גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עולם בלי קניין רוחני? הבינה המלאכותית משנה את עולם היזמות

הקושי להתחקות אחר תהליך הפיתוח שנעשה על-ידי מערכות בינה מלאכותית מזעזע את עולם הקניין הרוחני, ועשוי בסופו של דבר להוביל לחיזוק של ענקיות הטכנולוגיה ● "בעולם התוכנה יודעים מי ישב וכתב את הקוד, כאן לא", אומר עו"ד אסא קלינג, ראש מחלקת קניין רוחני במשרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר ולשעבר ראש רשות הפטנטים

בינה מלאכותית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
בינה מלאכותית/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מתכונים חדשים ומקוריים מפותחים בדרך כלל על ידי שפים וחובבי בישול, שמנסים אותם על משפחות וחברים, וכך מנסים לשפר אותם, להוסיף תבלין כזה או אחר או לשנות את המינון של רכיב מסויים. היום, בעולם שבו הבינה המלאכותית נכנסת לכל תחום פעילות, מתכונים מפותחים גם בדרכים אחרות. במסגרת פרויקט של MIT שנקרא "איך ליצור (כמעט) כל דבר", מדענים ואומנים מזינים דוגמאות קיימות למנוע בינה מלאכותית, והוא ממציא מתכונים, בגדים ובשמים חדשים שאמורים לקלוע לטעמי השוק. כך פותחו מתכונים חדשים של פיצה עם בטטה, שעועית וגבינת ברי או טראפל בשר-ג'ינג'ר.

אולם אם בשיטה המסורתית ברור מי צריך לקבל את הקרדיט על המצאת המתכון ומה היה תהליך פיתוחו, בבינה מלאכותית התהליך יותר מעורפל - ידוע מה המידע שהוזן לאלגוריתם וידוע מה הוא הפיק, אבל לא תמיד ברור איך התנהל תהליך הפיתוח עצמו. השאלות הללו עולות גם בתעשיות אחרות, בהן יש חשיבות משמעותית יותר לשאלה מי עומד מאחורי הפיתוח, בעיקר כאלו שמתבססות על רישום פטנטים.

כך, גם בתעשיית התרופות ובתעשיית החומרים נחשב השימוש בבינה מלאכותית למבטיח במיוחד. הגילוי והייצור של חומר או תרופה חדשה הוא יקר מאוד ואורך על פי רוב כ-20 שנה לכל חומר או תרופה. במאמר שפורסם השנה העריכו כלכלנים מ-MIT, הרווארד ואוניברסיטת בוסטון כי ההשפעה הכלכלית החזקה ביותר של בינה מלאכותית, תהיה בתור "שיטת המצאה", שתשנה את כל תהליך החדשנות והמחקר ופיתוח בארגונים. כעת, הן באקדמיה והן בחברות סטארט-אפ, מתחילים להשתמש במנועי בינה מלאכותית ורשתות נוירונים כדי להמציא ולהגיע לתגליות חדשות בתחומים הללו.

הסוגיה הזאת - הקניין הרוחני של אמצאות (תגליות) שמפותחות באמצעות בינה מלאכותית - תפסה מקום מרכזי בפגישה השנתית של חמשת משרדי הפטנטים של חמש המדינות המובילות בעולם ברישום פטנטים, שהתקיימה החודש באינצ'ון שבקוריאה. בפגישה הוחלט על הקמת צוות משימה שימפה את האתגרים החדשים שעומדים בפניהם לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית. חמשת המשרדים - של קוריאה, אירופה, יפן, סין וארה"ב - מטפלים יחד בכ-85% מבקשות הפטנטים והקניין הרוחני בעולם, והמדיניות שהם יגבשו בכל הנוגע לבינה מלאכותית צפויה להיות בעלת השפעה רבה. הדיון שערכו בנושא, בסופו הוחלט על הקמת הצוות, הוא רק האחרון בסדרה של דיונים, כנסים, דוחות, קולות קוראים וניירות עמדה של משרדי פטנטים מהעולם, וגם מישראל - כולם עוסקים בשאלות של בינה מלאכותית.

"היום, הרבה בקשות פטנט כוללות את המילים בינה מלאכותית, או רשת נוירונים, והנייר סופג הכל. בעולם הפטנטים הממציא הוא הלקסיקוגרף של עצמו, הוא מגדיר בעצמו מה המשמעות של בינה מלאכותית בתוך בקשת הפטנט. כך יוצא שהמילים הנכונות מופיעות בבקשות, אבל זאת לאו דווקא הטכנולוגיה הנכונה. זאת 'באז-וורד' מאוד נפוצה ואנשים אוהבים להשתמש בה, בין אם זה נכון ובין אם לא", אומר עורך הדין אסא קלינג, לשעבר ראש רשות הפטנטים ורשם הפטנטים. "הרגולטור צריך להגדיר לעצמו מהי בינה מלאכותית, שלגביה הוא צריך לשקול שיקולים פילוסופיים, אתיים או חברתיים, ואם לתת או לא לתת הגנה".

עו"ד אסא קלינג/ צילום: עמי ארליך

האם צריך לקבוע כללים לבינה מלאכותית?

קלינג כיהן כרשם הפטנטים וראש רשות הפטנטים בישראל בין השנים 2011-2017, וכיום עומד בראש מחלקת הקניין הרוחני במשרד נשיץ ברנדס אמיר. בראיון ל"גלובס" הוא מסביר מה הן ארבע הסוגיות הבולטות שנמצאות במרכזו של הדיון על קניין רוחני ובינה מלאכותית כיום: האם יש להגן על קניין רוחני של בינה מלאכותית; למי שייכת אמצאה שהומצאה על ידי מנוע בינה מלאכותית; למי האחריות במקרה של הפרת זכויות קניין על ידי בינה מלאכותית; והאם הקניין הרוחני ימשיך להתקיים במציאות של ביג דאטה.

בנוגע לסוגיה הראשונה, מדוע פטנטים של בינה מלאכותית הם שונים מכל פטנט אחר?

"השאלה האם אנחנו צריכים לקבוע כללים חדשים לגבי בקשות של בינה מלאכותית נגזרת מהשאלה הפילוסופית - על מה נותנים פטנט? כיום לא נותנים פטנט על מחשבות, על תהליכים מחשבתיים, על ביטויים מתמטיים ותגליות מדעיות. מה שכן נותנים עליו פטנט הוא על אמצאות, על איך מתבצע היישום בעולם האמיתי, ולא על התהליך המחשבתי. בינה מלאכותית היא בעצם סימולציה של תהליך מחשבתי, וכאן אנו צריכים לשאול - אם יש פה תהליך מחשבתי, האם אנחנו רוצים לתת עליו בלעדיות למישהו?

"סוגיית הבעלות היום על אמצאות היא סוגיה רגישה במיוחד בהקשר זה, משום שספקיות הבינה המלאכותית הגדולות היום הן ענקיות הטכנולוגיה שרוב הסטארט-אפים בתחום משתמשים בשירותים שלהן. אם אותן החברות ישלטו בתשתית, יהיו לנו חמישה שחקנים שהכוח שלהם רק ילך ויגבר. רשות ההגבלים העסקיים הישראלית הוציאה לאחרונה קול קורא תחת הכותרת 'היבטי תחרות בכלכלה הדיגיטלית', בו הביעה חשש, שבעיניי הוא אמיתי, בעניין השליטה של החברות הללו בתשתיות הבינה המלאכותית".

במקביל לדיונים בסוגיה זו ואחרות, כיצד משרדי הפטנטים מתמודדים עם בקשות כאלה?

"האנשים בשטח רוצים את ההגנה ואת היתרון התחרותי בשוק, ומשרדי הפטנטים נאלצים לקבל החלטות כבר עכשיו, לפני שיש החלטות של הרגולטור והממשלות שהם יכולים להתבסס עליהן. יצאו הנחיות של משרדי הפטנטים הממשלתיים באירופה לפיהן יש להתייחס לבינה מלאכותית כאל המצאות בתחום התוכנה, ובארה"ב יצאו הנחיות דומות. כלומר, כמו במקרה של אלגוריתם מתמטי אחר, אם תצליח להמחיש אפקט טכני בעולם האמיתי באמצעות שיטת הבינה המלאכותית שלך, קיים סיכוי גבוה שיאשרו לך את הפטנט".

"רק אדם יכול להיחשב ממציא"

ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) פרסם בפברואר האחרון דוח על מצב הבינה המלאכותית המבוסס על בקשות לפטנטים בתחום. הדוח מחלק את הפטנטים לשלוש קטגוריות: הראשונה, טכניקות בינה מלאכותית - מודלים מתמטיים שמאפשרים חישוב משימות אשר לרוב מתבצעות על ידי בני אדם; השנייה, פונקציות יישום של בינה מלאכותית - שימושים של בינה מלאכותית כמו דיבור או ראייה ממוחשבת; והשלישית, תחומי יישום של בינה מלאכותית - תחומים או דיסציפלינות שניתן ליישם בהם בינה מלאכותית, כמו תחבורה, חקלאות או מדעי החיים. הקטגוריה השנייה והשלישית כוללות יישום ממשי של הטכנולוגיה, ואילו הקטגוריה הראשונה מתייחסת לשיטת חישוב בסיסית.

הדוח בדק קרוב ל-340 אלף משפחות פטנטים בתחום הבינה המלאכותית, שפורסמו בין 1960 למחצית הראשונה של 2018. בחלוקה לקטגוריות, 44% מהפטנטים הזכירו טכניקת בינה מלאכותית, 75% הזכירו פונקציית יישום אחת לפחות ו-62% הזכירות תחום יישום. 68% מכלל הפטנטים שייכים ליותר מקטגוריה אחת. לפי ההנחיות אליהן מתייחס קלינג, שזהות להנחיות לגבי כל אמצאה מעולם התוכנה, יינתנו פטנטים רק על בקשות מהקטגוריות השנייה והשלישית.

"ההשגה שלי ושל רבים אחרים לגבי ההקבלה של בינה מלאכותית לעולם התוכנה היא שבעולם התוכנה אנחנו יכולים לדעת שהיה אדם שישב וכתב שורות קוד, בעוד שעם בינה מלאכותית, יש רשתות נוירונים שבונות את עצמן ולא יודעות איך", אומר קלינג. "אם יינתן פטנט על שיטה שלא ידוע אפילו מה היא בדיוק עושה, עשויה להיות למישהו בלעדיות על טכנולוגיה מאוד רחבה ויהיה לזה אפקט מצנן על החדשנות".

"אנחנו חיים בעולם בו מכונות, בהינתן אינפוט מסויים, יכולות להמציא משהו חדש ומפתיע. כיום ישנן יצירות מוזיקה פרי מחשב ותמונות אומנות בסגנון רמברנדט שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית 'יצירתיות'. כבר ב-2006, פרופ' ג'ון קוזה מאונ' סטנפורד המציא את מה שהוא כינה 'מכונת אמצאות'. הוא תכנת את המכונה לעצב מעגל אלקטרוני למכונת ייצור באופן שייעל את העבודה במפעלים, והגיש על העיצוב הזה בקשה לפטנט".

האם מכונה יכולה להיחשב כממציא הפטנט?

"לפי הדין האמריקאי רק אדם בשר ודם יכול להיחשב ממציא, אך מי שהגדיר את המעגל הזה הוא לא האדם אלא המכונה שלו, ולכן במקרה של קוזה, הדין מחייב לשקר. בבריטניה נקבע בחוק שהאדם שארגן את התנאים ליצירה, ייחשב לבעליה. בישראל טרם נדרשו בתי המשפט לפרשנות החוק בהיבטי זכויות יוצרים אלה".

"נהוג לחשוב על שאלת הממציא כשאלה של קשר סיבתי - מיהו הגורם שבלעדיו האמצאה לא הייתה יכולה להתקיים. השיטה עובדת כך כי המטרה שלה היא לתגמל מחשבה מקורית. השאלה עולה גם בלי הבינה המלאכותית, החל מהמצאה של צוות במעבדה, בה ראש המעבדה הוא שרשום כממציא, או מנכ"ל של חברה שרשום כממציא כאשר בפועל עבדו על זה מאות אנשים. אפילו אם השתמשתי בדף נייר ועט בתהליך ההמצאה שלי, מה ההבדל בין זה לבין שימוש בבינה מלאכותית?

"המכונה מרחיקה את האדם מהקשר הסיבתי, והשאלות הללו יהפכו ליותר חשובות כל שמכונות יהיו יותר מורכבות. למשל, במקרה של רשתות נוירונים, יש את הממציא, את מי שבנה את הרשת, את מי שלימד אותה באמצעות דאטה ואת המשתמש שלה. אנחנו נצטרך להידרש לשאלה מי הבעלים של ההמצאה - את מי אנחנו רוצים לתמרץ. נצטרך לשאול האם הקונסטלציה הזו נכונה גם בעולם של למידה עמוקה, שבו תהליך הלימוד הוא כבר יותר פנימי למכונה? לא בטוח.

"אחת התשובות, שאני נותן על זה, היא הכיוון של בדיקת האחריות - במקום לבדוק מהי מכונה ממציאה נשאל מהי מכונה מפרה. למשל, אני בונה רכב אוטונומי עם רשת נוירונים, מאמן אותו על הכביש, והוא מגיע לתהליך שמובילאיי כבר המציאה ורשמה עליו פטנט. אז מיהו המפר? מיהו האחראי? ברור שהמלחמה הגדולה בארה"ב בין גוגל ואובר (בנוגע להפרת קניין רוחני בתחום הרכב האוטונומי, י"י) תגיע בין היתר גם לזירת הפטנטים, וברגע שבית המשפט יידרש לשאלת האחריות, וישאל מי האחראי כאשר מכונה הפרה את זכות הקניין, יכול להיות שזה יתן לנו כמה תשובות".

הדיון בכל השאלות הללו נמצא אמנם בשיאו לאור התפתחות הבינה המלאכותית, אך קלינג מעלה את האפשרות שהמשך ההתפתחות הטכנולוגית בתחום, וצמיחת הביג דאטה, יביאו דווקא לכך שהקניין הרוחני ייעלם מהעולם. "בעולם הביג דאטה, בסופו של דבר לכל המכונות תהיה נגישות לאותם מאגרי מידע אדירים. אם לכולם יהיה את אותם הנתונים, והם יעשו את אותן האמצאות, בעולם שכזה גם לא יהיו פטנטים, ואז נצטרך לשאול מהו פטנט". 

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?