גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התפתחות האשראי למגזר העסקי היא הצלחת רפורמת בכר

אחד היעדים המרכזיים של ועדת בכר היה צמצום הריכוזיות בתחום מקורות המימון, באמצעות יצירת מקורות אשראי חלופיים ע"י פיתוח אפיקי האשראי החוץ-בנקאי ● על ההצלחה בתחום זה מעידה התפתחות האשראי של הגופים המוסדיים למגזר העסקי, שזינק משיעור של 8% מהשוק ב-2013, לנתח של 30% אשתקד

מימון לעסקים / צילום: שאטרסטוק
מימון לעסקים / צילום: שאטרסטוק

בחודש אפריל 2004 מינה שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, את ועדת בכר, כצוות שיבחן וימליץ על פעולות להגברת התחרות בשוק ההון בישראל. באוגוסט 2005 אושרה הרפורמה בסדרת חוקים בכנסת ישראל, והיא התאפיינה בלוח זמנים מהיר ובקבלת החלטות אמיצה, שהובילה לשינויים מרחיקי לכת בשוק ההון הישראלי.

אנו נתמקד באחת המטרות המרכזיות ששמה לה ועדת בכר - הגברת התחרות בתחום מקורות המימון, באמצעות צמצום הריכוזיות ויצירת מקורות אשראי חלופיים, וזאת על-ידי פיתוח אפיקי האשראי החוץ-בנקאי.

עיקר המהלך שיושם היה מכירת קופות הגמל הבנקאיות וקרנות הנאמנות לידיים חוץ-בנקאיות - חברות ביטוח ובתי השקעות - מהלך שהוביל לגידול ניכר בנכסים המנוהלים מחוץ למערכת הבנקאית ולהתפתחות שוק אשראי חוץ-בנקאי תוסס, המתחרה היום בחלק ניכר ממערך האשראי הבנקאי.

את הצלחת ועדת בכר בפיתוח תחרות ומקורות אשראי חדשים ניתן לראות בהתפתחות האשראי למגזר העסקי. בסוף שנת 2003 עמד היקף האשראי העסקי בגופים המוסדיים על 30 מיליארד שקל, מתוכו 4 מיליארד בהלוואות ישירות, סכום שהיווה כ-8% מהיקף האשראי למגזר.

בתום שנת 2018 עומד האשראי למגזר העסקי בגופים המוסדיים על 188 מיליארד שקל (זינוק של פי 6.3), מתוכו 78 מיליארד שקל בהלוואות, והיתרה באג"ח סחירות ולא-סחירות. סכום זה מהווה כ-30% מכלל האשראי למגזר העסקי.

אשראי במשק, ללא דיור

היתרונות הטמונים באשראי המוסדי

הגידול באשראי החוץ-בנקאי נובע בראש ובראשונה מזינוק בהיצע הכסף המוסדי, עקב מעבר כספי הגמל וקרנות הנאמנות מהסקטור הבנקאי לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות. בהמשך הובילה שורה של שינויים רגולטוריים לגידול ניכר בחיסכון לטווח ארוך. בין השינויים האמורים היו ביטול הפנסיה התקציבית ומעבר לפנסיה צוברת, העלאת גיל הפרישה ופנסיה חובה - צעדים שהובילו להאצה משמעותית בגידול הנכסים המנוהלים בידי הגופים המוסדיים.

הגופים המוסדיים הקימו יחידות אשראי מיומנות, המתחרות בשוק האשראי העסקי ונותנות אשראי בהיקפים שנתיים של עשרות מיליארדי שקלים. כיום פועלות יחידות אשראי ב-11 גופים מוסדיים מובילים לפחות. ככלל, המוסדיים מחפשים עסקאות גדולות המגובות בביטחונות איכותיים. אנו נציג כאן מספר דוגמאות להבדלים בין עסקאות של גופים מוסדיים לבין המערכת הבנקאית.

מימון נכסים - למוסדיים מקורות אשראי ארוכים במיוחד, הצומחים במהירות (עקב גידול התיק). צמיחת תיק הנכסים יוצרת מצב פרמננטי של הקטנה בסיכון האשראי כתוצאה מקיטון חלקו היחסי בתיק גם ללא פירעונות קרן האשראי. משכך, בעסקאות שבהן יש שעבוד על נכס, למוסדיים יש יכולת מוגברת לשפר את תנאי האשראי בעיני הלווה; מח"מ ארוך יותר, LTV גבוה ופירעונות קרן נמוכים יחסית להצעה הבנקאית הם גורמים שכיחים, ובלא מעט מקרים יכול מחיר האשראי (הריבית) להיות נמוך ביחס להצעת הבנק.

היקף אשראי נכסים בקופות גמל וקרנות נאמנות בקבוצות הבנקאיות לפני ועדת בכר דצמבר 2013

עסקאות סולו - למוסדיים ניסיון רב במתן אשראי סולו בתיק האג"ח הסחיר (והלא-סחיר). בדיקת תזרים העסק והערכה אנליטית של מצבו הן אבני יסוד בהשקעה המוסדית בחוב או בהון. ניסיון זה מהווה יתרון, והלוואות סולו מוסדיות הן נפוצות יחסית.

עסקאות עתידיות פרטיות - בעסקה עתידית מתחייב גוף מוסדי לתת אשראי (בתנאים מסוימים) במועד עתידי קבוע (מרבית העסקאות נסגרות עד שנתיים מראש, אך ישנם מקרים שבהם התקופה ארוכה יותר). העסקה יכולה להיות מוחלטת, ולכלול אף את ריבית ההלוואה כשתינתן. זהו כלי מימוני מצוין לחברות כדי להבטיח את הגיוס העתידי במחיר נוח, ולצמצם מאוד את סיכוני השוק (סיכון ריבית, מרווח וכו'). המערכת הבנקאית מתקשה להתמודד בזירה זו, עקב הצורך שלה להקצות מקורות בשיעור של 50% כנגד עסקאות אלו.

הרחבה עתידית של אג"ח - בדומה לעסקה העתידית, יכולה חברה בעלת אג"ח סחירות לבצע עסקת הרחבה עתידית של האג"ח. נוסף על אבטחת הגיוס במחיר ידוע מראש, לעסקאות מסוג זה יתרונות משמעותיים נוספים, כמו הכנסת ידיים חזקות ו\או חדשות לנייר (המוסדיים המתחייבים רוכשים סכומים ניכרים, ומחזיקים את האג"ח לפדיון, בניגוד לשחקני השוק ה"קצרים"). אפקט נוסף הוא "ייבוש" השוק: הרחבה עתידית מצמצמת היצע עתידי, דבר שמוביל לצמצום מרווחים מיידי או עתידי בנייר.

מסגרות אשראי ארוכות - בתחום מסגרות האשראי, למוסדיים יש יתרון וחיסרון. היתרון טמון בעובדה שהמוסדיים אינם מחויבים להקצות הון כנגד המסגרת (המערכת הבנקאית מחויבת כאמור ב-50%), והחיסרון הוא גמישות מופחתת. התוצאה היא תחרות על מסגרות המשמשות לצורך דירוג (חברה המציגה מקורות למחזור מלוא האשראי שלה שנה קדימה, תקבל יתרון אצל חברות הדירוג); כך גם חברות המצפות לעסקה בתוך תקופה של שנתיים עד שלוש, ורוצות להבטיח את סכום העסקה (מתאים לחברות נדל"ן). במקרים אלה הופכת המסגרת להלוואה ארוכה בתנאים שסוכמו מראש.

נוסף על כך פועלים הגופים המוסדיים באמצעות קרנות חוב שונות, להגעה לעסקאות קטנות יותר ו"מורכבות" יותר. בשנים האחרונות הוקמו קרנות מתמחות באשראי רבות הנשענות על כסף מוסדי. דוגמאות מובילות הן קרן ה-SPECIAL SITUATION קלירמרק (הנמצאת כיום בגיוס קרן שלישית), קרן החוב ארבל, שגייסה יותר ממיליארד שקל, קרן החוב שקד, הקרנות לעידוד עסקים קטנים ועוד.

במהלך 15 השנים האחרונות, פיתחו הגופים המוסדיים יכולות משמעותיות בתחום האשראי. בשנים האחרונות נכנסים הגופים המוסדיים לתחומי אשראי חדשים, כגון ליווי בנייה, משכנתאות ואשראי לחברות מחוץ למשק הישראלי. סביר כי היצע הכסף הגדל ימשיך להוביל להרחבת תחומי פעילות האשראי המוסדי - הן בארץ והן בחו"ל. 

הכותב הוא שותף באופטימום קפיטל - בנקאות להשקעות. אין לראות באמור לעיל ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או בנכסים הפיננסים ("המוצרים הפיננסיים") המאוזכרים בכתבה, או שידול, במישרין או בעקיפין, לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסיים כאמור. אין באמור לעיל כדי להחליף שיקול דעת עצמאי ו/או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות לרבות שיקולי מס. לכותב או לגורמים הקשורים עימו יש, או יכולות להיות, החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסיים המאוזכרים לעיל

עוד כתבות

נכס של אול יר/ צילום: מצגת החברה

מנפיקות האג"ח הזרות תחת לחץ: לאחר הערת "עסק חי" לרילייטד, איתותים שליליים גם מכיוון אול-יר וקופרליין

מדד תל בונד גלובל, הכולל את אג"ח חברות הנדל"ן הזרות שנסחרות בת"א, צנח ב-19% מתחילת מרץ ● רואי החשבון של חברת אול-יר מצביעים על הצורך לממש ולממן מחדש נכסים ● קופרליין תדחה פירעון אג"ח בחצי שנה

נפתלי בנט / צילום: אוסף התצלומים הלאומי

בנט רוצה להשתמש בטכנולוגיה של NSO כדי לדרג סיכויי הדבקות של אזרחים

המערכת היא חלק מתכנית לאומית להתמודדות עם נגיף הקורונה שחיבר שר הביטחון, נפתלי בנט, ואשר אותה פרסם הבוקר ● על פי בנט "מדובר במערכת מידע מרכזית, שלתוכה "נשפוך" את כל המידע. לכל אזרח ישראלי יהיה מעין "ציון הידבקות" בין 1 ל10 אשר מתאר בכל נקודת זמן את הסבירות שאותו אזרח נושא את נגיף הקורונה"

ראשת ממשלת איסלנד, קתרין יאקובסדוטיר / צילום: Alastair Grant, Associated Press

מחקר באיסלנד מאשר: חצי מנשאי הקורונה כלל לא מפגינים סימפטומים

בשל האוכלוסייה הקטנה, הפכה איסלנד בשנים האחרונות למעין "מעבדה גנטית" לחברות תרופות שונות, המשתמשות במאגרי הנתונים הגנטיים של תושבי האי ● איסלנד מובילה את העולם עם שיעור הבדיקות לקורונה כחלק מהאוכלוסייה – כ-3.5%

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

מחסור בקונדומים וגירושים בסין: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

חדווה בר / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל רוצה שהבנקים יתנו יותר אשראי ונערך לגידול בהפסדי אשראי: מפחית בחדות את דרישות ההון מהבנקים

יחסי ההון המינימליים שהבנקים נדרשים לעמוד בהם יופחתו ב-1%, ובבנק המרכזי שואפים לכך שההון שישתחרר לבנקים ישמש אותם מיידית למתן אשראי לציבור ● עוצר חלוקת דיבידנדים חדשים ותוכניות רכישה עצמית

פועלי בניין בבריטניה, בשבוע שעבר. סערה ציבורית  צילום: AP / Alberto Pezzali / צילום: Alberto Pezzali, Associated Press

השפעות הקורונה על הבנייה בעולם: האתרים עוד עובדים, אבל הקצב יורד

תעשיית הבנייה באירופה עומדת בפני משבר קיומי כתוצאה מהמגפה ● לפי הערכות, בגרמניה יש ירידה של 25% בהיקף פרויקטים ● בבריטניה הדרישה להחריג את עסקי הבנייה מהצו שהורה לבריטים להישאר בבית השבוע גרמה לסערה ציבורית

ברק עילם  / צילום : שלומי יוסף

מנכ"ל נייס בהתבטאות חריגה: "אחיי החרדים, בלי כפיות טובה - תישארו בבית"

ברק עילם פרסם את הפוסט על רקע התפשטות הקורונה המהירה בחברה החרדית ● בעבר יצא עילם נגד שר החינוך רפי פרץ וחברת אל על

 

יקבי כרמל / צילום: תמר מצפי, גלובס

יקבי כרמל: אחד מעובדי המפעל באלון תבור חולה קורונה

העובד שהה בבידוד בשבוע וחצי האחרונים ● החברה: "העובד הוא ממחלקת האריזה, אין קשר בינו לבין תהליכי ייצור היינות, ואין שום חשש כי הוא עלול לגרום להדבקות קהל הלקוחות או המפיצים"

מוטי בן משה / צילום: תמר מצפי

בניגוד למתחרים: קניון TLV טרם הודיע על הקלות לשוכרים בשל משבר הקורונה

ל"גלובס" הגיעו טענות מצד בעלת רשת החנויות דנה אשכנזי כי חולטו לה 80 אלף שקל על רקע אי-הסכמות עם הנהלת הקניון של מוטי בן משה ● חברת הניהול על הקלות לשוכרים: "עד 31 בחודש נודיע על החלטת הבעלים, וזאת מתוך רצון להתחשב בשוכרים"

ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש המרכז לטיפול באלרגיות ומחלות זיהומיות בארה"ב / צילום: AP

התחזית הרשמית בארה"ב: "בין 100 ל־200 אלף איש ימותו מקורונה"

כך אמר הערב ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש המרכז לטיפול באלרגיות ומחלות זיהומיות (CDC) בארצות הברית בתכנית "מצב האומה" ב-CNN ● "המודלים שלנו נותנים את התרחישים הגרועים ביותר ואת התרחישים הטובים ביותר. המציאות נמצאת איפשהו באמצע"

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ישראל לפני הכל? הממשלה החדשה צפויה להיות אחת הגדולות והבזבזניות

אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, הממשלה הבאה צפויה לכלול 30 שרים, על אף המשבר הכלכלי הענק שהמדינה עומדת בפתחו ● כמה זה יעלה למשק, מה הסכנה בריבוי שרים ומשרדים ואיך זה שישראל ממשיכה להוביל על כל המדינות בפרמטר השרים

לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי

בשירות התעסוקה מודים: לחמישית מהיוצאים לחל"ת לא יהיה לאן לחזור

מספר המובטלים בישראל מתקרב בצעדי ענק למיליון ושירות התעסוקה מפרסם המלצות שיצילו את המשק ● מה אפשר ללמוד מהמשבר של 2008, כמה אנשים שיצאו לחל"ת לא ישובו למקום העבודה ואיזה מודלים כדאי לאמץ ממדינות ה-OECD

מקדונלדס. צילום: רויטרס

אחרי הפסקה של שבוע: מקדונלד'ס ישראל חוזרת לפעילות משלוחים

הנציגות הישראלית של הרשת מסרה כי לאחר שהשירות הושבת למשך שבוע שלם על רקע משבר הקורונה, מחר יחזרו המשלוחים לפעילות ● הוחלט כי רק שישה עובדים ישהו בכל מסעדה שתוציא משלוחים

מנכ"ל מקורות, אלי כהן / צילום: סיון פרג'

מקורות: זינוק של 35% ברווח הנקי ב-2019

חברת המים הלאומית מקורות , מסיימת את 2019 עם רווח נקי של 191 מיליוני שקל, בניכוי השפעות חד-פעמיות, לעומת רווח של 142 מיליוני שקל ב-2018

אבי ניסנקורן / צילום: כדיה לוי

המשא-ומתן הקואליציוני: מה עומד בבסיס הוויכוח על שר המשפטים

בחוסן לישראל שאפו למנות לשר המשפטים את אבי ניסנקורן, וקודם לכן שקלו את מינויו של חילי טרופר ● אולם בליכוד רואים את זהות שר המשפטים הבא כ"דיל ברייקר" - וזאת כיוון ששר המשפטים מחזיק בסמכויות משמעותיות למינוי פרקליט המדינה הבא

רון תומר / צילום: פאול אורלייב

ארגון גג חדש למגזר העסקי דורש חלוקת הנטל עם המגזר הציבורי

התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, והתאחדות חקלאי ישראל, החליטו על תיאום עמדות מלא לנוכח המשבר הכלכלי המחריף ● "אני יודע שרה"מ נחוש להעביר תוכנית משמעותית, אך אם הכלים בתוכנית לא יתאימו לצרכים המידיים של המגזר העסקי המשק יקרוס לתוך עצמו"

חניון בתל אביב/ צילום: איל יצהר

לא רק מטוסים: גם חברות השכרת הרכב מחפשות היכן לאחסן מכוניות

הפתרון: חניונים לטווח ארוך בנתב"ג משמשים לרכבי חברות ההשכרה ● לרשות החברות מוצעים 1,500 מקומות חניה מעבר לאלה שיש להן כיום, ובסך-הכול מדובר ב-2,000 מקומות חניה בחניונים ארוכי-הטווח

עמית משיח / צילום: יח"צ

קבוצת מקאן מפסיקה לתמוך בפעילות: אתר סלונה נסגר

סלונה תהפוך לחברת תוכן עסקי בלבד, והאתר יפסיק בהדרגה לפעול

אסף עסיס / צילום: תמונה פרטית

״אני נכה קטוע רגל, פינו אותנו מגוש קטיף, עברתי המון קשיים - אבל כמו זה? אף פעם"

אסף עסיס, בעלי עסיס משתלות מגדל בשיגרה 80 דונם של גידולים חקלאיים, בעיקר עציצי נוי ותבלינים, סמוך לאזור התעשייה הדרומי של אשקלון ● "יש לנו 700 אלף עציצים, וכל זה אמור להיזרק לפח. אין אצלנו חיי מדף" ● עסקים במשבר

דובי אמיתי / צילום: יח"צ

יו"ר התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, נבחר פה אחד ליו"ר נשיאות המגזר העסקי

אמיתי מייצג את המגזר העסקי מול הממשלה והאוצר, במו"מ על חבילת חילוץ למגזר העסקי בעקבות משבר הקורונה