גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עולם בלי קניין רוחני? הבינה המלאכותית משנה את עולם היזמות

הקושי להתחקות אחר תהליך הפיתוח שנעשה על-ידי מערכות בינה מלאכותית מזעזע את עולם הקניין הרוחני, ועשוי בסופו של דבר להוביל לחיזוק של ענקיות הטכנולוגיה ● "בעולם התוכנה יודעים מי ישב וכתב את הקוד, כאן לא", אומר עו"ד אסא קלינג, ראש מחלקת קניין רוחני במשרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר ולשעבר ראש רשות הפטנטים

בינה מלאכותית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
בינה מלאכותית/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מתכונים חדשים ומקוריים מפותחים בדרך כלל על ידי שפים וחובבי בישול, שמנסים אותם על משפחות וחברים, וכך מנסים לשפר אותם, להוסיף תבלין כזה או אחר או לשנות את המינון של רכיב מסויים. היום, בעולם שבו הבינה המלאכותית נכנסת לכל תחום פעילות, מתכונים מפותחים גם בדרכים אחרות. במסגרת פרויקט של MIT שנקרא "איך ליצור (כמעט) כל דבר", מדענים ואומנים מזינים דוגמאות קיימות למנוע בינה מלאכותית, והוא ממציא מתכונים, בגדים ובשמים חדשים שאמורים לקלוע לטעמי השוק. כך פותחו מתכונים חדשים של פיצה עם בטטה, שעועית וגבינת ברי או טראפל בשר-ג'ינג'ר.

אולם אם בשיטה המסורתית ברור מי צריך לקבל את הקרדיט על המצאת המתכון ומה היה תהליך פיתוחו, בבינה מלאכותית התהליך יותר מעורפל - ידוע מה המידע שהוזן לאלגוריתם וידוע מה הוא הפיק, אבל לא תמיד ברור איך התנהל תהליך הפיתוח עצמו. השאלות הללו עולות גם בתעשיות אחרות, בהן יש חשיבות משמעותית יותר לשאלה מי עומד מאחורי הפיתוח, בעיקר כאלו שמתבססות על רישום פטנטים.

כך, גם בתעשיית התרופות ובתעשיית החומרים נחשב השימוש בבינה מלאכותית למבטיח במיוחד. הגילוי והייצור של חומר או תרופה חדשה הוא יקר מאוד ואורך על פי רוב כ-20 שנה לכל חומר או תרופה. במאמר שפורסם השנה העריכו כלכלנים מ-MIT, הרווארד ואוניברסיטת בוסטון כי ההשפעה הכלכלית החזקה ביותר של בינה מלאכותית, תהיה בתור "שיטת המצאה", שתשנה את כל תהליך החדשנות והמחקר ופיתוח בארגונים. כעת, הן באקדמיה והן בחברות סטארט-אפ, מתחילים להשתמש במנועי בינה מלאכותית ורשתות נוירונים כדי להמציא ולהגיע לתגליות חדשות בתחומים הללו.

הסוגיה הזאת - הקניין הרוחני של אמצאות (תגליות) שמפותחות באמצעות בינה מלאכותית - תפסה מקום מרכזי בפגישה השנתית של חמשת משרדי הפטנטים של חמש המדינות המובילות בעולם ברישום פטנטים, שהתקיימה החודש באינצ'ון שבקוריאה. בפגישה הוחלט על הקמת צוות משימה שימפה את האתגרים החדשים שעומדים בפניהם לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית. חמשת המשרדים - של קוריאה, אירופה, יפן, סין וארה"ב - מטפלים יחד בכ-85% מבקשות הפטנטים והקניין הרוחני בעולם, והמדיניות שהם יגבשו בכל הנוגע לבינה מלאכותית צפויה להיות בעלת השפעה רבה. הדיון שערכו בנושא, בסופו הוחלט על הקמת הצוות, הוא רק האחרון בסדרה של דיונים, כנסים, דוחות, קולות קוראים וניירות עמדה של משרדי פטנטים מהעולם, וגם מישראל - כולם עוסקים בשאלות של בינה מלאכותית.

"היום, הרבה בקשות פטנט כוללות את המילים בינה מלאכותית, או רשת נוירונים, והנייר סופג הכל. בעולם הפטנטים הממציא הוא הלקסיקוגרף של עצמו, הוא מגדיר בעצמו מה המשמעות של בינה מלאכותית בתוך בקשת הפטנט. כך יוצא שהמילים הנכונות מופיעות בבקשות, אבל זאת לאו דווקא הטכנולוגיה הנכונה. זאת 'באז-וורד' מאוד נפוצה ואנשים אוהבים להשתמש בה, בין אם זה נכון ובין אם לא", אומר עורך הדין אסא קלינג, לשעבר ראש רשות הפטנטים ורשם הפטנטים. "הרגולטור צריך להגדיר לעצמו מהי בינה מלאכותית, שלגביה הוא צריך לשקול שיקולים פילוסופיים, אתיים או חברתיים, ואם לתת או לא לתת הגנה".

עו"ד אסא קלינג/ צילום: עמי ארליך

האם צריך לקבוע כללים לבינה מלאכותית?

קלינג כיהן כרשם הפטנטים וראש רשות הפטנטים בישראל בין השנים 2011-2017, וכיום עומד בראש מחלקת הקניין הרוחני במשרד נשיץ ברנדס אמיר. בראיון ל"גלובס" הוא מסביר מה הן ארבע הסוגיות הבולטות שנמצאות במרכזו של הדיון על קניין רוחני ובינה מלאכותית כיום: האם יש להגן על קניין רוחני של בינה מלאכותית; למי שייכת אמצאה שהומצאה על ידי מנוע בינה מלאכותית; למי האחריות במקרה של הפרת זכויות קניין על ידי בינה מלאכותית; והאם הקניין הרוחני ימשיך להתקיים במציאות של ביג דאטה.

בנוגע לסוגיה הראשונה, מדוע פטנטים של בינה מלאכותית הם שונים מכל פטנט אחר?

"השאלה האם אנחנו צריכים לקבוע כללים חדשים לגבי בקשות של בינה מלאכותית נגזרת מהשאלה הפילוסופית - על מה נותנים פטנט? כיום לא נותנים פטנט על מחשבות, על תהליכים מחשבתיים, על ביטויים מתמטיים ותגליות מדעיות. מה שכן נותנים עליו פטנט הוא על אמצאות, על איך מתבצע היישום בעולם האמיתי, ולא על התהליך המחשבתי. בינה מלאכותית היא בעצם סימולציה של תהליך מחשבתי, וכאן אנו צריכים לשאול - אם יש פה תהליך מחשבתי, האם אנחנו רוצים לתת עליו בלעדיות למישהו?

"סוגיית הבעלות היום על אמצאות היא סוגיה רגישה במיוחד בהקשר זה, משום שספקיות הבינה המלאכותית הגדולות היום הן ענקיות הטכנולוגיה שרוב הסטארט-אפים בתחום משתמשים בשירותים שלהן. אם אותן החברות ישלטו בתשתית, יהיו לנו חמישה שחקנים שהכוח שלהם רק ילך ויגבר. רשות ההגבלים העסקיים הישראלית הוציאה לאחרונה קול קורא תחת הכותרת 'היבטי תחרות בכלכלה הדיגיטלית', בו הביעה חשש, שבעיניי הוא אמיתי, בעניין השליטה של החברות הללו בתשתיות הבינה המלאכותית".

במקביל לדיונים בסוגיה זו ואחרות, כיצד משרדי הפטנטים מתמודדים עם בקשות כאלה?

"האנשים בשטח רוצים את ההגנה ואת היתרון התחרותי בשוק, ומשרדי הפטנטים נאלצים לקבל החלטות כבר עכשיו, לפני שיש החלטות של הרגולטור והממשלות שהם יכולים להתבסס עליהן. יצאו הנחיות של משרדי הפטנטים הממשלתיים באירופה לפיהן יש להתייחס לבינה מלאכותית כאל המצאות בתחום התוכנה, ובארה"ב יצאו הנחיות דומות. כלומר, כמו במקרה של אלגוריתם מתמטי אחר, אם תצליח להמחיש אפקט טכני בעולם האמיתי באמצעות שיטת הבינה המלאכותית שלך, קיים סיכוי גבוה שיאשרו לך את הפטנט".

"רק אדם יכול להיחשב ממציא"

ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) פרסם בפברואר האחרון דוח על מצב הבינה המלאכותית המבוסס על בקשות לפטנטים בתחום. הדוח מחלק את הפטנטים לשלוש קטגוריות: הראשונה, טכניקות בינה מלאכותית - מודלים מתמטיים שמאפשרים חישוב משימות אשר לרוב מתבצעות על ידי בני אדם; השנייה, פונקציות יישום של בינה מלאכותית - שימושים של בינה מלאכותית כמו דיבור או ראייה ממוחשבת; והשלישית, תחומי יישום של בינה מלאכותית - תחומים או דיסציפלינות שניתן ליישם בהם בינה מלאכותית, כמו תחבורה, חקלאות או מדעי החיים. הקטגוריה השנייה והשלישית כוללות יישום ממשי של הטכנולוגיה, ואילו הקטגוריה הראשונה מתייחסת לשיטת חישוב בסיסית.

הדוח בדק קרוב ל-340 אלף משפחות פטנטים בתחום הבינה המלאכותית, שפורסמו בין 1960 למחצית הראשונה של 2018. בחלוקה לקטגוריות, 44% מהפטנטים הזכירו טכניקת בינה מלאכותית, 75% הזכירו פונקציית יישום אחת לפחות ו-62% הזכירות תחום יישום. 68% מכלל הפטנטים שייכים ליותר מקטגוריה אחת. לפי ההנחיות אליהן מתייחס קלינג, שזהות להנחיות לגבי כל אמצאה מעולם התוכנה, יינתנו פטנטים רק על בקשות מהקטגוריות השנייה והשלישית.

"ההשגה שלי ושל רבים אחרים לגבי ההקבלה של בינה מלאכותית לעולם התוכנה היא שבעולם התוכנה אנחנו יכולים לדעת שהיה אדם שישב וכתב שורות קוד, בעוד שעם בינה מלאכותית, יש רשתות נוירונים שבונות את עצמן ולא יודעות איך", אומר קלינג. "אם יינתן פטנט על שיטה שלא ידוע אפילו מה היא בדיוק עושה, עשויה להיות למישהו בלעדיות על טכנולוגיה מאוד רחבה ויהיה לזה אפקט מצנן על החדשנות".

"אנחנו חיים בעולם בו מכונות, בהינתן אינפוט מסויים, יכולות להמציא משהו חדש ומפתיע. כיום ישנן יצירות מוזיקה פרי מחשב ותמונות אומנות בסגנון רמברנדט שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית 'יצירתיות'. כבר ב-2006, פרופ' ג'ון קוזה מאונ' סטנפורד המציא את מה שהוא כינה 'מכונת אמצאות'. הוא תכנת את המכונה לעצב מעגל אלקטרוני למכונת ייצור באופן שייעל את העבודה במפעלים, והגיש על העיצוב הזה בקשה לפטנט".

האם מכונה יכולה להיחשב כממציא הפטנט?

"לפי הדין האמריקאי רק אדם בשר ודם יכול להיחשב ממציא, אך מי שהגדיר את המעגל הזה הוא לא האדם אלא המכונה שלו, ולכן במקרה של קוזה, הדין מחייב לשקר. בבריטניה נקבע בחוק שהאדם שארגן את התנאים ליצירה, ייחשב לבעליה. בישראל טרם נדרשו בתי המשפט לפרשנות החוק בהיבטי זכויות יוצרים אלה".

"נהוג לחשוב על שאלת הממציא כשאלה של קשר סיבתי - מיהו הגורם שבלעדיו האמצאה לא הייתה יכולה להתקיים. השיטה עובדת כך כי המטרה שלה היא לתגמל מחשבה מקורית. השאלה עולה גם בלי הבינה המלאכותית, החל מהמצאה של צוות במעבדה, בה ראש המעבדה הוא שרשום כממציא, או מנכ"ל של חברה שרשום כממציא כאשר בפועל עבדו על זה מאות אנשים. אפילו אם השתמשתי בדף נייר ועט בתהליך ההמצאה שלי, מה ההבדל בין זה לבין שימוש בבינה מלאכותית?

"המכונה מרחיקה את האדם מהקשר הסיבתי, והשאלות הללו יהפכו ליותר חשובות כל שמכונות יהיו יותר מורכבות. למשל, במקרה של רשתות נוירונים, יש את הממציא, את מי שבנה את הרשת, את מי שלימד אותה באמצעות דאטה ואת המשתמש שלה. אנחנו נצטרך להידרש לשאלה מי הבעלים של ההמצאה - את מי אנחנו רוצים לתמרץ. נצטרך לשאול האם הקונסטלציה הזו נכונה גם בעולם של למידה עמוקה, שבו תהליך הלימוד הוא כבר יותר פנימי למכונה? לא בטוח.

"אחת התשובות, שאני נותן על זה, היא הכיוון של בדיקת האחריות - במקום לבדוק מהי מכונה ממציאה נשאל מהי מכונה מפרה. למשל, אני בונה רכב אוטונומי עם רשת נוירונים, מאמן אותו על הכביש, והוא מגיע לתהליך שמובילאיי כבר המציאה ורשמה עליו פטנט. אז מיהו המפר? מיהו האחראי? ברור שהמלחמה הגדולה בארה"ב בין גוגל ואובר (בנוגע להפרת קניין רוחני בתחום הרכב האוטונומי, י"י) תגיע בין היתר גם לזירת הפטנטים, וברגע שבית המשפט יידרש לשאלת האחריות, וישאל מי האחראי כאשר מכונה הפרה את זכות הקניין, יכול להיות שזה יתן לנו כמה תשובות".

הדיון בכל השאלות הללו נמצא אמנם בשיאו לאור התפתחות הבינה המלאכותית, אך קלינג מעלה את האפשרות שהמשך ההתפתחות הטכנולוגית בתחום, וצמיחת הביג דאטה, יביאו דווקא לכך שהקניין הרוחני ייעלם מהעולם. "בעולם הביג דאטה, בסופו של דבר לכל המכונות תהיה נגישות לאותם מאגרי מידע אדירים. אם לכולם יהיה את אותם הנתונים, והם יעשו את אותן האמצאות, בעולם שכזה גם לא יהיו פטנטים, ואז נצטרך לשאול מהו פטנט". 

עוד כתבות

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות

בנין בנק הפועלים יהודה הלוי 63 ת''א / צילום: איל יצהר

מתוך הבנק או מבחוץ? המועמדים שעשויים להחליף את דב קוטלר בפועלים

מנכ"ל בנק הפועלים הודיע במפתיע על עזיבה לאחר חמש שנים, ובכך נפתח המרוץ לאחת המשרות הבכירות והנחשקות במשק הישראלי ● בין השמות שמוזכרים בתוך הבנק נמנים המשנים למנכ"ל, דלית רביב, ידין ענתבי ורם גב ● בשוק מעריכים כי קיימת אפשרות למינוי חיצוני, כשגולן שרמן, שיצא לחל"ת מהבנק לפני כשנתיים, הוזכר כמועמד אפשרי

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל

קניה שמזהה צורך עולה וגובר למערכות הגנה אווירית - פנתה לישראל שידועה בעולם בתור המדינה בעלת מערך ההגנה האווירית הטוב מכל ● העסקה, אם תושלם, תהווה שינוי מגמה מעניין מבחינת רפאל, שפילוח המכירות שלה ל־2023 מצביע כי יבשת אפריקה היוותה רק 1% ממנו

מייסדי נו ניים סקיורוטי שי לוי ועוז גולן / צילום: יח''צ יוסי זליגר

אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

חברת התקשורת האמריקאית אקמאי הודיעה על סגירת העסקה לרכישת חברת הסייבר ● בדצמבר 2021, גייסה החברה 135 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף, והרכישה מהווה ירידה של 55% בערכה של החברה הישראלית

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

קיבוץ ניר יצחק הודיע על מותו של החטוף ליאור רודאיף

נתניהו: "הצעת חמאס רחוקה מאוד מהדרישות ההכרחיות של ישראל" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • המשלחת הישראלית הגיעה לקהיר • דיווח: "הפלישה לרפיח תואמה עם ארה"ב. המטרה - מתן תמונת ניצחון שניתן יהיה לשווק לבן גביר וסמוטריץ'" • עדכונים שוטפים

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת ''סיינס פו'' בצרפת מסמנים מתוך בניין של המוסד עליו השתלטו / צילום: ap, Jeffrey Schaeffer

העימותים עם מתנגדי ישראל בקמפוסים התפשטו לאירופה

בצרפת, בבריטניה, בברלין, בקופנהגן, באמסטרדם ועוד - מפגינים אנטי-ישראלים ופרו-פלסטינים מתעמתים עם המשטרה, עורכים תהלוכות ומקימים מאהלים מבוצרים ● מנכ"לית ICE, ארגון הקהילות הישראליות באירופה: "האוניברסיטאות לא יכולות להמשיך ולשבת על הגדר, ומדינת ישראל חייבת לפעול כבר היום ובאופן ממושך בקמפוסים"

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ותיקי אגף תקציבים קיימו כנס נגד הממשלה. מי בלטו בהיעדרם?

כ-300 בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר התאספו היום (ג') למחות נגד המדיניות הנוכחית באגף ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"