עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי
"אי פינוי שדה דב במועד יעלה למדינה 17.25 מיליארד שקל", כך נכתב בהתייחסות שהועברה היום (א') לשר התחבורה החדש בצלאל סמוטריץ' עליה חתום מנהל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון. המכתב נשלח בהעתקים גם לראש הממשלה, לשר האוצר, ליועמ"ש ולמנכ"לי המשרדים השונים. לצד הסכום העצום הזה מונה שמרון אובדן הכנסות עתידיות של מיליארדים נוספים "מתכניות סמוכות שעשויות להתבטל או להשתנות כגון תכנית דרום גלילות".
בסכום הזה הוא משקלל את שווי השטח ויחידות הדיור של המדינה לרבות קבלת 50% מזכויות בעלי הקרקע הפרטיים (לפי הסכם שנחתם בהליך המשפטי) לצד תביעה מצד בעלי הקרקעות את המדינה בטענה להפרת ההסכם במידה והשדה לא יפונה במועד - בהתאם למסר שהם העבירו בגלוי. שמרון גורס כי אי פינוי השדה יעכב בנייה של 40 אלף יחידות דיור ותבוטל בנייה של 10 אלף יחידות דיור. היחידות שעליהם הוא מדבר ממוקמות בקו שעד הרצליה.
"אנו מבקשים להביע התנגדותנו המקצועית להצעה המתגבשת אשר משמעותה פגיעה קשה בציבור בכללותו כמעט בכל היבט ציבורי אפשרי - פגיעה קשה בקופה הציבורית המוערכת ב-17 מיליארד שקל, פגיעה בהליכי תכנון ראויים ואחראיים, פגיעה ישירה ועקיפה בשוק הדיור והיצע יחידות דיור למחוסרי דיור ופגיעה ביכולת של רמ"י ומשרדים נוספים לקדם תכנון אסטרטגי ארוך טווח". מאז שנת 2008, כך שמרון, מתנהל שוק הנדל"ן הישראלי במשבר של עליית מחירים. לאור הקמת מטה הדיור וריכוז סמכויות הנדל"ן במשרד האוצר הוא מתאר ירידה של 2% בשנתיים האחרונות. ההתרחשויות הפוליטיות בחודשים האחרונים הובילה לדבריו לנסיגה בפעילות הממשלתית בכל הנוגע לשוק הדיור."הדבר מתבטא בעליית מחירים של 1.5% בשלושת החודשים האחרונים ובירידה בהתחלות בנייה. מדובר בשינוי מגמה חריף ומדאיג. מערכות הבחירות בשלטון המרכזי והמקומי מאותתים כי הפעילות הממשלתית בשוק הנדל"ן לא תנוהל עוד באופן הזה".
חזרתה של ממשלת ישראל מתכנית פינוי שדה דב, המהווה אבן ראשה במדיניות שווק יחידות הדיור במרכז הארץ וכן חשוב ליכולתה של המדינה לממן את מעבר מחנות צה"ל לנגב, תשלח מסר שלילי מאוד לשוק הנדל"ן הניצב בפתח מדיניות חדשה. מהלך שכזה עשוי לאותת על כך ששוק הדיור מקבל חשיבות משנית ביחס לזו שקיבל עד היום. בזמנים רעועים אלה של עליות וירידות, לאיתות זה עשויה להיות השפעה ישירה על עליית המחירים ויש בכך כדי לפגוע ביציבותו של שוק הנדל"ן.
שמרון מבהיר כי עמדת רמ"י לבניית רובע דב על המקרקעין שבשטח היא "ראויה והכרחית. ולא רק בשל קשיים משפטיים ותקציביים כאלו ואחרים אל מול בעלי קרקעות פרטיים. פינויו של שדה דב מתחייב מגוון היבטים. הפגיעה האפשרית בשירות התעופתי של תושבי אילת והערבה טופלה בעיקרה זאת למול התועלת העצומה ברמה המשקית והמחוזית. ככל שיש רצון להעמיק את הטיפול באילת יש לעשות זאת בכלים תקציביים ולא בהימנעות מפינוי שדה דב".
שמרון מביע חשש, שמהווה גם בסיס להתעקשות של מנהלי הגוש הגדול במאבקים לפינוי השדה במועד המתוכנן, קרי בעוד שבוע: "אנו סבורים ברמה גבוהה של ודאות שדחיית מהלך פינוי שדה דב תביא לכך שהשדה לא יפונה כלל במהלך השנים הקרובות. תכניות חלופיות המאפשרות את הותרת השדה לא יקדמו וכך גם התכניות המפורטות הנוספות, השדה ישוב לכשירות בדרך כזו או אחרת ובאופן טבעי כלל הליכי התכנון ייעצרו. השדה יישאר כעובדה מוגמרת". את הדברים הללו אומר שמרון בהתייחס להצעת החוק שמנסה לגבש השר סמוטריץ' שמטרתה דחיית מועד סגירת השדה ובחינת חלופות תוך אי עצירה של התכנון להתחלת בנייה חלקית והפעלת השדה במתכונת מצומצמת.
באשר לטענות של רבים ממתנגדי סגירת השדה ובראשם ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי כי ממילא הליך הבנייה יימשך עוד שנים ארוכות, כותב שמרון כי ברבעון השלישי של 2019 יושלם הליך התכנון של רובע דב שהעבודה עליו החלה לפני 8 שנים. במקביל להליך שאליו חברו כל משרדי הממשלה הוא מזכיר כי ההסכמים מול בעלי הקרקעות, חברות לטיהור הקרקע, רש"ת וצה"ל הם בעלות של מיליארדים. עוד הוא מדגיש כי לעניין שיווק הקרקע והוצאות היתר בנייה, ניתן להתחיל לדון בהיתרי בנייה - תהליך שצפוי להיארך כשנה לפחות - רק לאחר שהשדה יפונה. גם טענה זו שהושמעה לא אחת על ידי רמ"י זכתה להתנגדות מצד רבים כולל סמוטריץ' שטענו כי "רמ"י יעשו את מה שהמשרד הממונה עליהם יורה להם". עוד טוען שמרון כי "לא ניתן למכור מקרקעין עליהן פועל שדה תעופה לגביו ישנה מחלוקת ציבורית עזה".
באשר להצעת החוק שצפוי להעלות סמוטריץ' בימים אלה טוען שמרון כי ההצעה מחייבת סדרת בדיקות מקיפה שלא בוצעה וכי תכנון שונה יארוך זמן רב לרבות היערכות של שדה במתכונת של הפעלת טיסות במקביל לבנייה (לפני תכנית השלביות). באשר להצעה של סמוטריץ' כי מעמד בעלי הקרקעות יעוגן בחוק והם יקבלו עדיפות ראשונית בקרקעות כתב כי אין מספיק זכויות בנייה על מנת להשיב את כלל הפרטיים. את יחסו להצעה המתגבשת סיכם כ"מתווה שמסכן את מדינת ישראל ברמה המשפטית והפוגע בשוק הדיור, במשק המדינה ובאמינות המוסדית".