גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יגן על מאבטחי הסוכנות היהודית שטוענים לעבודה ללא תשלום?

בתביעה שהגיש מאבטח של מתקן הסוכנות בירושלים, נטען כי המאבטחים נדרשים להגיע 10 דקות לפני המשמרת ולהישאר 10 דקות לאחריה לצורך חפיפה, בלא תשלום ● לטענת המאבטח, פנייה בנושא להסתדרות הלאומית המייצגת את המאבטחים לא הביאה לתוצאות במשך 4 חודשים, ולכן הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית

דניאל כהן / צילום: רפי קוץ
דניאל כהן / צילום: רפי קוץ

המועסקים בענף השמירה נחשבים לשחקנים חלשים יחסית בשוק העבודה. כמי שמועסקים בדרך-כלל דרך חברות כוח-אדם וחברות שמירה, הם אומנם נהנים ממספר הסכמים קיבוציים ייעודיים לענף השמירה, שתכליתם להבטיח את זכויותיהם הבסיסיות, אך גם באלה לא די כדי להעניק להם רשת ביטחון מספקת. על-פי רוב, מאבטחים משתכרים רק מעט מעל שכר המינימום ונדרשים לעבוד בחוץ גם בתנאי מזג-אוויר קיצוניים, תוך התמודדות עם מצבים המאיימים על ביטחונם האישי.

סיפורו של דניאל כהן, לשעבר סמ"פ בחיל השריון, שעבד כמאבטח בבניין של הסוכנות היהודית ברחוב מוריה בירושלים, מספק הצצה ליחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בין חברות השמירה וכוח-האדם לעובדיהן. כהן שהועסק על-ידי חברת "עמישב שירותים" עד שפוטר, לטענתה בשל "מחדליו הרבים", מעלה טענות קשות נגד עמישב ונגד הסוכנות, וכן כלפי ארגון העובדים, ההסתדרות הלאומית, שאמור לדאוג לו ולחבריו. 

בבקשה לאשר (לנהל) תביעה ייצוגית נגד הסוכנות היהודית ונגד חברת עמישב, מציין כהן כי עבודתו במתקן הסוכנות שנמשכה עד לתחילת 2019, כללה כ-20 משמרות בחודש (בוקר, צהריים ולילה), בשכר של 37 שקל לשעה. לטעת כהן, הבעיה היא שכחלק מדרישות העבודה וכדי שתבוצע חפיפה מסודרת בין משמרות, נדרשו המאבטחים להקדים ולהגיע 10 דקות לפני תחילת המשמרת, וכן להישאר 10 דקות לאחר סיומה. זאת, לדבריו, ללא קבלת תשלום על אותן 20 דקות.

בחישוב חודשי, ובהנחה כי מאבטח עובד 20 משמרות בחודש, מדובר על כ-6.6 שעות עבודה נוספות בחודש, שאותן נדרשו לעבוד המאבטחים ללא תשלום. דהיינו, השכר שנמנע ממאבטח בכל חודש עומד על 247 שקל בחודש. במקרה כמו של כהן, שהועסק במתקן הסוכנות 14 חודשים, מסתכם השכר החסר ב-3,453 שקל. לטענת כהן, הסכום אף גבוה יותר, מכיוון שמדובר בשעות נוספות, המחייבות את המעסיק בתשלום תוספת של 25%, וכן יש להוסיף בגין שעות החפיפה הפרשות לפנסיה, לפיצויים ולקרן השתלמות, דמי חופשה ודמי הבראה. לפיכך, טוען כהן כי הסכום הכולל שנגזל ממנו עומד על 5,394 שקל.

זמן חפיפה

בבקשה לייצוגית מציין כהן כי דרישת עמישב והסוכנות להתייצבות למשך 20 דקות נוספות בכל משמרת "היא חלק מתנאי העבודה ואינה נתונה למשא-ומתן", וכי "אי-התייצבות כזו מהווה עבירת משמעת". עוד טוען כהן כי מעסיקיו הקפידו להדגיש את דרישתם להישארות המאבטחים ל-20 דקות נוספות בכל משמרת במסגרת חידוד נהלים וישיבות מאבטחים. לתמיכה בטענותיו, מצרף כהן את חוברת הנהלים של העובדים במתקן, הנושאת את הלוגו של הסוכנות היהודית, ובה מופיע הנוהל האמור.

כהן טוען עוד כי הסוכנות ועמישב התעלמו מטענות שהפנה אליהן בעניין. לדבריו, כשפנה למפקח מטעמה של הסוכנות לשאול מדוע לא משולם לו מלוא השכר, השיב לו זה בזלזול: "עוד רגע אני לא משלם לך בכלל". לפי הבקשה לייצוגית, סמוך לאחר פנייתו של כהן, הוא פוטר מעבודתו. סמיכות הזמנים בין פיטורי כהן לבין פנייתו בקשר לשכרו, מעלה תהייה שמא פיטוריו לא נבעו מחוסר שביעות רצון של מעסיקתו, כפי שטוענת עמישב, אלא דווקא נוכח טענותיו. תהא הסיבה לפיטוריו אשר תהא, קיים חשש כי להתנהלות שחשף כהן, קיימים מאות נפגעים נוספים לכאורה, כנטען בבקשה.

את הבקשה לייצוגית נגד הסוכנות ונגד עמישב הגיש כהן בשם כל המאבטחים שעבדו בשבע השנים האחרונות במתקן הסוכנות ברחוב מוריה בירושלים, באמצעות עורכי הדין אריה ארבוס ויהודה לוזון. בבקשה נטען כי הסוכנות ועמישב הפרו את חוק שעות עבודה ומנוחה, וכי המאבטחים זכאים לקבל בחזרה "הן את שוויו של זמן העבודה, והן את הזכויות הסוציאליות בגין זמן העבודה". להערכת כהן, בשבע השנים האחרונות הועסקו במתקן כ-600 מאבטחים, שהסכום שנגזל מהם לכאורה, מגיע לכ-1.6 מיליון שקל.

עו"ד אריה ארבוס / צילום: רפי קןץ

"עליהום" בוועדה

לפי מבנה שוק העבודה בישראל, ארגוני העובדים הם שאמורים לסייע לצמצם את פערי הכוחות העצומים בין המאבטחים לחברות האבטחה/כוח-האדם, המעסיקות אותם. ואכן, הבחירה של כהן להגיש את תביעתו כייצוגית בשמם של כלל המאבטחים במתקן אינה טריוויאלית, מכיוון שמדובר בעובדים שמאוגדים תחת ההסתדרות הלאומית. לפי הדין, עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, לא רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. כהן פנה להסתדרות הלאומית, שלטענתו התמהמהה עם הטיפול בתלונתו, ובכך לא הותירה לו כל ברירה אלא להגיש את הבקשה לייצוגית.

לדברי כהן, במכתב ששלח להסתדרות בשלהי 2018, מספר שבועות לפני פיטוריו, הוא ביקש ממנה כי תטפל בנושא מול עמישב ומול הסוכנות. חודש לאחר מכן, הודיעה ההסתדרות הלאומית לסוכנות ולעמישב על טענותיו של כהן, ונקבעה ועדה פריטטית - ועדה שנהוג לכנס כאשר מתגלעים סכסוכי עבודה. הוועדה מורכבת מנציגי שני הצדדים לסכסוך, במספר שווה של נציגים מכל צד.

כהן הגיע לדיון בוועדה שהתקיים כשבוע לאחר פיטוריו ללא באי-כוחו, ושם נתקל, לדבריו, ב'עליהום' לכאורה, מצידם של מעסיקיו לשעבר. לטענת בכאי-כוחו, "קשה להלום במילים את הלך הרוח בוועדה הפריטטית. נציגי עמישב עלבו בכהן על שהוא 'מעז לבוא בדרישות' ואיימו עליו שידאגו לאמללו ולגרום לו נזקים".

עוד נטען כי נציגי עמישב השפילו את כהן המקפיד על אורח חיים דתי, "על רקע אמונתו הדתית", כשאמרו לו "תתבייש שיש לך כיפה על הראש", וכי אל מול כל חברי הוועדה הם "ביזו את כהן בקריאות ובהערות שאינן ממן העניין".

לטענת פרקליטי כהן, נציג עמישב "החל להרים את קולו על כהן בצעקות ובהתלהמות - איך הוא אינו מתבייש לבוא בדרישות", והטיח בו כי הוא שקרן, רמאי וגנב. עוד טוען כהן כי נציגי 'עמישב' וההסתדרות הזהירו אותו לבל יפנה לבית הדין לעבודה, ואף איימו עליו שאם יפנה לבית הדין, הם יאמללו אותו ו'ידאגו' שהוא יישא בתוצאות כבדות. "מתברר כי כל זימונו של כהן לוועדה היה לתכלית פסולה ואסורה, לשם הפחדתו ועל-מנת לאיים עליו", נטען בבקשה לייצוגית.

ל"גלובס" נודע כי גם משתתפים נוספים בישיבת הוועדה סברו כי נציגי עמישב התנהלו כלפי כהן בגסות רוח ובבוטות שלא מן העניין.

עיכוב בהסתדרות

לדברי כהן, כשבוע לאחר אותו אירוע טראומתי לכאורה, הוא פנה לנציגת ההסתדרות הלאומית, וביקש לברר אם בכל זאת חלה התקדמות מול עמישב ומול הסוכנות, והתבקש להמתין. כהן ביצע מספר פניות נוספות להסתדרות הלאומית, ועורכת הדין מטעמה השיבה לו כי המסמכים עדיין בבדיקה.

כהן טוען כי בכך נוצר מצב ש"על אף חלוף הזמן הרב מעת הפנייה להסתדרות הלאומית - למעלה מארבעה (!) חודשים - לא עלה בידי ההסתדרות להביא את עמישב ואת הסוכנות לחזור בהן מסירובן לתשלום המגיע לכהן ולקבוצה שהוא מייצג. לדבריו, "הואיל וההסתדרות הלאומית אינה פועלת או גם אם היא פועלת, מאמציה לא נשאו פרי תוך זמן סביר, הרי שסלולה בפני כהן הדרך להגשת התביעה כתביעה ייצוגית".

עמישב: "מלוא שעות העבודה שולמו כדין. כהן פוטר בשל מחדליו הרבים"

בא-כוחה של חברת עמישב, עו"ד עדי מנחם, מסר בתגובה: "עמישב מבוקרת באופן קבוע על-ידי מקבלי השירות וההסתדרות הלאומית, ולה ציון של 97.5%, שניתן לה על-ידי החשב הכללי - אחד מהציונים הגבוהים שניתנו אי פעם לחברה בענף השמירה בנושא זכויות עובדים.

"דניאל כהן פוטר מעבודתו בשל מחדליו הרבים: בין היתר הפקיר את עמדת השמירה שלו, והלך לישון במהלך השמירה. כל מטרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית היא אך ורק על-מנת לפגוע בשמה של עמישב בשל פיטוריו. עמישב תגיב על הבקשה בבית הדין ותוכיח בקלות כי שעות העבודה שולמו במלואן ובהתאם לדין. אין לנו ספק כי הבקשה תידחה על הסף".

מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה: "הסוכנות מקפידה ודואגת לזכויות עובדיה, וכך גם לגבי זכויות עובדי הקבלנים השונים המעניקים מגוון שירותים לסוכנות. במקרה זה, וכפי שהוסבר לבא-כוחו של התובע, הסוכנות לא הייתה המעסיקה של המאבטחים. בימים אלה אנו נמצאים בהידברות עם בא-כוחו של התובע בעניין זה".

מנהל המחלקה המשפטית בהסתדרות הלאומית, עו"ד רון קונפינו, מסר: "העובד טופל וקיבל מענה אישי נרחב על-ידי מספר גורמים מקצועיים בהסתדרות. טענתו נבדקה ועדיין נבדקת לעומק, ולשם כך כונסה ועדה פריטטית ואף הוקמה ועדת אכיפה מיוחדת לבדיקת הטענה בכל מתקני הסוכנות היהודית בירושלים. כהן לא צירף את ההסתדרות כמשיבה, וחבל שכך. אף על-פי כן, ההסתדרות ממשיכה בעבודתה של ועדת האכיפה, הבודקת מאות תלושי שכר ודוחות נוכחות, ועורכת תחקיר מקיף ויסודי אל מול כל הגורמים הרלוונטיים, לחקר האמת ותיקון כל עוול, ככל שיימצא שנגרם כזה למי מהעובדים".

בא-כוחו של דניאל כהן, ומי שהגיש בשמו את הייצוגית, עו"ד אריה ארבוס, מסר: "בג"ץ ובתי הדין לעבודה מקשים מאוד על היכולת של עובדים מאוגדים להגיש תביעות ייצוגיות, מתוך רצון לחזק את ארגוני העובדים מפני 'תחרות חיצונית', ומתוך הנחה כי הארגונים יעשו את מלאכתם נאמנה בהגנה על העובדים. בעניינו מתגלה תמונה עגומה של רפיון ידיים במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב - חשש לניצול לרעה של כוח מונופוליסטי זה. יש מקום לחישוב מסלול מחדש ולאפשר לעובדים מאוגדים, ש'מעמדם' בארגוני העובדים נמוך, את מסלול האכיפה האפקטיבי של תובענות ייצוגיות".

עוד כתבות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

סמ''ר עפרי יפה ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הותר לפרסום: סמ"ר עופרי יפה, לוחם בסיירת צנחנים, נהרג מאש כוחותינו בעזה

באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; זו חברת הנדל"ן שנופלת בכ-10%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8%, ת"א 90 מתחזק בכ-0.4% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

ארה"ב מכוונת לצינור החיים הכלכלי של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף