גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עכשיו כשכלי הרכב ההיברידיים מתייקרים, האם כדאי לעבור למכונית חשמלית?

צמצום הטבת המס לרוכשי מכוניות היברידיות פסח, בינתיים לפחות, על רוכשי מכוניות שמונעות בחשמל בלבד ● "גלובס" עושה סדר: מה הסיכויים שהמס על מכוניות חשמליות יעלה בעתיד, לאיזה מרחק מספיקה הסוללה והאם הן מהוות אלטרנטיבה למכונית רגילה?

רכבים חשמליים תוצרת סין / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
רכבים חשמליים תוצרת סין / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

לאחרונה אנחנו מוצפים בשאלות בנוסח "האם כדאי לרכוש מכונית חדשה רגילה או לחכות למכונית חשמלית?". השאלה די מובנת לאור יחסי הציבור הנמרצים, שמקבלים כלי הרכב "המחושמלים" בימינו ולאור העובדה, שאף צרכן לא רוצה להישאר מאחור כאשר הטכנולוגיה מתקדמת קדימה. התשובה על השאלה הזו, בנקודת הזמן הנוכחית, תלויה בשני גורמים מרכזיים: מחיר ושימושיות.

רכב חשמלי או אפילו נטען, שמציע שימושיות קרובה לזו של רכב רגיל - כלומר, לא רק נסיעה עירונית ושיוט מוגבל מהירות - חייב להצטייד כיום בסוללה בקיבולת גבוהה של 50-60 קילוואט-שעה. ככל שהרכב גדול יותר גם קיבולת הסוללות שלו צריכה לגדול, בין השאר כדי לפצות על המשקל העודף.

מחירי סוללות הליתיום ביחס לקיבולת אמנם ירדו בעשור האחרון בשיעור מרשים של 85% בעקבות התקדמות הטכנולוגיה, אך הם עדיין עומדים כיום על כ-176 דולר לקילוואט-שעה. כלומר בסביבות עשרת אלפים דולר לסוללה שיכולה לספק טווח של 350-400 קילומטר על פי מבחני WLTP המחמירים. התחזית היא, שעד 2024 מחירי הסוללות יצנחו לאזור ה-94 דולר לקילוואט-שעה. אלא שכאן נכנסים למשחק חוקי הביקוש וההיצע.

הטכנולוגיה משתכללת, למה המחיר לא יורד?

הביקוש העולמי לליתיום זינק בארבע השנים האחרונות וצפוי לגדול פי חמש עד 2025 עקב ביקושים של תעשיית הרכב שצריכה לעמוד כיום בתקנות סביבתיות מחמירות. מכיוון שליתיום הוא משאב עם זמינות מוגבלת - ונעזוב רגע את הנזקים הסביבתיים הנרחבים שנגרמים כתוצאה מכרייתו - מחירו לטון מעוקב זינק לשיא היסטרי ב-2017. המחיר ירד מאז בכ-30% אבל לא צפוי להמשיך לרדת, כתוצאה מעליית הביקוש באירופה ובסין.

מכיוון שמחיר הסוללה הוא מרכיב קריטי בעלות הרכב, מחירי הרכב החשמלי צפויים להיות יציבים בשנים הקרובות או לטפס, בתרחיש הפחות טוב. אפילו יצרנים סינים על עלויות נמוכות מתקשים להציע כיום רכב עם טווח ריאלי של מעל 350 קילומטרים בפחות מ-30 אלף דולר. טסלה, חלוצת השוק, שנהנית מיתרונות לגודל ושרשרת אספקה עצמאית, נאלצה "להרוג" לאחרונה את דגם הבסיס "העממי" של הטסלה 3 שאמור היה להיות מוצע ב-35 אלף דולר. כיום מחיר הבסיס הריאלי של ה-3 קרוב יותר ל-40 אלף דולר.

משפחתית או ג'יפון ב-150-170 אלף שקל עשויים להיות נגישים, פחות או יותר, לזרם המרכזי של שוק הרכב הישראלי, בעיקר בזכות הטבת מס הקניה על רכב חשמלי שדעומדת על 10% במקום 83% על רכב בנזין. הפער גם אמור, בתיאוריה, להעניק לחשמליות "העממיות" שיימכרו בישראל יתרון תחרותי גדול. גם עלייה משמעותית במחירי הדלק, אם וכאשר תתרחש בטווח הקרוב, צפויה לתת לכלי רכב כאלה יתרון תחרותי רציני

הרכבים החשמליים ניצלו, בינתיים
.

האם החשמליות יסיימו כמו ההיברידיות?

אבל, וזה אבל גדול, מי שיבחן את "הסיכול הממוקד" שביצע החודש האוצר בהטבות המס על היברידיות וכל מכוניות פלאג-אין וחשמליות יוקרתיות מבין, שגם הטבת המס על רכב חשמלי "נטו" חיה על זמן שאול. כרגע אמנם לא נוגעים בה מאחר שהשפעת החשמליות על הכנסות המדינה זניחה, אבל אם מכירותיהן יחצו מאסה קריטית, מן הסתם 10% מכלל המכירות, ועל הדרך יפגעו גם בהכנסות העשירות ממיסוי בנזין/דיזל לתחבורה, ייכנס כנראה האוצר לפעולה. הערכה היא שכמה מאות, אולי כמה אלפים, של לקוחות מקדימים יוכלו לרכוש חשמליות במחיר הגיוני. אבל בטווח של שנתיים-שלוש, השוק צועד לעבר מחסום רגולציה.

מתי נראה עמדות טעינה ליד הבית?

כדי שרכב חשמלי יהפוך ליותר מנישה זעירה עבור ציי רכב עם אג'נדה סביבתית ולמסגלים מוקדמים, הוא יהיה חייב להציע שימושיות מקבילה או לפחות דומה לזו, של רכב בנזין שווה ערך. כלומר עם טווח ריאלי בין טעינות, שמאפשר נסיעה בינעירונית הלוך ושוב ו/או עמדות טעינה מהירות וזולות, יחסית, בפרישה גיאוגרפית רחבה.

הטווח המוצהר של כלי הרכב החשמליים גדל משמעותית בשנים האחרונות עקב ירידת מחירי הסוללות בעולם, ולישראל יש יתרון מובנה בהיותר מדינה קטנה יחסית. אבל את מה שלא עושים הטווחים עושים הפקקים, סגנון הנהיגה האגרסיבי המקובל, במיוחד בציי הרכב, ומזג האוויר, שדורש הפעלת מזגן משך רוב ימות השנה.

לפיכך, אפילו תחת מבחני ה-WLTP המחמירים שנכנסו השנה, אפשר לצפות לפער משמעותי בין הטווח המוצהר על הנייר לטווח בפועל. טווח ריאלי 200 קילומטר בין טעינות אולי לא מהווה בעיה לנהג בעיר או בגוש דן המורחב, שיש לו עמדת טעינה בבית ו/או בעבודה. אבל כדי שרכב חשמלי יהיה הרכב היחיד במשפחה, מגבלת הטווח היא משמעותית הדרך היחידה לעקוף אותה היא הקמת עמדות הטענה ציבוריות מהירות בסבסוד ממשלתי, שיכולות להוסיף כמה טווח של עשרות קילומטרים (עד 80% מקיבולת הסוללה) בתוך 30-50 דקות.

אבל הממשלה מתייחסת לפרויקט הזה כאל תרגיל יח"צ. המכרז העדכני לעמדות ציבוריות מהירות מדבר על כ-60 עמדות בתקציב, של פחות מ-15 מיליון שקל. זאת לעומת הכנסות של המדינה ממיסוי דלק בהיקף של כ-19 מיליארד שקל בשנה. היקף כיסוי גיאוגרפי כזה, או אפילו כפול ממנו, יוצר "חורים" רבים, וספק אם יצליח לשכנע את "מר ישראלי", שהוא לא ייאלץ להמתין בלילה לגרר שיחזיר אותו מחופשה מאילת או מטבריה אחרי התרוקנות הסוללה. או שיוכל לבצע גיחה מחיפה לירושלים ובחזרה, למשל, בלי להתעכב שעה להטענה בדרך. ועוד לא פתרנו את סוגיית ערכי הגרט של היד השנייה, ואת קיצור הטווח של הסוללות שאופייני לרכב חשמלי אחרי מספר נתון של טעינות/קילומטרים. בקיצור, אנחנו עדיין לא שם.

עוד כתבות

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מגלה כי כ-100 עורכים בכירים בוויקיפדיה מקפידים לעוות מידע באופן שיוצר מסגור שלילי מובהק לישראל - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ● גם מייסד הפלטפורמה הודה כי מדיניות הניטרליות נפגמה בהקשר זה ● הסכנה גדולה בהרבה כשהיא משמשת מקור מרכזי למודלי שפה