משרדים-משרדי גוגל-ישראל / צילום: איתי סיקולסקי
מה צריכה לעשות חברה תעשייתית שמתרשמת שהמתחרות שלה מתחילות לתפוס גובה ולנגוס לה בפעילות? ברוב המקרים היא צריכה להבין שהיא סובלת מבעיית פריון ושהיא צריכה לייעל את מהלכיה. אלא שלא כל חברה יודעת איך לעשות את זה - איפה ואיך בדיוק מתחילים את תהליך ההתייעלות. דוגמה למקרה כזה היא חברת ישרלייזר שפועלת מקיבוץ רעים שבעוטף עזה, מעסיקה כ-150 עובדים ומייצרת רכיבי מתכת למוצרים שונים עבור חברות תעשייתיות. ישרלייזר מצאה את הדרך לפתרון בעיית ההתייעלות שלה דווקא בגוגל.
בקיץ שעבר היא הצליחה להיכנס לתוכנית ניסיונית (פיילוט) שגוגל ישראל השיקה ב-10 מפעלים קטנים ובינוניים ברחבי הארץ, שנועדה לשפר את רמת הפריון שלהם באמצעות הדבר שהכי מזוהה עם ענקית החיפוש האמריקאית: מידע ונתונים.
התוכנית נקראת TechFactory, היא גובשה ביחד עם התאחדות התעשיינים, משרד האוצר והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה והתעשייה במטרה להגדיל את הפריון של התעשייה בישראל תוך שימוש בנתונים, חדשנות וכלים טכנולוגיים. זאת על רקע רמת הפריון הנמוכה של התעשייה הישראלית בהשוואה לרמת הפריון הממוצעת במדינות החברות בארגון ה-OECD.
בחודשים האחרונים התוכנית סיימה את שלב הפיילוט. בגוגל ישראל מרוצים מהתוצאות ומדווחים על הצלחה, כך שבחודש הבא היא כבר תורחב לכ-50 מפעלים נוספים, רובם באזור הצפון.
"הצלחנו להיכנס לתוכנית הזאת ברגע האחרון", מספר ל"גלובס" מנהל מערכות המידע של ישרלייזר מוטי ליזרוביץ', "באותם הימים עמדנו לפני הצורך להתייעל. חיפשנו איך ואיפה ואחד הדירקטורים שלנו, שנחשף לפיילוט של גוגל במסגרת פעילותו בהתאחדות התעשיינים, ביקש ממני להצטרף אליה. מאז, אנחנו בעיצומה של מהפכת מידע".
התוכנית של גוגל מבוססת על סדנאות המועברות להנהלות הבכירות של חברות תעשייתיות והכשרות לניתוח נתונים בקרב בעלי תפקידים במפעלים. בנוסף התוכנית מעבירה ידע לניהול הון אנושי ושיווק ולהטמעה של שיטות וכלים, שמותאמים באופן פרטני לכל מפעל תוך ליווי של מנטורים מנוסים.
לפי החזון של גוגל בכוחה של התוכנית לשפר את הרווחיות של מפעלים בזכות ייעול תהליכי היצור; שיפור תהליכי קבלת ההחלטות, בהתבסס על מדידות ועל נתונים של היקפי עבודה אל מול התפוקה; הגדלת ההכנסות באמצעות ניתוח המאפיינים של הלקוחות הקיימים; ומיצוי הפוטנציאל העסקי שבקשר איתם ועוד.
ליזרוביץ' מספר שבעקבות הסדנאות והליווי הצמוד שקיבל ממנטורית שלימדה אותו כיצד לרכז נתונים, לנתח ולעבד אותם באופן מועיל, הוא גילה שהצומת המרכזי בדרך להתייעלות המיוחלת של החברה נמצא דווקא בחלקת האלוהים הקטנה שלו, בתפקידו כמנהל מערכות המידע. "יש לנו המון דאטה בכל פעילות שמתקיימת אצלנו במפעל, ולמדתי שבאמצעות שימוש נכון וממוקד באותם נתונים אפשר לעשות המון כדי לחתור אל הנורמות הרצויות שקבענו לעצמנו. מצאתי כלים רלוונטיים ושימושיים שמאפשרים לי לממש את מה שנכון לעשות - כל מכונה במפעל מספקת לי נתונים, וכל הנתונים ביחד מספרים לי סיפור".
הנתונים שהוא מקבל, מנתח ומעבד מתייחסים לקצב התפוקה של כל עובד בכל תחנת פעילות במפעל תוך בחינת עמידתם בתקנים הפנימיים שנקבעו ולמצבן של המכונות שמידע עליהן הוא מקבל מחיישנים ברצפת היצור ואם אחת מהן עומדת לשבוק - הוא יזעיק מבעוד מועד טכנאי כדי להימנע מהצורך לקיים אחזקת שבר. כתוצאה מכך עובדים מקבלים מדי יומיים משוב על עמידתם או אי עמידתם ביעדי ההצלחה שהוגדרו להם ומנהלים יודעים, כמעט בזמן אמת, מהן השעות המניבות של העובדים ביחס לזמן שבו הם נוכחים במפעל.
פוטנציאל גידול של 6% בשנה
מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בגוגל ישראל שמעון שמואלי מספר כי "רוב התעשיות המסורתיות לא עושות את הניטורים כאלה, אף שברוב הגדול של המקרים הנתונים האלה זמינים ונמצאים בהישג יד. ברוב המקרים מנכ"ל של חברה שמייצרת לא יודע מה באמת קורה כל הזמן בקו היצור שלו. הוא לא יודע מתי קו היצור מתחיל ליצר עבור לקוח מסוים ומתי מלאכת היצור נגמרת.
"אז בשביל לדעת, הוא מרים טלפון לאיש שאחראי על קו היצור, וגם התשובה שהוא מקבל לא כל כך מדויקת. ישבנו עם מנהלים של חברות ואיתרנו נקודות תורפה בניהול השוטף וזיהינו את הצורך לזמן להם מידע מדויק על מה שנעשה במפעל שלהם בזמן אמת.
"לפיילוט שהתחלנו לפני כשנה קיבלנו בין 70 ל-80 בקשות השתתפות מצד מפעלים מכל רחבי הארץ. לפני כן הזמנו מחקר מקיף מחברת דלויט, על מצב הפריון במשק הישראלי. המחקר לימד אותנו כי בשל נתוני הפריון הנמוכים של תעשייה המסורתית בישראל, יש לתוכנית שלנו פוטנציאל הצלחה גבוה מאוד ועבור מפעלים רבים זאת הזדמנות של ממש".
את חלקה הגדול של התוכנית גוגל מממנת בעצמה: עלות התוכנית למפעל היא 50 אלף שקל וגוגל מממנת 30 אלף שקל מתוכם. את השאר מממנים באופן שווה המפעלים בעצמם ומשרד הכלכלה. "אחרי הפיילוט למדנו שיש הישגים במפעלים שהשתתפו בו ויש הרבה מאד אופטימיות לגבי העתיד. עדיין מוקדם לקבוע אם יש עליה בפריון, אך לפי המחקר של דלויט, אנחנו מדברים על פוטנציאל גידול של 6% בשנה ואפילו יותר. נוכח נתוני הפריון הנמוכים מאוד בתעשייה המסורתית בארץ, גם עליה של 3% יכולה להיחשב הצלחה לא קטנה", אומר שמואלי.
מתקשים לשמר ידע ארגוני לאורך זמן
הרבה דוחות של הרבה גופים כלכליים חשובים שהתפרסמו בשנים האחרונות הצביעו על רמת הפריון הנמוכה במשק הישראלי כאחת הבעיות הבהולות שלו. דוח כזה פורסם באפריל האחרון על ידי ה-OECD, ולפיו בין 2014 ל-2018 חלה ברוב המדינות במערב עליה שנתית ממוצעת של כ-2.5% ברמת הפריון של התעשייה אך ישראל מזדנבת הרחק מאחור - באותן השנים ישראל רשמה ירידה של חצי אחוז, והיא התמקמה במקום האחרון ברמת הפריון בתעשייה - הענף שעדיין נחשב לקטר המרכזי של הכלכלה המקומית. בכל הקשור לתעשיית ההייטק רמת הפריון בארץ גבוהה, אך נתוני הפריון הנמוכים של התעשייה המסורתית מושכים את כל הממוצע למטה.
לדברי שמואלי כשהזרוע הפילנתרופית הבינלאומית של גוגל מיפתה את הצרכים של המשק הישראלי כדי להפנות אליהם תוכנית ייעודית, הוא בדק במשרדי הממשלה ובהתאחדות התעשיינים. "הבנתי די מהר שהתעשייה סובלת מבעיית פריון והתחלנו לקדם את TechFactory. ההיענות של מפעלים לתוכנית מדהימה: רובם מתמודדים עם אתגרי הקיום של דרישה לתוצרים "מהיום למחר" וכיצד להכניס דחוף הון כדי להישאר יציבים. יש לא מעט מפעלים שמבינים את החשיבות של התוכנית שלנו, אבל הם תופסים אותה כמהלך שאולי יתאים להם לטווח הארוך, בעוד הם זקוקים למענה מידי".
אחת התובנות שאליהן נחשפו מובילי התוכנית בגוגל משלב הפיילוט שלה, תיושם בתוכנית המורחבת שתפתח בימים הקרובים. לדברי שמואלי "התעשייה מתמודדת עם אתגרים הקשורים לכוח אדם מקצועי, אבל גם עם כוח אדם פחות מקצועי: למפעלים בפריפריה קשה להחזיק עובדים לאורך זמן, אין שימור של ידע לטווח הארוך ומבחינת מפעלים רבים זאת נקודה כואבת כי כשאין שימור ידע - הזיכרון הארגוני נפגע וכל הזמן צריך ללמוד את התורה מחדש.
"מצאנו שיהיה נכון לקיים הכשרות רציניות ועמוקות בנושא הזה, כדי לאפשר שימור ידע וליצור רצף בזיכרון הארגוני כמו גם פיתוח של מסלול שנוגע לשיווק מוצרים של מפעלים קטנים ובינוניים וזאת על רקע תקציבי השיווק הנמוכים שלהם: אנחנו מלמדים אותם כיצד לקיים שיווק דיגיטלי, אגב לא רק באמצעות הכלים של גוגל - אלא גם בכלים שמזמנים המתחרים שלנו".
ובינתיים, ליזרוביץ' מישרלייזר שקוע עד צוואר בהטמעת התוכנית במפעל ובחזונו הוא רואה סביבת יצור מתקדמת שמזרימה נתונים, מנתחת את הרלוונטיים שבהם, ומשתפת את המחלקות השונות. האם הפריון של ישרלייזר עלה? לפי ליזרוביץ' עוד מוקדם לקבוע, אבל הוא אומר שהוא אופטימי: "בינתיים אנחנו רואים שינוי כללי בגישה ואפילו ההנהלה שלנו מתחילה לעבור לניהול בזמן אמת ולעקוב כל הזמן אחרי הנתונים".