גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עכשיו כשכלי הרכב ההיברידיים מתייקרים, האם כדאי לעבור למכונית חשמלית?

צמצום הטבת המס לרוכשי מכוניות היברידיות פסח, בינתיים לפחות, על רוכשי מכוניות שמונעות בחשמל בלבד ● "גלובס" עושה סדר: מה הסיכויים שהמס על מכוניות חשמליות יעלה בעתיד, לאיזה מרחק מספיקה הסוללה והאם הן מהוות אלטרנטיבה למכונית רגילה?

רכבים חשמליים תוצרת סין / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
רכבים חשמליים תוצרת סין / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

לאחרונה אנחנו מוצפים בשאלות בנוסח "האם כדאי לרכוש מכונית חדשה רגילה או לחכות למכונית חשמלית?". השאלה די מובנת לאור יחסי הציבור הנמרצים, שמקבלים כלי הרכב "המחושמלים" בימינו ולאור העובדה, שאף צרכן לא רוצה להישאר מאחור כאשר הטכנולוגיה מתקדמת קדימה. התשובה על השאלה הזו, בנקודת הזמן הנוכחית, תלויה בשני גורמים מרכזיים: מחיר ושימושיות.

רכב חשמלי או אפילו נטען, שמציע שימושיות קרובה לזו של רכב רגיל - כלומר, לא רק נסיעה עירונית ושיוט מוגבל מהירות - חייב להצטייד כיום בסוללה בקיבולת גבוהה של 50-60 קילוואט-שעה. ככל שהרכב גדול יותר גם קיבולת הסוללות שלו צריכה לגדול, בין השאר כדי לפצות על המשקל העודף.

מחירי סוללות הליתיום ביחס לקיבולת אמנם ירדו בעשור האחרון בשיעור מרשים של 85% בעקבות התקדמות הטכנולוגיה, אך הם עדיין עומדים כיום על כ-176 דולר לקילוואט-שעה. כלומר בסביבות עשרת אלפים דולר לסוללה שיכולה לספק טווח של 350-400 קילומטר על פי מבחני WLTP המחמירים. התחזית היא, שעד 2024 מחירי הסוללות יצנחו לאזור ה-94 דולר לקילוואט-שעה. אלא שכאן נכנסים למשחק חוקי הביקוש וההיצע.

הטכנולוגיה משתכללת, למה המחיר לא יורד?

הביקוש העולמי לליתיום זינק בארבע השנים האחרונות וצפוי לגדול פי חמש עד 2025 עקב ביקושים של תעשיית הרכב שצריכה לעמוד כיום בתקנות סביבתיות מחמירות. מכיוון שליתיום הוא משאב עם זמינות מוגבלת - ונעזוב רגע את הנזקים הסביבתיים הנרחבים שנגרמים כתוצאה מכרייתו - מחירו לטון מעוקב זינק לשיא היסטרי ב-2017. המחיר ירד מאז בכ-30% אבל לא צפוי להמשיך לרדת, כתוצאה מעליית הביקוש באירופה ובסין.

מכיוון שמחיר הסוללה הוא מרכיב קריטי בעלות הרכב, מחירי הרכב החשמלי צפויים להיות יציבים בשנים הקרובות או לטפס, בתרחיש הפחות טוב. אפילו יצרנים סינים על עלויות נמוכות מתקשים להציע כיום רכב עם טווח ריאלי של מעל 350 קילומטרים בפחות מ-30 אלף דולר. טסלה, חלוצת השוק, שנהנית מיתרונות לגודל ושרשרת אספקה עצמאית, נאלצה "להרוג" לאחרונה את דגם הבסיס "העממי" של הטסלה 3 שאמור היה להיות מוצע ב-35 אלף דולר. כיום מחיר הבסיס הריאלי של ה-3 קרוב יותר ל-40 אלף דולר.

משפחתית או ג'יפון ב-150-170 אלף שקל עשויים להיות נגישים, פחות או יותר, לזרם המרכזי של שוק הרכב הישראלי, בעיקר בזכות הטבת מס הקניה על רכב חשמלי שדעומדת על 10% במקום 83% על רכב בנזין. הפער גם אמור, בתיאוריה, להעניק לחשמליות "העממיות" שיימכרו בישראל יתרון תחרותי גדול. גם עלייה משמעותית במחירי הדלק, אם וכאשר תתרחש בטווח הקרוב, צפויה לתת לכלי רכב כאלה יתרון תחרותי רציני

הרכבים החשמליים ניצלו, בינתיים
.

האם החשמליות יסיימו כמו ההיברידיות?

אבל, וזה אבל גדול, מי שיבחן את "הסיכול הממוקד" שביצע החודש האוצר בהטבות המס על היברידיות וכל מכוניות פלאג-אין וחשמליות יוקרתיות מבין, שגם הטבת המס על רכב חשמלי "נטו" חיה על זמן שאול. כרגע אמנם לא נוגעים בה מאחר שהשפעת החשמליות על הכנסות המדינה זניחה, אבל אם מכירותיהן יחצו מאסה קריטית, מן הסתם 10% מכלל המכירות, ועל הדרך יפגעו גם בהכנסות העשירות ממיסוי בנזין/דיזל לתחבורה, ייכנס כנראה האוצר לפעולה. הערכה היא שכמה מאות, אולי כמה אלפים, של לקוחות מקדימים יוכלו לרכוש חשמליות במחיר הגיוני. אבל בטווח של שנתיים-שלוש, השוק צועד לעבר מחסום רגולציה.

מתי נראה עמדות טעינה ליד הבית?

כדי שרכב חשמלי יהפוך ליותר מנישה זעירה עבור ציי רכב עם אג'נדה סביבתית ולמסגלים מוקדמים, הוא יהיה חייב להציע שימושיות מקבילה או לפחות דומה לזו, של רכב בנזין שווה ערך. כלומר עם טווח ריאלי בין טעינות, שמאפשר נסיעה בינעירונית הלוך ושוב ו/או עמדות טעינה מהירות וזולות, יחסית, בפרישה גיאוגרפית רחבה.

הטווח המוצהר של כלי הרכב החשמליים גדל משמעותית בשנים האחרונות עקב ירידת מחירי הסוללות בעולם, ולישראל יש יתרון מובנה בהיותר מדינה קטנה יחסית. אבל את מה שלא עושים הטווחים עושים הפקקים, סגנון הנהיגה האגרסיבי המקובל, במיוחד בציי הרכב, ומזג האוויר, שדורש הפעלת מזגן משך רוב ימות השנה.

לפיכך, אפילו תחת מבחני ה-WLTP המחמירים שנכנסו השנה, אפשר לצפות לפער משמעותי בין הטווח המוצהר על הנייר לטווח בפועל. טווח ריאלי 200 קילומטר בין טעינות אולי לא מהווה בעיה לנהג בעיר או בגוש דן המורחב, שיש לו עמדת טעינה בבית ו/או בעבודה. אבל כדי שרכב חשמלי יהיה הרכב היחיד במשפחה, מגבלת הטווח היא משמעותית הדרך היחידה לעקוף אותה היא הקמת עמדות הטענה ציבוריות מהירות בסבסוד ממשלתי, שיכולות להוסיף כמה טווח של עשרות קילומטרים (עד 80% מקיבולת הסוללה) בתוך 30-50 דקות.

אבל הממשלה מתייחסת לפרויקט הזה כאל תרגיל יח"צ. המכרז העדכני לעמדות ציבוריות מהירות מדבר על כ-60 עמדות בתקציב, של פחות מ-15 מיליון שקל. זאת לעומת הכנסות של המדינה ממיסוי דלק בהיקף של כ-19 מיליארד שקל בשנה. היקף כיסוי גיאוגרפי כזה, או אפילו כפול ממנו, יוצר "חורים" רבים, וספק אם יצליח לשכנע את "מר ישראלי", שהוא לא ייאלץ להמתין בלילה לגרר שיחזיר אותו מחופשה מאילת או מטבריה אחרי התרוקנות הסוללה. או שיוכל לבצע גיחה מחיפה לירושלים ובחזרה, למשל, בלי להתעכב שעה להטענה בדרך. ועוד לא פתרנו את סוגיית ערכי הגרט של היד השנייה, ואת קיצור הטווח של הסוללות שאופייני לרכב חשמלי אחרי מספר נתון של טעינות/קילומטרים. בקיצור, אנחנו עדיין לא שם.

עוד כתבות

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

עסקת המיזוג בין סאנפלאואר לאפקון התפוצצה

המגעים למיזוג התפוצצו בעקבות אי־שביעות רצון של יו"ר סאנפלאואר החדש, משה לחמני, מאיכות הנכסים של אפקון ● סאנפלאואר נותרת חברה עם תזרים מזומנים גדול ורצון להתרחב, כך שייתכן שנראה מגעים לעסקה עם חברה אחרת או צעדי התרחבות אחרים מצידה

פיני אורבך / צילום: שליו אריאל

ארקין ביו מקימה קרן ארלי סטייג' נוספת בהיקף של 100 מיליון דולר

המשקיעים העיקריים בקרן, לצד קבוצת ארקין קפיטל עצמה, הם מוסדיים ישראלים, וביניהם הפניקס, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה של עמיתים ● זוהי קרן נוספת ברצף של קרנות ביומד שגויסו מאז סיום המלחמה במקביל להתאוששות תחום הביומד בארה"ב

דפנה קולר, מקימת אינסיטרו / איור: גיל ג'יבלי

החברה של דפנה קולר מקימה אתר פיתוח בישראל: "עסקה סינרגטית. מוסיפה לנו יכולות"

חברת הביוטק אינסיטרו, המשתמשת ב־AI לפיתוח תרופות, רוכשת את קומביינבל הישראלית ● דפנה קולר, ישראלית במקור, נבחרה ב־2024 לאחת מבין המשפיעים בעולם בתחום ה־AI של מגזין הטיים ● ראיון עם קולר יפורסם במהדורת סופ"ש של גלובס

מושגים לאזרחות מיודעת. מענק איזון / צילום: Shutterstock

הממשלה רוצה לשנות את הקצאת הכספים לרשויות המקומיות. מה המשמעות?

אחרי שנים של מענקים לרשויות המקומיות, כעת הממשלה מתכננת רפורמה • מה עומד מאחורי המענקים האלה, ואיזה שינוי אמור להתבצע? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock

האם יש בועה? 440 מיליארד דולר שעלולים להיראות כמו הימור

ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה מאות מיליארדים בתשתיות AI ● אך האם השוק נמצא בבועה? אלו התשובות של קתי וודס, ג'יימי דיימון ועוד כמה מהבכירים בוול סטריט ● בבנק אוף אמריקה מזהירים שלא לברוח מהשוק, עדיף לגדר דרך רכישת מניות ערך זולות יחסית ● ומה אפשר ללמוד מהיסטוריית הבועות

נמל אילת / צילום: תמר מצפי

למרות תוכניות הממשלה: נמל אילת נותר שומם

שער הכניסה הימי של ישראל מים סוף, שהיה במשך שנים שער מרכזי לייבוא רכב, נותר שומם בימים אלה ● בוועדת הכספים היום (ב') הוחלט כי בשבוע הבא יכריעו בעניין ● אלו האפשרויות שעומדות על הפרק

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

275 מיליון דולר: חוזה חדש לאלביט במדינה באזור אסיה-פסיפיק

אלביט תספק חליפות לוחמה אלקטרונית מתקדמות להגנה עצמית אווירית, כולל מערכת דירקם נגד טילים מבוססת אינפרה-אדום ● בנוסף תספק החברה מערכת הגנה על מטוסים קטנים ובינוניים, כולל מסוקים

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Carlos Barria

יו"ר הפד חשף: "נפתחה נגדי חקירה פלילית"; החוזים על וול סטריט יורדים

בסרטון שפרסם ברשת X, חשף ג׳רום פאוול כי משרד המשפטים האמריקאי החל בחקירה פלילית נגדו ● הסיבה הרשמית: העדות שמסר בקונגרס על שיפוץ מטה הפד ● יו"ר הפד האשים כי הסיבה האמיתית היא שלא יישר קו עם הנשיא בנוגע לריבית: "צעד חסר תקדים" ● ואיך הגיבו בשווקים?

שי אהרונוביץ' ואסף רפפורט / צילום: יוסי זמיר, איל יצהר

האקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה: מחלוקת על מיליארדים בין רשות המסים לוויז

קרוב לשנה לאישור עסקת הענק, לגלובס נודע כי מחלוקת בין רשות המסים לוויז באשר לתשלום המס על הקניין הרוחני של האחרונה מערימה קשיים ● בעוד שוויז טוענת שהקניין הרוחני שלה ממוקם בארה"ב, ועל כן תשלום המס עליו בישראל הוא מופחת, הרשות סבורה ההפך ● על הפרק: כמה מיליארדי דולרים

דרוזים בדרום סוריה מניפים את דגל ישראל / צילום: ap, Fahd Kiwan

לא רק נשק וסייבר: מודל עסקי חדש למעצמה האזורית ישראל

מההכרה בסומלילנד, דרך הצטלבות אינטרסים עם סעודיה ועד הגנה על מיעוטים בסוריה ● ישראל נתפסת יותר ויותר ככוח המייצב היחיד במזרח התיכון ● כך עלייתה כמעצמה אזורית מתורגמת להזדמנויות כלכליות של מיליארדים שגם המשקיעים מזהים ● טור אורח

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

חקירתו של ברוורמן הסתיימה אחרי 13 שעות; הורחק מלשכת רה"מ ל-15 יום

ראש הסגל בלשכת רה"מ נחשד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, ועוכב על ידי שוטרי להב 433 ● דוברו לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין, חשף כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" את החקירה שצה"ל פתח נגדו

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי מגיב לראשונה לסערת העברות הכספים לחינוך החרדי: "מציאות מערכתית"

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הטיח במשרד האוצר כי מדובר ב"פרקטיקה עבריינית" וקומם את החשב הכללי יהלי רוטנברג, שהגיב לו במכתב שהגיע לידי גלובס ● "הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ״מעילה״ או כ״מפעל עברייני״ אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי"

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

AI21: "מכחישים משא ומתן על רכישה על ידי אנבידיה"

למרות דבריהם של המייסדים פרופ' אמנון שעשוע והמנכ"ל אורי גושן על "משא ומתן עם אנבידיה", בחברה מכחישים כל דיונים על רכישה אפשרית ● בשבועיים האחרונים שמרו ב-AI21 על שתיקה, אז מה קרה דווקא עכשיו?

בניין WIX. בעיגול: הנשיא ניר זהר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

סערת וויקס: מודל העבודה מהבית עומד למבחן

ההחלטה הדרמטית של וויקס מסמנת מפנה אפשרי בשוק המעסיקים, כשיש מי שצופים שחברות נוספות יאמצו את המודל כדי לשקם את הפרודוקטיביות והתרבות הארגונית ● מנגד, מומחים מזהירים כי מדובר בפגיעה באיכות החיים של העובדים, שתקשה על גיוס טאלנטים ועלולה להוביל לגל עזיבות ● מה קורה בשאר חברות ההייטק בארץ?

פרופילים מזויפים ואזהרות מנוכלים. ההונאות ברשת לא מפסיקות להשתכלל

המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

הונאות ההשקעה תפסו תאוצה בשנה האחרונה, כאשר מתחזים לשמות כמו אמיר ירון וגילעד אלטשולר שטפו את הרשתות ● לגלובס נודע כי רשות ני"ע בדרך לקידום חקיקה שתקנה לה סמכות להסיר תכנים כוזבים ● החשש: המהלך עלול להיתקע עם הכניסה לשנת בחירות

חותמים על העסקה. מימין: ארי קלמן, מנכ''ל מנורה, רוני נתנזון, מייסד מנורה ERN, וערן גריפל, יו''ר מנורה מבטחים / צילום: עידן שיסטר

עם 460 מיליון שקל בכיס: רוני נתנזון נפרד מהחברה שהקים לפני 25 שנה

מנורה חתמה על הסכם לרכישת יתרת המניות בחברת האשראי החוץ בנקאי ERN תמורת 230 מיליון שקל ● נתנזון, היו"ר והמייסד משלים אקזיט מוצלח

זוהר לוי וזוהרן ממדאני / צילום: יח''צ, AP/Yuki Iwamura

למרות ממדאני: חברת הנדל"ן הישראלית זכתה במכרז בניו יורק

סאמיט, חברת הנדל"ן של זוהר לוי, זכתה במכרז לרכישת חלק מפורטפוליו הנכסים של חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי שנקלעה למשבר חוב ● ברקע, בעיריית ניו יורק הערימו קשיים על השלמת המהלך, אך בית המשפט סלל את הדרך לרכישת הנכסים

רועי ורמוס, מבעלי קרן נוקד קפיטל / צילום: שלומי יוסף

העסקה של רועי ורמוס וחגי בדש: נוקד תרכוש את מלוא הבעלות בבית השקעות פורטה

נוקד קפיטל, מנהלת קרנות הגידור הגדולה בישראל, רכשה עוד 52% מבית ההשקעות פורטה בעסקת החלפת מניות