גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המרצים למדעי המחשב בורחים להייטק. כך המדינה מתכננת להחזיר אותם לאקדמיה

הבעיה: בגלל פערי השכר בין ההייטק לאקדמיה, נוצר מחסור במרצים שיכשירו את עובדי העתיד בתעשיית הטכנולוגיה • הפתרון המוצע: תוכנית בעלות של 200-100 מיליון שקל שמקדמים האוצר, הות"ת והמועצה הלאומית לכלכלה • למרצים יוצעו תמריצים בדרכים עוקפות, על רקע התנגדות ארגוני הסגל האקדמי לשכר דיפרנציאלי

סטודנטים באוניברסיטה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
סטודנטים באוניברסיטה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה הלאומית להשכלה גבוהה יוזמים תוכנית נוספת להגדלת מספר הסטודנטים למדעי המחשב והנדסת חשמל, לצד זו שכבר מיושמת - כך נודע ל"גלובס".

התוכנית החדשה, שגובשה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוצג לממשלה הבאה לכשתקום, ותהיה בהיקף של 200-100 מיליון שקל. יעד העל שלה יהיה הגדלת מספר המרצים ללימודי המחשב באוניברסיטאות, לאחר שבדיונים פנימיים התברר כי שם נמצא היום צוואר הבקבוק המונע הגדלה משמעותית יותר במספר הסטודנטים.

ל"גלובס" נודע כי קודם לגיבוש התוכנית עלתה יוזמה להעלאת שכרם של המרצים למדעי המחשב ולהנדסת חשמל, אך היא טורפדה על-ידי ארגוני הסגל האקדמי, המתנגדים עקרונית לשכר דיפרנציאלי. בעקבות כך הוחלט על דרכים חלופיות, ובהן מלגות מוגדלות שיוענקו ללומדים לתארים מתקדמים במקצועות אלה. באגף השכר באוצר בראשות קובי בר-נתן בודקים דרכי תגמול נוספות למרצים, שאינן כרוכות בקבלת הסכמת ארגוני הסגל.

התוכנית שהצליחה, אבל לא מספיק

ענף ההייטק בישראל סובל ממחסור חמור בכוח אדם מיומן, הגורם לעלייה מהירה בשכרם של עובדי ההייטק המועסקים בישראל ומאיים בטווח הארוך על עתיד התעשייה כולה. על-פי נתוני רשות המסים, בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב מאחת האוניברסיטאות המובילות (הטכניון, העברית, תל-אביב, בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה) משתכרים כיום בממוצע 28 אלף שקל לחודש ברוטו, שנתיים לאחר סיום התואר. הנתון המקביל לבוגר מכללה עומד על 18 אלף בחודש.

בשל מגבלת ההיצע של כוח האדם מתקשה ענף ההייטק לגדול, למרות הצלחתו הפנומנלית והפיכתו למרכזי בכלכלה הישראלית. בעשור שבין 2007 ל-2017 גדל הענף ב-30 אלף משרות בלבד - ל-270 אלף מועסקים המהווים 8% בלבד מכוח העבודה בישראל. היקף המחסור מוערך כיום בכ-15 אלף משרות פנויות לבוגרי תארים במדעי המחשב והנדסה.

הניסיון להקל על המצוקה באמצעות יבוא עובדי הייטק זרים לא הוכיח את עצמו עד כה: ב-2018 ניתנו 150 אשרות כניסה בלבד לעובדים כאלה, מתוך מכסה של 500 אשרות שהוקצתה לכך. ההנחה היא שעובדי ההייטק האיכותיים מעדיפים לעבוד בעמק הסיליקון ובמרכזי טכנולוגיה גלובליים אחרים. ישראל, שבה כוח העבודה בהייטק הוא על טהרת העובדים המקומיים (לצד מרכזים שמפעילות חברות ישראליות במדינות כמו אוקראינה), אינה נחשבת למקום טוב להתקדמות בקריירה עבור העובד הזר.

על רקע זה יזמו המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון, האוצר והות"ת בראשות פרופ' יפה זילברשץ את התוכנית הלאומית להגדלת כוח האדם המיומן להייטק. התוכנית, שאושרה בממשלה ב-15 לינואר 2017, זכתה לתקציב של 950 מיליון שקל לחמש שנים. יעד העל שלה היה הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במקצועות רלבנטיים להייטק, ובראשם מדעי המחשב.

פרופסור יפה זילברשץ / צילום עודד קרני

במסגרת התוכנית קיבלה ות"ת תקציב של 700 מיליון שקל לחמש שנים שהוקצה לשדרוג תשתיות פיזיות, להגדלת מספר תקני המרצים ולהגדלת הסבסוד לסטודנט (הלומד מקצועות הייטק) מ-38 ל-45 אלף שקלים. המכללות לא זכו לסיוע מהמדינה, בנימוק שיש להן יכולת גבוהה יותר להתאים עצמן לביקושים הגבוהים בשוק למקצועות ההייטק.

בדיוני המעקב שנערכו אחר יישום התוכנית עלה כי היא הצליחה מעל לציפיות. היעד שהציבה, הגדלת מספר הסטודנטים במקצועות הרלוונטיים להייטק ב-40%, יושג כבר בשנת הלימודים הקרובה: לשנת הלימודים 2019/2020 נרשמו יותר מ-5,000 סטודנטים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בתחומים אלה, לעומת כ-3,500 בשנת הלימודים 2015/16. לצד זאת, בדיונים התברר כי צוואר הבקבוק המעכב את המשך גידול הענף עבר מקום: אם בעבר  מספר תקני ההוראה באוניברסיטאות היווה חסם עיקרי, הרי שכיום אין מחסור בתקנים, אך יש בעייה קשה לאייש אותם.

לדעת הגורמים הממשלתיים, הסיבה העיקרית לקושי באיוש היא התנאים שמציעה האוניברסיטה למצטרפים טריים לסגל האקדמי הבכיר, ששכרם ההתחלתי עומד על 18 אלף ברוטו. המשמעות היא שמסיימי תואר ראשון, שיחליטו להמשיך עוד חמש שנים לפחות באקדמיה על מנת לקבל משרה, ייאלצו להסתפק בסיום המסלול בשכר נמוך משמעותית מזה שיקבלו אם יחליטו לעבוד בהייטק במגזר הפרטי - וזהה לשכרם של מקבלי תואר במכללות במגזר הפרטי, שנתיים לאחר סיומו.

פערי השכר גדולים עוד יותר עבור בעלי תואר דוקטור במדעי המחשב - אלה יכולים לקבל שכר של 50-40 אלף שקל בשוק הפרטי, שאין באפשרותן של האוניברסיטאות להתחרות בו.

קרנות מחקר ותוספת לעוזרי הוראה

לאחר שממצאים אלה הוצגו לממשלה, הורה נתניהו ליזום תוכנית נוספת שתיושם בנוסף לתוכנית החמש-שנתית. באוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה ניסו לשכנע את המועצה להשכלה גבוהה להסכים להעלאת שכרם של המרצים במדעי המחשב ובהנדסת חשמל, אך ארגוני הסגל של המרצים באוניברסיטאות דחו את ההצעה על הסף, מתוך סירוב להכשיר מעבר למבנה שכר דיפרנציאלי.

על-רקע זה בוחנים בממשלה הצעות אחרות. אחת מהן הייתה הצעתו של מתניה אנגלמן, מנכ"ל המל"ג לשעבר ומבקר המדינה בהווה, ששואף להגדיל את משמעותית את המלגות לסטודנטים בתארים מתקדמים במקצועות הנדרשים. בנוסף הציע אנגלמן להגדיל את התשלום לעוזרי ההוראה של המרצים, המשתכרים כיום שכר מינימום של 32 שקל לשעה. בנוסף נבדקות אפשרויות לתגמול באמצעות קרנות מחקר. 

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים