גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האצבע הרועדת על ההדק: טראמפ הוא נשיא של אינטואיציות

לא רע אם מתעורר ספק אצל נשיא אמריקאי לפני שהוא מורה על מהלך צבאי עם פוטנציאל הרסני ● אבל אם הספק מייצג התכחשות להיסטוריה של מנהיגות ושל מעורבות, הוא צריך להדאיג את בעלי בריתה של ארה"ב ● הנשיא טראמפ מייצג אינסטינקט בדלני, ש"150 איראנים" הם רק ביטוי מקרי שלו ● פרשנות

מסוק קרב נוחת על סיפון נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן שבמפרץ הפרסי / צילום: רויטרס
מסוק קרב נוחת על סיפון נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן שבמפרץ הפרסי / צילום: רויטרס

מנהיג פוליטי שאצבעו רועדת על ההדק? זה לא כל כך רע, בייחוד אם סחיטת ההדק מפעילה מכונת מלחמה אדירה, ומניבה תוצאות לא חזויות.

קשה להתלונן על נשיא אמריקאי, הנתקף הרהור שני לפני שהוא נותן את הפקודה, מפני שמתחוור לו המחיר האנושי של פקודתו. יש הסכמה רחבה שאמריקה הייתה יוצאת נשכרת אילו ג׳ורג׳ בוש הבן היה נתקף הרהורים כאלה במארס 2003, לפני שפלש לעיראק; ואילו לינדון ג׳ונסון היה נתקף ב-1965, כאשר אישר פעולת גמול גדולת ממדים על התקפה צפון-וייטנאמית במפרץ טונקין (שכנראה לא הייתה ולא נבראה), והתחיל בזה את הטרגדיה האיומה בת שמונה השנים של מלחמת וייטנאם.

עוד שנים ידובר בסדר המדויק של המאורעות בחדר המצב של הבית הלבן בלילה שבין חמישי לשישי, בסוף השבוע שעבר. אבל אין זה מן הנמנע שהירתעות דונלד טראמפ מפני מהלך צבאי נגד איראן טרפה קלפים ושינתה משוואות.

קודם כול, היא סיימה, לפחות פוטנציאלית, פנטזיה ישראלית שארה"ב של טראמפ תחתה את הגחלים בשביל ישראל, ותשים קץ לאיום האסטרטגי האיראני.

ניציות הייתה ברירת מחדל

הטור הזה חזר וטען, כי דונלד טראמפ אינו נץ, ולא קורץ מן החומר שבזמן ממשל בוש למדנו לקרוא לו "שמרנות חדשה", או "ניאו-קונסרבטיזם". טראמפ נמצא בימין הכלכלי, לפחות בעניינים מסוימים, אבל הוא אינו שייך לימין האינטרנציונליסטי, שהתגבש בארה"ב ב-75 השנה האחרונות; זה הימין שרצה כי אמריקה לא סתם תנהיג את העולם, אלא תנהל אותו.

אחד המבטאים של הימין הזה בשנים הראשונות של המאה, הפרשן המנוח צ׳ארלס קרותהמר, כתב ב-2001 שארה"ב היא היורשת של האימפריה הרומית ב"עולם חד-קוטבי", ועליה להתנהג ככזאת. אין עניין אחד עלי אדמות שאינו נוגע לה, ואין עניין אחד שאינו ראוי להתערבותה (אין זה ציטוט, אלא תימצות).

באותם הימים, פילוסופיה ופרקטיקה ניאו-קונסרבטיביות משלו בכיפה הרפובליקאית. הנשיא אימץ אותן אל חיקו, סגן הנשיא ניצח עליהן, שר ההגנה ומשנהו הוציאו אותן אל הפועל, והקונגרס איפשר אותן. כה דומיננטי היה קו המחשבה ההוא עד שרק רפובליקאי אחד מתוך 48 בסנאט התנגד למלחמה; וחשובי הדמוקרטים הצביעו לטובתה, כולל הילארי קלינטון, ג׳ון קרי וג׳ו ביידן, שטיפחו כבר אז יומרות נשיאותיות.

ניציות נטתה להדריך את מדיניות החוץ של ארה"ב מאז תחילת מלחמת העולם השנייה. מעניין שהיא בלטה יותר אצל נשיאים דמוקרטיים, על אף קיומו של אגף יוני חזק מאוד במפלגה. אולי זו הייתה תוצאה של צירוף נסיבות, ואולי לא רק של צירוף נסיבות.

קשה להגיד ששררו חילוקי דעות נוקבים בין המפלגות על השימוש בכוח צבאי. הדמוקרטים הפגינו חוסר חשק להתיר לנשיא ג׳ורג׳ בוש האב לצאת למלחמה, כדי לגרש את סדאם חוסיין מכוויית, ב-1991. כיוצא בזה, רוב הרפובליקאים בסנאט הצביעו נגד מלחמה לגירוש הסרבים מקוסובו ב-1999 בזמן נשיאותו של ביל קלינטון. אבל שתי המלחמה ההן היו זולות (לאמריקאים, לא לעיראקים ולא לסרבים), וההצדקה הייתה כה אנושית ומוסרית, עד שלעצם ההתנגדות לא נודעה כל השפעה בטווח הארוך.

לשמור מרחק מ"העולם הישן"

הפוטנציאל של בדלנות לא מש משום מפלגה. מקורות הנטייה לאי-התערבות הם היסטוריים. את שורשיהם אפשר למצוא בימיה הראשונים של הרפובליקה. שמירת מרחק מסכסוכי "העולם הישן" הייתה אבן פינה של מדיניות החוץ האמריקאית עד סוף המאה ה-19.

היא חזרה והייתה לאבן פינה מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה. אז התחיל עידן של בדלנות, שעניינו היה השתמטות ממילוי תפקיד בשיטור העולם. היסטוריונים זקפו לחובת ההשתמטות ההיא, לפחות במידת מה, את עליית הפשיזם באירופה והמיליטריזם ביפן. זו הייתה טעות יקרה, ארה"ב הכירה בה, והסכמה רחבה התגבשה על הצורך שלא לחזור עליה.

אבל דונלד טראמפ הקדים להודיע מה הוא חושב על תפקידי ההנהגה והשיטור של קודמיו. הוא דיבר בזלזול על הציפייה שהוא יהיה "מנהיג העולם החופשי". כאשר הוציא את ארה"ב מהסכמי פריז על האקלים, בחודש השני של נשיאותו, הוא הכריז, "נבחרתי כדי לייצג את פיטסברג, לא את פריז". פיטסברג היא עיר התעשייה הכבדה במערב פנסילבניה, שהגלובליזציה עשתה בה שמות. הנוסח הזה, פיטסברג-לא-פריז, היה שאוב כולו מן האתוס של הבדלנות הרפובליקאית בין מלחמות העולם.

טראמפ גם אמר, עוד בזמן מערכת הבחירות שלו ב-2016, שנאט"ו, הברית הצבאית שהגנה על הדמוקרטיות המערביות מפני התפשטות סובייטית, היא "מיושנת". הוא קרא בזה תיגר על ההסכמה הרחבה, שהנחתה את מדיניות החוץ האמריקאית מאז 1949.

טראמפ הגביה את הרף

אין זאת אומרת שהימנעותו של טראמפ מלתקוף את איראן היא תוצאה ישירה של התכחשותו לאינטרנציונליזם של הדור הקודם. אפשר בהחלט לראות באצבע הרועדת על ההדק ביטוי פשוט של אחריות. גם אצבעו של הנשיא (הרפובליקאי) אייזנהאואר, גיבור מלחמת העולם השנייה, רעדה בשנות ה-50, למשל כאשר נמנע ממהלך צבאי לאחר פלישת ברית המועצות להונגריה. גם אצבעו של ברק אובמה רעדה, כאשר הניח, ב-2015, למשטר אסד לחצות את "הקו האדום" (שהוא עצמו שירטט) מבלי להיענש.

אבל טעות תהיה להתעלם מן הקונטקסט. הנשיא הזה אינו אינטלקטואל ואינו תלמיד חכם. הוא אינו מתעמק בכתבי ההיסטוריה, ואינו מקשה קושיות מופשטות ליועציו. הוא מונחה על ידי האינסטינקטים שלו. כשהוא מצדיק הימנעות מהתקפה ב"חוסר הפרופורציה" של הריגת 150 איראנים תמורת מל"ט אמריקאי לא מאויש אחד, הוא מגלה רגישות מפתיעה, לא-אופיינית ומעוררת כבוד לחיי אדם; אבל הוא גם מגלה אפס רגישות לשיקולים היסטוריים ואסטרטגיים.

גם אם נשכח שהמל"ט לא היה דאון-פלסטיק, אלא מפלצת טכנולוגית בגודל של בואינג 727, עם תו מחיר של 130 מיליון דולר, הפלתו הייתה אקט של תוקפנות ושל התרסה, איום על חופש הטיס והשיט, הפרה של החוק הבינלאומי. הענשת איראן על אקט של תוקפנות לא הייתה מעשה של עין-תחת-עין, אלא של עונש הולם בהתחשב בגודל העבירה.

הוויתור על העונש בהכרח מגביה את הרף. מה מכאן ואילך יצדיק עונש? רק מוות של אמריקאים? וכמה אמריקאים יצטרכו למות כדי להצדיק "150" איראנים?

נשיא של קפריזות, לא עקרונות

הנשיא שלף מנדנה חרב פיפיות. הוא איבד כושר הרתעה, והוא עלול להיקלע למצב שבו יצטרך לחזור ולזכות בו במחיר כבד בהרבה. גם האופן שבו הסביר את עצמו לעיתונות לא חיזק את האמון בכושר ההחלטה שלו. הוא תיאר תהליך קבלת החלטות שבו התקפה התבטלה באופן כמעט קפריזי, עשר דקות לפני שעמדה לצאת אל הפועל, מפני שהנשיא נזכר להציג שאלה ששכח להציג שעה אחת קודם.

בשביל ישראלים זה היה שיעור מועיל בטראמפיזם. הם רשאים להיות אסירי תודה לנשיא על השגרירות בירושלים ועל הריבונות בגולן, אבל עכשיו הם מבינים קצת יותר את מגבלות ההסתמכות על מנהיגותו. סוף השבוע שעבר גילה להם שזה נשיא של אינטואיציות, לא של עקרונות. אולי כך עדיף, לטובת שלום העולם - אבל זה מצריך מעקב יומיומי אחרי קפריזות של יחיד, וזה מסבך את החיים. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

ורדה וירט ליבנה שופטת / צילום: הנהלת בתי המשפט

הענקתם שירות כקבלן חיצוני ובדיעבד הוגדרתם כשכירים: כך יחושב הפיצוי שתקבלו

ביה"ד הארצי לעבודה קבע הלכה חדשה בנוגע לפיצוי שיינתן בגין הפערים בין השכר כקבלן לבין השכר כעובד שכיר, הכולל גם זכויות סוציאליות

חיפה / צילום: איל יצהר

נדל"ן למגורים: אזור ת"א מתקשה להתרומם - המשקיעים הציתו את חיפה

לפי דוח של הכלכלנית הראשית באוצר, מספר העסקאות ב"בירת הנדל"ן של ישראל" נמצא באחת מתקופות השפל הגדולות שלו ב-20 השנים האחרונות ● לעומת זאת המחירים הנמוכים יחסית בחיפה מושכים אליה משקיעים, שחזרו ובגדול לשוק לאחר הפחתת מס הרכישה

עירא פלטי / צילום: איל יצהר

שינויים בסרגון: המנכ"ל עירא פלטי יפרוש מתפקידו בחודש יולי

פלטי יוחלף על-ידי דורון ארזי וימונה לתפקיד סגן יו"ר הדירקטוריון של סרגון

בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; הביטקוין מטפס מעל 60,000 דולר

צפי לירידות קלות בוול סטריט ● מניית עליבאבא מזנקת ב-5.5% במסחר המוקדם, לאחר שהממשל הסיני הטיל על החברה קנס ענק בגובה של כ-2.8 מיליארד דולר

הענקת אות הערכה של ראש הממשלה על הישג מודיעיני-מבצעי לשנת  2020 / צילום: תקשורת שב"כ

ראש הממשלה העניק אותות הערכה למבצעים פורצי דרך בשב"כ

אות ההערכה של ראש הממשלה וראש שירות הביטחון הכללי מוענק למבצע או פרויקט מהתחום המודיעיני-מבצעי שבו באו לידי ביטוי מצוינות, מקצועיות ויצירתיות יוצאת דופן ● המבצעים שנבחרו הינם מבצעים מודיעיניים, טכנולוגים וסיכוליים ממודרים, שבוצעו בשנה החולפת ע"י שב"כ בזירות השונות

כנס תוכנית עבודה

האם ישראל תהיה מעצמת בשר וחלב מתורבת או שתפספס את הרכבת?

המפגש האחרון של סדרת הלייבים תוכנית עבודה יעסוק בחדשנות בתחום המזון ובשאלה האם ישראל בדרך להפוך למעצמת בשר וחלב מתורבת או שתפספס את הרכבת?

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, windwalk

קרן העושר הנורבגית תשקיע מיליארדי דולרים באנרגיה ירוקה

קרן העושר של נורבגיה, הגדולה בעולם מסוגה שמחזיקה ב־1.3 טריליון דולר, תרכוש מניות של חוות טורבינות רוח בים בכ-3 מיליארד דולר

אילן ישועה / צילום: אורן בן חקון

ישועה בדיון ההוכחות: "הבוס הנחה אותי לתת סיוע ארטילרי מלא"

במהלך הדיון הרביעי במשפט נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפר מנכ"ל וואלה לשעבר כי סמוך לבחירות בפברואר 2015 הוא הורה לעורך האתר לאשר מולו מראש כל כתבה רגישה ● בתכתובת מיילים שהוצגה היום בינו לבין אלוביץ' כתב ישועה "ברור לי לחלוטין מה צריך לעשות. אחרי, יהיה מאוחר והילד בכלל ישתולל". לשאלת התובעת, הסביר כי הוא חושב כי התכוון ליאיר נתניהו

שר העבודה והרווחה איציק שמולי / צילום: שלומי יוסף

רפורמה חדשה להסדרת מערך הגישור הממשלתי ביחסי העבודה במשק

בשלב הראשון יתפרסם השבוע "קול קורא" שנועד להביא לתהליך בעלי מומחיות בתחום ● מטרת הרפורמה היא לאפשר תוספת כוח האדם מיומן, מקצועי ומנוסה, בהסדרת יחסי העבודה בארץ, ללא צורך בעיכובי זמן במהלך סכסוכים במשק

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

הברקס של בן גביר והנסיעה המסתורית של לפיד: 5 דברים שקרו היום בפוליטיקה

בן גביר חבר ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' והודיע כי הוא מתנגד להקמת ממשלה בתמיכת רע"מ ● האם נתניהו בדרך לנשיאות ומה עושה יאיר לפיד בארה"ב? ● כך נראתה היום המערכת הפוליטית

שר החוץ האיראני מוחמד זריף / צילום: Associated Press, Hadi Mizban

שר החוץ האיראני מאשים את ישראל בפעולה מכוונת: "ננקום בציונים"

דובר משרד החוץ האיראני הצטרף לאיום, טען כי מדובר ב"פשע נגד האנושות", ואמר: "איראן תגיב בזמן ובמקום שתראה לנכון" ● בדיווחים בתקשורת באיראן נטען כי במדינה יודעים מי האדם שגרם לחבלה במתקן העשרת האורניום

חנן מלצר / צילום: אמיל סלמן-הארץ

השופט חנן מלצר נפרד מבית המשפט העליון: "מביע תקווה כי עצמאות הרשות השופטת תשמר"

בנאומו אמר מלצר כי על בית המשפט העליון "להיות מעוזו האחרון של האזרח בריבו עם השלטון" וסיים בקריאה ש"ראוי שראשי הרשויות האחרות וכן הציבור יפנימו מסר זה כי שופטים על ישראל מביאים לשקט, לשלום ולשלווה על ישראל"

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

סממני ההתאוששות במשק? לראשונה מזה חודשים הגירעון יורד - עומד על 12.1% מהתוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על כ-12.1% מהתוצר, לעומת כ-12.4% מהתוצר בחודש פברואר ● במרץ נמדד גירעון בסך של כ-11.4 מיליארד שקל

הלוגו של מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

העסקה השנייה בגודלה בתולדות מיקרוסופט: רוכשת חברה לזיהוי דיבור בכ-20 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה רוכשת את חברת Nuance ב-19.7 מיליארד דולר ● זו העסקה השנייה בגודלה בתולדות חברת מיקרוסופט אחרי רכישת ליקנדאין בשנת 2016 ● Nuance עוסקת בפיתוח טכנולוגיית זיהוי דיבור

אייל פישמן הבן של אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף

פשיטת רגל? בני משפחתו של אליעזר פישמן צפויים לקבל כ-200 מיליון שקל ממכירת הנכס האחרון

פעילות קמעונאית של ממכר פרחים, סיגריות, ממתקים, צעצועים ועוד ייצרו אשתקד לפישמן רשתות הכנסות של יותר מ-500 מיליון שקל ● מכירת מניות החברה, שמחציתן מוחזקת בידי הבנקים הנושים, עשויה להניב לבני משפחת פישמן, המחזיקים ביתרתן, כ-200 מיליון שקל

משכן הכנסת / צילום: שלומי יוסף

הבחירות נגמרו, החובות נשארו: מי חייבת לכנסת יותר מ-3 מיליון שקל?

מבין המפלגות שלא התמודדו לכנסת ה-24 ונדרשו להסדיר את תשלומיהן עבור הלוואות שנלקחו מהכנסת עד לשבוע שעבר, נותרה הבית היהודי היחידה שלא פרעה את חובה ● יו"רית הבית היהודי חגית משה אמרה לגלובס כי בכוונתה להסדיר את התשלומים

שרן השכל / צילום: שלומי יוסף

לא הבית של יעל: האם התקנון אסר על השכל ג'וניור להיכנס למליאה?

האמא הטרייה השכל טוענת כי תקנון הכנסת מסתייג מעוללים. האמת פחות ילדותית ● המשרוקית של גלובס

נפתלי בנט / צילום: אורון בן חקון

בנט לקראת פגישתו עם נתניהו: "יכולתי לשבת בכסא ראש הממשלה כבר עכשיו"

שעה קלה לפני פגישתם של ראש הממשלה ויו"ר ימינה, יצא בנט במסר מרגיע מצד אחד לנתנהו, ומצד שני לא שלל אפשרות של הקמת כל ממשלה במטרה למנוע בחירות חמישיות ● "הקרקס הזה של בחירות חמישיות מסמן לאויבים שלנו שאנחנו בהתפרקות"

תמיר כהן, יו”ר ומנכ”ל שו”ב / צילום: איל יצהר

מכוונת גבוה: שיכון ובינוי ניהלה מגעים להשקעת ענק של בלאקרוק בזרוע האנרגיה שלה

הצדדים דנו באפשרות שלפיה טרם הנפקת החברה הבת שיכון ובינוי אנרגיה, תשקיע בלאקרוק סכום של כ-500 מיליון דולר במניותיה, מחציתן רכישה מידי שיכון ובינוי

אביגל שורק, מנכ"ל אל על / צילום: מיכל רז חיימוביץ

מי משרד היח"צ שיחליף את רני רהב בדוברות אל על?

מסתמן כי משרד יחסי הציבור שיחליף את משרדו של רני רהב כדובר אל על הוא "פרו אסטרטגיה", שבבעלות יובל לידור ואורי רמתי ● בנוסף יגויס משרד יחסי הציבור "שרף תקשורת" לתקופה של מספר חודשים