טל אוחנה שנבחרה לראשות מועצת ירוחם/ צילום: טל שניידר
לנוכח הדיון הציבורי שמתחולל לקראת הבחירות הקרובות בנוגע לביטול או צמצום יום השבתון, הנה כמה התובנות שאספנו במכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב בעקבות הבחירות האחרונות לשלטון המקומי, אשר לראשונה התקיים בהן יום שבתון.
הבחירות המקומיות 2018 היו שונות. בפעם הראשונה הן נערכו במקביל בכול הארץ - בעיריות, במועצות מקומיות ובמועצות אזוריות. בפעם הראשונה מאז שנות ה-80 התקיים יום שבתון. סדרת מחקרים של המכון לשלטון מקומי מצביעה על שינוי דרמטי שהתחולל בזירה המוניציפלית.
עד כה ראשי רשויות שביקשו להיבחר מחדש הצליחו לעשות זאת בקלות. הם נהנו מהיתרון המובנה השמור למועמד מכהן, שהבוחרים מכירים אותו היטב. גם המבנה הריכוזי של השלטון המקומי, שמפקיד את רוב הסמכויות בידי ראש הרשות סייע להם. אלא שהתוצאות מראות כי הפעם עמד בפניהם אתגר גדול. אחוזי התמיכה שנהנו מהם בעבר נשחקו, ונדרש מהם מאמץ רב כדי לנצח. סיבוב שני נערך ב-55 רשויות מקומיות (לעומת 39 בלבד בבחירות המקומיות 2013).
ראשי רשויות ותיקים ומנוסים גילו שהציבור בוחר אחרת. למשל, בנהריה חתם ז'קי סבג 27 שנה בתפקיד ראש העיר בהפסד צורב לרונן מרלי ובמעלות תרשיחא, עם היבחרו של ארקדי פומרנץ, התחלף ראש העיר המיתולוגי, שלמה בוחבוט, שהחזיק בשיא של 42 שנים בראש הרשות המקומית.
בסך הכול נבחרו 112 ראשי רשויות חדשים, כלומר, כמחצית ממספר הרשויות המקומיות בישראל. האם הבוחר הישראלי הפך משמרן למהפכן?
התשובה טמונה לא בשחקנים, אלא בחוקי המשחק שהשתנו. בזכות יום השבתון, אחוזי ההצבעה היו גבוהים למדי - 59.54% ברמה הארצית. מאז שנות ה-90 לא נרשם שיעור הצבעה גבוה כל כך. זו הדחיפה שעשרות מנהיגים מקומיים היו זקוקים לה בהתמודדות שנדמתה כבלתי אפשרית.
ההתגברות על המנגנון של ראש הרשות המכהן התאפשרה בזכות שיעור הצבעה גבוה. ניתן רק לדמיין כיצד הפוליטיקה המקומית הייתה נראית בשני העשורים האחרונים, לו היינו שומרים על יום השבתון, שהתקיים בעבר ובוטל מטעמי חיסכון.
יום השבתון ושיעורי ההצבעה הגבוהים תרמו גם ל"מהפכת אוקטובר", כך מכנים בארגוני הנשים את הבחירות המקומיות 2018, שבהן 3,975 נשים הציגו את מועמדותן כחברות במועצות הערים ובמועצות המקומיות - גידול של 10% בהשוואה לבחירות המקומיות 2013. מספר שיא של 72 נשים התמודדו על תפקיד ראש רשות.
ההסבר ל"מהפכת אוקטובר" משלב כמה גורמים, כמו קמפיינים שעודדו נשים להציג את מועמדותן ותיקון לחוק מימון הבחירות, שקבע תוספת מימון לרשימות עם ייצוג נשים.
במבחן התוצאה, ניתן לייחס את רוב ההשפעה ליום השבתון ולשיעורי ההצבעה הגבוהים. מספר הנשים שנבחרו לתפקיד זינק ל-14 (ערב הבחירות רק 6 נשים כיהנו כראשת רשות) ייצוג הנשים במועצות גדל מ-20% ל-23%.
עוד יתרון של שיעור הצבעה גבוה הוא שככל שמספר המצביעים עולה, כך יורד החלק היחסי של סקטורים שבאופן מסורתי מצביעים בשיעור גבוה. בולטת במיוחד הייתה הירידה בייצוג הסקטור הדתי, כתוצאה מעליית אחוז ההצבעה של הציבור הכללי. במצב זה גוברת העצמאות של ראש הרשות מול חברי המועצה, ובעקבות זאת נחסכים תקציבים שהם תולדה של סחטנות פוליטית.
לא במקרה לאחרונה אנחנו חוזים במצעדי גאווה ברמת-גן וברעננה ובאוטובוסים לים בשבת במודיעין וברמת-גן.
קשה לאמוד את עלותו של יום השבתון, כמו גם את התועלת שצומחת ממנו. כן ניתן לקבוע בוודאות שהוא משפר את ערך הייצוגיות בתהליך הדמוקרטי. יותר תושבים נרתמים לעיצוב העתיד שלהם, וזוכים לייצוג מגוון יותר מאי-פעם. בשל כך, יום השבתון לא יסולא בפז.
הכותב הוא ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל-אביב