גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסתה של באליגם: האיום מכניסת אמזון, הניהול החובבני ומודל האשראי הבעייתי

"קיבלנו במייל כרטיסי טיסה, אבל הסוכנת הודיעה שאין להם תוקף" ● "גם כשבחברה הבינו שאין מנוס מכינוס הנכסים, המשיכו למכור חבילות בידיעה שקונים שישלמו לא יקבלו את המוצרים" ● האם קריסתה של פלטפורמת המסחר הפופולרית נבעה מכשלים ספציפיים של החברה - או שהיא מבשרת את נפילתם של אתרי מסחר ישראליים נוספים?

בשבוע שעבר קרסה פלטפורמת המסחר האלקטרוני באליגם, לאחר שנקלעה לחובות של 23 מיליון שקל לספקים וללקוחות. האתר, הפועל זה 9 שנים ומעסיק 30 עובדים, החל את דרכו כאתר קופונים וצמח להיות אחד האתרים הבולטים בתחומו.

בבקשה שהגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ב-16 ביוני חברת קוגיטו קפיטל נגד סיטי לייף, מפעילת אתר באליגם, נכתב כי "בנסיבות שנוצרו ובלית-ברירה... תמונת המצב היא כי החברה מצויה בחדלות פירעון מובהקת הן תזרימית והן מאזנית, ואין ביכולתה להמשיך ולקיים את פעילותה ולעמוד בהתחייבויותיה כלפי נושיה". החוב של באליגם לקוגיטו, בסך 10 מיליון שקל, נצבר במסגרת מימון שהעניקה קוגיטו לבאליגם. בשבועות האחרונים ניהלה קוגיטו מגעים להשקעה בבאליגם, לרבות עם משקיעים נוספים - אך הם לא הבשילו לעסקה.

נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, מינה את עו"ד אהוד גינדס ואת רו"ח שלמה פיליבה לכונסי הנכסים של באליגם, וב-30 הימים הקרובים הם יפעילו את החברה וינהלו משא-ומתן מול ספקים במטרה למכור את החברה כעסק חי לאחד המתחרים או לאחד מסיטונאי התיירות.

היום האתר חזר לפעילות עם מוצרים חדשים, אחרי 10 ימים שבהם הוא נראה פעיל אך חסם ביצוע עסקאות. האם הכונסים יצליחו להציל את החברה? ימים יגידו. 

באליגם צברה חובות לספקים עד שקרסה

הטעויות של באליגם: התנהלה כמו סטארט-אפ

באליגם היא פלטפורמת מסחר אלקטרוני (אי-קומרס) המתווכת בין צרכנים ובין ספקים מתחומים שונים. בדומה לפלטפורמות מסחר אחרות, ספקים מפרסמים על גבי הפלטפורמה מוצרים דוגמת חבילות נופש - הצרכנים רוכשים את המוצרים דרך האתר ומשלמים לו ישירות, והאתר משלם לספקים בהתאם לתנאים המסחריים שסוכמו. מתשלום זה גוזר האתר עמלה.

בעלי המניות של החברה הם ליאור הנדלר וטל לב, המחזיקים במניות הרוב. במניות המיעוט מחזיקים קיידן קפיטל בע"מ, או.אל.גרופ, גדעון מיצ'וניק וזיו יאנוס.

כונס הנכסים, עו"ד גינדס, ציין בדיון בבית המשפט כי בעלי החברה פעלו כחברת סטארט-אפ. לדבריו, בשונה מאתרים כמו טרמינל איקס מבית פוקס, עזריאלי.קום (לשעבר Buy2) או groo (לשעבר גרופון), שבבעלות קרן סקיי - לבאליגם לא היה "גב" כלכלי.

גורמים בענף אומרים כי לבעלים היה ותק בתחום והבנה בתחום האי-קומרס. "הם נפלו בגלל התנהלות כלכלית לקויה. לא היו להם משאבים להשקיע בשיווק על רקע התחרות וכניסת אמזון".

"הגב הכלכלי הזה, שחסר לבאליגם, מאפשר גם לאתרים פחות רווחיים שפועלים בישראל להמשיך לתפקד", אומר מנכ"ל groo תומי שנפלד. "ראינו כבר כמה אתרים שנסגרו, וברור שקונסולידציה בענף הזה היא בלתי נמנעת. כדי להצליח באי-קומרס צריך יותר מארבעה חבר'ה שמקימים אתר ושולחים דיוור ישיר לכמה עשרות אלפי לקוחות. דרושה השקעה מסיבית בטכנולוגיה, בדאטה ובשיווק שיעזור לגדול. בשלב הבא צריך לעשות מהלך נוסף, והוא למצב את עצמך.

"יש גם אתרים גדולים שכשלו בזה: שופרסל הענקית, שמוכרת ב-2 מיליארד שקל באונליין, הקימה את אתר אמריקן אאוטלט וניסתה לעשות משהו שעושה אמזון ולשמש כמרקט פלייס אמריקאי - זו אסטרטגיה מסוכנת. היא הקימה אתר שלא ברור מה הייתה הייחודיות שלו, והוא כשל. נושא אחר שאתרים לא מפנימים את חשיבותו הוא עניין השירות ללקוחות, זה קריטי בתחרות באי-קומרס. 25% מהעובדים שלנו הם בשירות לקוחות, וזה משאב יקר".

מדוח התנהלותה של באליגם, שהציג לבית המשפט רו"ח פיליבה, עולה כי החברה מפסידה כ-2 מיליון שקל בשנה כחוב מתגלגל. לדברי עו"ד גינדס, "כלל העסקאות של באליגם הגיעו בממוצע למחזור של כ-50 מיליון שקל לשנה. אם היא מקבלת אשראי של שוטף + 60, בכל רגע נתון היא עדיין חייבת לספקים כ-8-7 מיליון שקל, בנוסף להחזר עבור החובות השוטפים. זאת בנוסף לחוב שאיתו הם התחילו את העסק בתקופה הראשונית, והמשיכו לגלגל".

לדברי עו"ד אמיר ברטוב, שותף בכיר במשרד ישראל שמעונוב, המייצג את באליגם, "התחרות העזה בתחום המסחר האלקטרוני וכניסתם של שחקנים בינלאומיים לישראל כמו אמזון ושחקנים גדולים מקומיים כגון עזריאלי ושופרסל ואחרים, פגעו באופן קשה בבאליגם. בחודשים האחרונים עשתה החברה כל מאמץ אפשרי לבצע עסקה למיזוג פעילותה עם גורם אחר, ולמרבה הצער, הדבר לא הסתייע. החברה ומנהליה ימשיכו לעשות ככל יכולתם לסייע ללקוחות ולספקים בכל דרך".

הלקוחות: האם אפשר להציל את השוברים?

בשלב זה קיימים סימני שאלה רבים באשר לגורל השוברים של באליגם שנמצאים בידי הצרכנים ועדיין לא מומשו. השווי הכולל של השוברים האלה עומד על כ-3.4 מיליון שקל, חלקם הגדול בתחום התיירות. הספקים טוענים כי לא יוכלו לספק מוצרים בחינם, משום שלא קיבלו את הכסף עבורם מבאליגם. במועצה לצרכנות ממליצים למי שפרס עסקאות בתשלומים לפנות לחברות האשראי לביטול תשלומים עתידיים. סגנית היועץ המשפטי במועצה, עו"ד יעל כהן-שאואט, שיגרה מכתב לחברות האשראי, ובו היא דרשה להפסיק לאלתר להעביר כספים לבאליגם או לקופת הכינוס.

בעקבות קריסת האתר קמה בשבוע שעבר קבוצת פייסבוק בשם "נפגעי באליגם". "מכל מה שאני קוראת ושומעת, אני מבינה שכספנו לא יוחזר, חופשות לא יהיו, ומשפטית אנחנו שווים כקליפת השום. 20 אלף שקל שילמתי", כתבה לקוחה של החברה בקבוצה.

לבני הזוג ב' כבר היו כרטיסי טיסה ביד, כשהבינו שלא יוכלו להשתמש בהם. הם רכשו ב-28 במאי זוג כרטיסים לחבילת נופש באוסטריה, לטיסה שיועדה ל-24 ביוני. הם שילמו 8,500 שקל ב-3 תשלומים וקיבלו שובר למימוש אצל סוכן תיירות. בתם של בני הזוג סיפרה ל"גלובס" כי "על השובר היה רשום שעלינו לצלצל תוך 24 שעות לחברת הנסיעות, וכך עשינו. בשום תקנון ובשום מקום על גבי השובר לא רשום שהוא לא יכובד אם הכסף לא יעבור מבאליגם לסוכנות הנסיעות.

"אחרי שצלצלתי לסוכן, גם קיבלתי PNR - אישור רישום על הטיסה. ב-16 ביוני בצהריים קיבלנו במייל כרטיסי טיסה. כמה שעות לאחר מכן פורסם על קריסת באליגם, וסוכנת הנסיעות הודיעה שהיות שהם לא קיבלו כסף מבאליגם, לשובר אין תוקף. באותה שיחה היא הציעה לנו לשלם מחדש על החבילה. החלטנו שלא".

בשלב הבא פנו בני הזוג ב' לחברת האשראי להקפאת התשלומים העתידיים, בטענה לכשל תמורה. "סוכנת הנסיעות הסבירה ש'אם היינו קונים ישירות מהם - זה לא היה קורה'. מה שלא מובן לי זה אם הוציאו לנו כרטיס טיסה כבר - למה אנחנו צריכים ליפול בין הכיסאות בגלל הסכמי אשראי לא הגיוניים בין באליגם ובין סוכני הנסיעות? מניין לי לדעת שהסוכנות באמת לא קיבלה כסף? ועוד אני תוהה איך הם לא ידעו שלבאליגם קיים כזה חוב? הציפייה שלנו הייתה שבמקרה כזה יכבדו את ההזמנה ויגלגלו את החוב לבאליגם. אני יכולה להגיד לך שאני כצרכנית לא אסמוך יותר על האתרים האלה, ואני בטוחה שאני לא היחידה".

חלק מכספם של בני הזוג ב' כבר אבוד, אבל מה קורה עם העסקאות הפתוחות, אלה שעדיין לא מומשו? כרגע המצב לא ברור, ותסכול הצרכנים גדל לנוכח אי-הוודאות והתחושה שאיבדו את כספם, שבחלק מהמקרים מגיע לעשרות אלפי שקלים, ככל שמדובר בחופשות.

הפתרון שעו"ד גינדס הציע בבית המשפט הוא שהספקים יספגו חלק מהחוב. "אם הלקוח לא ביטל את הטיסה, הספק מבקש ממני 50% וסופג חלק. הלקוח נוסע, וכתוצאה מכך שנינו סופגים פחות פגיעה במוניטין, וכל אחד קונה את הסיכון מול הלקוח. כשאנחנו מדברים על 3.4 מיליון שקל בשוברים שלא מומשו, זה בערך 600-500 כרטיסי טיסה, 400 משפחות".

עו"ד ליזה חדש, המייצגת את חברת קשרי תעופה, טענה בבית המשפט כי "במתווה הזה אין טיפה של הגינות".

הספקים: הימרו על מתן אשראי של 60 יום

גם לספקים של באליגם יש טענות רבות כלפי החברה. בדיון האחרון בבית המשפט התברר כי 25% מתוך החוב שצברה באליגם, כ-6.5 מיליון שקל, הוא חוב צבור לספקי תיירות, הכוללים כ-10 ספקים גדולים, ביניהם קשרי תעופה והשטיח המעופף. חברת קשרי תעופה אף דיווחה לבורסה על חוב הנאמד במיליון שקל. בדיון ציינה עו"ד חדש, המייצגת כאמור את חברת קשרי תעופה, כי לבאליגם יש חוב נוסף לחברה בהיקף 1.5 מיליון שקל על עסקאות עתידיות. סך החוב לספקים עומד על 11 מיליון שקל.

בנוסף, עו"ד חדש טענה בדיון כי באליגם נהנתה מאשראי ספקים, "שהוא רחוק משמעותית מיום קבלת התשלום בגין המוצר שהם מכרו. הם קיבלו את הכסף מהלקוח או בתשלומים, ולספק הם שילמו חודשים ארוכים רק אחרי שניתן השירות". בנוסף היא טענה כי לקשרי תעופה הוצג מצג לפיו באליגם פועלת ברווחיות ולא בגירעון מתמשך מיום הקמתה לפני 9 שנים.

אשראי הספקים שעו"ד חדש מתארת משקף את התנאים של באליגם מול החברות השונות עמן עבדה. התנאים האלה קשוחים למדי עבור הספקים: לא רק שהתמורה שמקבל בית העסק (לשם הדוגמה ספק תיירות) נעשית רק בחלוף חודשיים מהעסקה, אלא שהתמורה (חופשה) כבר סופקה לצרכן. במקרה כזה סיטונאי התיירות מקבל על עצמו סיכון שעם קריסת האתר מתברר כסיכון גבוה מדי, והוא בא לידי ביטוי במצב כיום שבו אוחזים מאות צרכנים בשוברים לחופשה שהספקים לא מוכנים לממש אחרי שהחוליה המתווכת בין שניהם, באליגם, קרסה.

וכאן סלע המחלוקת: מבחינת באליגם, הספק - סיטונאי התיירות - קיבל על עצמו סיכון, ולכן עליו לאפשר לצרכנים לממש את השוברים שרכשו. מבחינת הספק, כל עוד הוא לא קיבל תשלום על החופשה - הוא רואה בכך הענקת חופשה בחינם לצרכן. והצרכן? נופל בין הכיסאות, שילם על חופשה ואיבד את כספו.

אחד מספקי התיירות טען בפני "גלובס" כי גם כשבבאליגם הבינו שאין מנוס מכינוס הנכסים אחרי התראות שהחברה קיבלה, הם המשיכו למכור חבילות בידיעה שקונים שישלמו - לא יקבלו את המוצרים. עו"ד אמיר ברטוב, שותף בכיר במשרד ישראל שמעונוב, המייצג את באליגם, שלל את הטענה: "ברגע שהיה ברור שיש סיכוי גבוה להליכי כינוס, האתר של החברה הפסיק לפעול".

המתחרים: האם זהו סופם של אתרי הקופונים?

האם רק ההתנהלות של באליגם הביאה לקריסתה? כנראה שלא - גם תנאי השוק השתנו. "אם הישראלים בעבר היו מחפשים בעיקר אחר הנחה דרך קופונים, היום הם מחפשים תמורה טובה יותר בעד המחיר שהם מוכנים לשלם, אומר אלעד גולדנברג, יועץ אסטרטגי, לשעבר בכיר ב-eBay.

את הקופונים הוא מגדיר כ"נחלת העבר שאנחנו שומרים לה חסד נעורים. הפלטפורמות הללו הכניסו את הישראלים לעולמות האי-קומרס. הענף פעל על העצב האימפולסיבי של הצרכנים ש'לא לפספס' הזדמנות בעסקאות מוטות מחיר. אבל זה השתנה. ב-6-7 שנים האחרונות יש ירידה משמעותית בצריכת קופונים".

את הירידה הוא מייחס לאכזבות של צרכנים מסייגים באותיות הקטנות, מקושי לממש שוברים, אבל בעיקר להתבגרות צרכנית. "אנשים קונים חודשים מראש באונליין תחפושות או ילקוט; עולמות הקנייה האימפולסיבית נחלשו, והאתרים מחו"ל התחזקו - לא מפריע לקונים לשלם במט"ח ולחכות למשלוח בשביל דיל טוב".

"אין כזה דבר שוק קופונים", אומר גם תומי שנפלד, מנכ"ל groo, "כולנו מתנהלים בשוק האי-קומרס. מי שרוצה להצליח, צריך מיצוב ברור ויתרון תחרותי. אנחנו מתמחים בעולמות של Value for Money, ונכון, במסגרת הזו אני מוכר גם קופונים למסעדות - אבל גם ספה, טלוויזיה וחופשות בחו"ל".

ובכל זאת לפני כשנה יצאתם במיתוג חדש שמנתק אתכם מעולמות הקופונים, גם בשם: מגרופון ל"groo".

"נכון זה גם ניתוק מהקונוטציה לקופון וגם מ'גרופ' - קנייה קבוצתית, מה שהיה נפוץ בעולמות הקופונים וכמעט נעלם מהנוף. יש לנו טראפיק של יותר מ-5 מיליון ביקורים בחודש, אנשים נכנסים לקנות כרטיס לאטרקציית בילוי ב-10 שקלים ויוצאים עם טלוויזיה. התחום הכי חזק שלנו הוא תיירות".

גרופון קמה ב-2010. 7 שנים לאחר מכן נקנו מניות הרוב מגרופון העולמית על-ידי קרן סקיי. "ב־2018 הגענו למחזור של חצי מיליארד שקל, וגדלנו ב-20%. במחצית הראשונה של 2019 אנחנו מזהים שתהיה אפילו שנה טובה יותר. המספרים מראים שהאי־קומרס כולו נמצא בצמיחה", אומר שנפלד.

צמיחה שמי שנהנה ממנה הם בעיקר אתרים מחו"ל?

"הנתח של האתרים מחו"ל גדול יותר, אבל זה יכול להשתנות עם קונסולידציה משמעותית, עם אתר מאוחד שיוכל אולי להתקרב לממדים של שופרסל. בינתיים זה לא קורה, אבל זה יקרה".

לדברי היועץ האסטרטגי אלעד גולדנברג, "כבר היום יש פחות שחקנים בענף. 65% מהקניות של ישראלים נעשות באתרים מחו"ל. קשה לאתרים הישראליים להתמודד עם התחרות במחירים, וכדי להשאיר את הלקוחות בארץ, הם יצטרכו לתת ערכים אחרים כמו שירות לקוחות וזמני משלוח. כשאמזון תיכנס לישראל, היא תיישר את כל השוק אליה.

"לאתרים הלוקאליים יש יתרונות על אמזון במכירה של אטרקציות כמו קטיף דובדבנים בגולן. אבל כאן האתרים הישראליים מתמודדים בתחרות בזירת ההטבות מול מועדוני הצרכנות וחברות האשראי, וזה ילך ויגבר. באליגם הוא אגרגטור (אוסף מידע), כמו eBay או אמזון, והצרכנים מצפים שמאחורי הקנייה שהם עושים יהיה בית שהם יוכלו לפנות אליו. זו הבנה שחסרה כאן, ולעסקים הישראליים יש עוד דרך ארוכה. אמזון תיכנס בשלב שבו הישראלים כבר מכירים את רמת השירות שהיא יודעת לתת, וזה שירות שעולה הרבה מאוד כסף. מי שלא יישר קו מול אמזון, לא ישרוד".

"הכניסה של אמזון מובילה לערנות ולמוכנות מצדנו", אומר שנפלד. "קופונים למסעדות או חופשות אי-אפשר לקנות באמזון. גם גרופון העולמית עובדת טוב. אם אמזון זו חנות כלבו, אז גרופון זה אאוטלט. יש הרבה שחקני מקומיים שמצליחים במדינות שאמזון פועלת בהן, בפולין המקומיים אפילו חזקים יותר מאמזון".

האם אתם מרגישים ירידה ברכישות או ספקים שחוששים?

"לא קיבלנו תלונות או בקשות לביטול עסקאות. אנחנו מעבירים לספקים כסף 7 ימים אחרי מימוש העסקה. בדרך הזו אני שומר על הכסף של הלקוח, וזה מבטיח שהספק יתאמץ לתת שירות טוב. בתיירות אני מעביר את הכסף 24 שעות אחרי הכרטוס, מה שאומר שמה שקרה אצל באליגם - שהם חברים, ואני מעריך אותם - לא יכול לקרות אצלנו".  

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות