גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבלוקצ'יין החדש של אלגוראנד מעורר ציפיות, אבל גורר ביקורת בשוק הקריפטו

פלטפורמת הבלוקצ'יין שייסד פרופ' סילביו מיקאלי, ערכה מכירה פומבית של מטבעות דיגיטליים שהניבה 60 מיליון דולר ● בשוק טוענים כי המכירה נעשתה לפי שווי שוק מנופח של 24 מיליארד דולר ● בשיחה עם "גלובס" מתייחסת מנהלת המחקר של אלגוראנד לביקורת ומספרת על שיתוף פעולה עם אוניברסיטת ת"א

הסטארט-אפ האמריקאי Algorand, שפיתח פלטפורמת בלוקצ'יין המבוססת על פרוטוקול הוכחת החזקה (proof-of-stake), השלים בשבוע שעבר את אחד מגיוסי ההון הגדולים בשוק הקריפטו בשנה האחרונה. המכירה הפומבית, שבה נמכרו לראשונה המטבעות הדיגיטליים של אלגוראנד (Algos) באמצעות פלטפורמת CoinList, הניבה בסך הכל 60 מיליון דולר. סכום זה מתווסף על גיוס הון סיכון של 66 מיליון דולר שהשלימה חברת אלגוראנד בשנה האחרונה, בין השאר, מקרנות ההון סיכון יוניון סקוור ונצ'רס ופילאר ונצ'ר קפיטל.

חברת אלגוראנד, שהוקמה על ידי חוקר הקריפטוגרפיה האיטלקי-אמריקאי פרופ' סילביו מיקאלי ב-2017 ומשרדיה נמצאים בבוסטון, פיתחה פלטפורמת בלוקצ'יין שמתמקדת ביכולות גידול (סקיילביליות) הרשת ושיפור של מנגנון הקונצנזוס המבוזר של משתמשיה. לצד החברה, הרשומה בארה"ב, פועלת קרן אלגוראנד, הרשומה בסינגפור. הקרן אחראית על ניהול המחקר ומכירות המטבע שיבוצעו על הבלוקצ'יין של אלגוראנד.

לפני כחודשיים מונתה ד"ר טל רבין למנהלת המחקר של הקרן. רבין, שקודם לכן עבדה במשך יותר מ-20 שנה בתפקידי מחקר בתחום הקריפטוגרפיה בחברת IBM, נכללה בשנה שעברה ברשימת 50 הנשים המובילות במגזר הטכנולוגיה של מגזין "פורבס". לצדה של רבין, כולל צוות הקרן עוד שני חוקרי קריפטוגרפיה ישראלים ותיקים: פרופ' הוגו קרבצ'יק וד"ר שי הלוי.

השבוע ביקרה ד"ר רבין בישראל, בין השאר, כדי לקדם את שיתוף הפעולה המחקרי שעליו הכריזה אלגוראנד עם אוניברסיטת תל אביב (ראו הרחבה במסגרת). בשיחה עם "גלובס" אתמול, התייחסה רבין בין השאר למכירה הפומבית שנערכה ביום רביעי שעבר, שבה נמכרו 25 מיליון מטבעות Algos תמורת 2.40 דולרים למטבע. לדבריה, קרן אלגוראנד עצמה מחזיקה כיום ב-2.5 מיליארד מטבעות. על פי הקרן, ההיצע הסופי של מטבעות Algos שיונפקו על פלטפורמת הבלוקצ'יין שלה, יצמח עד ל-10 מיליארד מטבעות בתוך חמש שנות פעילותה הראשונות, כאשר הקרן תפיץ במכירות פומביות 600 מיליון מטבעות בשנה.

"המשקיעים מונעים על ידי חרדת החמצה"

בחישוב ההיצע הסופי של מטבעות Algos, שיסתכם ב-10 מיליארד מטבעות, תמחור המטבע במכירה הפומבית שנערכה משקף לפלטפורמת אלגוראנד שווי שוק צפוי של 24 מיליארד דולר. התמחור הזה גרר השבוע ביקורת מצד מומחים בשוק הקריפטו, שטענו כי הוא נעשה לפי שווי שוק מנופח. פעיל בשוק אמר ל"גלובס" כי "המשקיעים של אלגוראנד כנראה חוששים לפספס את הראלי של שוק הקריפטו בחודשים האחרונים, ומונעים על ידי חרדת החמצה (FOMO)".

יניב פלדמן, שותף בקרן ההשקעות Juno Capital מקבוצת iAngels, אמר בשיחה עם "גלובס": "מצד אחד, התמחור של המטבעות של אלגוראנד נקבע בשיטה של 'מכרז הולנדי' - שיטה שנחשבת לאחת היותר יעילות לקביעת המחיר האופטימלי, לפי תורת המשחקים. ומצד שני, השווי שהתקבל בסוף משקף לרשת שווי צפוי של 24 מיליארד דולר (לפי כמות המטבעות הכוללת), שמציב את אלגוראנד במקום השלישי בשוק הקריפטו מבחינת שווי שוק, וקרוב לשווי השוק של את'ריום - רשת שקיימת כבר ארבע שנים, עם מחזור פעילות יומי של 800 מיליון דולר. גם אם נתייחס רק לכמות המטבעות הקיימת כרגע, נקבל שווי שוק של יותר מ-6 מיליארד דולר - דומה לשווי של רשת EOS שהושקה לפני שנתיים, וגדול יותר מהשווי של רשתות כמו Stellar ,TRON או מטבע ה-BNB של Binance - מטבעות שכבר קיימים תקופה משמעותית ומציגים נפח פעילות גדול הרבה יותר מאשר הרשת של אלגוראנד, שרק עלתה לאוויר לפני כמה ימים".

מנהלת המחקר של אלגוראנד, ד"ר טל רבין, התייחסה אתמול בשיחה עם "גלובס" לביקורת. לדבריה, "בדרך כלל, שווי השוק מחושב לפי מספר המטבעות שנמצא במחזור, ולא לפי מספר המטבעות בהיצע הסופי של המטבע. אז כרגע אנחנו בוודאי לא בשווי שוק כזה אלא הרבה יותר נמוך. עד שכל המטבעות של אלגוראנד יהיו בשוק בעוד כמה שנים, נהיה יותר מבוססים, ואז אולי יהיה לנו שווי שוק כזה ואולי לא. אנחנו כמובן לא יכולים להתחייב על כך עכשיו".

רבין הוסיפה כי "המכירה הפומבית בוצעה בשיטה של 'מכרז הולנדי', שבה כל קונה יכול להציע את המחיר שנראה לו. השוק קבע את המחיר של 2.40 דולר למטבע. האם זהו המחיר הנכון? אין לי שום יכולת להעריך אם כן או לא, אבל העובדה שזה המחיר שקבע השוק. מה המחיר הנכון של ביטקוין? מי יודע. המצב כיום ברוב רשתות הבלוקצ'יין הוא שערך המטבעות שלהן ספקולטיבי. כל הספקולציות האלה על המטבעות הן לא דבר חיובי. אם אנחנו רוצים לעבור לכלכלה על הבלוקצ'יין, המטבע צריך להיות יציב יותר, ואני מקווה שזה משהו שיקרה עם אלגוראנד. אולי המשקיעים פחות יאהבו את מה שאני אומרת, כי הם רוצים להרוויח מאות אחוזים על המטבעות שקנו, אבל אני מאוד מקווה שלמטבע שלנו יהיה שוק אמיתי ויציב".

איך השפיעה ההכרזה של פייסבוק בשבוע שעבר על ליברה, פרויקט המטבע הדיגיטלי שלה, על מחיר המטבעות במכירה הפומבית של אלגוראנד?

"תאמין לי, אני לא מבינה מה מעלה ומה מוריד מחירים בשוק הקריפטו", אומרת רבין. "בכל הנוגע לאלגוראנד, אני מאמינה בקידום מטרות המחקר והפיתוח של הטכנולוגיה ובקידום המטרות הפילנתרופיות שלנו. מבחינתי, שגם פייסבוק תצליח בפרויקט שלה, עיני לא צרה באף אחד".

הוכחת החזקה במקום הוכחת עבודה

מייסד אלגוראנד, סילביו מיקאלי, הוא פרופסור למדעי המחשב והנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מאז 1983. ב-2012 הוא זכה בפרס טיורינג יחד יחד עם פרופ' שפי גולדווסר הישראלית, על מחקרם בנושא של הוכחה באפס ידיעה (באנגלית: Zero-knowledge proof). בישראל פועלים כיום שני סטארט-אפים העוסקים ביישומי הוכחה באפס ידיעה על פלטפורמות בלוקצ'יין: חברת QED-it, שהוקמה ב-2016, בראשותם של יונתן רואש, ראובן ארנולד ופרופ' אביב זהר; וחברת StarkWare, שהוקמה בתחילת 2018 על ידי פרופ' אלי בן-ששון, פרופ' אלסנדרו קיאזה, מיכאל ריאבצב ואורי קולודני.

על פי קרן אלגוראנד, פלטפורמת הבלוקצ'יין של אלגוראנד מבוזרת לחלוטין, כך שאין אף גוף מרכזי ששולט בה. לדבריה, "מכניזם הקונצנזוס שלנו נטול הרשאות ומבוסס על הוכחת החזקה מוחלטת (pure proof-of-stake)". בפלטפורמות בלוקצ'יין, הוכחת החזקה היא פעולה חישובית המתבצעת על ידי הצמתים (המחשבים) המשתתפים ברשת, שמטרתה לבדוק אם כל בלוק (מקבץ של העברות כספיות ברשת) הוא תקין ללא ביצוע הוכחת עבודה (proof-of-work), כפי שנדרש, למשל, בביטקוין.

לטענת אלגוראנד, התהליך הכרוך בהוכחת עבודה, כמו בביטקוין, הוא יקר מאוד ומוביל בפועל לריכוזיות של הרשת. כך, לדבריה, הבלוקצ'יין של ביטקוין נשלט כיום על ידי שלוש שותפויות כרייה (mining pools) גדולות, שבהן מאוגדות חברות העוסקות בכריית ביטקוין. לעומת זאת, בשיטה של הוכחת החזקה מוחלטת, כמו בבלוקצ'יין של אלגוראנד, אין כרייה. הצמתים ברשת אלגוראנד, שמאשרים את תקינות הבלוק, נבחרים על פי כמות האסימונים המוחזקים בחשבון של מפעילי הצמתים, בהשוואה לכל שאר הצמתים ברשת.

אם רשת הבלוקצ'יין של אלגוראנד נשלטת על ידי המחזיקים הגדולים במטבעות Algos, שכיום הם קרן אלגוראנד עצמה, האם היא לא ריכוזית? בשיחה עם "גלובס" הסבירה ד"ר רבין כי "בכל סיבוב של הפרוטוקול של אלגוראנד, נבחרת קבוצה של משתמשים ברשת שלנו לוועדה, שמחליטה מה יהיה הבלוק הבא שיירשם בבלוקצ'יין. על פי מנגנון הוכחת-החזקה, מי שההחזקה שלו היא 10% מהמטבעות, למשל, יהיו לו סיכוי של 10% להיבחר לוועדה, ולעומת זאת, מי שההחזקה שלו היא 1% בלבד, הסיכוי שלו יהיה 1% בהתאם. כלומר, ככל שההחזקה היחסית של המשתמש גדולה יותר, כך גדלה יכולת ההשפעה שלו על הבלוקצ'יין".

מה הוביל אותך להצטרף לסטארט-אפ, אחרי יותר מ-20 שנה של עבודת מחקר בחברת טכנולוגיה ענקית כמו IBM?

"באמת היה צריך להיות משהו מיוחד שימשוך אותי", אומרת רבין. "קודם כל, פרופ' מיקאלי היה מנחה שלי ב-MIT, ויש לנו חברות ארוכת שנים. מעבר לכך, ראיתי שהאלגוריתם של אלגוראנד מדהים ומספק שיטה של בלוקצ'יין שלא קיימת כיום ועדיפה על השיטות הקיימות. אני אוהבת מאוד יופי באלגוריתמים. אמנם לא תמיד הטכנולוגיה הטובה ביותר היא זאת שמצליחה, וצריך גם המון מזל בדברים האלה, אבל חשוב לי שהטכנולוגיה תהיה כזאת שאני מאמינה בה. עוד דבר מאוד משמעותי בשבילי זה המטרה הפילנטרופית שלשמה הוקמה הקרן. הקרן תחפש, בין השאר, מטרות של שיפור בחייהם של אנשים בעולם - למשל, כאלה שאין להם כיום גישה לבנקים. עשייה בהתנדבות זה דבר שקרוב מאוד ללבי ועשיתי כמעט כל חיי, כבר מגיל צעיר". 


אוניברסיטת תל אביב תשתתף במחקר הבלוקצ'יין של אלגוראנד / רועי קצירי

בשבוע שעבר הכריזה אוניברסיטת תל אביב כי חתמה על הסכם עם קרן אלגוראנד, שבמסגרתו היא תצטרף כמשתתפת פעילה לרשת הבלוקצ'יין של אלגוראנד, במטרה לקדם את המחקר הגלובלי בתחום. אוניברסיטת תל אביב היא המוסד האקדמי הראשון בישראל המצטרף לרשת זו, שבה משתתפים עשרה מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם MIT בבוסטון, אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ואוניברסיטת צ'ינגואה בסין. כחלק מפעילות המחקר, האוניברסיטה, שתתפעל באמצעות המחשבים שלה צומת (node) בבלוקצ'יין של אלגוראנד, גם קיבלה במתנה מטבעות Algos שהונפקו על ידי אלגוראנד בשבוע שעבר.

בשיחה עם "גלובס" אתמול התייחסה ד"ר טל רבין, מנהלת המחקר של קרן אלגוראנד, לשיתוף הפעולה. לדבריה, "כחלק מהתוכנית האוניברסיטאית שלנו, הענקנו במתנה מטבעות Algos ל-10 האוניברסיטאות שמשתתפות בתוכנית, ובהן אוניברסיטת תל אביב. המטרה היא שהן ישתתפו במערכת ויפעילו צמתים ברשת הבלוקצ'יין שלנו, ובכך לקדם מחקרים שנוכל לעשות על הבלוקצ'יין. אנחנו מקווים שהסטודנטים באוניברסיטה יריצו פרויקטים על הבלוקצ'יין ושנוכל לראות שם שימושים אמיתיים, כך שנוכל ללמוד על הערך של הטכנולוגיה עבור מערכות שהן לא ספקולטיביות. צוות המחקר שלנו ודאי מעוניין בשיתוף פעולה הדוק עם האוניברסיטאות, ואנחנו מקווים שאלה יהיו יחסים ארוכי טווח. המטבעות שקיבלו האוניברסיטאות הם כעת בשלב 'הבשלה' ומיועדים להחזקה בלבד. הם לא נזילים בשלב הראשוני, אבל בשלבים מאוחרים יותר הם גם יוכלו למכור אותם".

פרופ' בני שור, ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, אמר בנוגע לשיתוף הפעולה עם אלגוראנד: "זוהי הזדמנות חסרת תקדים עבורנו לשלב את הידע והמומחיות שנצברו באוניברסיטת תל אביב בתחומים הטכנולוגיים והקריפטוגרפיים השונים, במסגרת פרויקט יישומי גלובלי". גל לנדאו-יערי, מנהלת המחקר של מכון חוגג לחקר יישומי הבלוקצ'יין, שנחנך בחודש שעבר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הוסיפה: "אני גאה על הצטרפותנו לקהילת אלגוראנד ולהיותנו חלק מנבחרת של כוחות אקדמיים גלובליים מובילים, שייקחו חלק משמעותי בבנייה ובמחקר של רשת בלוקצ'יין פעילה. הצטרפותנו למיזם תאפשר לנו להעמיק את יכולות המחקר הבין-תחומיות שביקשנו לבנות בתוך מכון הבלוקצ'יין".

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.

עוד כתבות

חורשת הסרג'נטים ליד נתניה. שרידים מיערות השרון / צילום: נורית מוזס

מסלול טיול לשבת: חמש דקות מהבית ואתם בחיק הטבע

כדי ליהנות מחיק הטבע, לא חייבים לנסוע רחוק. יותר ויותר ערים מבינות שכדאי לשמר ולהנגיש פינות של שפיות ויופי

הדפסת דולרים / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ריקוד הטנגו המסוכן של הריבית והחוב הגדל באמריקה

בתחילת החודש הודיע הפדרל ריזרב על העלאת הריבית וצמצום המאזן שלו ● השווקים בכלל והנאסד"ק במיוחד הגיבו הפעם בקריסה ● כיצד תשפיע העלאת הריבית על השווקים הפיננסיים ותיקי החיסכון והפנסיה והאם לפד יש אופציות אחרות ● מבט מקרוב על הריבית במשק האמריקאי

''מקבלי החלטות צריכים להתאים את המדיניות לשינויים המהירים בהקדם'' / צילום: Shutterstock, Bernhard Staehli

מכון ויצמן: שינויי האקלים מתרחשים מהר מהתחזיות, מודלים אקלימיים לא דייקו

מחקר חדש של מכון ויצמן ואוניברסיטאות פרינסטון ו- MIT גילה שמודלים אקלימיים הבודקים את השתנות הסופות בחצי הכדור הדרומי פספסו ● תחזיות שניתנו לסוף המאה, כבר התממשו בשנים האחרונות ● ד"ר רעי צ'מקה, עורך המחקר: "מקבלי החלטות צריכים להתאים את המדיניות לשינויים המהירים בהקדם"

ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN

ריצ’רד קווסט יודע בדיוק למי צריך להקשיב כדי לדעת מה יקרה לכלכלה ובטוח: "בעוד שנה נהיה במיתון"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN, מרגיש בכנס הפורום הכלכלי העולמי "תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי קודם" ● בראיון לגלובס הוא מספר על רוחות המלחמה המורגשות בכנס יוצא הדופן, על הסוגיות שזזו הצידה אך עוד ישובו לבמה, וגם על מצב העיתונות ותפקידה

יאיר לפיד והלל קוברינסקי מאחוריו/ צילום: רוני שיצר

ללא תפקיד רשמי או הסכם ניגוד עניינים: האיש של יאיר לפיד שמושך בחוטים וממנה בכירים

הלל קוברינסקי הוא ממקימי יש עתיד ונחשב לאחד האנשים המקורבים לראש הממשלה החליפי ● למרות שרשמית הוא לא אוחז בתפקיד רשמי, נראה שחלק גדול מהמהלכים של לפיד, כמו גם מינויים של בכירים עוברים דרכו ● וגם: מדוע הקואליציה נדרכה כשזועבי הציבה דרישות, אבל נשארה אדישה למרד של ביטון?

יאיר לפיד, יש עתיד / צילום: כדיה לוי

האופוזיציה והפוזיציה: כשלפיד התנגד לגיוס חרדים ונתניהו לבנייה בירושלים

הכנסת סערה השבוע סביב החלטת האופוזיציה להתנגד לחוק "ממדים ללימודים", אבל איך נראו הדברים בעבר הלא רחוק כשהמצב היה הפוך? ● חזרנו לכנסת ה-20 וגילינו שהיא אמנם הייתה פחות מקוטבת, אך גם בה האופוזיציה לא היססה להתנגד לחוקים "ראויים" ● וגם: מה גרם לראש האופוזיציה נתניהו להצביע נגד בנייה במזרח ירושלים?

אילון מאסק, מנכ''ל טסלה / צילום: Reuters, Steve Nesius

אילון מאסק טוען: ביל גייטס הימר במיליארדים נגד טסלה

"מכיוון שלגייטס עדיין יש פוזיציית שורט של מיליארדי דולרים מול טסלה בזמן שהוא טוען שהוא פועל בתחום ההתחממות הגלובלית, אני מניח שגם לי יש כמה בעיות אמון איתו", כתב מנכ"ל טסלה אילון מאסק בטוויטר

איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני

באלקטרה לא מרגישים האטה: "אם כבר אנו רואים שקצב הפעילות רק גדל"

התייקרות התשומות ועליית הריבית לא השפיעה על אלקטרה: "בתחום הבנייה למגורים, נכון לנקודת הזאת לקראת סוף חודש מאי, אנחנו לא רואים עדיין שינוי או פגיעה בפעילות", אמר המנכ"ל איתמר דויטשר

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

כל הדרך למטה: מה קרה לבית ההשקעות אלטשולר שחם?

אחרי שנים שבהן אלטשולר שחם היה מלך בתי ההשקעות בישראל, עם מגע ידי הזהב של המייסד והמנכ"ל גילעד אלטשולר - הגיע השפל, והלקוחות הבורחים כבר לקחו איתם כ-30 מיליארד שקל בפדיונות ● אז מה בעצם הוביל לנפילה והאם יש סיכוי להתאוששות מטאורית בקרוב?

הסוד השמור של עולם היהלומים / צילום: Reuters, Uli Deck

האם היהלומים שלכם באמת טבעיים? הסוד של התעשייה נחשף

סרט דוקומנטרי חדש של במאי שרק רצה לספר סיפור מעניין חשף כמעט באקראי את מה שניסתה להחביא תעשיית היהלומים העולמית במשך שנים: לתוך משלוחי היהלומים הטבעיים מסתננים יהלומים סינתטיים שנמכרים במחיר מלא ● האם זה יצליח לערער את הענף

שבט לוי בעבודת המשכן / צילום: הדפס מאוסף פיליפ מדהרסט של איורי התנ''ך, wikimedia.org

מעטים אבל יעילים: שבט לוי יכול לשמש לנו מודל למנגנון פקידותי ובסיס לכלכלה אחראית

מה הקשר בין פרשת במדבר למשל האיש השמן והרזה וליעילות המגזר הציבורי? ● פרשת השבוע במבט כלכלי, מדור חדש

טרייפל פירות טריים / צילום: עידית בן עוליאל

שובו של הטרייפל: איפה אפשר לקנות את הקינוח הכי יפה באינסטגרם?

טרייפל הוא קינוח ותיק שעושה קאמבק בחסות האינסטגרם, בעיקר בגלל היופי, אבל גם בזכות הטעם וקלות ההכנה ● ולמי שמעדיפים טרייפל שמישהו אחר הכין - המלצות ממיטב הפטיסריות

מודעת הדרושים של זרמון / צילום: צילום מסך

גם אני פה: המחאה הנשית נגד האפליה בשפה הפרסומית תופסת תאוצה

מודעת גיוס עובדים של משרד זרמון, שפנתה לגברים בלבד, עוררה סערה בענף הפרסום - והציתה את הדיון על הנטייה להשתמש בקמפיינים בלשון זכר בלבד ● בשיחה עם גלובס מציעות המנהלות הבכירות בענף גישה חלופית, ותולות תקווה בדור הצעיר שיחולל את השינוי

הרב ד''ר משה קהן / צילום: איל יצהר

הם התגייסו לשב"כ בלי שאף אחד בקהילה ידע על כך, והפכו לנשק הסודי שלו

הם למדו תורה 12 שעות ביום, ללא בגרות או לימודי ליב"ה, במסלול הישיר להיות רבנים או ראשי ישיבות ● אלא שאז החליטו לשנות כיוון - והתגייסו למוסד ולשב"כ בלי שאף אחד בקהילה ידע על כך ● במסגרת תוכנית ייעודית ראשונה מסוגה כ-80 חרדים כבר התברגו בלב גופי הביטחון החשאיים ביותר בישראל

משרדי יאנדקס במוסקבה / צילום: Shutterstock, evgris

שירות הביטחון הרוסי "יושב" על יאנדקס - אז מדוע בממשלה מתעקשים להעביר אותה לישראל?

בזמן שבו שירות הביטחון הרוסי מהדק את הפיקוח על יאנדקס, שירות המוניות שלה מוחרם על ידי המדינות הבלטיות ושירות המשלוחים נסוג מבריטניה וצרפת, פועלת ממשלת ישראל לחבק את הקשר עם "הגוגל הרוסי" ● בינתיים, בקשת שר האוצר ליברמן ושרת החדשנות אורית פרקש-הכהן לכנס דיון בדבר העברת המטה של החברה הרוסית לישראל זוכה להתנגדות בספסלי האופוזיציה

משרד האוצר / צילום: שלומי יוסף

אנשי האוצר חוזרים להניח בעקשנות אצבע על הבעיה שמנציחה את משבר הדיור

בחוק ההסדרים הקודם ניסו באוצר להעלות את הארנונה למגורים מדי שנה ב-2%, אבל כעת הם החליטו לתקוף מכיוון אחר ● כעת, לפחות בתיאוריה, רשויות מקומיות יפסיקו לחלום רק על הקמת מגדלי משרדים, והן אולי אפילו יחלמו על עוד דירות מגורים ● כוכבי השבוע

 

דירת 3 חדרים באבן גבירול בת"א לא שופצה מאז שנות ה-50. היא זכתה ללא מעט מתעניינים

שטח הדירה ברחוב אבן גבירול בתל אביב הוא 100 מ"ר ובה שלושה חדרים ● היא נמכרה עבור 4.65 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע

ב.מ.וו I4 M50 / צילום: יח''צ

הניסיון של ב.מ.וו לחדור לטריטוריה של טסלה

ה-I4 החשמלי הוא הניסיון האגרסיבי ביותר של ב.מ.וו לפלוש לטריטוריית טסלה ● העיצוב יוקרתי ואיכותי והביצועים מסחררים ● הבונוס: המצפון הסביבתי שקט

הלגונה בדובאי. יחידות הדיור הבינוניות עד מפוארות הן המבוקשות ביותר על ידי משקיעים / צילום: Shutterstock

איפה אפשר למצוא דירה ב-400 אלף שקל? חפשו בשוק הנדל"ן הלוהט של האמירויות

דוח של ברקשייר האתוויי קובע כי ב־2021, שוק הנדל"ן באיחוד האמיריות רשם את קצב הצמיחה הגבוה ביותר באזור המזרח התיכון, אפריקה ואירופה ● מה קובעים דיני המסים במדינה, מה צריכים לקחת בחשבון המשקיעים הזרים וממה הם צריכים להיזהר?

סאלי גליצנשטיין, מנכ''לית חברת התשתיות החיפאית יפה נוף / צילום: איל יצהר

בכירה לשעבר בנתיבי ישראל: "הבנתי שכל מה שעשינו היה לדחוף את הפקקים מהבין-עירוני לערים"

סאלי גליצנשטיין, מנכ"לית חברת התשתיות יפה נוף ולשעבר האחראית על תוכנית החומש בנתיבי ישראל, מספרת על המיעוט הנשי בענף: "יש פחות אפשרויות קידום ונשים גם מבקשות פחות כסף. אני קיבלתי הרבה מבטים קשים בחיי של 'איך את מעזה לבקש שכר כזה?', אבל חשבתי שמגיע לי. ואם מסרבים - צריך לבקש עוד פעם, או לקום וללכת"