מימון לעסקים / צילום: שאטרסטוק
בחודש אפריל 2004 מינה שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, את ועדת בכר, כצוות שיבחן וימליץ על פעולות להגברת התחרות בשוק ההון בישראל. באוגוסט 2005 אושרה הרפורמה בסדרת חוקים בכנסת ישראל, והיא התאפיינה בלוח זמנים מהיר ובקבלת החלטות אמיצה, שהובילה לשינויים מרחיקי לכת בשוק ההון הישראלי.
אנו נתמקד באחת המטרות המרכזיות ששמה לה ועדת בכר - הגברת התחרות בתחום מקורות המימון, באמצעות צמצום הריכוזיות ויצירת מקורות אשראי חלופיים, וזאת על-ידי פיתוח אפיקי האשראי החוץ-בנקאי.
עיקר המהלך שיושם היה מכירת קופות הגמל הבנקאיות וקרנות הנאמנות לידיים חוץ-בנקאיות - חברות ביטוח ובתי השקעות - מהלך שהוביל לגידול ניכר בנכסים המנוהלים מחוץ למערכת הבנקאית ולהתפתחות שוק אשראי חוץ-בנקאי תוסס, המתחרה היום בחלק ניכר ממערך האשראי הבנקאי.
את הצלחת ועדת בכר בפיתוח תחרות ומקורות אשראי חדשים ניתן לראות בהתפתחות האשראי למגזר העסקי. בסוף שנת 2003 עמד היקף האשראי העסקי בגופים המוסדיים על 30 מיליארד שקל, מתוכו 4 מיליארד בהלוואות ישירות, סכום שהיווה כ-8% מהיקף האשראי למגזר.
בתום שנת 2018 עומד האשראי למגזר העסקי בגופים המוסדיים על 188 מיליארד שקל (זינוק של פי 6.3), מתוכו 78 מיליארד שקל בהלוואות, והיתרה באג"ח סחירות ולא-סחירות. סכום זה מהווה כ-30% מכלל האשראי למגזר העסקי.
היתרונות הטמונים באשראי המוסדי
הגידול באשראי החוץ-בנקאי נובע בראש ובראשונה מזינוק בהיצע הכסף המוסדי, עקב מעבר כספי הגמל וקרנות הנאמנות מהסקטור הבנקאי לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות. בהמשך הובילה שורה של שינויים רגולטוריים לגידול ניכר בחיסכון לטווח ארוך. בין השינויים האמורים היו ביטול הפנסיה התקציבית ומעבר לפנסיה צוברת, העלאת גיל הפרישה ופנסיה חובה - צעדים שהובילו להאצה משמעותית בגידול הנכסים המנוהלים בידי הגופים המוסדיים.
הגופים המוסדיים הקימו יחידות אשראי מיומנות, המתחרות בשוק האשראי העסקי ונותנות אשראי בהיקפים שנתיים של עשרות מיליארדי שקלים. כיום פועלות יחידות אשראי ב-11 גופים מוסדיים מובילים לפחות. ככלל, המוסדיים מחפשים עסקאות גדולות המגובות בביטחונות איכותיים. אנו נציג כאן מספר דוגמאות להבדלים בין עסקאות של גופים מוסדיים לבין המערכת הבנקאית.
מימון נכסים - למוסדיים מקורות אשראי ארוכים במיוחד, הצומחים במהירות (עקב גידול התיק). צמיחת תיק הנכסים יוצרת מצב פרמננטי של הקטנה בסיכון האשראי כתוצאה מקיטון חלקו היחסי בתיק גם ללא פירעונות קרן האשראי. משכך, בעסקאות שבהן יש שעבוד על נכס, למוסדיים יש יכולת מוגברת לשפר את תנאי האשראי בעיני הלווה; מח"מ ארוך יותר, LTV גבוה ופירעונות קרן נמוכים יחסית להצעה הבנקאית הם גורמים שכיחים, ובלא מעט מקרים יכול מחיר האשראי (הריבית) להיות נמוך ביחס להצעת הבנק.
עסקאות סולו - למוסדיים ניסיון רב במתן אשראי סולו בתיק האג"ח הסחיר (והלא-סחיר). בדיקת תזרים העסק והערכה אנליטית של מצבו הן אבני יסוד בהשקעה המוסדית בחוב או בהון. ניסיון זה מהווה יתרון, והלוואות סולו מוסדיות הן נפוצות יחסית.
עסקאות עתידיות פרטיות - בעסקה עתידית מתחייב גוף מוסדי לתת אשראי (בתנאים מסוימים) במועד עתידי קבוע (מרבית העסקאות נסגרות עד שנתיים מראש, אך ישנם מקרים שבהם התקופה ארוכה יותר). העסקה יכולה להיות מוחלטת, ולכלול אף את ריבית ההלוואה כשתינתן. זהו כלי מימוני מצוין לחברות כדי להבטיח את הגיוס העתידי במחיר נוח, ולצמצם מאוד את סיכוני השוק (סיכון ריבית, מרווח וכו'). המערכת הבנקאית מתקשה להתמודד בזירה זו, עקב הצורך שלה להקצות מקורות בשיעור של 50% כנגד עסקאות אלו.
הרחבה עתידית של אג"ח - בדומה לעסקה העתידית, יכולה חברה בעלת אג"ח סחירות לבצע עסקת הרחבה עתידית של האג"ח. נוסף על אבטחת הגיוס במחיר ידוע מראש, לעסקאות מסוג זה יתרונות משמעותיים נוספים, כמו הכנסת ידיים חזקות ו\או חדשות לנייר (המוסדיים המתחייבים רוכשים סכומים ניכרים, ומחזיקים את האג"ח לפדיון, בניגוד לשחקני השוק ה"קצרים"). אפקט נוסף הוא "ייבוש" השוק: הרחבה עתידית מצמצמת היצע עתידי, דבר שמוביל לצמצום מרווחים מיידי או עתידי בנייר.
מסגרות אשראי ארוכות - בתחום מסגרות האשראי, למוסדיים יש יתרון וחיסרון. היתרון טמון בעובדה שהמוסדיים אינם מחויבים להקצות הון כנגד המסגרת (המערכת הבנקאית מחויבת כאמור ב-50%), והחיסרון הוא גמישות מופחתת. התוצאה היא תחרות על מסגרות המשמשות לצורך דירוג (חברה המציגה מקורות למחזור מלוא האשראי שלה שנה קדימה, תקבל יתרון אצל חברות הדירוג); כך גם חברות המצפות לעסקה בתוך תקופה של שנתיים עד שלוש, ורוצות להבטיח את סכום העסקה (מתאים לחברות נדל"ן). במקרים אלה הופכת המסגרת להלוואה ארוכה בתנאים שסוכמו מראש.
נוסף על כך פועלים הגופים המוסדיים באמצעות קרנות חוב שונות, להגעה לעסקאות קטנות יותר ו"מורכבות" יותר. בשנים האחרונות הוקמו קרנות מתמחות באשראי רבות הנשענות על כסף מוסדי. דוגמאות מובילות הן קרן ה-SPECIAL SITUATION קלירמרק (הנמצאת כיום בגיוס קרן שלישית), קרן החוב ארבל, שגייסה יותר ממיליארד שקל, קרן החוב שקד, הקרנות לעידוד עסקים קטנים ועוד.
במהלך 15 השנים האחרונות, פיתחו הגופים המוסדיים יכולות משמעותיות בתחום האשראי. בשנים האחרונות נכנסים הגופים המוסדיים לתחומי אשראי חדשים, כגון ליווי בנייה, משכנתאות ואשראי לחברות מחוץ למשק הישראלי. סביר כי היצע הכסף הגדל ימשיך להוביל להרחבת תחומי פעילות האשראי המוסדי - הן בארץ והן בחו"ל.
הכותב הוא שותף באופטימום קפיטל - בנקאות להשקעות. אין לראות באמור לעיל ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או בנכסים הפיננסים ("המוצרים הפיננסיים") המאוזכרים בכתבה, או שידול, במישרין או בעקיפין, לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסיים כאמור. אין באמור לעיל כדי להחליף שיקול דעת עצמאי ו/או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות לרבות שיקולי מס. לכותב או לגורמים הקשורים עימו יש, או יכולות להיות, החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסיים המאוזכרים לעיל