מריו דראגי./ צילום: רויטרס Vincent Kessler
זה אולי לא נראה כך מבחוץ, אבל מאחורי הקלעים של האיחוד האירופי מתנהל בימים אלה קרב מכריע על פני האיחוד ועל אופי גוש האירו בעשור הקרוב. שורת תפקידים בכירים, ביניהם נשיא הבנק האירופי המרכזי, נשיא הנציבות האירופית ו"שר החוץ" של האיחוד מתפנים בסתיו הקרוב, ומנהיגי האיחוד מנסים להחליט עד יום ראשון הקרוב - מאחורי דלתות סגורות, בעסקאות רבות-אינטרסים עם הדלפות מגמתיות לעיתונות - מי יאיישו את התפקידים.
התקשורת האירופית קוראת לזה "משחק פוקר" או "סחר בסוסים", אך נדמה שהדימוי המדויק ביותר הוא "קובייה הונגרית", משום שאיוש כל אחד מהתפקידים (חמישה בסך הכול, כולל נשיא ויו"ר הפרלמנט האירופי) משליך על האחרים. אם תיבחר אישה לתפקיד מסוים, ככל הנראה ייבחר גבר לאחר; אם ייבחר צרפתי לתפקיד אחד, ייבחר גרמני לאחר. שיקולים של מגדר, לאום ושייכות מפלגתית של המועמדים מצטלבים ויוצרים מטריצה מסובכת, המשתנה עם כל בחירה. "כבר קל יותר לבחור אפיפיור", אמר שלשום (ש') בחיוך ראש ממשלת אירלנד אחרי סיבוב הדיונים הרציני הראשון בסוף השבוע, שהסתיים בחוסר הצלחה.
כעת קבעו המנהיגים מפגש מיוחד שיתקיים ביום ראשון הקרוב, 30 ביוני, שבסופו הם אמורים לפרסם פומבית את המועמדים המוסכמים עליהם לשלל התפקידים. אם לא יצליחו, יסמל התהליך את בעיות העומק המשתקות את האיחוד האירופי, אם ייצא עשן לבן - זהות המינויים צפויה להשפיע על השווקים ועל עתידו של האיחוד.
הבטיח "לעשות כל מה שדרוש"
בעולם הפיננסי, הקרב שמרכז את מרבית העניין הוא על זהות המחליף של מריו דראגי, המכהן כנשיא הבנק האירופי המרכזי (ECB) בשמונה השנים האחרונות. הבנקאי האיטלקי קנה את עולמו ביולי 2012, בעוד גוש האירו מאיים להתפרק בגלל משברי חוב של מדינות דרום-אירופה, מתקפה ספקולנטית על האירו ותשואות מזנקות על אג"ח חברות גוש אירו במשבר. בנאום מיוחד שנשא אז הבטיח דראגי "לעשות כל מה שדרוש" כדי לשמור על גוש האירו - והשווקים האמינו לו.
תוכניות ההרחבה הכמותית שיזם וביצע מאז, התמריצים לשווקים, לצד כלים פיננסיים שנועדו לקנות ללא הגבלה אג"ח ממשלתיות של מדינות אירו במצוקה, הפכו לסימן ההיכר של הכהונה שלו, עד כי המועמדים לרשת אותו נמדדים בעיקר בשאלה אם ימשיכו את דרכו או לא.
הוא עצמו, כך נראה, מחויב למורשת שלו עד הרגע האחרון. בנאום שנשא בשבוע שעבר, חזר דראגי על נכונותו להתערב בשוק על רקע האטה גלובלית וביצועים כלכליים מדשדשים של מדינות אירו, ורמז כי הבנק "יוכל להוריד את הריבית או לנקוט תמריצים כלכליים חדשים לשווקים" במקרה זה. הנאום של דראגי הוריד את שער האירו, והעלה את חמתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. הנשיא האמריקאי האשים באופן ישיר את דראגי בכך שהוא מסייע ליצוא האירופי על ידי יצירת פיחות מכוון באירו.
אבל ב-1 באוקטובר תסתיים הכהונה של "האיש שהציל את גוש האירו" לפי תומכיו או "האיש שרק דחה את קץ האירו" לפי מתנגדיו. לפי הדיווחים הנשמעים בברלין, גרמניה שמה את כל יהבה על קידום המועמד שלה לתפקיד - נגיד הבנק המרכזי הגרמני (בונדסבנק), יינס ויידמן. בשני העשורים שבהם קיים הבנק המרכזי האירופי, שמקום מושבו בפרנקפורט, מעולם לא עמד בראשו גרמני. ברלין סבורה כי כעת הגיעה השעה.
הנגיד הגרמני שהתנגד, חזר בו
ויידמן נחשב עד לאחרונה ל"אנטי-דראגי" - היחיד מבין נגידי האירו שהביע ספק פומבי והצביע נגד מדיניות רכישת האג"ח של מדינות במשבר של עמיתו האיטלקי, אפילו מתוך ה-ECB; ויידמן רמז כי המדיניות מכוונת כדי להציל את מולדתו של דראגי, איטליה, ואפילו העיד במשפט נגד תוכנית רכישות האג"ח, שהתנהל בבית המשפט לענייני חוקה של גרמניה. "אחרי הכהונה של דראגי, הבנק המרכזי האירופי צריך מישהו שיידע לסגור את הברזים כמו שצריך", צוטט ויידמן בראיון לפני כמה חודשים.
עמדות אלה, לצד היותו של ויידמן גרמני, הפכו אותו ל"סדין אדום" בעבור מדינות דרום אירופה, והקטינו משמעותית את סיכוייו להיבחר לתפקיד, אלמלא שתי התפתחויות של הימים האחרונים. הראשונה היא מה שמסתמנת כנסיגתו של המועמד הגרמני מנפרד וובר מההתמודדות על תפקיד נשיא הנציבות האירופית, והסרת התמיכה של הקנצלרית אנגלה מרקל בו. הרעיון כי שני התפקידים הבכירים באיחוד יאוישו על ידי גרמנים אינו מתקבל על הדעת, אבל העובדה כי מרקל מוכנה לפי הדיווחים לוותר על וובר - שהיה המועמד המוביל של גוש המפלגות השמרניות (EPP) שקיבל את מירב הקולות בבחירות לפרלמנט האירופי בחודש שעבר - עשויה לסמן כי היא תקבל משהו בתמורה.
הצעד השני, מפתיע הרבה יותר, היה העובדה כי ויידמן התראיין בשבוע שעבר לשבועון הגרמני "די צייט", וחזר בו באופן פומבי מההתנגדות לרכישות האג"ח. "בינתיים בית המשפט פסק כי הן כלי חוקי לחלוטין", אמר הבנקאי הגרמני לשבועון. כלי תקשורת בגרמניה העריכו כי ויידמן לא היה נוקט צעד פומבי כזה - של "הכאה על חטא" - אלמלא היה הדבר מיועד לסלול את דרכו לתפקיד הנחשב, או לפחות מראה כי גרמניה מתכוונת להילחם עליו בכל הכוח.
אך כדי להיבחר לתפקיד, על הקנצלרית מרקל, בחודשי הכהונה האחרונים שלה בתפקיד, לגבור על ההתנגדות הצרפתית למינוי, ולשאיפות של פריז למנות כלכלן מטעמה לתפקיד - מישהו שיהיה קצת פחות צפון-אירופי, קצת פחות נוקשה, קצת יותר כמו דראגי, שנשיא צרפת עמנואל מקרון מהלל בכל הזדמנות.
שני המועמדים של עמנואל מקרון
מקרון לא פיספס בסוף השבוע את ההזדמנות ללעוג לויידמן על סיבוב הפרסה שלו. כשנשאל בסוף השבוע על ידי עיתונאים מה הוא חושב על ויידמן בתור נשיא ה-ECB, אמר הנשיא הצרפתי באירוניה: "אני מאוד שמח שיש חברי מועצת הבנק האירופי המרכזי שבעבר התנגדו נחרצות לרכישות האג"ח ולהחלטות של דראגי, והיום דווקא מרגישים מחויבים להמשיך באותו נתיב... אני חושב שזה סימן לכך שישנו טוב בכל אחד מאתנו, וכולנו יכולים להשתפר. אם כך, יש סיבות להיות אופטימי לגבי הטבע האנושי".
מקרון, ביחד עם מדינות אחרות באירופה, מנסה לקדם אחד משני מועמדים צרפתים לתפקיד - נגיד הבנק המרכזי הצרפתי פרנסואה וילרוי דה-גאלו או חבר מועצת המנהלים של ה-ECB, בנואה קורה. שניהם נחשבים למי שתומכים במדיניות ההרחבה הכמותית שאימץ דראגי, אך בהתלהבות פחותה מהאיטלקי. מקרון, שגם שואף לאיחוד פיסקלי עמוק יותר של חברות גוש האירו, ישמח אם יוכל להציב בעמדת מפתח נשיא ECB שיסייע לו בכך.
מנגד, ייתכן שהנשיא הצרפתי יהיה מוכן לוותר על התפקיד בתמורה לכך שצרפתי ימונה לתפקיד נשיא הנציבות, החשוב גם הוא בימים אלה של מלחמות סחר. עדות לכך שעסקה אולי הולכת ומתרקמת טמונה בהודעתו מסוף השבוע, שלפיה אף אחד מהמועמדים שהוזכרו עד כה - מנפרד וובר הגרמני, פרנס טימרמנס ההולנדי ומרגרטה וסטאייר הדנית - לא צפויים לכהן כנשיאי הנציבות, וכי התחרות נפתחה למועמדים מבחוץ. אחד המועמדים החדשים והמובילים הוא הצרפתי מישל ברנייה, שניהל את המשא ומתן עם בריטניה על הברקזיט.
שניים רבים, השלישי זוכה?
וכששניים רבים, לעתים קרובות השלישי לוקח. זו הסיבה שרוב הערכות המומחים בשבועות האחרונים מתרכזות בשני מועמדים פיניים לתפקיד - אולי רן או ארקי ליקאנן. שניהם כיהנו כנגידי הבנק המרכזי הפיני, שניהם מנוסים במסדרונות הכוח של בריסל, שניהם קורצים לצפון אירופה בשל אידיאולוגיה של משמעת פיסקלית והתערבות מועטת בשווקים אך גם לדרום אירופה, בעיקר משום שאינם גרמנים.
הדדליין שהציבו לעצמם מנהיגי האיחוד הוא ה-30 ביוני הקרוב, אולם הקרב יכול להימשך גם אחריו, מבחינה חוקית. בימים שלאחר מכן יחל הפרלמנט האירופי בדיוניו, ומנהיגי אירופה היו רוצים להגיש "הצעת חבילה" המקובלת על כולם - שורת מינויים העונים על כל הקריטריונים. "כל האופציות פתוחות נכון לעכשיו", אמר ראש ממשלת לוקסמבורג לתקשורת בסוף השבוע, "לא מדובר בתחרות אירוויזיון, אלא במי יצליח להרכיב 'חבילה'".
השוואה לנעשה לפני שמונה שנים, אז נבחר דראגי לתפקיד, מראה כי המצב היום מסובך יותר. אז, כבר במאי הוסכם על זהות המועמד, והוא אושר פה אחד באמצע יוני. כפי שכתבה סוכנויות הידיעות בלומברג: "המרוץ הנוכחי לנשיאות הבנק המרכזי האירופי הוא הפתוח ביותר והכי פחות צפוי מאז ייסוד הבנק".
המועמדים המרכזיים לנשיאות הבנק המרכזי האירופי
יינס ויידמן
מקור: גרמניה
גיל: 51
נגיד הבנק המרכזי הגרמני נחשב עד לאחרונה ליריב אידיאולוגי של דראגי ושל מדיניות ההרחבה המוניטרית שלו, ודגל בביטול תוכניות התמריצים לשווקים. בשבוע שעבר, עם זאת, הודיע פומבית כי התוכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות של מדינות במשבר שיזם דראגי היא לגיטימית, במה שנתפס כניסיון לשנות עמדות ולנטרל את ההתנגדות למינויו מצד מדינות דרום-אירופה, שהרוויחו מהמדיניות של דראגי.
עוד משהו: דובר צרפתית שוטפת
פרנסואה וילרוי דה-גאלו
מקור: צרפת
גיל: 60
נגיד הבנק המרכזי הצרפתי משנת 2015. עבד בתיאום עם דראגי במועצת ה-ECB ותמך במדיניות רכישת האג"ח ובהרחבה הכמותית שיזם באותה השנה; רמז כי ימשיך את אותה המדיניות אם ימונה לנשיא; עבד בעבר גם כמנהל בכיר בבנקים צרפתיים. נולד באלזס ודובר גרמנית שוטפת.
עוד משהו: בן לעסק המשפחתי Villeroy & Boch, הידוע במוצרי פורצלן, קרמיקה ובתי שימוש באיכות גבוהה
בנואה קורה
מקור: צרפת
גיל: 50
נחשב למועמד הרצוי ביותר בקרב הכלכלנים ב-ECB, לפי דיווח ב"פייננשל טיימס". עמדותיו התרחקו בהדרגה מאלו של דראגי, והוא תומך בצמצום תוכנית ההרחבה הכמותית של הנשיא המכהן, מה שעשוי להפוך אותו למועמד אפשרי בעבור ברלין. עם זאת, כהונתו במועצת המנהלים של ה-ECB מסתיימת רק אחרי מועד המינוי, מה שעלול לטרפד את הבחירה בו מסיבות ביורוקרטיות.
עוד משהו: מונה למועצת המנהלים בתמורה לתמיכה של צרפת במינוי דראגי ב-2011
אולי רן
מקור: פינלנד
גיל: 57
כיהן בעבר כנציב האיחוד לענייני האירו במהלך שנות המשבר הכלכלי וחילוצי יוון, פורטוגל ומדינות נוספות, ותמך במדיניות של צנע ומשמעת פיסקלית מחייבת. מכהן בשנה האחרונה כנגיד הבנק המרכזי של פינלנד ונחשב לתומך בצמצום המעורבות של הבנק המרכזי האירופי בתמריצים לכלכלת הגוש. מצד שני, נחשב למועמד פרגמטי. עשוי להתמנות כמועמד נייטרלי - שאינו גרמני או צרפתי.
עוד משהו: מפעיל חשבון טוויטר
ארקי ליקאנן
מקור: פינלנד
גיל: 68
כיהן כנגיד הבנק המרכזי הפיני עד יולי 2018, ונחשב לפוליטיקאי מנוסה במסדרונות האיחוד האירופי בבריסל. נחשב למתון יותר מויידמן בנוגע להתערבות בשוק, אך קרא בעבר לצמצם בהדרגה את תוכניות התמריצים של דראגי לשווקים. כמו אולי רן, גם הוא קורץ לגרמניה ולמדינות צפון אירופה המקדמות משמעת פיסקלית בשל היותו מועמד "צפוני" אך נייטרלי.
עוד משהו: נבחר כבר בגיל 21 לפרלמנט הפיני, המבוגר מבין המתמודדים על הכהונה, שנמשכת שמונה שנים
קלאס קנוט
מקור: הולנד
גיל: 52
נגיד הבנק המרכזי ההולנדי, שנחשב גם הוא ל"מועמד פשרה" בעבור מי שלא רוצים נשיא ECB גרמני, אך מוכנים למינוי נשיא בעל עמדות "צפון אירופיות", התומך בצמצום ההתערבות וההרחבה הכמותית בשווקים. לפי "פייננשל טיימס", סיכוייו אינם כה גבוהים בשל העובדה שכבר היה נשיא ECB הולנדי.
עוד משהו: לפי העיתון הבריטי, מדינות דרום-אירופה חוששות כי קנוט הוא "יותר ויידמן מויידמן", בהתייחסות לנגיד הגרמני