גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בכלל אפשר לבטל את פיזור הכנסת ומי יעמוד אז בראשות הממשלה? מורה נבוכים

היוזמה שמוביל יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לביטול הבחירות הנוספות מסעירה את המערכת הפוליטית ומעלה שורת שאלות ● "גלובס" עושה סדר: האם המהלך אפשרי מבחינה משפטית, כמה ח"כים צריכים לתמוך כדי שזה יקרה, מהי הסכנה הגדולה לדמוקרטיה ומה בכל מצב ירוויח רה"מ נתניהו

יולי אדלשטיין בכנסת / צילום: דוברות הכנסת נועם מוסקוביץ
יולי אדלשטיין בכנסת / צילום: דוברות הכנסת נועם מוסקוביץ

הידיעות שנפוצו בתחילת השבוע על האפשרות לביטול חוק פיזור הכנסת, הפכו לאירוע ממשי. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע שהוא עומד מאחורי המהלך, בשל דאגתו ל"תהליך הפרת אמונים כלפי אזרחי ישראל שמפסידים מיליארדים רק בגלל פסילות אישיות של ראשי מפלגות שונים".

כבר ב-29 במאי, יום ההצבעה על פיזור הכנסת ה-21, כל המידע היה מונח בפניו של יו"ר הכנסת, שהצביע יחד עם עוד 73 ח"כים בעד המהלך. הוא היה מודע לעלויות הגבוהות, למשמעויות של יום שבתון שלישי בתוך שנה, לשיתוק הארוך של משרדי הממשלה ולסטייה מכל נורמה חוקתית מקובלת.
על אף כל זאת, אדלשטיין התייצב לצד רה"מ בנימין נתניהו ואיפשר חקיקת בזק לפיזור הכנסת. הוא בחר שלא להפעיל את מלוא סל הסמכויות והכישורים שלו, ולהוכיח שהכנסת היא רשות נפרדת ועצמאית ששומרת על תקינות ההליך החוקתי.

אחרי שאדלשטיין סיפק את רצונותיו הפוליטיים והמשפטיים של נתניהו, הוא היה רוצה שנאמין שיוזמת ביטול הבחירות נולדה כי "עשרות ח"כים פנו אלי", לדבריו. נתניהו מצידו מציג את הדברים כ"יוזמתו של אדלשטיין" וכאילו הדבר לא נובע מהחלטה אישית שלו.

האם זה בכלל אפשרי ומה האינטרסים שמאחורי הקלעים? לפניכם מורה נבוכים ליוזמה לביטול הבחירות בספטמבר:

האם בכלל ניתן לבטל את חוק פיזור הכנסת 

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, טרם השיב באופן ישיר לשאלה זו. אולם כבר עתה ניתן לומר שמדובר במצב שאין לו עיגון חוקי. מאחר שאין בישראל חוק התואם למצב, הדרך היחידה בפני המחוקקים היא להמציא חוק חדש. החוק המומצא החדש, לכאורה, אמור להכיל את המשפט "חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019 - בטל".

אך כיוון שעוסקים פה בזירה החוקתית, הליך חקיקה שכזה בעייתי ונוגד את חוק-יסוד הכנסת. מרגע שהתפזרה הכנסת, סמכויות החקיקה שלה מוגבלים לנושאים שאינם שנויים במחלוקת. לפי הפרשנות של אחת מיוזמי הרעיון, עו"ד מיכל רוזנבוים, (לשעבר מועמדת לתפקיד מבקרת המדינה), ניתן לקדם חקיקה כזו באמצעות הוועדה המסדרת הזמנית ובאמצעות הכרעה של יו"ר הכנסת.

בשיחה עם "גלובס" הסביר אתמול (ג') אדלשטיין שאת החקיקה הזו ראוי לבצע ברוב של 80 ח"כים לפחות. המספר הזה אינו מעוגן באף דבר חקיקה והוא נשאב "כהשראה" מן הסעיף החריג והקיצוני של דחיית מערכת בחירות במקרה של "נסיבות מיוחדות".

בסעיף החריג הזה נעשה שימוש פעם אחת בתולדות המדינה, באוקטובר 1973, בעת מלחמת יום הכיפורים. אז המשק היה בשעת חירום אמיתית, רבים היו מגויסים והאווירה הציבורית הייתה קשה במיוחד. כתוצאה מכך, החליטו 80 ח"כים לדחות את מועד קיום הבחירות לכנסת השמינית מ-30 באוקטובר 1973 ועד 31 בדצמבר 1973. אחרי מלחמת יום הכיפורים, שונה חוק-יסוד הכנסת, כך שהכיל סעיף מיוחד שמאפשר לדחות מערכת בחירות בשל "נסיבות מיוחדות".

כעת מנסים להשתמש באותן "נסיבות מיוחדות" לצרכיו הפוליטיים של נתניהו, שנכשל בהרכבת הממשלה ועומד בפני שלושה כתבי אישום. זאת ועוד, לא מדובר כיום בדחיית בחירות, אלא באקט של ביטול חוק פיזור הכנסת, כלומר גלגול המצב לאחור.

למה יו"ר הכנסת רוצה תמיכה של 80 ח"כים

הסיבה לכך נעוצה ברצונו של אדלשטיין לייצר הסכמה רחבה למהלך, שתוביל כנראה גם להקמת ממשלה אחדות עם הליכוד ועם כחול לבן. כיום שתי המפלגות מונות 69 ח"כים (35 לכחול לבן ו-34 לליכוד), ובתוספת שתי סיעות נוספות, הדבר אפשרי לכאורה. זה מלמד על כך שאם הגיעו להסכמה על חקיקה שכזו, הרי שהגיעו להסכמה גם על הקמת ממשלת אחדות.

בנוסף, אדלשטיין אף מעוניין שמספר התומכים בחוק יהיה מעל ל-74, יותר ממספר הח"כים שתמכו בפיזור הכנסת. גם לדרישה זו אין עיגון חוקי. לפי ההיגיון החוקתי הרגיל, כדי לשנות חוק-יסוד (כלומר לשנות מהלך בחירות) - די ב-61 ח"כים.

גם אם יעבור החוק לביטול פיזור הכנסת, ברוב של 61 או 80 ח"כים, עדיין מדובר בחוק בעייתי ביותר, הנוגד את עקרונות השיטה החוקתית שקובעים כי אסור להעביר חוקים חוקתיים בתקופת מעבר. חוק שכזה עשוי להיפסל בבג"ץ, באורח כמעט חסר תקדים. מנגד, אם לחקיקה שכזו תהיה תמיכה של 80 ח"כים, הסבירות להתערבות בג"ץ נמוכה.

מי ירכיב את הממשלה אם יבוטלו הבחירות

לפי שיחות של "גלובס" עם יו"ר הכנסת ועם מי שהגתה את הרעיון, עו"ד מיכל רוזנבוים, השבת הכנסת ה-21 לכנה תחזיר לכאורה את המנדט להרכבת הממשלה לידי הנשיא. שיקול הדעת המלא יחזור לידיו, והוא יחליט על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה אחרי שהתייעץ עם כל סיעות. לפי התרחיש הזה, כפי שמקווים בליכוד, רוב הסיעות יתמכו שוב בנתניהו.

אבל כאן גם טמונה מסוכנות התהליך כולו. באמצעות חוק פיזור הכנסת שעבר ב-29 במאי, מצאו בליכוד דרך לעקוף את הליך החוק הטבעי, הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ אחר. כעת מחפשים בליכוד את המעקף הנוסף שיאפשר לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, למרות העובדה שנכשל בפעם הראשונה.

אילו אינטרסים פוליטיים משרתת היוזמה

בליכוד מנסים להציג את חברי הכנסת בני גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון וגבי אשכנזי כמי שאחראים על הבחירות הבזבזניות והיקרות. זאת למרות העובדה שכל חברי הסיעות של כחול לבן, העבודה ומרצ הצביעו נגד פיזור הכנסת. כך כתב למשל ח"כ מיקי זהר בחשבון הטוויטר שלו: "ניתן למנוע את הבחירות המיותרות הללו במידה ואנשי כחול לבן יצליחו להתגבר על השנאה המיותרת שלהם כלפיי רה"מ נתניהו..."

עוד מההיבט הפוליטי: אם בליכוד יצלחו את הבחירות בספטמבר הם יוכלו להציג בפני הציבור "הוכחות" לכך שאי שם בחודש יוני 2019 כבר ניהלו אנשי כחול לבן מו"מ עם נתניהו על ממשלת אחדות. אם יהיה ניתן להרכיב "קייס עובדתי" שכזה, יהיה אפשר להציג לציבור את ראשי כחול לבן כ"צבועים", כמי שבחודש יוני הסכימו לדון על תנאי רוטציה, והנה בחודש ספטמבר טוענים לכאורה שלא יישבו עם ראש הממשלה החשוד בשלושה כתבי אישום.

מה עם הפגיעה בערכים הדמוקרטיים

כל שינוי של חוקי-יסוד שנעשה באופן נמהר ומוכפף לצרכים הפוליטיים המיידים, הוא תקלה עבור דמוקרטיה עדינה כמו הדמוקרטיה הישראלית. על אחת כמה וכמה כאשר מנסים לשנות את חוקי היסוד של מדינת ישראל תוך כדי מערכת בחירות וכאשר העומד בראשות הממשלה לא קיבל את אמון הכנסת ולא הצליח להרכיב ממשלה.

ממשלות נתניהו בעשור האחרון שינו את חוקי היסוד כעניין של שגרה, אבל שינוי כזה הוא מהלך חמור במיוחד. הוא פוגע ביסודות השיטה הדמוקרטית. מהלך מן הסוג הזה פותח פתח עתידי לשינוי חוקי יסוד, שהם פרקי חוקת ישראל העתידית לכאורה, בשל כל תירוץ מזדמן. תארו לכם למשל שהכנסת תקבע שיש לערוך בחירות רק פעם ב-6-7 שנים או תחליט על ביטול מערכת בחירות כאשר נמצאים כמה ימים לפני ההצבעה. זהו תקדים מסוכן. הנושא הזה, של משחקי חוקה, עולה עד כדי התרגיל המסריח המפורסם, ואין לו מקום בדמוקרטיה מתוקנת. 

עוד כתבות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?