גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המרצים למדעי המחשב בורחים להייטק. כך המדינה מתכננת להחזיר אותם לאקדמיה

הבעיה: בגלל פערי השכר בין ההייטק לאקדמיה, נוצר מחסור במרצים שיכשירו את עובדי העתיד בתעשיית הטכנולוגיה • הפתרון המוצע: תוכנית בעלות של 200-100 מיליון שקל שמקדמים האוצר, הות"ת והמועצה הלאומית לכלכלה • למרצים יוצעו תמריצים בדרכים עוקפות, על רקע התנגדות ארגוני הסגל האקדמי לשכר דיפרנציאלי

סטודנטים באוניברסיטה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
סטודנטים באוניברסיטה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה הלאומית להשכלה גבוהה יוזמים תוכנית נוספת להגדלת מספר הסטודנטים למדעי המחשב והנדסת חשמל, לצד זו שכבר מיושמת - כך נודע ל"גלובס".

התוכנית החדשה, שגובשה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוצג לממשלה הבאה לכשתקום, ותהיה בהיקף של 200-100 מיליון שקל. יעד העל שלה יהיה הגדלת מספר המרצים ללימודי המחשב באוניברסיטאות, לאחר שבדיונים פנימיים התברר כי שם נמצא היום צוואר הבקבוק המונע הגדלה משמעותית יותר במספר הסטודנטים.

ל"גלובס" נודע כי קודם לגיבוש התוכנית עלתה יוזמה להעלאת שכרם של המרצים למדעי המחשב ולהנדסת חשמל, אך היא טורפדה על-ידי ארגוני הסגל האקדמי, המתנגדים עקרונית לשכר דיפרנציאלי. בעקבות כך הוחלט על דרכים חלופיות, ובהן מלגות מוגדלות שיוענקו ללומדים לתארים מתקדמים במקצועות אלה. באגף השכר באוצר בראשות קובי בר-נתן בודקים דרכי תגמול נוספות למרצים, שאינן כרוכות בקבלת הסכמת ארגוני הסגל.

התוכנית שהצליחה, אבל לא מספיק

ענף ההייטק בישראל סובל ממחסור חמור בכוח אדם מיומן, הגורם לעלייה מהירה בשכרם של עובדי ההייטק המועסקים בישראל ומאיים בטווח הארוך על עתיד התעשייה כולה. על-פי נתוני רשות המסים, בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב מאחת האוניברסיטאות המובילות (הטכניון, העברית, תל-אביב, בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה) משתכרים כיום בממוצע 28 אלף שקל לחודש ברוטו, שנתיים לאחר סיום התואר. הנתון המקביל לבוגר מכללה עומד על 18 אלף בחודש.

בשל מגבלת ההיצע של כוח האדם מתקשה ענף ההייטק לגדול, למרות הצלחתו הפנומנלית והפיכתו למרכזי בכלכלה הישראלית. בעשור שבין 2007 ל-2017 גדל הענף ב-30 אלף משרות בלבד - ל-270 אלף מועסקים המהווים 8% בלבד מכוח העבודה בישראל. היקף המחסור מוערך כיום בכ-15 אלף משרות פנויות לבוגרי תארים במדעי המחשב והנדסה.

הניסיון להקל על המצוקה באמצעות יבוא עובדי הייטק זרים לא הוכיח את עצמו עד כה: ב-2018 ניתנו 150 אשרות כניסה בלבד לעובדים כאלה, מתוך מכסה של 500 אשרות שהוקצתה לכך. ההנחה היא שעובדי ההייטק האיכותיים מעדיפים לעבוד בעמק הסיליקון ובמרכזי טכנולוגיה גלובליים אחרים. ישראל, שבה כוח העבודה בהייטק הוא על טהרת העובדים המקומיים (לצד מרכזים שמפעילות חברות ישראליות במדינות כמו אוקראינה), אינה נחשבת למקום טוב להתקדמות בקריירה עבור העובד הזר.

על רקע זה יזמו המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון, האוצר והות"ת בראשות פרופ' יפה זילברשץ את התוכנית הלאומית להגדלת כוח האדם המיומן להייטק. התוכנית, שאושרה בממשלה ב-15 לינואר 2017, זכתה לתקציב של 950 מיליון שקל לחמש שנים. יעד העל שלה היה הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במקצועות רלבנטיים להייטק, ובראשם מדעי המחשב.

פרופסור יפה זילברשץ / צילום עודד קרני

במסגרת התוכנית קיבלה ות"ת תקציב של 700 מיליון שקל לחמש שנים שהוקצה לשדרוג תשתיות פיזיות, להגדלת מספר תקני המרצים ולהגדלת הסבסוד לסטודנט (הלומד מקצועות הייטק) מ-38 ל-45 אלף שקלים. המכללות לא זכו לסיוע מהמדינה, בנימוק שיש להן יכולת גבוהה יותר להתאים עצמן לביקושים הגבוהים בשוק למקצועות ההייטק.

בדיוני המעקב שנערכו אחר יישום התוכנית עלה כי היא הצליחה מעל לציפיות. היעד שהציבה, הגדלת מספר הסטודנטים במקצועות הרלוונטיים להייטק ב-40%, יושג כבר בשנת הלימודים הקרובה: לשנת הלימודים 2019/2020 נרשמו יותר מ-5,000 סטודנטים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בתחומים אלה, לעומת כ-3,500 בשנת הלימודים 2015/16. לצד זאת, בדיונים התברר כי צוואר הבקבוק המעכב את המשך גידול הענף עבר מקום: אם בעבר  מספר תקני ההוראה באוניברסיטאות היווה חסם עיקרי, הרי שכיום אין מחסור בתקנים, אך יש בעייה קשה לאייש אותם.

לדעת הגורמים הממשלתיים, הסיבה העיקרית לקושי באיוש היא התנאים שמציעה האוניברסיטה למצטרפים טריים לסגל האקדמי הבכיר, ששכרם ההתחלתי עומד על 18 אלף ברוטו. המשמעות היא שמסיימי תואר ראשון, שיחליטו להמשיך עוד חמש שנים לפחות באקדמיה על מנת לקבל משרה, ייאלצו להסתפק בסיום המסלול בשכר נמוך משמעותית מזה שיקבלו אם יחליטו לעבוד בהייטק במגזר הפרטי - וזהה לשכרם של מקבלי תואר במכללות במגזר הפרטי, שנתיים לאחר סיומו.

פערי השכר גדולים עוד יותר עבור בעלי תואר דוקטור במדעי המחשב - אלה יכולים לקבל שכר של 50-40 אלף שקל בשוק הפרטי, שאין באפשרותן של האוניברסיטאות להתחרות בו.

קרנות מחקר ותוספת לעוזרי הוראה

לאחר שממצאים אלה הוצגו לממשלה, הורה נתניהו ליזום תוכנית נוספת שתיושם בנוסף לתוכנית החמש-שנתית. באוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה ניסו לשכנע את המועצה להשכלה גבוהה להסכים להעלאת שכרם של המרצים במדעי המחשב ובהנדסת חשמל, אך ארגוני הסגל של המרצים באוניברסיטאות דחו את ההצעה על הסף, מתוך סירוב להכשיר מעבר למבנה שכר דיפרנציאלי.

על-רקע זה בוחנים בממשלה הצעות אחרות. אחת מהן הייתה הצעתו של מתניה אנגלמן, מנכ"ל המל"ג לשעבר ומבקר המדינה בהווה, ששואף להגדיל את משמעותית את המלגות לסטודנטים בתארים מתקדמים במקצועות הנדרשים. בנוסף הציע אנגלמן להגדיל את התשלום לעוזרי ההוראה של המרצים, המשתכרים כיום שכר מינימום של 32 שקל לשעה. בנוסף נבדקות אפשרויות לתגמול באמצעות קרנות מחקר. 

עוד כתבות

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו שניים מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת שכוללת עשרות חברות, בעיקר בתחום הטלקום ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות של האחים, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אבל לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה", אומר אחד מהם

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות בבורסה; מדד ת"א 35 עולה ב-1.2%

דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי ● טסלה פיספסה את התחזיות אך המניה זינקה במסחר המאוחר, תאיץ השקת דגמים מוזלים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות" ● היום ומחר המסחר יינעל ב-14:30

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הסנאט אישר את חבילת הסיוע לישראל, הנשיא ביידן בירך

פגיעה ישירה בלול במרגליות, חיזבאללה: "שיגרנו עשרות קטיושות" • אלפי בני אדם מחו יחד עם משפחות החטופים מחוץ לקריה בת"א • הרצוג והאריס שוחחו, סגנית הנשיא הדגישה את מחויבותה לגינוי גילויי אנטישמיות בארה"ב • הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון רצועת עזה • עדכונים שוטפים

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי