גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האצבע הרועדת על ההדק: טראמפ הוא נשיא של אינטואיציות

לא רע אם מתעורר ספק אצל נשיא אמריקאי לפני שהוא מורה על מהלך צבאי עם פוטנציאל הרסני ● אבל אם הספק מייצג התכחשות להיסטוריה של מנהיגות ושל מעורבות, הוא צריך להדאיג את בעלי בריתה של ארה"ב ● הנשיא טראמפ מייצג אינסטינקט בדלני, ש"150 איראנים" הם רק ביטוי מקרי שלו ● פרשנות

מסוק קרב נוחת על סיפון נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן שבמפרץ הפרסי / צילום: רויטרס
מסוק קרב נוחת על סיפון נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן שבמפרץ הפרסי / צילום: רויטרס

מנהיג פוליטי שאצבעו רועדת על ההדק? זה לא כל כך רע, בייחוד אם סחיטת ההדק מפעילה מכונת מלחמה אדירה, ומניבה תוצאות לא חזויות.

קשה להתלונן על נשיא אמריקאי, הנתקף הרהור שני לפני שהוא נותן את הפקודה, מפני שמתחוור לו המחיר האנושי של פקודתו. יש הסכמה רחבה שאמריקה הייתה יוצאת נשכרת אילו ג׳ורג׳ בוש הבן היה נתקף הרהורים כאלה במארס 2003, לפני שפלש לעיראק; ואילו לינדון ג׳ונסון היה נתקף ב-1965, כאשר אישר פעולת גמול גדולת ממדים על התקפה צפון-וייטנאמית במפרץ טונקין (שכנראה לא הייתה ולא נבראה), והתחיל בזה את הטרגדיה האיומה בת שמונה השנים של מלחמת וייטנאם.

עוד שנים ידובר בסדר המדויק של המאורעות בחדר המצב של הבית הלבן בלילה שבין חמישי לשישי, בסוף השבוע שעבר. אבל אין זה מן הנמנע שהירתעות דונלד טראמפ מפני מהלך צבאי נגד איראן טרפה קלפים ושינתה משוואות.

קודם כול, היא סיימה, לפחות פוטנציאלית, פנטזיה ישראלית שארה"ב של טראמפ תחתה את הגחלים בשביל ישראל, ותשים קץ לאיום האסטרטגי האיראני.

ניציות הייתה ברירת מחדל

הטור הזה חזר וטען, כי דונלד טראמפ אינו נץ, ולא קורץ מן החומר שבזמן ממשל בוש למדנו לקרוא לו "שמרנות חדשה", או "ניאו-קונסרבטיזם". טראמפ נמצא בימין הכלכלי, לפחות בעניינים מסוימים, אבל הוא אינו שייך לימין האינטרנציונליסטי, שהתגבש בארה"ב ב-75 השנה האחרונות; זה הימין שרצה כי אמריקה לא סתם תנהיג את העולם, אלא תנהל אותו.

אחד המבטאים של הימין הזה בשנים הראשונות של המאה, הפרשן המנוח צ׳ארלס קרותהמר, כתב ב-2001 שארה"ב היא היורשת של האימפריה הרומית ב"עולם חד-קוטבי", ועליה להתנהג ככזאת. אין עניין אחד עלי אדמות שאינו נוגע לה, ואין עניין אחד שאינו ראוי להתערבותה (אין זה ציטוט, אלא תימצות).

באותם הימים, פילוסופיה ופרקטיקה ניאו-קונסרבטיביות משלו בכיפה הרפובליקאית. הנשיא אימץ אותן אל חיקו, סגן הנשיא ניצח עליהן, שר ההגנה ומשנהו הוציאו אותן אל הפועל, והקונגרס איפשר אותן. כה דומיננטי היה קו המחשבה ההוא עד שרק רפובליקאי אחד מתוך 48 בסנאט התנגד למלחמה; וחשובי הדמוקרטים הצביעו לטובתה, כולל הילארי קלינטון, ג׳ון קרי וג׳ו ביידן, שטיפחו כבר אז יומרות נשיאותיות.

ניציות נטתה להדריך את מדיניות החוץ של ארה"ב מאז תחילת מלחמת העולם השנייה. מעניין שהיא בלטה יותר אצל נשיאים דמוקרטיים, על אף קיומו של אגף יוני חזק מאוד במפלגה. אולי זו הייתה תוצאה של צירוף נסיבות, ואולי לא רק של צירוף נסיבות.

קשה להגיד ששררו חילוקי דעות נוקבים בין המפלגות על השימוש בכוח צבאי. הדמוקרטים הפגינו חוסר חשק להתיר לנשיא ג׳ורג׳ בוש האב לצאת למלחמה, כדי לגרש את סדאם חוסיין מכוויית, ב-1991. כיוצא בזה, רוב הרפובליקאים בסנאט הצביעו נגד מלחמה לגירוש הסרבים מקוסובו ב-1999 בזמן נשיאותו של ביל קלינטון. אבל שתי המלחמה ההן היו זולות (לאמריקאים, לא לעיראקים ולא לסרבים), וההצדקה הייתה כה אנושית ומוסרית, עד שלעצם ההתנגדות לא נודעה כל השפעה בטווח הארוך.

לשמור מרחק מ"העולם הישן"

הפוטנציאל של בדלנות לא מש משום מפלגה. מקורות הנטייה לאי-התערבות הם היסטוריים. את שורשיהם אפשר למצוא בימיה הראשונים של הרפובליקה. שמירת מרחק מסכסוכי "העולם הישן" הייתה אבן פינה של מדיניות החוץ האמריקאית עד סוף המאה ה-19.

היא חזרה והייתה לאבן פינה מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה. אז התחיל עידן של בדלנות, שעניינו היה השתמטות ממילוי תפקיד בשיטור העולם. היסטוריונים זקפו לחובת ההשתמטות ההיא, לפחות במידת מה, את עליית הפשיזם באירופה והמיליטריזם ביפן. זו הייתה טעות יקרה, ארה"ב הכירה בה, והסכמה רחבה התגבשה על הצורך שלא לחזור עליה.

אבל דונלד טראמפ הקדים להודיע מה הוא חושב על תפקידי ההנהגה והשיטור של קודמיו. הוא דיבר בזלזול על הציפייה שהוא יהיה "מנהיג העולם החופשי". כאשר הוציא את ארה"ב מהסכמי פריז על האקלים, בחודש השני של נשיאותו, הוא הכריז, "נבחרתי כדי לייצג את פיטסברג, לא את פריז". פיטסברג היא עיר התעשייה הכבדה במערב פנסילבניה, שהגלובליזציה עשתה בה שמות. הנוסח הזה, פיטסברג-לא-פריז, היה שאוב כולו מן האתוס של הבדלנות הרפובליקאית בין מלחמות העולם.

טראמפ גם אמר, עוד בזמן מערכת הבחירות שלו ב-2016, שנאט"ו, הברית הצבאית שהגנה על הדמוקרטיות המערביות מפני התפשטות סובייטית, היא "מיושנת". הוא קרא בזה תיגר על ההסכמה הרחבה, שהנחתה את מדיניות החוץ האמריקאית מאז 1949.

טראמפ הגביה את הרף

אין זאת אומרת שהימנעותו של טראמפ מלתקוף את איראן היא תוצאה ישירה של התכחשותו לאינטרנציונליזם של הדור הקודם. אפשר בהחלט לראות באצבע הרועדת על ההדק ביטוי פשוט של אחריות. גם אצבעו של הנשיא (הרפובליקאי) אייזנהאואר, גיבור מלחמת העולם השנייה, רעדה בשנות ה-50, למשל כאשר נמנע ממהלך צבאי לאחר פלישת ברית המועצות להונגריה. גם אצבעו של ברק אובמה רעדה, כאשר הניח, ב-2015, למשטר אסד לחצות את "הקו האדום" (שהוא עצמו שירטט) מבלי להיענש.

אבל טעות תהיה להתעלם מן הקונטקסט. הנשיא הזה אינו אינטלקטואל ואינו תלמיד חכם. הוא אינו מתעמק בכתבי ההיסטוריה, ואינו מקשה קושיות מופשטות ליועציו. הוא מונחה על ידי האינסטינקטים שלו. כשהוא מצדיק הימנעות מהתקפה ב"חוסר הפרופורציה" של הריגת 150 איראנים תמורת מל"ט אמריקאי לא מאויש אחד, הוא מגלה רגישות מפתיעה, לא-אופיינית ומעוררת כבוד לחיי אדם; אבל הוא גם מגלה אפס רגישות לשיקולים היסטוריים ואסטרטגיים.

גם אם נשכח שהמל"ט לא היה דאון-פלסטיק, אלא מפלצת טכנולוגית בגודל של בואינג 727, עם תו מחיר של 130 מיליון דולר, הפלתו הייתה אקט של תוקפנות ושל התרסה, איום על חופש הטיס והשיט, הפרה של החוק הבינלאומי. הענשת איראן על אקט של תוקפנות לא הייתה מעשה של עין-תחת-עין, אלא של עונש הולם בהתחשב בגודל העבירה.

הוויתור על העונש בהכרח מגביה את הרף. מה מכאן ואילך יצדיק עונש? רק מוות של אמריקאים? וכמה אמריקאים יצטרכו למות כדי להצדיק "150" איראנים?

נשיא של קפריזות, לא עקרונות

הנשיא שלף מנדנה חרב פיפיות. הוא איבד כושר הרתעה, והוא עלול להיקלע למצב שבו יצטרך לחזור ולזכות בו במחיר כבד בהרבה. גם האופן שבו הסביר את עצמו לעיתונות לא חיזק את האמון בכושר ההחלטה שלו. הוא תיאר תהליך קבלת החלטות שבו התקפה התבטלה באופן כמעט קפריזי, עשר דקות לפני שעמדה לצאת אל הפועל, מפני שהנשיא נזכר להציג שאלה ששכח להציג שעה אחת קודם.

בשביל ישראלים זה היה שיעור מועיל בטראמפיזם. הם רשאים להיות אסירי תודה לנשיא על השגרירות בירושלים ועל הריבונות בגולן, אבל עכשיו הם מבינים קצת יותר את מגבלות ההסתמכות על מנהיגותו. סוף השבוע שעבר גילה להם שזה נשיא של אינטואיציות, לא של עקרונות. אולי כך עדיף, לטובת שלום העולם - אבל זה מצריך מעקב יומיומי אחרי קפריזות של יחיד, וזה מסבך את החיים. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל