גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אזהרת אי נחת: למה מצבי חוסר נוחות דווקא מועילים לנו?

רבים מאיתנו מנסים לברוח ממצבי חוסר נוחות בכל מחיר, אבל בשיחה עם 'ליידי גלובס' מסבירים אנשי מדעי הרוח והחברה מדוע הסבל הכרוך בהם חיוני לנו, ולמה דווקא לא כדאי לחתור להימנעות

ד"ר שמעון אזולאי / איליה מלניקוב
ד"ר שמעון אזולאי / איליה מלניקוב

רבים מאיתנו נוטים לברוח ממצבים של חוסר נוחות. אנחנו פוגשים אותם לא מעט בחיי היומיום, ברמה החברתית, הרגשית והמחשבתית, ובמקום להתיידד איתם או להתייחס אליהם כאל אתגר שיכול לעזור לנו לשפר את עצמנו, אנחנו מחפשים שיטות ואמצעים להרחיק אותם מעצמנו. בעידן הדיגיטלי, עם עולם האפשרויות הבלתי מוגבלות של מכשיר הסלולר שנמצא איתנו כמעט בכל סיטואציה, זה אפילו עוד יותר קל. אבל ייתכן שבבחירה הזו אנחנו דווקא פוגעים בעצמנו.

"בשבילי אי נוחות זה מצב קיומי, בשני רבדים", אומר הפילוסוף ואיש החינוך ד"ר שמעון אזולאי, המשמש כמרצה בכיר בקריה האקדמית אונו. "הראשון הוא שהרתפתחות אנושית כרוכה באי נוחות. בלי זה אי אפשר בכלל להתפתח ליצור חי בעל משמעות, ליצור אישיות וזהות. סבל הוא חלק אינהרנטי מהחיים האנושיים, הוא לא אויב. אם את יוצאת מנקודת הנחה שקושי, סבל, מאמץ ואתגר הם דבר לא רצוי, מפה מתחילה הבעיה. זה ברמה הקיומית.

"הרמה השנייה של זה היא רמה מוסרית. אני לא חושב שלאדם יש לגיטימציה להיות בנוחות. אחד הרגשות השנואים עליי הוא שלווה, כי אני חושב שזה רגש לא מוסרי. ממה אדם יכול להיות שלו? העולם עוד פצוע וחבול ומלא בבעיות. אם אתה שלו, אין לך מניע לעשות תיקון".

אבל במציאות יש לאדם רגעים שלווים. זה לא אומר שהוא מנותק.

"נכון, ופה ההבדל בין פילוסופיה לבין פסיכולוגיה. במהות, ברגע שמישהו שלו, אין לו סיבה אמיתית לקום וללכת. למשל, אחד הדברים שמאפיינים איש חינוך זהו חוסר נחת בלתי פוסק, והרגשה שאפשר לעשות עוד. משהו פה לא שלם, משהו פגום, תמיד אפשר להציל עוד ילד. ולכן בשבילי אי נחת זה מצב קיומי, ובלעדיה אין התפתחות ואין תיקון עולם. בגלל זה אני לא אוהב את המשפט 'איזהו עשיר, השמח החלקו'".

מה רע בלשמוח בחלקך? שנים אמרו לנו שזה חשוב.

"כי אם אתה שמח בחלקך, אין שום סיבה שתיצור משהו חדש בעולם, אין שום מניע. כשאני מנסה לפרש את ספר איוב, למעשה הבעיה האמיתית שלו היא שאלוהים אומר לו, אתה לא יכול להצטחצח בתוך הנפש שלך, בתוך העולם הפנימי שלך, ולחשוב שאצלך הכול טוב. הבעיה לא מתחילה מהשלב של 'סור מרע'. הבעיה מתחילה שיש אנשים שאומרים, 'אני לא עושה שום רע, אני אדם נפלא'. אבל אתה גם לא עושה טוב, אתה עומד מהצד. הרבה אנשים עושים את זה מסיבות פסיכולוגיות - הם נכשלו פעם, אז הם מעדיפים להסתגר, ולא ליצור זיקה לעולם".

באיזה תחום, למשל?

"כל החלטה שלנו שקשורה לעולם החיצוני היא הימור. זוגיות או אהבה, למשל. אין נחת באהבה. ברגע שאני מחליט ליצור זיקה למישהו, בשנייה הזאת מתחיל חוסר נוחות, משום שאתה תלוי בבן זוג ובמה שיקרה לו, ואלה תמיד דברים לא צפויים. זה תמיד יהיה רווי בחוסר נחת מסוים.

"דוגמה נוספת: ברגע שמישהו מוליד ילדים הוא יוצא להרפתקה מסוכנת, משום שהוא תלוי בהם - בצמיחה, בשגשוג, ברגשות שלהם. זה מצב של חוסר נחת בלתי פוסק, וזה הימור. צריך להבין שברגע שאנחנו יוצרים זיקה למשהו, זה עולם של חוסר נוחות.

"הברירה שחלק מהאנשים לוקחים על עצמם, גם ברמה הפוליטית-תרבותית וגם ברמה הפסיכולוגית האישית, זה לעשות גלות פנימית - להיכנס פנימה, משום ששם אני שולט וזה הכי בטוח".

ואז אתה נכנס לניוון.

"בדיוק. לאט לאט אתה מתכווץ לנקודה שאין בה כלום, אין בה תוכן. ברגע שאתה מתנתק, אתה לא יכול לחלוק עם אף אחד".

שטיפת המוח של הנוחות

בימים אלה עוסק אזולאי בפילוסופים ההלניסטים (אפיקורוס, קיקרו), שלדבריו הם הפילוסופים הכי רדיקלים בהיסטוריה. התפישה שלהם טוענת שעליך להתרכז רק בעולם הפנימי שלך, שום חריגה החוצה. לא לאלוהים, לא לקהילה, לא לעולם. זה הכי מסוכן שיש, כי מה שחשוב זה מה שקורה בחוץ, ומה שאני עושה. הבעיה היא שבגלל גורם אי הנחת, מתפתחות תפישות פילוסופיות-תרבותיות שאומרות שהחוץ יגרום לכאב לב, לסיכון, אז עדיף להתרכז רק בעולם הפנימי שלך. ההסתכלות בעצמי היא הכי בטוחה, כי מה שקורה בעולם הוא לא צפוי.

"אני אומר שהחברה האנושית במהותה היא חפצת חיים. אם היא רוצה צמיחה, גמישות וגיוון, היא חייבת להתיר ולעודד ספונטניות, אותו יסוד ייחודי שהוא בלתי צפוי. אבל ברגע שהיא עושה זאת, היא גם מגדילה את אי הנחת".

למה אנחנו מפחדים מאי הנחת?

"כי היא מלווה ברגשות לא נעימים - עצב, סבל, זה אפילו יכול להגיע לדיכאון. אנחנו רוצים רק את הרגשות החיוביים, כביכול, אבל לא ניתן לחיות חיים אנושיים שיש בהם רק רגשות חיוביים. שפינוזה, שהבין את זה, ניסה להכחיד את זה, אבל המחיר הוא ויתור על כל הרגשות. אי אפשר שתהיה שמחה בחיים בלי שיהיה עצב. אין מצב של נחת בלי מצב של אי נחת.

"אמא שלי, שהיא מקור ההשראה הכי גדול עבורי, דיברה על נחת רוח. בגלל שרוב הזמן היה חוסר נחת, אז יש רגעים של נחת וזאת הסטרוקטורה האנושית. ברור שאנחנו לא רוצים לחוות אי נחת, זה גם קשור לשטיפת המוח של רעיון האושר, שהוא רעיון מטופש מאותה משפחה שאומרת שהעולם הפנימי הוא הכי חשוב. העולם הפנימי חשוב, אבל מה שקורה מחוץ לך, אצל האחר, לא פחות חשוב. ברגע שאת מקדשת את העולם הפנימי, את מרסקת כל דבר אחר, כולל אותך.

"תראי לאן זה הגיע - בארה"ב, אם את עומדת להציג דעות פוליטיות בהרצאה באקדמיה, את צריכה למלא לפני זה 'אזהרת אי נחת'. כלומר, בגלל שאני עשוי לומר משהו שיגרום לך אי נחת, אני מזהיר מראש. וזה נהיה מטורף, למשל אם אתה מתכוון להגיד את המילה 'ישראל' אתה חייב להצהיר על זה, כי מישהו יכול לשבת בהרצאה ולהרגיש לא נוח שאמרת 'ישראל'. מה זה סובלנות? להסכים לשמוע משהו שגורם לך סבל, שגורם לאוזניים שלך להזדקר. אבל אם כולם מנסים שכולם ירגישו רק טוב, זה נורא. אין לגיטימציה בתרבות שלנו לרגשות שליליים.

"המקום שישראלי כנראה ירגיש הכי נוח יהיה במזרח אירופה, כי שם אתה לא כל הזמן מוטרד מרגשות של אנשים. קשה להיות אחראי על רגשות של אחרים כל הזמן, ועם זאת לנהל שיח אמיתי ואותנטי. זאת בדיוק הבעיה של תרבות שמקדשת את הפנימי כל הזמן".

"מי שבורח כל הזמן מחוסר הנוחות חי במקום של תסכול, שעמום, חוסר משמעות". פרופ' מריו מיקולנסר / צילום: גדי דגון

בלי אשליות ניכנס לדיכאון

הפסיכולוג פרופ' מריו מיקולינסקר, מהמרכז הבינתחומי, מציג את ההגדרה שלו לחוסר נוחות - "כל מצב שמוציא אותי מהשגרה, מהדברים הידועים והמקובלים, מאותם דפוסים שבהם יש לי שליטה ויכולת לצפות מה יקרה. אלה בעצם מצבים שיש בהם הרבה אי ודאות - אני לא יודע בדיוק איך להתנהג, מה יהיו התוצאות. באיזשהו מקום, אני מאתגר את הגבולות של עצמי".

הגיוני שאנשים יחפשו את המקום שבו יותר נוח להם.

"ברור, כי באופן בסיסי, אנחנו במצב של חוסר נוחות קיומי - אנחנו לא יודעים מה הולך לקרות. אז אנחנו בונים לעצמנו אמצעים וטכנולוגיות שעוזרים לנו להשיג שליטה, שהם בעצם אשליות והבניות קוגניטיביות. אלה אשליות מאוד הסתגלותיות ומאוד חשובות, כי ברגע שאת חיה בעולם שאת בנית, שמאפשר לך את התחושה של שליטה ומסוגלות, אז א' את לא תרצי לעזוב את זה וב' את תאתגרי את עצמך בקטן בכל פעם, תבדקי את הגבולות. מי שאין לו אשליה, נכנס לדיכאון".

מה יגרום לנו להישאר באזורים של חוסר נוחות?

"אחד הדברים שמבדלים בין אנשים הוא תחושת הביטחון, אם יש לנו על מי או על מה לסמוך. אדם שגדל עם תחושת ביטחון בהתקשרות שלו, יכול לעשות יותר צעדים. זה כמו תינוקות, שבסופו של דבר מתחילים לחקור את העולם. הם מתרחקים ומשחקים עם דברים חדשים, ולא יודעים מה הולך להיות, אבל הם יודעים שבסופו של דבר תמיד הם יכולים לחזור לבסיס הביטחון שלהם. אבל ברגע שאין תחושה של ביטחון, מאוד קשה לצאת אל העולם.

"אדם צריך להרגיש שיש לו ערך אותנטי שלא תלוי בדברים חיצוניים, וזה מה ישבור את המשוואה של פחד מול סקרנות. את מסתובבת בעולם, ואת יודעת שגם אם תיכשלי, תעשי טעות או תפסידי, זה לא נורא.

"אם כל הערך שלי טמון בהישג, אני אבחר משימות שאני יודע שאצליח בהן, שנוח לי בהן, כי אם אכשל לא אהיה שווה שום דבר - ואז אני לא אאתגר את עצמי. לעומת זאת, אם ארגיש שאני בעל ערך, אהוב ומקובל, אני אקח אתגרים לא פשוטים, אפילו עם סיכוי להיכשל, כי אני יודע שזה לא קשור לערך שלי. זה מה שמאפשר את הקפיצות החוצה".

איך מפתחים את תחושת הערך הזו, בהנחה שהיא הייתה חסרה בילדות?

"במישור הבינאישי, יוצרים קשרים משמעותיים ועמוקים בתוך המשפחה. זו יכולה גם להיות הערכה שאינה תלויית הישגים חיצוניים בעבודה, למשל, לקחת אחריות, לעזור ולהיות מעורב, וככה ליצור קשרים עם קולגות שאינם תלויים במשהו חיצוני, אלא במה שיש לאדם עצמו. כך, כל הישג או כישלון לא יערערו את תחושת הביטחון שיש לו עם הקבוצה הרלוונטית.

"בכל גיל אפשר לבסס רשת חברתית המבוססת על קשרים אמיתיים ועמוקים. הרעיון הבסיסי הוא להבין שלקיחת אחריות ומעורבות אישית זה לא משהו חיצוני, אלא משהו שאתה יוצר מעצמך. לכן, כשגורמים חיצוניים ישתנו, ותגיע למצב של חוסר נוחות, תוכל להתמודד איתו - כי הערך שלך לא תלוי בזה".

השהייה באזורי חוסר נוחות מכריחה אותנו פעמים רבות לשפר את עצמנו. לעומת זאת, אומר מיקולינסר, "אדם שמחפש את רק הנוחות לא מתקדם. הוא מצטמצם, כי בעצם אורגניזם שלא זז לא רק נשאר תקוע במקום, אלא דועך. יש המון הזדמנויות בעולם, ומרגע הלידה המוח שלנו בא לגלות הזדמנויות. מי שבורח כל הזמן מחוסר הנוחות חי במקום של תסכול, שעמום, חוסר משמעות. מצד שני, הוא יכול לחיות בתוך אשליות של מסוגלות, בתוך הגבולות שהוא יצר לעצמו.

"ברגע שאתה חי במקום של בריחה מאזורי חוסר נוחות, סביר להניח גם שלא תתקדם בחיים, לא תחווה חוויות בעלות משמעות. גם החלק של הביטחון במשוואה, נעדר. כלומר אתה תחיה בבריחה ובפחד מאי הוודאות, מי שנשאר במקום סופו להתכווץ.

"ישנם אנשים שמספרים לעצמם נרטיב שונה. למרות שהם אינם מתמודדים עם מצבי אי הנוחות שהחיים מזמנים לנו, הם אולי מרגישים שהם חיים יותר טוב, אבל הם גם מפספסים הרבה דברים שהיו יכולים להגיע אליהם - לחוות, לגדול ולהתפתח".

"רובנו מתרחקים מסיכונים, אבל מחקרים מראים שמי שלוקח הזדמנויות כאלה מרוויח מהן, הוא יהיה 'עשיר' יותר". פרופ' נירה ליברמן / צילום: איל יצהר

החיים הם סדרה

פרופ' נירה ליברמן מאוניברסיטת תל אביב, המתמחה בפסיכולוגיה התנהגותית, מסתכלת על התרחקות ממצבי חוסר הנוחות כעל שנאת סיכון. "רובנו מתרחקים מסיכונים", היא אומרת, "אבל מחקרים מראים שאם החיים מזמנים לך הזדמנויות כאלה, מי שלוקח את הסיכונים ירוויח, הוא יהיה 'עשיר' יותר".

איך אנחנו יכולים להתמודד טוב יותר עם חוסר הנוחות?

"אצל הרבה אנשים הבעיה היא שהם מסתכלים על מסגרת צרה מדי. נניח שאת עובדת בחברה, ומשיקה מוצר חדש. את מסתכלת על הסיכון של המוצר הזה בלבד, אבל בראייה רחבה זה אחד מתוך סדרה של מוצרים, אז פתאום כל הסיכון נראה אחרת. בחיים האישיים, זו הבחירה שלנו האם לקחת מסגרת צרה או רחבה של האירועים המסוכנים. כשחושבים על משהו כאילו הוא חלק מסדרה זה עוזר, כי זה מפחית משנאת הסיכון. זה הופך אותנו לאנשים שיותר קרובים לתוחלת של הדברים האמיתיים.

"כדאי גם לקחת פרספקטיבה חיצונית - במקום לשאול את עצמי מה אני הייתי עושה, לשאול את עצמי מה הייתי מייעצת למישהו אחר לעשות במצב הזה. יותר קל לקבוע מדיניות כיועץ חיצוני ולקחת פרספקטיבה רחבה על מישהו אחר, מאשר על עצמך".

לצעירים יותר קל במצבי חוסר נוחות מאשר למבוגרים?

"כן. אצל צעירים, בעיקר גברים, חלק ממה שנראה לקיחת סיכון הוא הגזמה בתפיסת השליטה. מחקרים מראים שאנשים שמתעסקים בסיכונים גדולים לא תופסים אותם כסיכונים. הם חושבים שזה לחלוטין מקצועיות ושליטה, הם חושבים שהם במקום הנוח והבטוח שלהם".

מצבי חוסר נוחות הם חלק אינהרנטי מהחיים שלנו. האם יש אנשים שמגיבים אליהם טוב יותר?

"כיוון שרוב האנשים ברוב המצבים הם שונאי סיכון, זה בעצם אומר שמי שיותר אוהב סיכון מצבו טוב יותר. אבל עדיין אפשר להיות יותר מדי אוהב סיכון - למשל, מי שמוכן להסתכן ולא לקנות ביטוח, יהיה בממוצע עשיר יותר ממי שקונה ביטוח, כי חברות הביטוח מרוויחות עלינו, ובעצם אנחנו משלמים לביטוח יותר מהתוחלת של הנזק הצפוי. אבל אם הנזק יהיה יותר ממה שנוכל לשאת - יכול להיות שהוא טעה".

עוד כתבות

יוסי ורשבסקי, אבי צבי וגולן יוכפז / צילום: איל יצהר, גלובס

מסמכי המיזוג של רשת ועשר נחשפים: "יש את חדשות 2 וזהו. מי שלא אוהב את 2 הולך לחדשות עשר"

המעמד של חדשות עשר והפורמט בו תפעל בערוץ הממוזג היוו חלק משמעותי מהדיונים שערכו הרגולטורים לפני אישור המיזוג ● "גלובס" חושף את התחייבויות שהציגו מנהלי רשת וערוץ עשר בשימוע ● בין הבטחות בעלי המניות: "לחברת החדשות יהיה מנכ"ל שהוא גולן יוכפז"

אורי גייגר / צילום: יחצ

אקסלמד שואפת לשבור שיא לקרן מכשור רפואי: גיוס 400 מיליון דולר

הקבוצה, המשקיעה בחברות מכשור רפואי, מקימה קרן רביעית שתפעל לפי המודל הייחודי שפיתחה: צירוף טכנולוגיות חדשניות למערכי שיווק של חברות מדשדשות • המייסד והשותף המנהל, ד”ר אורי גייגר, מסביר אילו חברות הוא מחפש, מה היתרון של ניו יורק על עמק הסיליקון ומדוע המוסדיים צודקים בכך שלא השקיעו עד כה בקרנות רפואיות שיצאו מישראל

עו"ד צבי האוזר וגדעון סער / צילומים: איל יצהר, טל שניידר

הליכוד וכחול לבן בשיתוף-פעולה: הצעת חוק לקיום שימוע פומבי למועמדים לעליון

ממשלת האחדות עוד לא נראית באופק, אך בזירה הפרלמנטרית נראים ניצני שת"פ בין שתי המפלגות הגדולות ● ח"כ סער מהליכוד הגיש הצעת חוק, שעליה חתום גם ח"כ האוזר מכחול לבן, שלפיה השימוע למועמדים לעליון ייערך בפני הוועדה לבחירת שופטים, וההצבעה תהיה חשאית

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

עליות שערים בתל אביב: טאואר מתחזקת ב-4%; דלק קידוחים עולה 5%

טאואר חזרה אתמול מהמסחר בניו יורק עם פער חיובי בשיעור דומה ● לאומי יורדת ומושכת את מדד הבנקים לירידות נגד המגמה ● מדד דאו ג'ונס טיפס אמש לשיא כל הזמנים ● פאואל בעדותו בסנאט אתמול לא צופה הורדות נוספות של הריבית ● טבע חוזרת עם פער חיובי של 0.3%, פריגו עם פער חיובי של 1.4%, לייבפרסון עם פער חיובי של 1.8%

העיר חריש / צילום: שלומי יוסף

אפקט מחיר למשתכן? עלייה של 58% במכירת דירות חדשות מתחילת השנה

הנתונים מתייחסים לשלושת הרבעונים הראשנים של 2019 לעומת שלושת רבעונים אלה ב-2018 ● וגם: איזו עיר הובילה את רכישת הדירות החדשות ברבעון השלישי השנה?

מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן ומנכ"ל בזק, דודו מזרחי / צילום: כדיה לוי, רונן טופלברג

האם התוכנית החדשה לפרסית סיבים אופטיים תוכל לעמוד באתגרי המציאות הישראלית

משרדי האוצר והתקשורת הראו חשיבה מחוץ לקופסה בתוכניתם להקים קרן שתממן את פריסת הסיבים אופטיים באזורים לא כלכליים • אך חייבים לשאול: האם זוהי הדרך הנכונה להנחת התשתית לקפיצה הדיגיטלית שדרושה לישראל והאם חברות תקשורת יכולות לוותר על הכנסות למען הקרן

נפתלי בנט ובנימין נתניהו עם בכירי צה"ל במפקדת פיקוד דרום / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ

נתניהו: "יש שינוי של המשוואה. המחבלים יודעים שהם יכולים להיות על הכוונת"

ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד שר הביטחון הנכנס נפתלי בנט נפגשו היום עם בכירי צה"ל במפקדת פיקוד דרום ● נתניהו: "אנחנו בעיצומה של מערכה, ומקווים שהיא תהיה קצרה ככל האפשר"

אלונה בר און בוועידת עושים שוק \ צילום: איל יצהר

אלונה בר און, יו"רית "גלובס": יש לקיים דיון דחוף על תפקיד מועצת העיתונות בשיקום העיתונות ואמון הציבור

"זוהי שעת חירום. עלינו להודות שמועצת העיתונות אינה ממלאת תפקיד משמעותי ורלוונטי כפי שהיה מצופה ממנה בשעה קשה זו" ● מכתב גלוי ששלחה אמש יו"רית גלובס אלונה בר און למועצת העיתונות ● מפאת חשיבות הדברים והרלוונטיות גם ל"גלובס", אנו מביאים אותו כאן כלשונו

נדל"ן בחו"ל / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כיצד לתכנן את השקעתך בנדל"ן בחו"ל

הריבית האפסית והירידה בתשואה על השקעות בנדל"ן בישראל הביאו ישראלים רבים להשקיע בנדל"ן בחו"ל ● בהשוואה לעבר קל היום בהרבה להשקיע, בין אם באופן ישיר או באמצעות חברה ● לכל מבנה עסקה יש השלכות מס שונות ותכנון מס לקוי עלול לאיין את הרווח שנוצר מההשקעה

אופירה ביננפלד / צילום: תמונה פרטית

"אין לי פנסיה מסודרת והמדינה רק מפריעה לעבוד ולהתפרנס"

אופירה ביננפלד (61), בעלת סטודיו לפילאטיס בקיבוץ מפלסים, מוטרדת מכך שאין לה פנסיה מסודרת • עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם • צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il

ליאור טנר, מנכ"ל הנוסע המתמיד ו-FLY CARD / צילום: יונתן בלום, גלובס

"לקוחות היוקרה הם הלחם והחמאה שלנו. אנחנו מוותרים על הרבה הכנסות בשבילם"

על ההתקוממות מצד הנוסעים, הזינוק במספר הלקוחות והמהלכים שסותרים את האג'נדה הרשמית ● מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד של אל על, ליאור טנר, משיק מהלך אסטרטגי לא נטול סיכונים ומתיישב לשיחה עם "גלובס"

יניב אלפי/ צילום: אלירן אביטל

"הצלחנו לשנות דפוסי התנהגות אצל נהגי מוניות. שכל נהג יעשה לעצמו את החשבון איפה משתלם לו לעבוד"

מנכ"ל יאנגו יניב אלפי מכיר היטב את הסיטואציה שבה בשעות השיא נהגי מוניות מכבים את האפליקציות, וגם את החאפרים שמנסים לנגוס לו ברווחים ●  זה לא מונע ממנו להתגאות במודל העסקי שבזכותו החברה מרחיבה את פעילותה בישראל ● "כשהשירות טוב, אנשים מוכנים לשלם עליו"

חיילי צה"ל על גבול רצועת עזה,/ צילום: רויטרס

הפסקת אש? אזעקות ופיצוצים נשמעו בשדרות ובאזורים נוספים

(עדכונים שוטפים): לפי דיווחים פלסטינים, הפסקת האש, שהושגה בתיווך מצרי, נכנסה לתוקפה החל מהשעה 05:30 בבוקר. מעט לאחר השעה 06:00 נשמעה התרעת צבע אדום בעוטף עזה ● מערכת החינוך תחזור לפעול כסדרה בערים באר שבע, קריית גת ובמועצה האזורית באר טוביה

סוחר בבורסת פרנקפורט / צילום: רויטרס

נטייה שלילית באירופה על רקע מחסום נוסף בשיחות ארה"ב-סין

גרמניה הצליחה להימנע ממיתון טכני ● מגמה מעורבת באסיה על רקע נתונים מאכזבים של הייצור התעשייתי בסין: צמח ב-4.7% באוקטובר, לעומת תחזיות של 5.4% ● הונג קונג מאבדת 0.8% ● ארה"ב דורשת ויתורים גדולים יותר מצד סין בתמורה להסרת מכסים על סחורות סיניות ● ירידה חדה במספר המשרות החדשות באוסטרליה בחודש אוקטובר ● וול סטריט ננעלה בעליות קלות, עם שיא חדש בדאו ג'ונס

רון פאינרו, מנכ``ל לאומי קארד/ צילום: יחצ בני גמזו לטובה

הפרידה מלאומי מכבידה על תוצאות מקס: ההכנסות עומדות במקום והרווח נשחק ברבעון השלישי ל-27 מיליון שקל

שינויים רגולטוריים, והשלכות הפיכתה של לאומי קארד לחברה עצמאית שנקראת "מקס," ממשיכים להכביד על תוצאות חברת כרטיסי האשראי, שנמכרה מוקדם יותר השנה על-ידי בנק לאומי וקבוצת עזריאלי לידי קרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס

איזה נכס אפשר לקנות ב-2.1 מיליון שקל באזור חוף הכרמל? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

איזה נכס אפשר לקנות ב-2.1 מיליון שקל באזור חוף הכרמל?

מגרש לבנייה בבנימינה, דירת 6 חדרים חדשה בטירת הכרמל, דירת 4 בת 4 חדרים בזכרון יעקב, קוטג' בחדרה

הנשיא טראמפ ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי/צילום: רויטרס

אימפיצ'מנט הנה הוא בא: אין כמעט ספק שטראמפ יזוכה

היום מתחילים הדמוקרטים בבית הנבחרים של ארה"ב את תהליך הגשת כתב אישום נגד הנשיא טראמפ על שוחד ועל "פשעים חמורים" נגד החוקה ● זה ייקח כנראה חודש וחצי ● בינואר יועמד הנשיא למשפט הסנאט, ואין כמעט ספק שיזוכה ● אבל זה מה שרצו מנסחי החוקה לפני 230 שנה

עו“ד איה לביא / צילום: שלומי יוסף

המרכז לנפגעי כתות מבקש להצטרף לערעור עו"ד שהונתה במיליונים את לקוחותיה

עו"ד איה לביא הגישה ערעור לעליון על 3 שנות המאסר שנגזרו עליה, לאחר שהודתה בגניבת 4.2 מיליון שקל מלקוחות ● המרכז לנפגעי כתות: "על ביהמ"ש להתחשב בכך שלביא הושפעה במעשיה מחברות בכת" ● עם זאת, סנגורה מבהיר: "לביא לא חברה בשום כת"

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

עסק חי או לא? אי.די.בי הפסידה 407 מיליון שקל מתחילת השנה ומציגה גירעון דומה בהון העצמי

השווי הנכסי הנקי (NAV) השלילי הצטמצם בחודשים האחרונים ל-311 מיליון שקל, וכך גם המינוף, ל-118%, בין היתר בשל מכירת מניות כלל ביטוח תמורת אג"ח אי.די.בי ● למרות שאדוארדו אלשטיין הזרים לאי.די.בי כ-2.8 מיליארד בשקל מאז רכש את השליטה ב-2014, בשנה האחרונה עלה משמעותית הסיכון לחדלות פירעון והסדר חוב נוסף בחברה

מאגר הגז הטבעי "לוויתן" / צילום: אלבטרוס

"שומרי הבית" לליצמן: "תקופת ההרצה של 'לוויתן' - סכנה לבריאות הציבור"

הבוקר פנתה ח"כ חיימוביץ' בשאילתה לסגן השר ליצמן בנושא היתר הפליטה לאסדת "לוויתן" בתקופת ההרצה, בה מתוכננים להיפלט לאוויר חומרים מזהמים בכמות הגדולה פי 2.5 מזה שיותר לאסדה לפלוט במשך שנת פעילות שלמה ● ליצמן: "לא מכיר את הנושא"