צילום: Shutterstock
הנה טוענים לפנינו כי ילדה בת 7 נאנסה. כצופים מן הצד, אנחנו לא בקיאים בחומרי החקירה ובממצאים הרפואיים בתיק, אבל מה שאנחנו כן יודעים הוא שמדינת ישראל עוסקת בנושא הזה כבר כמעט שבועיים. הררי מילים נכתבו ונאמרו, וחלקם כוללים דיסאינפורמציה וחוסר הבנה בניהול חקירה.
זה החל מטענה נגד המשטרה, על כך שהחשוד עצור כחודשיים, ואף אחד לא ידע על זה עקב צו איסור פרסום שהוטל על הפרשה. אז זהו, שזה לא נכון. על-פי דיווחי המשטרה, לא הוצא מעולם צו איסור פרסום (למעט על פרטים שממילא אסור לפרסם על קורבנות עבירה).
זה המשיך בטענה נגד הפרקליטות הצבאית, על הגשת כתב אישום פזיז. גם זה לא ממש נכון. היו שמונה הארכות מעצר בטרם הוגש כתב אישום, כאשר שופט בוחן את הממצאים פעם אחר פעם ומאשר את המשך המעצר על סמך הראיות שהוגשו בפניו.
עם זאת, לא ניתן להתעלם מן התחושה בציבור כי החקירה הזאת נוהלה בצורה לא נאותה ויש שיאמרו אף רשלנית. אולם אינני נחפזת לחרוץ את דינה של החקירה, של החוקרים ושל הפרקליטות הצבאית, שליוותה את החקירה.
האם קיימים בחקירה זו פערים? בהחלט כן. פערים משמעותיים במהות המבצעית של ניהול חקירה וכן פערים בפן המינהלי של דיווחים לשרשרת הפיקוד, שלא אמורה לשמוע על החקירה מהתקשורת.
ברצוני להסב את תשומת-הלב הציבורית לנושא שאיכשהו נדחק הצידה, כאשר כולם ששים אלי השמצת המשטרה והפרקליטות הצבאית, והוא חשיבות הדיווח בזמן אמת.
אונס הוא אירוע טרגי ואלים מאוד, זה נכון לגבי כל אונס באשר הוא וקל וחומר כאשר מדובר על ילדה שבקושי מלאו לה 7 שנים. אונס, בניגוד לעבירות צווארון לבן, הוא פשע אגרסיבי מאוד שלרוב משאיר ממצאים פורנזיים: סיבי בגדים, חבלות פיזיות (לעיתים גם על התוקף מהתנגדות הקורבן), ממצאים בזירה וכמובן הראייה המשמעותית ביותר, DNA על כל סוגיו.
לא צריך להיות מומחה לפורנזיקה כדי להבין שככל שהדיווח על האונס רחוק ממועד התרחשותו, הסיכוי לאיסוף ראיות הולך ופוחת. אלו אינן "סתם" ראיות לתיק החקירה, אלא ראיות קריטיות להוכחה ולקשירת החשוד למעשה, לזירה ולקורבן. ללא ראיות אלה, גם אם צוות החקירה ישתכנע מעבר לכל ספק כי זהו התוקף, הרי שהפרקליטות תסגור את התיק מחוסר ראיות.
כתב הפצ"ר היום בהחלטתו למשוך את כתב האישום: "...התשתית הראייתית הניצבת בבסיס כתב האישום אינה עולה בעת הזו כדי 'סיכוי סביר להרשעה'... על כן, לא ניתן להמשיך את ההליך הפלילי".
התשתית הראייתית היא הבסיס לכל כתב אישום, בלעדיו החשוד באונס ילך הביתה חופשי, והקורבן יחווה/תחווה עוד מפח-נפש נורא.
אני מקווה שכל הקוראות והקוראים לעולם לא יהיו קורבנות לעבירת אונס ולא ילוו כאלה, אך אם חלילה-חלילה ניתקל במצב כזה, אנא מכם - תגיעו לדווח בזמן אמת. לא ניתן להפריז בחשיבות הבדיקה ואיסוף ראיות שיאפשרו בסופו של דבר לעשות צדק.
כך נפעל להביא אנסים אל מאחורי סורג ובריח ונציל נשים נוספות מתקיפות מיניות.
הכותבת היא מנכ"לית גולדפינגר לפידות תקשורת ולשעבר דוברת המשטרה