גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עולם בלי קניין רוחני? הבינה המלאכותית משנה את עולם היזמות

הקושי להתחקות אחר תהליך הפיתוח שנעשה על-ידי מערכות בינה מלאכותית מזעזע את עולם הקניין הרוחני, ועשוי בסופו של דבר להוביל לחיזוק של ענקיות הטכנולוגיה ● "בעולם התוכנה יודעים מי ישב וכתב את הקוד, כאן לא", אומר עו"ד אסא קלינג, ראש מחלקת קניין רוחני במשרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר ולשעבר ראש רשות הפטנטים

בינה מלאכותית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
בינה מלאכותית/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מתכונים חדשים ומקוריים מפותחים בדרך כלל על ידי שפים וחובבי בישול, שמנסים אותם על משפחות וחברים, וכך מנסים לשפר אותם, להוסיף תבלין כזה או אחר או לשנות את המינון של רכיב מסויים. היום, בעולם שבו הבינה המלאכותית נכנסת לכל תחום פעילות, מתכונים מפותחים גם בדרכים אחרות. במסגרת פרויקט של MIT שנקרא "איך ליצור (כמעט) כל דבר", מדענים ואומנים מזינים דוגמאות קיימות למנוע בינה מלאכותית, והוא ממציא מתכונים, בגדים ובשמים חדשים שאמורים לקלוע לטעמי השוק. כך פותחו מתכונים חדשים של פיצה עם בטטה, שעועית וגבינת ברי או טראפל בשר-ג'ינג'ר.

אולם אם בשיטה המסורתית ברור מי צריך לקבל את הקרדיט על המצאת המתכון ומה היה תהליך פיתוחו, בבינה מלאכותית התהליך יותר מעורפל - ידוע מה המידע שהוזן לאלגוריתם וידוע מה הוא הפיק, אבל לא תמיד ברור איך התנהל תהליך הפיתוח עצמו. השאלות הללו עולות גם בתעשיות אחרות, בהן יש חשיבות משמעותית יותר לשאלה מי עומד מאחורי הפיתוח, בעיקר כאלו שמתבססות על רישום פטנטים.

כך, גם בתעשיית התרופות ובתעשיית החומרים נחשב השימוש בבינה מלאכותית למבטיח במיוחד. הגילוי והייצור של חומר או תרופה חדשה הוא יקר מאוד ואורך על פי רוב כ-20 שנה לכל חומר או תרופה. במאמר שפורסם השנה העריכו כלכלנים מ-MIT, הרווארד ואוניברסיטת בוסטון כי ההשפעה הכלכלית החזקה ביותר של בינה מלאכותית, תהיה בתור "שיטת המצאה", שתשנה את כל תהליך החדשנות והמחקר ופיתוח בארגונים. כעת, הן באקדמיה והן בחברות סטארט-אפ, מתחילים להשתמש במנועי בינה מלאכותית ורשתות נוירונים כדי להמציא ולהגיע לתגליות חדשות בתחומים הללו.

הסוגיה הזאת - הקניין הרוחני של אמצאות (תגליות) שמפותחות באמצעות בינה מלאכותית - תפסה מקום מרכזי בפגישה השנתית של חמשת משרדי הפטנטים של חמש המדינות המובילות בעולם ברישום פטנטים, שהתקיימה החודש באינצ'ון שבקוריאה. בפגישה הוחלט על הקמת צוות משימה שימפה את האתגרים החדשים שעומדים בפניהם לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית. חמשת המשרדים - של קוריאה, אירופה, יפן, סין וארה"ב - מטפלים יחד בכ-85% מבקשות הפטנטים והקניין הרוחני בעולם, והמדיניות שהם יגבשו בכל הנוגע לבינה מלאכותית צפויה להיות בעלת השפעה רבה. הדיון שערכו בנושא, בסופו הוחלט על הקמת הצוות, הוא רק האחרון בסדרה של דיונים, כנסים, דוחות, קולות קוראים וניירות עמדה של משרדי פטנטים מהעולם, וגם מישראל - כולם עוסקים בשאלות של בינה מלאכותית.

"היום, הרבה בקשות פטנט כוללות את המילים בינה מלאכותית, או רשת נוירונים, והנייר סופג הכל. בעולם הפטנטים הממציא הוא הלקסיקוגרף של עצמו, הוא מגדיר בעצמו מה המשמעות של בינה מלאכותית בתוך בקשת הפטנט. כך יוצא שהמילים הנכונות מופיעות בבקשות, אבל זאת לאו דווקא הטכנולוגיה הנכונה. זאת 'באז-וורד' מאוד נפוצה ואנשים אוהבים להשתמש בה, בין אם זה נכון ובין אם לא", אומר עורך הדין אסא קלינג, לשעבר ראש רשות הפטנטים ורשם הפטנטים. "הרגולטור צריך להגדיר לעצמו מהי בינה מלאכותית, שלגביה הוא צריך לשקול שיקולים פילוסופיים, אתיים או חברתיים, ואם לתת או לא לתת הגנה".

עו"ד אסא קלינג/ צילום: עמי ארליך

האם צריך לקבוע כללים לבינה מלאכותית?

קלינג כיהן כרשם הפטנטים וראש רשות הפטנטים בישראל בין השנים 2011-2017, וכיום עומד בראש מחלקת הקניין הרוחני במשרד נשיץ ברנדס אמיר. בראיון ל"גלובס" הוא מסביר מה הן ארבע הסוגיות הבולטות שנמצאות במרכזו של הדיון על קניין רוחני ובינה מלאכותית כיום: האם יש להגן על קניין רוחני של בינה מלאכותית; למי שייכת אמצאה שהומצאה על ידי מנוע בינה מלאכותית; למי האחריות במקרה של הפרת זכויות קניין על ידי בינה מלאכותית; והאם הקניין הרוחני ימשיך להתקיים במציאות של ביג דאטה.

בנוגע לסוגיה הראשונה, מדוע פטנטים של בינה מלאכותית הם שונים מכל פטנט אחר?

"השאלה האם אנחנו צריכים לקבוע כללים חדשים לגבי בקשות של בינה מלאכותית נגזרת מהשאלה הפילוסופית - על מה נותנים פטנט? כיום לא נותנים פטנט על מחשבות, על תהליכים מחשבתיים, על ביטויים מתמטיים ותגליות מדעיות. מה שכן נותנים עליו פטנט הוא על אמצאות, על איך מתבצע היישום בעולם האמיתי, ולא על התהליך המחשבתי. בינה מלאכותית היא בעצם סימולציה של תהליך מחשבתי, וכאן אנו צריכים לשאול - אם יש פה תהליך מחשבתי, האם אנחנו רוצים לתת עליו בלעדיות למישהו?

"סוגיית הבעלות היום על אמצאות היא סוגיה רגישה במיוחד בהקשר זה, משום שספקיות הבינה המלאכותית הגדולות היום הן ענקיות הטכנולוגיה שרוב הסטארט-אפים בתחום משתמשים בשירותים שלהן. אם אותן החברות ישלטו בתשתית, יהיו לנו חמישה שחקנים שהכוח שלהם רק ילך ויגבר. רשות ההגבלים העסקיים הישראלית הוציאה לאחרונה קול קורא תחת הכותרת 'היבטי תחרות בכלכלה הדיגיטלית', בו הביעה חשש, שבעיניי הוא אמיתי, בעניין השליטה של החברות הללו בתשתיות הבינה המלאכותית".

במקביל לדיונים בסוגיה זו ואחרות, כיצד משרדי הפטנטים מתמודדים עם בקשות כאלה?

"האנשים בשטח רוצים את ההגנה ואת היתרון התחרותי בשוק, ומשרדי הפטנטים נאלצים לקבל החלטות כבר עכשיו, לפני שיש החלטות של הרגולטור והממשלות שהם יכולים להתבסס עליהן. יצאו הנחיות של משרדי הפטנטים הממשלתיים באירופה לפיהן יש להתייחס לבינה מלאכותית כאל המצאות בתחום התוכנה, ובארה"ב יצאו הנחיות דומות. כלומר, כמו במקרה של אלגוריתם מתמטי אחר, אם תצליח להמחיש אפקט טכני בעולם האמיתי באמצעות שיטת הבינה המלאכותית שלך, קיים סיכוי גבוה שיאשרו לך את הפטנט".

"רק אדם יכול להיחשב ממציא"

ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) פרסם בפברואר האחרון דוח על מצב הבינה המלאכותית המבוסס על בקשות לפטנטים בתחום. הדוח מחלק את הפטנטים לשלוש קטגוריות: הראשונה, טכניקות בינה מלאכותית - מודלים מתמטיים שמאפשרים חישוב משימות אשר לרוב מתבצעות על ידי בני אדם; השנייה, פונקציות יישום של בינה מלאכותית - שימושים של בינה מלאכותית כמו דיבור או ראייה ממוחשבת; והשלישית, תחומי יישום של בינה מלאכותית - תחומים או דיסציפלינות שניתן ליישם בהם בינה מלאכותית, כמו תחבורה, חקלאות או מדעי החיים. הקטגוריה השנייה והשלישית כוללות יישום ממשי של הטכנולוגיה, ואילו הקטגוריה הראשונה מתייחסת לשיטת חישוב בסיסית.

הדוח בדק קרוב ל-340 אלף משפחות פטנטים בתחום הבינה המלאכותית, שפורסמו בין 1960 למחצית הראשונה של 2018. בחלוקה לקטגוריות, 44% מהפטנטים הזכירו טכניקת בינה מלאכותית, 75% הזכירו פונקציית יישום אחת לפחות ו-62% הזכירות תחום יישום. 68% מכלל הפטנטים שייכים ליותר מקטגוריה אחת. לפי ההנחיות אליהן מתייחס קלינג, שזהות להנחיות לגבי כל אמצאה מעולם התוכנה, יינתנו פטנטים רק על בקשות מהקטגוריות השנייה והשלישית.

"ההשגה שלי ושל רבים אחרים לגבי ההקבלה של בינה מלאכותית לעולם התוכנה היא שבעולם התוכנה אנחנו יכולים לדעת שהיה אדם שישב וכתב שורות קוד, בעוד שעם בינה מלאכותית, יש רשתות נוירונים שבונות את עצמן ולא יודעות איך", אומר קלינג. "אם יינתן פטנט על שיטה שלא ידוע אפילו מה היא בדיוק עושה, עשויה להיות למישהו בלעדיות על טכנולוגיה מאוד רחבה ויהיה לזה אפקט מצנן על החדשנות".

"אנחנו חיים בעולם בו מכונות, בהינתן אינפוט מסויים, יכולות להמציא משהו חדש ומפתיע. כיום ישנן יצירות מוזיקה פרי מחשב ותמונות אומנות בסגנון רמברנדט שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית 'יצירתיות'. כבר ב-2006, פרופ' ג'ון קוזה מאונ' סטנפורד המציא את מה שהוא כינה 'מכונת אמצאות'. הוא תכנת את המכונה לעצב מעגל אלקטרוני למכונת ייצור באופן שייעל את העבודה במפעלים, והגיש על העיצוב הזה בקשה לפטנט".

האם מכונה יכולה להיחשב כממציא הפטנט?

"לפי הדין האמריקאי רק אדם בשר ודם יכול להיחשב ממציא, אך מי שהגדיר את המעגל הזה הוא לא האדם אלא המכונה שלו, ולכן במקרה של קוזה, הדין מחייב לשקר. בבריטניה נקבע בחוק שהאדם שארגן את התנאים ליצירה, ייחשב לבעליה. בישראל טרם נדרשו בתי המשפט לפרשנות החוק בהיבטי זכויות יוצרים אלה".

"נהוג לחשוב על שאלת הממציא כשאלה של קשר סיבתי - מיהו הגורם שבלעדיו האמצאה לא הייתה יכולה להתקיים. השיטה עובדת כך כי המטרה שלה היא לתגמל מחשבה מקורית. השאלה עולה גם בלי הבינה המלאכותית, החל מהמצאה של צוות במעבדה, בה ראש המעבדה הוא שרשום כממציא, או מנכ"ל של חברה שרשום כממציא כאשר בפועל עבדו על זה מאות אנשים. אפילו אם השתמשתי בדף נייר ועט בתהליך ההמצאה שלי, מה ההבדל בין זה לבין שימוש בבינה מלאכותית?

"המכונה מרחיקה את האדם מהקשר הסיבתי, והשאלות הללו יהפכו ליותר חשובות כל שמכונות יהיו יותר מורכבות. למשל, במקרה של רשתות נוירונים, יש את הממציא, את מי שבנה את הרשת, את מי שלימד אותה באמצעות דאטה ואת המשתמש שלה. אנחנו נצטרך להידרש לשאלה מי הבעלים של ההמצאה - את מי אנחנו רוצים לתמרץ. נצטרך לשאול האם הקונסטלציה הזו נכונה גם בעולם של למידה עמוקה, שבו תהליך הלימוד הוא כבר יותר פנימי למכונה? לא בטוח.

"אחת התשובות, שאני נותן על זה, היא הכיוון של בדיקת האחריות - במקום לבדוק מהי מכונה ממציאה נשאל מהי מכונה מפרה. למשל, אני בונה רכב אוטונומי עם רשת נוירונים, מאמן אותו על הכביש, והוא מגיע לתהליך שמובילאיי כבר המציאה ורשמה עליו פטנט. אז מיהו המפר? מיהו האחראי? ברור שהמלחמה הגדולה בארה"ב בין גוגל ואובר (בנוגע להפרת קניין רוחני בתחום הרכב האוטונומי, י"י) תגיע בין היתר גם לזירת הפטנטים, וברגע שבית המשפט יידרש לשאלת האחריות, וישאל מי האחראי כאשר מכונה הפרה את זכות הקניין, יכול להיות שזה יתן לנו כמה תשובות".

הדיון בכל השאלות הללו נמצא אמנם בשיאו לאור התפתחות הבינה המלאכותית, אך קלינג מעלה את האפשרות שהמשך ההתפתחות הטכנולוגית בתחום, וצמיחת הביג דאטה, יביאו דווקא לכך שהקניין הרוחני ייעלם מהעולם. "בעולם הביג דאטה, בסופו של דבר לכל המכונות תהיה נגישות לאותם מאגרי מידע אדירים. אם לכולם יהיה את אותם הנתונים, והם יעשו את אותן האמצאות, בעולם שכזה גם לא יהיו פטנטים, ואז נצטרך לשאול מהו פטנט". 

עוד כתבות

יונדאי סנטה פה / צילום: יחצ

גרסת הבנזין של יונדאי סנטה פה החדשה עולה בסולם התמורה

גרסת הבנזין של הקרוס-אובר 7 מקומות הקוריאני מציעה קצת פחות תחכום בהרבה פחות כסף

פרופ’ גרגור ריד /צילום: יחצ

חיידקים טובים, מוצרים רעים: חלוץ המחקר בפרוביוטיקה יוצא נגד השרלטנים

פרופ' גרגור ריד, שגילה שיוגורט עשוי להועיל יותר מאנטיביוטיקה בדלקות שתן חוזרות, כועס על מחקר של מכון ויצמן שיצא נגד מוצרים פרוביוטיים, אבל מודה: "רק 10% מהמוצרים היום ראויים לתואר הזה"

סטודנטים  /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

אמריקה מציגה: כך יצאו חובות העתק של הסטודנטים משליטה

הלוואות הסטודנטים, שהרקיעו שחקים, רובצים כחוב בעיקר על כתפיהם של המילניאלס, בני הדור העני ביותר בארה"ב ● האפשרות של מחיקת החובות, שנשמעת יותר ויותר, טומנת בחובה השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת ● כתבה ראשונה על אחד מסעיפי החובות הצרכניים הגדולים של האמריקאים

מאיר שפיגלר / צילום: שלומי יוסף

ראש המוסד הכי חוצפן: החוצפה המרעננת של ראש המוסד לביטוח לאומי

השבוע הודיע שפיגלר, בפעם השנייה בתוך שנה, כי יפסיק לרכוש מהמדינה אגרות חוב בכסף הפנוי שיש לו ● אגף התקציבים בלחץ, וטוב לדעת שלא רק לרופאים ולעובדי הנמלים יש יכולת להלחיץ את האוצר, ושגם למקבלי הקצבאות - קשישים, נכים, פגועי נפש - יש יו"ר ועד קצת אלים ● פרשנות

הירח / צילום: shutterstock

מה המרחק וכמה זכו לצעוד עליו - כמה אתם שולטים במסע לירח?

מה שם הטיל, היכן נחתה אפולו 11 ואת מי הותירו ארמסטרונג ואולדרין מאחור בחללית? 11 שאלות על תוכנית אפולו

צפון אמריקה בסטיישן

צפון אמריקה בסטיישן, שבוע 25: הרוח והמים והוויי-פיי

350 משפחות בחניון הקרוואנים, אבל מתברר שרק אותנו מטריד שאין אינטרנט ● האמריקאים אולי רובוטריקים, אבל כשהם בטבע הם נטורל

יאיר לפיד/  צילום: איל יצהר

ברק חייב לפרוש, היחסים עם בוגי תקינים ונתניהו יהיה חייב להעלות מסים: יאיר לפיד בראיון

יאיר לפיד, מס' 2 בכחול לבן, לא מאמין בתיאוריית הגושים וחושב שרק המפלגה הגדולה תנצח בבחירות ● בראיון ל"גלובס" הוא מבקר בחריפות את ההתנהלות הכלכלית של הממשלה ("יצאה מדעתה") ● מסביר שנתניהו לא יכול לטפל בגירעון כראוי ("הוא זקוק לליצמן וסמוטריץ, כדי שיגנו עליו בנושא החסינות. והוא ישלם להם הרבה יותר") ● ולא, הוא לא רוצה לחזור לתפקיד שר האוצר: "אני הולך להיות שר החוץ ואחר כך ראש ממשלה”

אהוד ברק באירוע של ישראל דמוקרטית בתל אביב / צילום: אמיר מאירי

ברק: איחוד עמיר פרץ ואורלי לוי עלול לסגור את הגולל על מפלגת העבודה

ברק שב וקרא לאיחוד הכוחות בשמאל: "טובת הגוש הייתה ונותרה איחוד רחב של כל הכוחות שבו. ניצחון זה לא הדבר הכי חשוב, זה היחיד שחשוב" ● על האיחוד של עמיר פרץ ואורלי לוי: "אני מקווה שזה עדיין לא בלתי הפיך"

סחורה סחורות ספינה יבוא יצוא / צלם: רויטרס

מתכננים עסקאות בינלאומיות? שימו לב לחסמים ולחשיפות

יבוא שירותים לישראל מייצר סוגיות וחשיפות מס לא מבוטלות, הן לתאגיד הזר והן לתאגיד המקומי ● הנה כמה מהסוגיות והחשיפות העיקריות שיש לשים לב אליהן

ריבה מפירות קיץ / צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

קונפיטורת סברסים, קונפי תאנים וריבת דלעת: מהרו להכניס את הקיץ לצנצנת

זה הזמן לשמר את טעמי הקיץ בצנצנות ולהפוך עודפים מפירות העונה לריבות וקונפיטורות ● הכול הולך: מריבת ענבים או תאנים, ריבות סברס, רימונים ועד ריבת דלעת עם אמרטו וקציפת כמהין במסעדות מתוחכמות

אאודי E-TRON

החשמלית של אאודי היא קרוס-אובר למופת שתהפוך בשנה הבאה לקורבן מס

ה-SUV החשמלי הראשון של אאודי הוא רכב פאר מפנק, שימושי ונמרץ, שיכול להקטין משמעותית את ההוצאות השוטפות, לטפח את המצפון הסביבתי ועל הדרך לעקוף את טסלה ● רק חבל שהשינוי במדיניות המס בשנה הבאה עשוי להפוך אותו בישראל לאפיזודה חולפת

איך מתמודדים עם כישלון?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מהי הדרך הבריאה ביותר להתמודד עם כישלון?

מה קורה לכם ביום שאחרי שנכשלתם במשימה שהייתה חשובה לכם? ● האם אתם מנסים לא לחשוב על זה בכלל? ● אולי להיפך, שואלים את עצמכם שוב ושוב באובססיביות מה הייתם עושים אחרת? ● אולי אתם מאשימים אנשים אחרים או שאתם מחליטים שאבד הטעם לחייכם ושלעולם לא תצליחו עוד בשום דבר? ● מהי הדרך הבריאה ביותר להתייחס לכישלון שלנו? ● האזינו לפודקאסט "חזית המדע"

קריקטורה / איור: גיל ג'יבלי

שהאחרון יפיל את העט: לאן נעלמות הקריקטורות הפוליטיות?

מה יש בקריקטורה הפוליטית שמעצבן כל–כך הרבה אנשים? למה עורכי העיתונים ממהרים לזרוק את הקריקטוריסטים לכלבים במקום להגן על חופש הביטוי? האם הקריקטורה אכן בסכנת הכחדה? ואת מי להאשים - את טראמפ, את הדתיים, את התקינות הפוליטית או את האינטרנט? ● וגם: איך הקריקטורות של מוחמד שינו את דנמרק לעד

לחיות ולמות בתל אביב / צילום כריכת הספר

"לחיות ולמות בתל אביב" של שלמה זנד: כשהיסטוריון מנסה לכתוב מותחן

בספר “לחיות ולמות בתל אביב”, שכתב פרופ’ שלמה זנד, הגיבור הוא היסטוריון שמזכיר את המחבר ● חוץ מהיסטוריונים והיסטוריה, יש גם שוטרים, אנשי שב”כ ומוסד, אנשי שמאל רדיקלים ואף סקס לרוב

פרופסור מימי אייזנשטדט / צילום: איל יצהר

נשיאת האוניברסיטה הפתוחה: "נשים נכנסות לשלבים הראשונים של הדוקטורט ונתקעות"

הפורטפוליו של פרופ' מימי אייזנשטדט, 62, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה ● “האקדמיה מאוד תחרותית ותובענית. היה לי מזל שהייתי במדעי החברה, כי במדעי החיים גם צריך להאכיל את חיות המעבדה בלילה”

מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי

פחות מלבנון ומאוגנדה: מדינת היהודים לא מובילה בקליטת הגירה

גירוש האימהות הפיליפיניות עורר ויכוח על מדיניות ההגירה של שר הפנים • השר טוען להגנתו שישראל קולטת עולים יותר מאשר המדינות שקולטות מהגרים ופליטים • אבל המספרים מראים שהיתרון של ישראל הולך ונשחק, וכיום מדינות אחרות נושאות בנטל הגירה כבד מאיתנו

הפגנות יוצאי אתיופיה/ צילום:  רויטרס Corinna Kern

איזה מקום לבחור והאם להימנע משיוך פוליטי? מחקרים מגלים – להפגין זה מדעי

איפה למקם את ההפגנה, האם צריך להיזהר מזיהוי פוליטי, ואיך משפיעה הפעלת אלימות ● שורה של ותיקי הפגנות ואנשי אקדמיה מנסחים כללי עשה ואל תעשה עבור הישראלים ששוב יוצאים לרחובות

מיכלית נפט / צילום: רויטרס Tim Chong

משמרות המהפכה: השתלטנו על מכלית נפט בריטית במפרץ

אחרי שטהראן איימה להגיב על התקרית בגיברלטר, כוחותיה אישרו כי הם השתלטו על כלי השיט הבריטי, שלדבריהם "הפר את הכללים הבינלאומיים" ● החברה המפעילה את המכלית הודיעה כי יש עליה 23 אנשי צוות: "איננו יכולים ליצור איתם קשר" ● ממשלת בריטניה התכנסה לדיון חירום

אדם נוימן / צילום: צילום: רויטרס Eduardo Munoz ,

לפני ההנפקה: אדם נוימן מימש מניות ווי וורק ב-700 מיליון דולר לפני ההנפקה

היקף ועיתוי המימוש נחשב יוצא דופן בהתחשב בכך שהמייסדים מחכים בדרך כלל עד לאחר ההנפקה הציבורית כדי לממש אחזקות ● על פי הדיווח, נוימן כבר הקים פמילי אופיס כדי להשקיע את ההכנסות

אורי גלזר/  צילום: שלומי יוסף

"מישהו התבלבל פה. זה לא הצמח שלהם, זה הצמח שלנו"

אורי גלזר, אקטיביסט ומטופל קנאביס רפואי שהיה מאדריכלי התחום, מקים חוות קנאביס שיתופית ורוצה לשבור את מחירי השוק בזכות מטופלים שמגדלים עבור עצמם