גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך לטלטלה בתעשייה הביטחונית? תע"א רוצה להתמזג עם רפאל

הראל לוקר אומר ל”גלובס” כי הרעיון לאיחוד בין שתי החברות הביטחוניות נמצא על סדר היום: "אין היגיון לשתי חברות ממשלתיות שמתחרות בעולם בתחום הטילים" • בעבר הועלה הרעיון למיזוג ואף התקיימו מגעים חשאיים בניסיון לקדם את הנושא, אולם רפאל התנגדה

הראל לוקר / צילום: איל יצהר
הראל לוקר / צילום: איל יצהר

על רקע המיזוג הענק מתחילת השנה בין אלביט מערכות לבין תעש הישראליות, ולפני כשבועיים בין ריית’און לבין יונייטד טכנולוג’יס האמריקאיות - חוזר לסדר היום הרעיון לחיבור בין שתי חברות ביטחוניות ממשלתיות: התעשייה האווירית (תע"א) ורפאל.

בשיחה עם "גלובס" אמר היום יו"ר תע"א, הראל לוקר, ל"גלובס" כי מהלך כזה הוא בלתי נמנע. "אין היגיון לשתי חברות ממשלתיות שמתחרות בעולם בתחום הטילים, וכורח המציאות הוא שהחברות הללו תתחברנה". דברים ברוח דומה אמר לוקר גם בשבוע שעבר לעיתון "אוויאיישן וויק", במסגרת השתתפותו בסלון האווירי בפריז.

הדברים הללו מחזקים את הפרסום ב"גלובס" מיוני 2018 - לפיו מעט לפני כניסתו של נמרוד שפר לתפקיד מנכ"ל תע"א, התנהלו בין שתי החברות מגעים חשאים לאיחוד פעילויות ואף למיזוג מלא.

לדברי לוקר, "תע"א ורפאל הן חברות עסקיות ומהיצואניות הגדולות במשק, כשתע"א מייצאת 80% מהתוצרת שלה בכ-10 מיליארד שקל בשנה, ורפאל מייצאת 50% מהתוצרת שלה. בעולם יש מגמת מיזוגים, והענף הופך למגרש של ענקים. תע"א היא מוקד ידע לאומי בתחומי המכ"מים, החלל, המל"טים (מטוסים ללא טייס), תעופה וטילים. וגם רפאל היא מוקד לאומי בתחום הטילים".

החשש מהשלכות עסקת אירונאוטיקס

לדברי לוקר, "כחלק ממגמת הקונסולידציה שמאפיינת את הענף הביטחוני, עשינו השנה מיזוג ענק של שלוש חטיבות בתע"א שפעלו בנפרד בתחום התעופה לחטיבה אחת, ממוקדת מבחינה עסקית ומוטת יצוא. למעשה, כבר כיום יש בשטח המון שיתופי פעולה בין תע"א לבין רפאל, למשל בכיפת ברזל שבה מותקן המכ"ם של תע"א".

כאמור, זאת לא הפעם הראשונה שמיזוג בין רפאל לבין התעשייה האווירית מונח על שולחן הדיונים. לפני שנה חשף "גלובס" על מגעים חשאיים שהתקיימו בנושא אך לא הגיעו לכדי מיצוי, בין השאר בשל סירובה של רפאל למיזוג כזה, וזאת בשל חשש מצידה כי היא "תיבלע בתוך התעשייה האווירית".

במגעים אלו הייתה מעורבת רשות החברות הממשלתיות, לאחר שבינה לבין תע"א הייתה תמימות דעים על כך שלא ייתכן ששתי חברות ממשלתיות שמנועי הצמיחה המרכזיים שלהן נעים סביב פיתוח וייצור של מערכות טילים - יתחרו ביניהן בשוק המקומי ובשווקים בעולם.

מאז שהנושא ירד מסדר היום, ניכרה במהלך השנה האחרונה הסלמה בתחרות בין שתי החברות הביטחוניות הממשלתיות, שהגיעה לשיא בעסקת אירונאוטיקס: רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו קידמו מהלך לרכישת חברת המל"טים מיבנה בסכום של כ-430 מיליון שקל, וזאת כשרפאל שמה את יהבה על הכלים של אירונאוטיקס במטרה לשפר את כושר התחרות שלה בשווקים בעולם ובכך גם להגדיל את היצוא שלה.

תע"א חששה כי כניסתה של רפאל לתחום המל"טים תפגע בה בשוק זה - והניחה הצעה לרכוש את אירונאוטיקס בכ-600 מיליון שקל. בסופו של דבר רפאל וסטולרו הכפילו את הצעתם המקורית, וכעת נמצאים בהליכים מתקדמים לרכישת החברה ב-850 מיליון שקל. העסקה ממתינה לאישור של רשות החברות הממשלתיות.

בתוך כך, בתקופה האחרונה החלה רפאל להאיץ את פעילותה בתחום הלוויינים, פעילות שעד כה תע"א נהנית מבלעדיות מוחלטת בו: תע"א היא המפתחת והיצרנית של לווייני הביון המשמשים את מערכת הביטחון מסדרת "אופק", ורפאל מנסה לחדור לתחום זה באמצעות להקות של ננו-לוויינים שיספקו תוצרים מודיעיניים ללקוחותיה.

החשש מהאיחוד בין אלביט לתעש 

איחוד בין חברות ביטחוניות כבר התרחש לאחרונה. לפני כחצי שנה השלימה אלביט תהליך ממושך לרכישת התעשייה הצבאית (תעש) מהמדינה, מהלך שעורר הסתייגויות רבות גם מצד רפאל וגם מצד תע"א: שתי החברות פעלו בנפרד מול רשות החברות ומול רשות התחרות (לשעבר הרשות להגבלים עסקיים) בניסיון לעצור את מכירת תעש לאלביט - מחשש ליצירת כוח משמעותי חדש שיכרסם בחלקן של שתיהן בשוק, בייחוד בשוק הטילים. ניסיונות אלה לא צלחו, וגורמים ביטחוניים העריכו כי רכישת תעש בידי אלביט מהווה סיבה נוספת לדיון רציני על מיזוג היסטורי בין שתי החברות.

התומכים ברעיון למזג את שתי החברות הביטחוניות אומרים, כי אין מנוס ממנו. לטענתם הוא ימנע את התחרות הקשה בין השתיים בשוק הבינלאומי, ואף יעצים את היכולות של שתי החברות להעמיד קו מוצרים עתידי חדש.

דוגמה לשיתוף פעולה מוצלח בין רפאל לתע"א היא מערכת כיפת ברזל, שפותחה על ידי רפאל ומבוססת על המכ"ם של אלתא מערכות, חברת הבת של תע"א.

ככל הידוע, המתנגדת המרכזית למהלך כזה היא רפאל, שהיא קטנה משמעותית מתע"א. בכירים בחברה חוששים שהיא "תיבלע" בתוך התעשייה האווירית. תע"א מעסיקה כ-15,000 עובדים, לעומת כ-6,500 עובדים ברפאל. בכירים שמקורבים לרפאל הגדירו בעבר את מיזוג אפשרי שלה עם תע"א כ"הכנסת ראש בריא למיטה חולה" - הגדרה לא מנותקת בהתחשב בבעיות היעילות של החברה, הדומיננטיות של ועד העובדים ותדמיתה הבעייתית שבין השאר נגועה בפוליטיזציה.

ההחלטה תמתין לכנסת הבאה

בינתיים, המצב הפוליטי הנוכחי מקשה על הובלת מהלכים כלשהם בנושא. אך להערכת גורמים ביטחוניים שמעורבים בו, אחרי הבחירות וכינון ממשלה חדשה - מיזוג כזה יחזור לשולחן הדיונים ויחייב מחשבה עמוקה.

היעדר היכולת להוביל מהלכים משמעותיים בשל אותו מצב פוליטי, מאט משמעותית גם את הניסיונות של התע"א לקדם את תכניתה לצאת להנפקה של מניות מיעוט בחברה: לפחות בשלב ראשון, מעוניינת תע"א להנפיק 25% ממניותיה לציבור - ולשם כך היא גם הובילה לאיחוד החטיבות האזרחיות שלה, שהתאפיינו בהפסדים כבדים לחטיבה אחת, וזאת תוך שימת דגש על שיפור היעילות והרווחיות.

ההליכים שנוגעים לתוכנית הנפקת מניות המיעוט של החברה מתקיימים בעיקר ברשות החברות הממשלתיות ובמשרד המשפטים - כהכנת הקרקע לקראת האצת המהלך, קרוב לוודאי גם כן אחרי הבחירות הכלליות לכנסת ה-22. 

רפאל
יו"ר: עוזי לנדאו
מנכ"ל: האלוף (במיל') יואב הר אבן
מספר עובדים: כ-6,500
מוצרים מרכזיים: כיפת ברזל, שרביט קסמים, מעיל רוח, טילי ספייק
מכירות ב-2018: 2.6 מיליארד דולר
רווח ב-2018:  133 מיליון דולר


תע"א
יו"ר: הראל לוקר
מנכ"ל: האלוף (במיל') נמרוד שפר
מספר עובדים: כ-15 אלף
מוצרים מרכזיים: לוויינים, מל"טים, טילים, מכ"מים
מכירות ב-2018: 3.8 מיליארד דולר
הפסד ב-2018: 47 מיליון דולר

עוד כתבות

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● בימים הקרובים חברות תעופה נוספות צפויות להצטרף למודל דומה דרך טאבה או עקבה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון