גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עולם בלי קניין רוחני? הבינה המלאכותית משנה את עולם היזמות

הקושי להתחקות אחר תהליך הפיתוח שנעשה על-ידי מערכות בינה מלאכותית מזעזע את עולם הקניין הרוחני, ועשוי בסופו של דבר להוביל לחיזוק של ענקיות הטכנולוגיה ● "בעולם התוכנה יודעים מי ישב וכתב את הקוד, כאן לא", אומר עו"ד אסא קלינג, ראש מחלקת קניין רוחני במשרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר ולשעבר ראש רשות הפטנטים

בינה מלאכותית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
בינה מלאכותית/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מתכונים חדשים ומקוריים מפותחים בדרך כלל על ידי שפים וחובבי בישול, שמנסים אותם על משפחות וחברים, וכך מנסים לשפר אותם, להוסיף תבלין כזה או אחר או לשנות את המינון של רכיב מסויים. היום, בעולם שבו הבינה המלאכותית נכנסת לכל תחום פעילות, מתכונים מפותחים גם בדרכים אחרות. במסגרת פרויקט של MIT שנקרא "איך ליצור (כמעט) כל דבר", מדענים ואומנים מזינים דוגמאות קיימות למנוע בינה מלאכותית, והוא ממציא מתכונים, בגדים ובשמים חדשים שאמורים לקלוע לטעמי השוק. כך פותחו מתכונים חדשים של פיצה עם בטטה, שעועית וגבינת ברי או טראפל בשר-ג'ינג'ר.

אולם אם בשיטה המסורתית ברור מי צריך לקבל את הקרדיט על המצאת המתכון ומה היה תהליך פיתוחו, בבינה מלאכותית התהליך יותר מעורפל - ידוע מה המידע שהוזן לאלגוריתם וידוע מה הוא הפיק, אבל לא תמיד ברור איך התנהל תהליך הפיתוח עצמו. השאלות הללו עולות גם בתעשיות אחרות, בהן יש חשיבות משמעותית יותר לשאלה מי עומד מאחורי הפיתוח, בעיקר כאלו שמתבססות על רישום פטנטים.

כך, גם בתעשיית התרופות ובתעשיית החומרים נחשב השימוש בבינה מלאכותית למבטיח במיוחד. הגילוי והייצור של חומר או תרופה חדשה הוא יקר מאוד ואורך על פי רוב כ-20 שנה לכל חומר או תרופה. במאמר שפורסם השנה העריכו כלכלנים מ-MIT, הרווארד ואוניברסיטת בוסטון כי ההשפעה הכלכלית החזקה ביותר של בינה מלאכותית, תהיה בתור "שיטת המצאה", שתשנה את כל תהליך החדשנות והמחקר ופיתוח בארגונים. כעת, הן באקדמיה והן בחברות סטארט-אפ, מתחילים להשתמש במנועי בינה מלאכותית ורשתות נוירונים כדי להמציא ולהגיע לתגליות חדשות בתחומים הללו.

הסוגיה הזאת - הקניין הרוחני של אמצאות (תגליות) שמפותחות באמצעות בינה מלאכותית - תפסה מקום מרכזי בפגישה השנתית של חמשת משרדי הפטנטים של חמש המדינות המובילות בעולם ברישום פטנטים, שהתקיימה החודש באינצ'ון שבקוריאה. בפגישה הוחלט על הקמת צוות משימה שימפה את האתגרים החדשים שעומדים בפניהם לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית. חמשת המשרדים - של קוריאה, אירופה, יפן, סין וארה"ב - מטפלים יחד בכ-85% מבקשות הפטנטים והקניין הרוחני בעולם, והמדיניות שהם יגבשו בכל הנוגע לבינה מלאכותית צפויה להיות בעלת השפעה רבה. הדיון שערכו בנושא, בסופו הוחלט על הקמת הצוות, הוא רק האחרון בסדרה של דיונים, כנסים, דוחות, קולות קוראים וניירות עמדה של משרדי פטנטים מהעולם, וגם מישראל - כולם עוסקים בשאלות של בינה מלאכותית.

"היום, הרבה בקשות פטנט כוללות את המילים בינה מלאכותית, או רשת נוירונים, והנייר סופג הכל. בעולם הפטנטים הממציא הוא הלקסיקוגרף של עצמו, הוא מגדיר בעצמו מה המשמעות של בינה מלאכותית בתוך בקשת הפטנט. כך יוצא שהמילים הנכונות מופיעות בבקשות, אבל זאת לאו דווקא הטכנולוגיה הנכונה. זאת 'באז-וורד' מאוד נפוצה ואנשים אוהבים להשתמש בה, בין אם זה נכון ובין אם לא", אומר עורך הדין אסא קלינג, לשעבר ראש רשות הפטנטים ורשם הפטנטים. "הרגולטור צריך להגדיר לעצמו מהי בינה מלאכותית, שלגביה הוא צריך לשקול שיקולים פילוסופיים, אתיים או חברתיים, ואם לתת או לא לתת הגנה".

עו"ד אסא קלינג/ צילום: עמי ארליך

האם צריך לקבוע כללים לבינה מלאכותית?

קלינג כיהן כרשם הפטנטים וראש רשות הפטנטים בישראל בין השנים 2011-2017, וכיום עומד בראש מחלקת הקניין הרוחני במשרד נשיץ ברנדס אמיר. בראיון ל"גלובס" הוא מסביר מה הן ארבע הסוגיות הבולטות שנמצאות במרכזו של הדיון על קניין רוחני ובינה מלאכותית כיום: האם יש להגן על קניין רוחני של בינה מלאכותית; למי שייכת אמצאה שהומצאה על ידי מנוע בינה מלאכותית; למי האחריות במקרה של הפרת זכויות קניין על ידי בינה מלאכותית; והאם הקניין הרוחני ימשיך להתקיים במציאות של ביג דאטה.

בנוגע לסוגיה הראשונה, מדוע פטנטים של בינה מלאכותית הם שונים מכל פטנט אחר?

"השאלה האם אנחנו צריכים לקבוע כללים חדשים לגבי בקשות של בינה מלאכותית נגזרת מהשאלה הפילוסופית - על מה נותנים פטנט? כיום לא נותנים פטנט על מחשבות, על תהליכים מחשבתיים, על ביטויים מתמטיים ותגליות מדעיות. מה שכן נותנים עליו פטנט הוא על אמצאות, על איך מתבצע היישום בעולם האמיתי, ולא על התהליך המחשבתי. בינה מלאכותית היא בעצם סימולציה של תהליך מחשבתי, וכאן אנו צריכים לשאול - אם יש פה תהליך מחשבתי, האם אנחנו רוצים לתת עליו בלעדיות למישהו?

"סוגיית הבעלות היום על אמצאות היא סוגיה רגישה במיוחד בהקשר זה, משום שספקיות הבינה המלאכותית הגדולות היום הן ענקיות הטכנולוגיה שרוב הסטארט-אפים בתחום משתמשים בשירותים שלהן. אם אותן החברות ישלטו בתשתית, יהיו לנו חמישה שחקנים שהכוח שלהם רק ילך ויגבר. רשות ההגבלים העסקיים הישראלית הוציאה לאחרונה קול קורא תחת הכותרת 'היבטי תחרות בכלכלה הדיגיטלית', בו הביעה חשש, שבעיניי הוא אמיתי, בעניין השליטה של החברות הללו בתשתיות הבינה המלאכותית".

במקביל לדיונים בסוגיה זו ואחרות, כיצד משרדי הפטנטים מתמודדים עם בקשות כאלה?

"האנשים בשטח רוצים את ההגנה ואת היתרון התחרותי בשוק, ומשרדי הפטנטים נאלצים לקבל החלטות כבר עכשיו, לפני שיש החלטות של הרגולטור והממשלות שהם יכולים להתבסס עליהן. יצאו הנחיות של משרדי הפטנטים הממשלתיים באירופה לפיהן יש להתייחס לבינה מלאכותית כאל המצאות בתחום התוכנה, ובארה"ב יצאו הנחיות דומות. כלומר, כמו במקרה של אלגוריתם מתמטי אחר, אם תצליח להמחיש אפקט טכני בעולם האמיתי באמצעות שיטת הבינה המלאכותית שלך, קיים סיכוי גבוה שיאשרו לך את הפטנט".

"רק אדם יכול להיחשב ממציא"

ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) פרסם בפברואר האחרון דוח על מצב הבינה המלאכותית המבוסס על בקשות לפטנטים בתחום. הדוח מחלק את הפטנטים לשלוש קטגוריות: הראשונה, טכניקות בינה מלאכותית - מודלים מתמטיים שמאפשרים חישוב משימות אשר לרוב מתבצעות על ידי בני אדם; השנייה, פונקציות יישום של בינה מלאכותית - שימושים של בינה מלאכותית כמו דיבור או ראייה ממוחשבת; והשלישית, תחומי יישום של בינה מלאכותית - תחומים או דיסציפלינות שניתן ליישם בהם בינה מלאכותית, כמו תחבורה, חקלאות או מדעי החיים. הקטגוריה השנייה והשלישית כוללות יישום ממשי של הטכנולוגיה, ואילו הקטגוריה הראשונה מתייחסת לשיטת חישוב בסיסית.

הדוח בדק קרוב ל-340 אלף משפחות פטנטים בתחום הבינה המלאכותית, שפורסמו בין 1960 למחצית הראשונה של 2018. בחלוקה לקטגוריות, 44% מהפטנטים הזכירו טכניקת בינה מלאכותית, 75% הזכירו פונקציית יישום אחת לפחות ו-62% הזכירות תחום יישום. 68% מכלל הפטנטים שייכים ליותר מקטגוריה אחת. לפי ההנחיות אליהן מתייחס קלינג, שזהות להנחיות לגבי כל אמצאה מעולם התוכנה, יינתנו פטנטים רק על בקשות מהקטגוריות השנייה והשלישית.

"ההשגה שלי ושל רבים אחרים לגבי ההקבלה של בינה מלאכותית לעולם התוכנה היא שבעולם התוכנה אנחנו יכולים לדעת שהיה אדם שישב וכתב שורות קוד, בעוד שעם בינה מלאכותית, יש רשתות נוירונים שבונות את עצמן ולא יודעות איך", אומר קלינג. "אם יינתן פטנט על שיטה שלא ידוע אפילו מה היא בדיוק עושה, עשויה להיות למישהו בלעדיות על טכנולוגיה מאוד רחבה ויהיה לזה אפקט מצנן על החדשנות".

"אנחנו חיים בעולם בו מכונות, בהינתן אינפוט מסויים, יכולות להמציא משהו חדש ומפתיע. כיום ישנן יצירות מוזיקה פרי מחשב ותמונות אומנות בסגנון רמברנדט שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית 'יצירתיות'. כבר ב-2006, פרופ' ג'ון קוזה מאונ' סטנפורד המציא את מה שהוא כינה 'מכונת אמצאות'. הוא תכנת את המכונה לעצב מעגל אלקטרוני למכונת ייצור באופן שייעל את העבודה במפעלים, והגיש על העיצוב הזה בקשה לפטנט".

האם מכונה יכולה להיחשב כממציא הפטנט?

"לפי הדין האמריקאי רק אדם בשר ודם יכול להיחשב ממציא, אך מי שהגדיר את המעגל הזה הוא לא האדם אלא המכונה שלו, ולכן במקרה של קוזה, הדין מחייב לשקר. בבריטניה נקבע בחוק שהאדם שארגן את התנאים ליצירה, ייחשב לבעליה. בישראל טרם נדרשו בתי המשפט לפרשנות החוק בהיבטי זכויות יוצרים אלה".

"נהוג לחשוב על שאלת הממציא כשאלה של קשר סיבתי - מיהו הגורם שבלעדיו האמצאה לא הייתה יכולה להתקיים. השיטה עובדת כך כי המטרה שלה היא לתגמל מחשבה מקורית. השאלה עולה גם בלי הבינה המלאכותית, החל מהמצאה של צוות במעבדה, בה ראש המעבדה הוא שרשום כממציא, או מנכ"ל של חברה שרשום כממציא כאשר בפועל עבדו על זה מאות אנשים. אפילו אם השתמשתי בדף נייר ועט בתהליך ההמצאה שלי, מה ההבדל בין זה לבין שימוש בבינה מלאכותית?

"המכונה מרחיקה את האדם מהקשר הסיבתי, והשאלות הללו יהפכו ליותר חשובות כל שמכונות יהיו יותר מורכבות. למשל, במקרה של רשתות נוירונים, יש את הממציא, את מי שבנה את הרשת, את מי שלימד אותה באמצעות דאטה ואת המשתמש שלה. אנחנו נצטרך להידרש לשאלה מי הבעלים של ההמצאה - את מי אנחנו רוצים לתמרץ. נצטרך לשאול האם הקונסטלציה הזו נכונה גם בעולם של למידה עמוקה, שבו תהליך הלימוד הוא כבר יותר פנימי למכונה? לא בטוח.

"אחת התשובות, שאני נותן על זה, היא הכיוון של בדיקת האחריות - במקום לבדוק מהי מכונה ממציאה נשאל מהי מכונה מפרה. למשל, אני בונה רכב אוטונומי עם רשת נוירונים, מאמן אותו על הכביש, והוא מגיע לתהליך שמובילאיי כבר המציאה ורשמה עליו פטנט. אז מיהו המפר? מיהו האחראי? ברור שהמלחמה הגדולה בארה"ב בין גוגל ואובר (בנוגע להפרת קניין רוחני בתחום הרכב האוטונומי, י"י) תגיע בין היתר גם לזירת הפטנטים, וברגע שבית המשפט יידרש לשאלת האחריות, וישאל מי האחראי כאשר מכונה הפרה את זכות הקניין, יכול להיות שזה יתן לנו כמה תשובות".

הדיון בכל השאלות הללו נמצא אמנם בשיאו לאור התפתחות הבינה המלאכותית, אך קלינג מעלה את האפשרות שהמשך ההתפתחות הטכנולוגית בתחום, וצמיחת הביג דאטה, יביאו דווקא לכך שהקניין הרוחני ייעלם מהעולם. "בעולם הביג דאטה, בסופו של דבר לכל המכונות תהיה נגישות לאותם מאגרי מידע אדירים. אם לכולם יהיה את אותם הנתונים, והם יעשו את אותן האמצאות, בעולם שכזה גם לא יהיו פטנטים, ואז נצטרך לשאול מהו פטנט". 

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

אחרי יום מסחר דליל: בת"א מצפים לחידוש הפעילות

אמש מדד ת"א 35 השיל 0.4% ומנגד ת"א 90 עלה ב-0.2% ● בוול סטריט נרשם רצף העליות הארוך ביותר מתחילת השנה, אבל באסיה מתנהל מסחר עם מגמה שלילית, כנראה על רקע תקיפת מאגרי הנפט בסעודיה בסוף השבוע

דרור אריה, יו"ר מפלגת נעם / צילום: מתוך יוטיוב

לא נורמלי: רגע לפני פתיחת הקלפיות, מפלגת "נעם" פורשת

בכל מערכת הבחירות מפלגת "נעם" לא עברה בסקרים את אחוז החסימה, וההנחה הייתה שהקמפיין הפוליטי נועד לתת חשיפה מרבית לאג'נדה נגד הלהט"ב ● ראשי המפלגה בהודעת הפרישה: "חשפנו את המזימה לגנוב את המדינה מהעם, אנחנו כאן כדי להישאר"

דירה למכירה דרך תיווך / צילום: גיא ליברמן

נמשכת העלייה במכירת דירות חדשות; היצע הדירות רשם ירידה של 12% בשנה

בכל חודש גדל מספר העסקאות על דירות חדשות ב-2.5%, ואולם התחלות הבנייה קטנות, מה שמביא לירידה במלאי הדירות החדשות הבלתי מכורות

כפר בדואי בנגב /  צילום: רויטרס

ארגון זזים להסעות בדואים לקלפיות יצטרך להירשם כגוף פעיל בחירות או שלא יוכל להסיע בוחרים לקלפיות

יו"ר ועדת הבחירות קבע כי על "זזים" להירשם כגוף פעיל בחירות ואם לא כן, לא תורשה לבצע הסעות בוחרים לקלפיות

עמית סגל \ צילום: איל יצהר

עמית סגל בכתב ההגנה לתביעת בל"ד: התוכן אמת, אין למפלגה שם טוב

כך השיב הפרשן הפוליטי של חדשות 12 בתגובה לתביעת לשון הרע שהגישה נגדו מפלגת בל"ד ● התביעה הוגשה במרץ האחרון בעקבות התבטאויותיו של סגל בכלי תקשורת שונים, ביניהם העיתון "ידיעות אחרונות" ובערוץ 12, בהן כינה את מפלגת בל"ד "ארגון טרור"

ג'ף בזוס   / צילום: רויטרס

אלכסה, מה הכוונה לחכמת ההמונים: אמזון עולה שלב בטכנולוגיית בינה מלאכותית, וזאת בזכות קהל לקוחותיה

ווסטוורד, מראה שחורה? הכול כבר כאן ● ענקית הקמעונעות השיקה בסוף השבוע את Alexa Answers, תוכנית לכלל משתמשי העוזרת הווירטואלית אלכסה בארה"ב, במסגרתה כל אחד יוכל להציע תשובות לשאלות עליהן העוזרת האישית עדיין לא מצליחה לענות באופן אוטומטי

השופט דוד רוזן / צילום: תמר מצפי

ההחלטה שלא תמצא חן בעיני היועצים המשפטיים בעיריות

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות סבור כי היועצים המשפטיים בעיריות צריכים לפקח על הטיפול בתיקי הפרות בנייה ● במסגרת החלטה חדשה המליץ הנציב לבחון נהלים חדשים להסדרת התנהלות התביעה העירונית מול מחלקת הפיקוח ברשויות המקומיות, תוך הטלת האחריות החדשה על היועצים המשפטיים

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

חושש מסבב ג'? הבקשה המקורית של בני גנץ מנשיא המדינה

במסגרת אירוע שהתקיים הערב בתל אביב, פנה יו"ר סיעת "כחול לבן" לנשיא המדינה בבקשה מקורית: אל תטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על המועמד שלא יסכים להשיב את המנדט לנשיא בתום התקופה, במידה ולא הצליח להרכיב קואליציה

גולדמן זאקס / שאטרסטוק

התגובה של אפל לאחר שגולדמן זאקס הורידו מחיר יעד למניה

במהלך סוף השבוע פרסם האנליסט רוד הול המלצה להורדת מחיר היעד של מניית אפל ● בצעד נדיר החליטה החברה להגיב: "לא מצפה שלהצגה של אפל TV פלוס, כולל הטיפול החשבונאי בשירות, תהיה השפעה ממשית על התוצאות הכספיות שלנו"

המוסד לביטוח לאומי / צילום אילוסטרציה: תמר מצפי

בנק ישראל: המוסד לביטוח לאומי יפשוט רגל ב-2050

בתקופה האחרונה דווח כי המוסד לביטוח לאומי צפוי להגיע למצב של "פשיטת רגל" סביבות שנת 2037, אך מחקר נוסף שנערך מצביע על כך שהמערכת אינה צפויה "לצאת מאיזון" לפני שנת 2050

קובי אמסלם / צילום: תמר מצפי, גלובס

דירקטוריון עמידר הצביע בעד בחירתו של קובי אמסלם לתפקיד יו"ר החברה

אמסלם כיהן בין השנים 2012-2016 כממונה על השכר במשרד האוצר ● בהצבעה שקיים הדירקטוריון הוא נבחר פה אחד ● המינוי ייחתם סופית עם אישור שרי האוצר והבינוי והשיכון

ערן סער, מנכל של החברות נפטא יואל אקויטל /צילום: יחצ

יש שכר לאתגר: מנכ"ל אי.די.בי החדש עשוי להרוויח עד 5 מיליון שקל בשנה

לדברי קבוצת אי.די.בי-דסק"ש, מינויו של ערן סער מהווה צעד מהותי למיצוב פעילותה העסקית ואיתנותה הפיננסית של הקבוצה ● בין השאר הוא יידרש להוביל את ההתנהלות מול מחזיקי האג"ח של אי.די.בי, שלהם חייבת החברה 2.5 מיליארד שקל

מסועי חבילות ממיין חבילות מאתרי קניות אונליין  / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

חגיגת השופינג בדרך להיגמר? תוכנית מגירה באוצר: הפטור ממע"מ על קניות ברשת יבוטל

בחסות הבור בתקציב: היוזמה לביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי צפויה לחזור במסגרת תקציב 2020, בהנחה ששר האוצר הבא לא יעצור אותה ● ההכנסות הצפויות לקופת המדינה: 600־700 מיליון שקל בשנה ● מנכ"ל משרד האוצר: "השר הבא יקבע את המדיניות וממנה יגזרו תוכניות העבודה"

ראובן קפלן / צילום: איל יצהר

זהבית כהן שוב מרעידה את פסגות: חילופי מנכ"ל בניסיון להשיג את האקזיט המיוחל

פחות מחצי שנה אחרי שמיכל עבאדי–בויאנג’ו סיימה את דרכה כיו”רית בית ההשקעות פסגות בצל המתיחות עם בעלת השליטה - חילופים גם בכסא המנכ”ל: ראובן קפלן במקום ברק סורני ● השינויים נעשים בצל הרצון של זהבית כהן מאייפקס לשנות כיוון, לקראת מכירה או הנפקה ● פרשנות

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

מפעילים סלולריים חוששים שחוקי נייטרליות הרשת יקשו עליהם בדור החמישי

במשרד התקשורת מרגיעים: כל עוד המפעילים לא פוגעים במתחרים הפועלים על הרשת, אין מצב שהנייטרליות ברשת תפגוש את הדור החמישי בסלולר

צילום מסך מתוך קמפיין הליכוד

"נתניהו עשה בית ספר לכולם, גם במסרים וגם באופן השימוש במדיה"

בפרסום בכלל - ולא רק בפרסום פוליטי, אומרים ששימוש חכם במדיה הוא למעשה הפיצוח הקריאטיבי של קמפיין ● גם בסבב הנוכחי מי שזוכה לניקוד הגבוה ביותר מצד אנשי המקצוע הוא הקמפיין של נתניהו, למרות שכחול לבן שיפרו עמדות ● בוחרים נתח - כתבה ראשונה בסדרה

מטוס של וויז-אייר/ צילום: שאטרסטוק

כמה כסף קיבלו חברות התעופה הזרות על הפעלת קווים לנתב"ג?

מנתוני משרד התיירות עולה כי חברות התעופה הזרות קיבלו מענקים של יותר מ-50 מיליון שקל על הפעלת קווים מיעדים שונים לנתב"ג משנת 2016 ועד היום ● מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי: "מענקי המשרד לחברות התעופה מוכיחים את עצמם פעם אחר פעם"

גירושין: איפה עדיף לאישה לפתוח תיק/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

למה ביטל ביה"ד את תשלום המזונות של ספורטאי העבר

ספורטאי עבר שילם לאשתו מזונות במשך 17 שנה, במסגרת הסדר "שלום בית או לחלופין גירושין" ● ההסדר בוטל לאחר שלא יושם במשך שנים ארוכות

אלביט מדיקל במו"מ לאקזיט מוקדם מן הצפוי באינסייטק

משקיע קיים בחברה עשוי לרכוש את אחזקתה בחברה ● בעבר העריך מנכ"ל החברה כי היא עשויה להימכר בסכום של 30-50 מיליארד דולר, אולם באלביט מדיקל העדיפו לא לחכות

שלט חגיגי שהוצב במתחם גליל ים בהרצליה לפני כשנתיים./ צילום: איל יצהר

למעלה מאלף דירות מוזלות מוצעות למכירה לאחר שזכאי מחיר למשתכן ויתרו עליהן

מאות דירות בקריות, כ-120 דירות בדימונה, עשרות בבאר שבע ואפילו שש בהרצליה: בדיקת "גלובס" מגלה כי זכאי תוכנית הדיור הממשלתית ויתרו על מעל ל-1,000 דירות מוזלות ● חלקן שוכבות על המדף זמן רב בשוק החופשי, מה שמעיד על הצפת דירות באזורים מסוימים