גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוניברסיטאות כחממה לדעות חדשות וחריגות

אסור למוסד אקדמי לגבות דמי אבטחה גבוהים יותר מהפגנה מעוררת מחלוקת

סטודנטים באוניברסיטת תל אביב / צילום: איל יצהר
סטודנטים באוניברסיטת תל אביב / צילום: איל יצהר

האם אוניברסיטה, המהווה מגדלור של חופש הביטוי, רשאית לגבות מסטודנטים תשלום עבור אבטחה של פעילות ציבורית בקמפוס? שאלה זו, אשר נדונה לאחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מעוררת שאלות נוקבות: מה תפקידם של מוסדות להשכלה גבוהה בחברה דמוקרטית? האם ראוי לאבחן בהקשר זה בין אוניברסיטאות לבין מכללות פרטיות?

אנו חיים בעידן שבו גופים פרטיים ממלאים תפקידים חיוניים ומרַכזים בידיהם כוח ניכר היכול לגעת בחיי ציבורים שלמים. לא אחת הכוח שהם צוברים עולה על זה של רשויות ציבוריות. על רקע זה מתעוררות שאלות חשובות המאתגרות את שיטת המשפט שלנו, ובהן: האם מוסדות להשכלה גבוהה נדרשים להגן על חופש הביטוי של סטודנטים במתחם הקמפוס?

איש לא חולק על חיוניותם ועל מידת היזקקות הציבור לשירותיהם של מוסדות להשכלה גבוהה. שירותי השכלה גבוהה מבטיחים סיכויים טובים להשתלבות בחברה; יש להם תפקיד בעיצוב פניה ובפיתוח המחקר בישראל; הם מקנים תואר אקדמי וידע מקצועי שעליו מסתמך הציבור. כל אלה מצביעים על העניין הציבורי הנרחב הגלום בפעילותיהם ועל השימוש שהם עושים במשאבי ציבור. קל וחומר הם פני הדברים באשר לאוניברסיטאות המתוקצבות מכספי משלמי המסים. מכאן נובע, לפחות לכאורה, הצורך להכפיפם לנורמות מן המשפט הציבורי.

מנגד, יש שיטענו כי הכפפתם לנורמות מן המשפט הציבורי עלולה לפגוע בחופש האקדמי ובעצמאותם של מוסדות אלה. על כן יש להימנע מהתערבות חיצונית בפעילותם. כתמיכה לכך ניתן לטעון כי הואיל וממילא רשויות השלטון מקיימות את המינימום הנדרש לקיום בכבוד והשתלבות בקהילה (באמצעות מתן שירותי חינוך חובה בבתי הספר), שירותי השכלה גבוהה הם תוספת למינימום הנדרש, ועל כן אין לסווג את פעילותם כחיונית לציבור.

על אף שבית המשפט העליון נמנע מלהכריע מפורשות באשר למעמדם הדואלי של מוסדות להשכלה גבוהה, בפועל בתי המשפט נוטים להכיר במעמדם המעין ציבורי ולהכפיפם, בהתאמה, לחלק מכללי המשפט הציבורי. כך, למשל, באחד מפסקי הדין עמד בית המשפט העליון על זכותם של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה להיות מיוצגים על-ידי עורכי דין בהליכים משמעתיים הננקטים נגדם.

נפסק כי אוניברסיטה נדרשת, בשל "סממניה הציבוריים", להעניק לתלמידיה הליך הוגן. הוא הדין באשר לחובתה לאפשר לסטודנטים הפוקדים את שעריה להיחשף למגוון דעות והשקפות חברתיות ופוליטיות. על כך אין חולק. אולם האם רשאית אוניברסיטה לגבות מסטודנטים תשלום עבור אבטחה של פעילות ציבורית בקמפוס בשל חשש מתגובה אלימה כתוצאה מפעילות זו?

פסק דין חשוב שניתן על-ידי השופט ד"ר גרשון גונטובניק עסק בשאלות אלה (ה"פ (ת"א) 7462-03-17 מירי (מרים) בליאכר נ' אוניברסיטת תל-אביב). במסגרת התביעה, שהוגשה על-ידי האגודה לזכויות האזרח בשם סטודנטיות באוניברסיטת תל-אביב, נטען כי האוניברסיטה אינה רשאית לדרוש מסטודנטים מימון של אבטחה מוגברת בשל החשש מתגובה אלימה. בית המשפט הדגיש כי הגם שחוק זכויות הסטודנט - המעגן את חובתם של מוסדות להשכלה גבוהה לאפשר לסטודנטים לממש את חופש הביטוי - אינו שולל מהאוניברסיטה את הכוח לדרוש תשלום ממארגני אירועים והפגנות, דרישה כזו חייבת להיות קבועה במפורש בתקנון המוסד.

בית המשפט ביסס מסקנה זו על כך שמדובר "באוניברסיטה המתוקצבת במידה משמעותית על-ידי המדינה והאוחזת במאפיינים ציבוריים בולטים". בכך החיל בית המשפט על אוניברסיטה עיקרון בסיסי מן המשפט הציבורי, לפיו פגיעה בזכות אדם צריכה להיות מכוח הסמכה מפורשת (עם זאת, הפעם בתקנון ולא בחקיקה). דרישת ההסמכה המפורשת נועדה, כלשון בית המשפט, "להבטיח כי הגורמים הרלוונטיים במוסד להשכלה גבוהה ייערכו את הדיון המתבקש...". לגופו של עניין, הואיל והסמכה מפורשת כאמור לא נמצאה בתקנון אוניברסיטת תל-אביב, נפסק כי היא מנועה מלעשות זאת.

במבט צופה פני עתיד, השופט גונטובניק קורא לאוניברסיטה, אגב הליך ההסדרה של הנושא, לערוך דיון מעמיק, שהרי "זוהי שעת כושר לרדת לעומק האופן בו האוניברסיטה מגדירה את מהותה ואת יחסה לקבוצות השוות הפועלות במסגרתה".

באשר לתוכן ההסדר שיגובש, עמד השופט, בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בעניין אחר, על כך שמעבר לחובתה של אוניברסיטה לא לפגוע בזכותו של סטודנט לחופש ביטוי (זהו "ההיבט השלילי" של הזכות), חובתה להגן באופן פוזיטיבי על חופש ביטוי והפגנה ולאפשר את התנאים שיאפשרו את מימוש הזכות (זהו "ההיבט החיובי" של הזכות).

השופט אף הציע, כחומר למחשבה ולא כשיקוף של הוראות הדין, עמדה לפיה הוצאות ביטחון עודפות של הפגנה, הנובעות מתוכנו של ביטוי מעורר מחלוקת, לא יושתו על מארגני ההפגנה. במילים אחרות: תוספת הביטחון הנדרשת בשל ביטוי שתוכנו מעורר מחלוקת, תמומן על-ידי האוניברסיטה ולא על-ידי מארגני ההפגנה.

לעמדה זו מצטרף אני בשתי ידיים. אוניברסיטה רשאית, ככל שהדבר יהיה מעוגן מפורשות בתקנונה, לגבות תשלום בגין אבטחת הפגנות. עם זאת, כפי שציינו בצדק באי-כוח המבקשים בעתירתם, הטלת מטלה כספית חורגת על מארגני הפגנה אך ורק בשל העובדה כי הביטוי העשוי להישמע במהלכה מעורר מחלקת ציבורית עזה, עשויה להוות אפקט מצנן כנגד הבעת דעות שונות החורגות מן הקונצנזוס.

בנוסף, היא עשויה לפגוע בזכות לשוויון של קבוצות שונות של סטודנטים המבקשים להביע מחאה. זאת ועוד: ככל שמארגני ההפגנה או המחאה לא יוכלו לשאת בדרישת התשלום החורגת, וכתוצאה מכך ההפגנה לא תתקיים, יש ממש בטענת המבקשים לפיה דרישה זו עלולה להביא לכך שחוטא יצא נשכר ולעודד אלימות. לכך אין להסכים. על מוסדות להשכלה גבוהה הממומנים מכספי משלמי המסים מוטלת אחריות לאפשר את כל התנאים הדרושים על-מנת לקיים את האירוע, לא רק בהקצאת אולם, אלא גם במימון תוספת הביטחון הנדרשת לאבטחתו בשל חשש לאלימות כתוצאה מהשמעת דעות הנטועות במחלוקת.

שאלה נוספת, בה לא עסק פסק הדין באופן ישיר, היא האם ראוי לאבחן, בהקשר זה, בין אוניברסיטה, הממומנת מכספי משלמי המסים, לבין מכללה פרטית שאינה ממומנת מכספי הציבור. דומני, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, כי יש להשיב על כך בחיוב.

אין בכך כדי לגרוע מחשיבות ההגנה על חופש הביטוי של סטודנטים הלומדים במכללות פרטיות. כל מוסד להשכלה גבוהה, זה הציבורי וזה הפרטי, נדרש להגן על חופש הביטוי של הסטודנטים הפוקדים את שעריו (ההיבט השלילי של הזכות). עם זאת, דומני כי מידת המחויבות של מוסד פרטי לממש באופן פוזיטיבי את חופש הביטוי של הסטודנטים, בין היתר באמצעות הקצאת כספים למימון אבטחת הפגנות שתוכנן מעורר מחלוקת עזה (ההיבט החיובי של הזכות), נמוכה יותר מזו של אוניברסיטה.

בין כך ובין אחרת, פסק הדין הוא אבן-דרך חשובה המאירה את תפקידם החשוב של מוסדות להשכלה גבוהה בחברה דמוקרטית, ובפרט את חובתם לאפשר הבעת דעות הנטועות במחלוקת ציבורית. 

הכותב הוא מומחה למשפט ציבורי, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ומחבר הספר "גופים ונושאי משרה דו-מהותיים"

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?