נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
אל הדיונים בנוגע לאיוש בכירי האיחוד האירופי וגוש האירו שיובילו את הארגון בשמונה השנים הבאות מגיע נשיא צרפת, עמנואל מקרון, במעמד פוליטי מאושש, לאחר מה שמסתמן כהפוגה ממושכת - על סף קריסה - של הפגנות "האפודים הזוהרים" נגדו.
חצי שנה אחרי שהחלו, בהפגנות ציבוריות שטלטלו את צרפת מדי שבת ושגרמו לסגירת עסקים רבים ולעימותים אלימים עם המשטרה, יצאו שלשום (שבת) לרחובות רק 11,800 בני אדם ברחבי המדינה. בשבוע לפני כן נרשם שפל של 7,000 מפגינים בלבד. בשבוע ה-32 שלה, נראה כי המחאה התעייפה, בין השאר על רקע סכסוכים פנימיים והקושי לשמר את המומנטום, אבל גם בשל הצעדים הממשלתיים שנקט מקרון בניסיון להרגיע אותה, כמו ה"דיון הלאומי" שבו פתח במטרה "לשמוע את העם".
אולם לפי הערכות פרשנים בצרפת, נקודת המפנה הייתה חוסר היכולת של המחאה לתרגם את הכעס הציבורי לבחירת נציגים לפרלמנט האירופי, בבחירות שהתקיימו במאי האחרון. בשל היותה של המחאה אוסף מגוון של גורמים - מארגוני שמאל אנרכיסטים קיצוניים הדוגלים באלימות נגד בנקים ועסקים, דרך גורמים אנטישמים בימין הרואים ב"בנקים היהודיים" את מקור הרוע ועד המעמדות הנמוכים ותושבי הפריפריה הצרפתית שהתלוננו על עשורים של מחירים עולים ושחיקת שכר ריאלית - היא לא הצליחה לתרגם את הכעס לפוליטיקה, שנשלטת עדיין על ידי ציר ימין-שמאל.
כעת, שב מקרון ומיישם חלק מהרפורמות שהקפיא כתוצאה מהזעם הציבורי. אשתו התראיינה בסוף השבוע לעיתונות הצרפתית ואמרה כי ההפגנות "הפכו את מקרון לקשוב יותר", במיוחד על רקע הקריאות כי הוא "נשיא מנותק מהעם", אולם ראש ממשלת צרפת מטעמו הודיע כי הוא מתכוון להמשיך ולקצץ במדיניות הרווחה של הממשלה (ובמיוחד בדמי האבטלה) ובמערכת הפנסיה. זאת, לאחר התחייבויות להגדיל את הפנסיה לקשישים ולבטל את המס על הדלק, שהצית את המחאה העממית בנובמבר האחרון.
גורם נוסף המעודד את מקרון הוא המצב המקרו-כלכלי בצרפת. האבטלה בצרפת צנחה לרמה הנמוכה זה עשור (8.8%), בין השאר בגלל הרפורמות בשוק העבודה שיזם מקרון, נגד עמדת האיגודים המקצועיים, שהשתתפו במחאה נגדו.