הדיון בנושא שדה דב / צילום: טלי טננבוים,
ועדת הכספים יכולה להמשיך לקיים דיונים סוערים בנושא שדה דב, תושבי אילת ימשיכו להגיע ולעורר את הרגש האנושי מצד הנוכחים בוועדות, גם שר התחבורה הטרי בצלאל סמוטריץ' יכול להמשיך ולהציג את יתרונות המתווה שגיבש להצעת חוק שדוגלת בשיטת ה"גם וגם" - המשך פעילות השדה במתכונת של מסלול אחד וטרמינל קטן והמשך הליכי התכנון והבנייה ליחידות המגורים. סמוטריץ' נשמע מאוד משכנע בתוכנית הזו. כשהוא הציג הבוקר את המתווה לחברה וועדת הכספים ניכר שהוא למד היטב את הנושא שלשמו הוא נלחם מזה שנים - מניעה של סגירת שדה דב. הוא בקיא בכל הליכי התכנון ומשוכנע לחלוטין שמדובר בתוכנית שאין בה כל סיכון ויש בה רק רווחים. זו תוכנית שהיא בעיקר בבחינת "איך לא חשבו על זה קודם" ובמידה מסוימת היא אפילו מרגיזה שהיא עולה רק כעת כשהיא נראית פשוטה ליישום אבל היא לא ממש עולה לדיון ממשי שיכול לשנות משהו - היא רק כמעט עולה - כי כדי שכל החזון הזה - יבשיל, שוב מופנות כל העיניים לאיש אחד - ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו. קולו לא נשמע. הוא האיש היחיד שיכול לקבל החלטה כלשהי שתשנה את גורל שדה דב שצפוי להיסגר ביום שני הקרוב אחרי יותר מ-80 שנות פעילות. אתמול "הבריז" נתניהו לשר סמוטריץ' מדיון שאמור היה להתקיים בנושא. הלו"ז עמוס, זה ברור אבל אם הנושא כל כך בוער והוא כה טעון - מצופה כי ראש הממשלה יפנה שעה ויבין אם יש טעם לזרוע תקווה בתושבי העיר אילת ובשאר הדוחפים לאי סגירת השדה - או שלא.
בדיון בוועדת הכספים הבוקר לא ממש אפשרו לבאת כוחם של בעלי הקרקעות, עו"ד רחל זכאי (לשעבר היועצת המשפטית של רמ"י), להשמיע מדוע היא מתנגדת נחרצות לתוכנית. משהו בטון הדיבור שלה עורר אמוציות שליליות כלפיה וכשהיא אמרה שמדינת ישראל היא "מדינת פרטץ'", קפצו הנוכחים עד שגפני "סתם" לה את הפה. וחבל - בדיון הקודם הוא כעס שלא הגיע נציג מטעם בעלי הקרקעות, הפעם הגיעה נציגה - ולא נתנו לה לדבר. כך או כך - גם זה לא ממש משנה. ברור שבעלי הקרקעות יתנגדו לכל מתווה של דחייה. המילה 'דחייה' מעוררת בקרבם חלחלה ממנה עולה אי אמון בסיסי מול המדינה. סמוטריץ' טען בדיון ובצדק, שמזמן היו צריכים להפקיע את הקרקעות מהפרטיים ולשלם להם פיצוי - לא במחירים של היום, אלא בתעריפים של פעם כשהנדל"ן לא השתולל. אבל גם זה לא משנה. הכול תלוי בנתניהו שנדמה שבינתיים ממסמס את הנושא, יש לו רק עד יום שני הקרוב להמשיך ולהתחמק. אחרי כן כבר אי אפשר יהיה לסגת. שדה דב משלם את מחיר התזמון האומלל - תקופת בחירות והרבה ספינים מסביב, גירעון עמוק בתקציב והתעוררות מאוחרת מדי לטפל בבעיה אקוטית של אובדן תשתית תעופתית קריטית למדינת ישראל. "מדינת פרטץ'", אמרה נציגת בעלי הקרקעות, והיא צודקת. ורק קולו של נתניהו לא נשמע.