי אחר.

התוכנית מציבה תנאים שמשמעותם מדינית, למשל שליטה של הפלסטינים על המעברים ועצמאות מסחרית וכלכלית. אלה היבטים שישראל לא תשתגע עליהם, אך הם הכרחיים לקיום כלכלה פלסטינית עצמאית.

התוכנית לא תקרה מחר, היא לא תצא לדרך, ובוודאי לא בטרם תוצג התוכנית המדינית, אבל היא מציבה בפני הפלסטינים תמונה יפה של הפיכת חבל הארץ שלהם לפורח. התקווה האמריקאית היא שהזרע ייטמן, שהציבור, כמו גם מקבלי ההחלטות, יראה את הפוטנציאל ותימנע פסילה מראש של מהלך כזה. כרגע, לא נראה שזה יקרה. 

השקעות עיקריות לפי תוכנית המאה

■ 6.5 מיליארד דולר בתחבורה והתניידות
■ 3.3 מיליארד דולר ברפורמות וממשל
■ 2.6 מיליארד דולר בשירותים דיגיטליים
■ 2.5 מיליארד דולר בתשתית אנרגיה
■ 2.3 מיליארד דולר בתשתית מים
■ 1.9 מיליארד דולר בחינוך

עוד כתבות

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"