גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בכלל אפשר לבטל את פיזור הכנסת ומי יעמוד אז בראשות הממשלה? מורה נבוכים

היוזמה שמוביל יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לביטול הבחירות הנוספות מסעירה את המערכת הפוליטית ומעלה שורת שאלות ● "גלובס" עושה סדר: האם המהלך אפשרי מבחינה משפטית, כמה ח"כים צריכים לתמוך כדי שזה יקרה, מהי הסכנה הגדולה לדמוקרטיה ומה בכל מצב ירוויח רה"מ נתניהו

יולי אדלשטיין בכנסת / צילום: דוברות הכנסת נועם מוסקוביץ
יולי אדלשטיין בכנסת / צילום: דוברות הכנסת נועם מוסקוביץ

הידיעות שנפוצו בתחילת השבוע על האפשרות לביטול חוק פיזור הכנסת, הפכו לאירוע ממשי. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע שהוא עומד מאחורי המהלך, בשל דאגתו ל"תהליך הפרת אמונים כלפי אזרחי ישראל שמפסידים מיליארדים רק בגלל פסילות אישיות של ראשי מפלגות שונים".

כבר ב-29 במאי, יום ההצבעה על פיזור הכנסת ה-21, כל המידע היה מונח בפניו של יו"ר הכנסת, שהצביע יחד עם עוד 73 ח"כים בעד המהלך. הוא היה מודע לעלויות הגבוהות, למשמעויות של יום שבתון שלישי בתוך שנה, לשיתוק הארוך של משרדי הממשלה ולסטייה מכל נורמה חוקתית מקובלת.
על אף כל זאת, אדלשטיין התייצב לצד רה"מ בנימין נתניהו ואיפשר חקיקת בזק לפיזור הכנסת. הוא בחר שלא להפעיל את מלוא סל הסמכויות והכישורים שלו, ולהוכיח שהכנסת היא רשות נפרדת ועצמאית ששומרת על תקינות ההליך החוקתי.

אחרי שאדלשטיין סיפק את רצונותיו הפוליטיים והמשפטיים של נתניהו, הוא היה רוצה שנאמין שיוזמת ביטול הבחירות נולדה כי "עשרות ח"כים פנו אלי", לדבריו. נתניהו מצידו מציג את הדברים כ"יוזמתו של אדלשטיין" וכאילו הדבר לא נובע מהחלטה אישית שלו.

האם זה בכלל אפשרי ומה האינטרסים שמאחורי הקלעים? לפניכם מורה נבוכים ליוזמה לביטול הבחירות בספטמבר:

האם בכלל ניתן לבטל את חוק פיזור הכנסת 

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, טרם השיב באופן ישיר לשאלה זו. אולם כבר עתה ניתן לומר שמדובר במצב שאין לו עיגון חוקי. מאחר שאין בישראל חוק התואם למצב, הדרך היחידה בפני המחוקקים היא להמציא חוק חדש. החוק המומצא החדש, לכאורה, אמור להכיל את המשפט "חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019 - בטל".

אך כיוון שעוסקים פה בזירה החוקתית, הליך חקיקה שכזה בעייתי ונוגד את חוק-יסוד הכנסת. מרגע שהתפזרה הכנסת, סמכויות החקיקה שלה מוגבלים לנושאים שאינם שנויים במחלוקת. לפי הפרשנות של אחת מיוזמי הרעיון, עו"ד מיכל רוזנבוים, (לשעבר מועמדת לתפקיד מבקרת המדינה), ניתן לקדם חקיקה כזו באמצעות הוועדה המסדרת הזמנית ובאמצעות הכרעה של יו"ר הכנסת.

בשיחה עם "גלובס" הסביר אתמול (ג') אדלשטיין שאת החקיקה הזו ראוי לבצע ברוב של 80 ח"כים לפחות. המספר הזה אינו מעוגן באף דבר חקיקה והוא נשאב "כהשראה" מן הסעיף החריג והקיצוני של דחיית מערכת בחירות במקרה של "נסיבות מיוחדות".

בסעיף החריג הזה נעשה שימוש פעם אחת בתולדות המדינה, באוקטובר 1973, בעת מלחמת יום הכיפורים. אז המשק היה בשעת חירום אמיתית, רבים היו מגויסים והאווירה הציבורית הייתה קשה במיוחד. כתוצאה מכך, החליטו 80 ח"כים לדחות את מועד קיום הבחירות לכנסת השמינית מ-30 באוקטובר 1973 ועד 31 בדצמבר 1973. אחרי מלחמת יום הכיפורים, שונה חוק-יסוד הכנסת, כך שהכיל סעיף מיוחד שמאפשר לדחות מערכת בחירות בשל "נסיבות מיוחדות".

כעת מנסים להשתמש באותן "נסיבות מיוחדות" לצרכיו הפוליטיים של נתניהו, שנכשל בהרכבת הממשלה ועומד בפני שלושה כתבי אישום. זאת ועוד, לא מדובר כיום בדחיית בחירות, אלא באקט של ביטול חוק פיזור הכנסת, כלומר גלגול המצב לאחור.

למה יו"ר הכנסת רוצה תמיכה של 80 ח"כים

הסיבה לכך נעוצה ברצונו של אדלשטיין לייצר הסכמה רחבה למהלך, שתוביל כנראה גם להקמת ממשלה אחדות עם הליכוד ועם כחול לבן. כיום שתי המפלגות מונות 69 ח"כים (35 לכחול לבן ו-34 לליכוד), ובתוספת שתי סיעות נוספות, הדבר אפשרי לכאורה. זה מלמד על כך שאם הגיעו להסכמה על חקיקה שכזו, הרי שהגיעו להסכמה גם על הקמת ממשלת אחדות.

בנוסף, אדלשטיין אף מעוניין שמספר התומכים בחוק יהיה מעל ל-74, יותר ממספר הח"כים שתמכו בפיזור הכנסת. גם לדרישה זו אין עיגון חוקי. לפי ההיגיון החוקתי הרגיל, כדי לשנות חוק-יסוד (כלומר לשנות מהלך בחירות) - די ב-61 ח"כים.

גם אם יעבור החוק לביטול פיזור הכנסת, ברוב של 61 או 80 ח"כים, עדיין מדובר בחוק בעייתי ביותר, הנוגד את עקרונות השיטה החוקתית שקובעים כי אסור להעביר חוקים חוקתיים בתקופת מעבר. חוק שכזה עשוי להיפסל בבג"ץ, באורח כמעט חסר תקדים. מנגד, אם לחקיקה שכזו תהיה תמיכה של 80 ח"כים, הסבירות להתערבות בג"ץ נמוכה.

מי ירכיב את הממשלה אם יבוטלו הבחירות

לפי שיחות של "גלובס" עם יו"ר הכנסת ועם מי שהגתה את הרעיון, עו"ד מיכל רוזנבוים, השבת הכנסת ה-21 לכנה תחזיר לכאורה את המנדט להרכבת הממשלה לידי הנשיא. שיקול הדעת המלא יחזור לידיו, והוא יחליט על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה אחרי שהתייעץ עם כל סיעות. לפי התרחיש הזה, כפי שמקווים בליכוד, רוב הסיעות יתמכו שוב בנתניהו.

אבל כאן גם טמונה מסוכנות התהליך כולו. באמצעות חוק פיזור הכנסת שעבר ב-29 במאי, מצאו בליכוד דרך לעקוף את הליך החוק הטבעי, הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ אחר. כעת מחפשים בליכוד את המעקף הנוסף שיאפשר לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, למרות העובדה שנכשל בפעם הראשונה.

אילו אינטרסים פוליטיים משרתת היוזמה

בליכוד מנסים להציג את חברי הכנסת בני גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון וגבי אשכנזי כמי שאחראים על הבחירות הבזבזניות והיקרות. זאת למרות העובדה שכל חברי הסיעות של כחול לבן, העבודה ומרצ הצביעו נגד פיזור הכנסת. כך כתב למשל ח"כ מיקי זהר בחשבון הטוויטר שלו: "ניתן למנוע את הבחירות המיותרות הללו במידה ואנשי כחול לבן יצליחו להתגבר על השנאה המיותרת שלהם כלפיי רה"מ נתניהו..."

עוד מההיבט הפוליטי: אם בליכוד יצלחו את הבחירות בספטמבר הם יוכלו להציג בפני הציבור "הוכחות" לכך שאי שם בחודש יוני 2019 כבר ניהלו אנשי כחול לבן מו"מ עם נתניהו על ממשלת אחדות. אם יהיה ניתן להרכיב "קייס עובדתי" שכזה, יהיה אפשר להציג לציבור את ראשי כחול לבן כ"צבועים", כמי שבחודש יוני הסכימו לדון על תנאי רוטציה, והנה בחודש ספטמבר טוענים לכאורה שלא יישבו עם ראש הממשלה החשוד בשלושה כתבי אישום.

מה עם הפגיעה בערכים הדמוקרטיים

כל שינוי של חוקי-יסוד שנעשה באופן נמהר ומוכפף לצרכים הפוליטיים המיידים, הוא תקלה עבור דמוקרטיה עדינה כמו הדמוקרטיה הישראלית. על אחת כמה וכמה כאשר מנסים לשנות את חוקי היסוד של מדינת ישראל תוך כדי מערכת בחירות וכאשר העומד בראשות הממשלה לא קיבל את אמון הכנסת ולא הצליח להרכיב ממשלה.

ממשלות נתניהו בעשור האחרון שינו את חוקי היסוד כעניין של שגרה, אבל שינוי כזה הוא מהלך חמור במיוחד. הוא פוגע ביסודות השיטה הדמוקרטית. מהלך מן הסוג הזה פותח פתח עתידי לשינוי חוקי יסוד, שהם פרקי חוקת ישראל העתידית לכאורה, בשל כל תירוץ מזדמן. תארו לכם למשל שהכנסת תקבע שיש לערוך בחירות רק פעם ב-6-7 שנים או תחליט על ביטול מערכת בחירות כאשר נמצאים כמה ימים לפני ההצבעה. זהו תקדים מסוכן. הנושא הזה, של משחקי חוקה, עולה עד כדי התרגיל המסריח המפורסם, ואין לו מקום בדמוקרטיה מתוקנת. 

עוד כתבות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה