שי באב"ד/ תצלום: ליאור מזרחי
דבריו של מנכ"ל האוצר שי באב"ד, שהודה בראיון ב"גלובס" השבוע כי המכרזים באגף התקציבים היו תפורים, חוללו סערה ציבורית ועוררו קריאות לפתוח בחקירת המקרים שעליהם דיבר המנכ"ל. אלא שבפועל מדובר בתופעה המוכרת היטב לנציבות שירות המדינה למבקר המדינה, שאף בדק בעבר את נוהלי גיוס כוח האדם באגף התקציבים.
את תשומת לבו של המבקר עוררה הודעה לתקשורת שפרסמה דוברות האוצר ביולי 2015 ולפיה "הממונה על התקציבים אמיר לוי הודיע אתמול על מינויה של שירה גרינברג לסגנית הממונה לתחומי התיירות התקשורת, תעשייה, השכלה גבוהה ומדע. גרינברג תחליף את יוני רגב, זאת בכפוף לעמידה בתנאי מכרז".
בעקבות הבדיקה של המבקר שונו הנהלים. דובר האוצר שינה את נוסח הודעותיו לתקשורת, כך שמאז לא ניתן היה להבין מההודעות מי צפוי לזכות במכרזים. האם זה אומר שבאגף התקציבים הפסיקו לתפור מכרזים? ברור שלא. האם באגפים אחרים במשרד האוצר ובמשרדי ממשלה אחרים תופרים מכרזים כדבר שבשגרה? ברור שכן.
אלא שבאגף התקציבים פיתחו שיטה מיוחדת, הכוללת הליכי מיון פנימיים וקפדניים יותר מאלה שבהם משתמשים שאר משרדי הממשלה - מיון באמצעות מבחני הערכה. שיטה זו נחשפה באותה בדיקת מבקר ואותה נפרט בהמשך.
מוסיפים תנאי שמתאים רק למועמד
הדרך המקובלת "לתפור" מכרז היא באמצעות קביעת תנאי סף שאף מועמד אינו יכול לעמוד בהם, מלבד הזוכה המיועד, ולעתים מתמודד נוסף, המשמש בד"כ לצורך קישוט המכרז. לצורך ההמחשה במשרת סגן הממונה על התקציבים ניתן להוסיף לתנאי הסף תנאי המחייב היכרות ממושכת עם האגף, אנשיו ועבודתו. כך ברור שמועמד חיצוני לא יוכל לקבל את התפקיד.
אלא שכאמור תפירת המכרזים היא תופעה שמאפיינת את כל שירות המדינה, בדגש על מכרזים פנים משרדיים. מכרזים פומביים או חיצוניים מתפרסמים רק כאשר לא נמצא מועמד מתאים לאיוש המשרה במכרז הפנימי.
הבדיקה שערך המבקר במסגרת דוח ביקורת מיוחד על מינוי עובדים בכירים בשירות המדינה שפורסם ב-2016 הראתה כי ב-63% מהמכרזים הפנימיים למשרות בכירות שפורסמו במשרד האוצר במהלך תקופה הבדיקה, עמד רק מתמודד אחד בתנאי הסף. ב-95% מהמכרזים הפנימיים באוצר, ב-89% מהמכרזים הפנימיים בכל מערכת הבריאות וב-48% מהמכרזים הפומביים במערכת הבריאות עברו את תנאי הסף מועמד אחד, או שניים. מסקנת המבקר הייתה ברורה: "מועמדים פוטנציאלים סבורים שהבחירה אינה שוויונית ומניחים שהמשרה שמורה לעובד מסוים ומשום כך אינם מתמודדים", נכתב בדוח.
שני סבבי ראיונות ארוכים
ובכל זאת יש ביסוס לתחושה שבאגף התקציבים קיימים סטנדרטים מעט שונים מאלה הנהוגים בשאר יחידות הממשלה. בדיקת המבקר חשפה כי באגף קיים נוהל גיוס כוח אדם ייחודי - ששונה מהנוהל המקובל ביתר שירות המדינה בנקודה קריטית אחת: במכרזי שירות המדינה נקבעת רשימת המועמדים הסופיים, אלה שייבחנו בראיונות בפני וועדה, על-פי ציון אובייקטיבי של מכון הערכה.
באגף התקציבים, לעומת זאת, קובעים ראשי האגף בעצמם מי יעלה לשלב הגמר ומי ינופה בדרך. הסמכות הזאת מעניקה למעשה לראשי האגף - הממונה על התקציבים וסגניו - יכולת לשלוט בכוח האדם המגיע אליהם. חשוב להדגיש שהשימוש במסכות הניפוי הייחודית הזו לא נעשה בשרירותיות או בדרך שמרמזת על העדפת מקורבים: הרשימה הסופית נקבעת רק לאחר שני סבבי ראיונות: הראשון נערך על ידי מנהלים בדרג רכז והשני על ידי מנהלים בדרג סגן ראש אגף. כל ראיון נמשך שעה תמימה, מתנהל בפני שני מראיינים ובסוף התהליך כולו מנופים 9 מבין 10 מרואיינים. מדובר בהשקעה שאף הליך מכרזי רגיל אינו מתקרב אליה - הראיונות במכרזים הרגילים של שירות המדינה נעשים בפני פסיכולוג שהוא לעתים קרובות חסר ניסיון ועובד בהתאם לצ'ק-ליסט קבוע מראש.
"הנוהל הייחודי שלנו", אמרו באגף התקציבים לאנשי מבקר המדינה "צריך לשמש מודל עבור כל שירות המדינה, משום שזוהי הדרך להשיג את המטרות שנציבות שירות המדינה מנסה כבר שנים להשיג ללא הצלחה: ניהול כוח אדם דינמי, קדנציות קצובות וידועות מראש וקידום לפי כישורים".
לנוהל הייחודי לאגף התקציבים יש חיסרון בולט ויתרון בולט: מצד אחד הוא מבטיח גיוס כוח אדם איכותי, אך מצד שני הוא גורם להומוגניות מחשבתית. אנשים נוטים לבחור בדומים להם.
לשכת כחלון: המכתב נגד באב"ד - פרשה סגורה
הודעתם של סגני הממונה על התקציבים כי הם חוזרים בהם מהמכתב החריף ששלחו למנכ"ל האוצר שי באב"ד מהווה סיומה של הפרשה - כך אמרו אתמול בלשכת שר האוצר משה כחלון. השר נפגש שלשום בארבע עיניים עם הממונה על התקציבים, שאול מרידור, לשיחה שמטרתה הוגדרה "החזרת יחסי העבודה במשרד לתקינותם". יום קודם לכן נפגשו חמשת הסגנים עם סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן לשיחה ברוח דומה, אך סירבו לחזור בהם ועשו זאת רק לאחר פגישת כחלון מרידור.
בעקבות השיחה הודיעה דוברת האוצר כי חמשת סגניו של שאול - אריאל יוצר, יוגב גרדוס, עדי חכמון, אלון מסר ואמיר רשף - הודיעו כי הם חוזרים בהם מהמכתב האישי ששלחו לבאב"ד יום קודם לכן. מכתבם של החמישה עורר סערה באוצר ומחוצה לו, לאחר שהתלוננו בו כלפי באב"ד כי הוא פוגע בעבודתה התקינה של האגף. באב"ד מצידו הפנה את המכתב לנציבות שירות המדינה וליועץ המשפטי לממשלה בגלל הטענות החמורות העולות ממנו. באב"ד דחה בתגובתו את הטענה שהשמיץ את הסגנים כשטען כי מכרזים באגף היו תפורים וטען כי התיאור היה מדויק עובדתית. בעקבות ביטול המכתב הודיע אתמול באב"ד לנציבות שירות המדינה ולמשרד המשפטים כי מבחינתו הפרשה סגורה.