נציב התלונות על הפרקליטות - כב' השופט (דימ') דוד רוזן/ צילום: תמר מצפי
לפני כשלוש שנים נכנסו זוג עורכי דין למשרדי מפלג ההונאה של מחוז ת"א, והתוודו בפני החוקרים המופתעים על גניבה של כ-7 מיליון שקל מלקוחות. שלוש שנים לאחר מכן עדיין לא הוגש כתב אישום נגדם. למה? כי הפרקליטות החזירה את התיק להשלמות חקירה, ומאז שכחה שהוא קיים. כך עולה מהחלטה שפרסם נציב תלונות הציבור על הפרקליטות והמשטרה, השופט בדימ' דוד רוזן, במסגרתה הוא מותח ביקורת על כך הפרקליטות לא מפקחת מספיק על תיקים הנשלחים על ידה להשלמת חקירה במשטרה, ולמעשה מרגע שהיא מחזירה את התיק למשטרה הוא נכנס ל"הדממה" לאורך חודשים ארוכים. בינתיים, החשוד-הנחקר סובל מעינוי דין והימשכות ההליכים מיותרת.
בהחלטה החדשה שפורסמה היום (ג') לא נוקב הנציב בשמות החשודים ובתיק המדובר, ואולם ל"גלובס" נודע כי מדובר בעניינם של עורכי הדין ענת ושרון ויצמן שהודו במשטרה ביולי 2016 בגניבת מיליונים מלקוחותיהם.
החלטת הנציב עוסקת בתלונתה של עורכת דינם של שני החשודים-עורכי הדין נגד שיהוי ועיכוב בלתי סביר באופן התנהלותה של הפרקליטות בתיק, לאחר שבחלוף למעלה משלושים חודשים מאז החלה החקירה המשטרתית בתיק, וכשמונה עשר חודשים מאז הועברו חומרי החקירה לפרקליטות, ועל אף הודאת החשודים הקיימת בתיק, טרם הוגש כתב אישום בתיק.
פרקליטת המחוז ציינה בהתייחסותה לתלונה, כי החשדות בהם עוסק התיק הן בגין עבירות מסוג פשע שדינן עד עשר שנות מאסר ומשכך, משך הטיפול שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה עד להגשת כתב אישום, הנו שמונה עשר חודשים, כאשר משך התקופה ממועד הגשת בקשה להשלמת חקירה על ידי המשטרה ועד להחזרת התיק לפרקליטות לאחר ביצוע השלמת החקירה, לא נמנה במסגרת התקופה הקצובה לטיפול בתיק.
עוד טענה פרקליטת המחוז כי במסגרת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לא נקבע פרק זמן מקסימלי להימשכות השלמות חקירה, ואף לא הוטלה חובה כלשהי על הפרקליט המטפל לפנות למשטרה לצורך מעקב וקידום פעולות השלמת חקירה.
"לא ניתן להסכין עם העלמות ונאלמות קולה של הפרקליטות נוכח התמהמהות ו/או התאחרות שכזו"
הנציב רוזן לא קיבל את הטענות הללו וקבע כי הגם שעל פני הדברים לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות העומדת בסד הזמנים שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, והגם שתיעדוף השלמות חקירה הנדרשות על ידי הפרקליטות מהמשטרה אינן בשליטת הפרקליטות, "עדיין לא ניתן להסכין עם העלמות ונאלמות קולה של הפרקליטות נוכח התמהמהות ו/או התאחרות שכזו בקבלת התיק חזרה בפרקליטות".
הנציב ציין בהחלטה, כי "במצב העניינים הנהוג כיום, תיק הנשלח למשטרה על ידי הפרקליטות לצורך השלמת חקירה, מצוי ב'הדממה' לאורך חודשים ארוכים בה מתייצג התיק בפועל כ'מנותק קשר' עם הפרקליטות ללא פיקוח ומעקב אחר קצב התקדמות, של השלמת החקירה".
בנסיבות העניין, קבע הנציב, "מצווה היה על מי מהפרקליטים הבכירים בפרקליטות המחוז הנוגעים לתיק, לפנות בכתב לגורם פיקודי בכיר, כמו ראש מחלקת חקירות מחוזי או אף לראש אגף חקירות במשטרת ישראל- לא יאוחר משישה חודשים ממועד העברת התיק - ולבקש התערבותו, להחשת הטיפול בהשלמת החקירה שנתבקשה. זמן סביר אחר כך, היה על הגורם הבכיר בפרקליטות המחוז, לשוב ולפנות במכתב רשמי לגורם פיקודי בכיר במשטרה ולדרוש בנושא הנציב הדגיש, כי פנייה במכתב רשמי אינה דומה לשיחה טלפונית. לכתב תוקף ומעמד משל עצמו. הפונה נדרש ליתן דעתו לנסיבות פנייתו בצורה דווקנית, וכך מקבל הפנייה נדרש להקפיד במתן התייחסותו".
בהחלטתו המליץ הנציב ליועץ המשפטי לממשלה לשקול תיקון הנחיותיו בנושא "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום", כך שבתקופה בה מצוי תיק החקירה בידי המשטרה לצורך השלמה, תעקוב הפרקליטות אחר התקדמות השלמת החקירה המבוקשת על-ידה, באמצעות פנייה בכתב לממונה הרלוונטי ביחידה החוקרת, תוך פרק זמן קצוב.
עוד המליץ הנציב בפני פרקליטת המחוז לפעול לקידום התיק נשוא תלונה זו ככל הניתן, וזאת לנוכח חלוף הזמן המשמעותי ממועד הגשת התלונה - יולי 2016, חומרתו, האינטרס הציבורי והנזק העלול להיגרם לניהול המשפט בשל הימשכות הטיפול בתיק.
איך התנהלה המעילה - וכיצד חלק מהלקוחות כלל לא ידעו שגנבו מהם כספים?
ביולי 2016 הפתיעו עורכי הדין ענת ויצמן ושרון ויצמן את חוקרי מפלג ההונאה במשטרת ישראל כאשר הופיעו בפתח דלתם והודו בגניבת כ-7 מיליון שקל מלקוחותיהם במשך שנים. השניים נעצרו ונחקרו במשך 5 ימים על-ידי חוקרי מפלג ההונאה במשטרת תל-אביב ושוחררו למעצר-בית בבית הוריו של הבעל בהרצליה פיתוח.
מדובר בבני זוג, בעלי של משרד עורכי דין בתל-אביב, המתמחים בייצוג לקוחות בתחומי ההוצאה לפועל והגבייה. לאחר שהסגירו עצמם, ובתום חקירתם, התגבש החשד כי ביצעו עבירות הלבנת הון, גניבה בידי מנהל, זיוף בכוונה לקבל דבר במירמה ושימוש במסמך מזויף על-מנת לקבל דבר במירמה.
במהלך חקירתם טענו בני הזוג כי כל הכסף שגנבו ירד לטמיון, ולא נותר ברשותם כל רכוש. על פי החשד, מדובר בהונאה שנמשכה מספר שנים, כאשר במסגרתה מעלו עורכי הדין בכספי לקוחותיהם שהופקדו אצלם בחשבונות נאמנות.
על-פי החשד, שיטת המעילה עבדה כך: בני הזוג ויצמן התמחו בגביית חובות בהוצאה לפועל, בעיקר עבור חברות המעניקות אשראי חוץ-בנקאי ללקוחות. השניים ניהלו בשם מספר חברות כאלה מאות תיקי גבייה כנגד לקוחות שלא עמדו בתשלומי החזר האשראי. את הכספים שנגבו על-ידם הפקידו בחשבונות נאמנות ברשותם.
בהמשך הם העבירו ללקוחותיהם חלק מן הכספים שגבו, וחלק מן הכספים שלשלו לכיסם. לקוחותיהם של עורכי הדין כלל לא ידעו על המעילה, והחקירה כאמור נפתחה רק לאחר שעורכי הדין פנו בעצמם למשטרה.
*** חזקת החפות: שני החשודים חפים מפשע כל עוד לא הורשעו בעבירה בדין. החקירה בעניינם לא הסתיימה, לא הוגש כתב אישום והם זכאים ליהנות מחזקת החפות.