גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הביוש מדבק: המלחמה בשיימינג נגד עובדים צריכה להתחיל להדאיג גם את הבוסים שלהם

מנותני שירות במשרדי ממשלה ועד רופאים בבית החולים - הקלות שבה ניתן להכפיש עובד ברשתות החברתיות יוצרת מציאות שצריכה להטריד ארגונים ● איך מעסיקים צריכים להתמודד עם שיימינג, ואיזו הגנה הם יכולים לספק לעובד תחת מתקפה?

שיימינג אינטרנטי, יכול לקרות לכל אחד / אילוסטרציה: Shutterstock
שיימינג אינטרנטי, יכול לקרות לכל אחד / אילוסטרציה: Shutterstock

ב-23 במאי 2015, שם קץ לחייו אריאל רוניס, מנהל לשכת האוכלוסין בתל אביב, והרשתות החברתיות געשו. זה קרה ימים ספורים בלבד אחרי שאותן רשתות סערו בגלל פוסט של אישה המאשימה את רוניס בכך שנהג כלפיה בגזענות כאשר הגיעה ללשכה. רוניס פרסם בעצמו פוסט המציג גרסה שונה של האירועים והכחיש את הטענות, אך הוא לא יכול היה לשאת את מחול השדים סביבו ובחר לסיים את משפט השדה שנקלע אליו באופן טרגי.

בעקבות המקרה הזה, החליט אסף שמואלי, מומחה לשיימינג (בעברית - ביוש) ומשברי רשת, ובעל הבלוג "המשבריסט", לציין את יום השנה למותו של רוניס כיום המודעות לשיימינג. ביום השנה האחרון, שחל לפני כחודש, הוא כינס פאנל מומחים לדון בין השאר באחריות של ארגונים לעובדיהם שנחשפים לשיימינג.

"שני מקרים בעברי כיועץ תקשורת הדליקו אצלי נורה אדומה", אומר שמואלי. "המקרה הראשון היה של שיימינג רשת שיצא נגד נהג אגד - חברה שעבדתי איתה. תמונתו פורסמה ברשת והוא הואשם בכך שקילל נוסעת. שנה וחצי אחר כך רוניס התאבד. בעקבות המקרים האלה בחרתי להתמקד בתחום.

"אני לא שופט את ההתנהלות של החברות אז. ההתנהלות של המעסיקים התאימה לתקופה, אך מאז חלפו כמה שנים והמצב רק החמיר. מה שצריך היום זה שאותו מעסיק שמציב בחזית שוטר, פקיד, נהג או איש שירות, יעניק הגנה לעובד ולעובדת שנותרו חשופים".

האם מעסיק יכול למנוע שיימינג?
"פירושה של מניעה הוא מדינה דיקטטורית, אז זה אפילו מסוכן. אבל צריך להבין שאפשר לטפל אחרי, וכאן על המעסיק לקבל אחריות. היום יש יותר מודעות וניסיון, ומשום כך ארגונים ומעסיקים צריכים להתאים את עצמם לעידן הרשת והשיימינג ולתת לעובדים כלים להתמודד, להתייחס לכל אירוע כמשבר רשת וכאילו הוא פוגע ישירות בארגון. אותם מעסיקים שמציבים אנשים בסיטואציות מורכבות, במגזר הפרטי כמו בציבורי, צריכים להגן עליהם בעת הצורך".

נניח שהיה אירוע שיימינג לעובד. מה המעסיק צריך לעשות עכשיו?
"הרעיון של הגנה הוא הפרדה, עטיפה וריכוך המכה. אדם פשוט לא מסוגל להתמודד עם החשיפה הפתאומית הזאת ולא עם עוצמת הזעם הציבורי. על המעסיק להיכנס כחוצץ בינו לבין הציבור, לקבל על עצמו אחריות, למשוך את האש אליו, להבהיר שגם אם הייתה כאן טעות היא תטופל אבל בהליך מסודר, לא בכיכר העיר באמצעות לינץ' של המון זועם. הגנה היא מאמץ לצמצם את החשיפה של העובד, להתייחס לאירוע כאל משבר רשת או משבר תקשורתי, ללוות את העובד, לדבר איתו, לוודא שהוא בסדר וכדומה. כשעובד חש את ההגנה הזאת, המוטיבציה שלו עולה ונוצר תהליך הפוך. יתר העובדים מסתכלים על המעסיק אחרת, בהערכה ובמחויבות".

"חייבים ליצור סביבת עבודה מוגנת"

הניסיון מלמד שקורבנות השיימינג הם מגוונים - מנער שמוכר בגלידריה ועד רופאה כירורגית בכירה. רק לאחרונה, עסקה תוכנית "המקור" (רשת 13) בשאלת המעצר של לורי שם טוב, שנעצרה והואשמה בכך שפרסמה ברשתות החברתיות תכנים בוטים על עובדי ציבור וגורמי רווחה, בעיקר העובדת הסוציאלית שטיפלה בה והמליצה להפרידה מילדיה. שם טוב יצאה למלחמת חורמה אישית, וזירת הקרב שלה הייתה הרשת החברתית.

ענבל חרמוני, יו"רית איגוד העובדים הסוציאליים, טוענת שפוטנציאל השיימינג בתחם העיסוק שלה הוא גבוה במיוחד, והיא אף חוותה זאת על בשרה. "העובדות הסוציאליות חשופות לנושאים מאוד רגישים, במיוחד חוק נוער שעשוי להוביל להוצאת הילד מהבית, ומקרים של הורים במשמורת כשאין הסכמות להסדרי ראייה", היא אומרת. "במקרים אלה נכנסת לתמונה עובדת סוציאלית שבית המשפט הטיל עליה להציע את הפתרון הטוב ביותר, ולפחות 50% מהצדדים לא יאהבו את ההחלטה שהיא תקבל. אנשים שחושבים שנעשה להם עוול יכולים להכפיש את העובדת הסוציאלית, שאינה יכולה מבחינה אתית וחוקית לספר את הצד שלה ולהתגונן.

"לפני כמה שנים עשיתי על עצמי חיפוש בגוגל וחשכו עיניי מהתוצאות. בואי נגיד שזו לא הייתה תלונה בנוסח 'ענבל חרמוני טיפלה לא טוב במקרה שלי'. כאמור, אני מנועה מלחשוף פרטים, אבל גיליתי שחיברו אותי למקרה שאפילו גיאוגרפית לא הייתי קשורה אליו".

מה תעשה עובדת סוציאלית שנפלה קורבן לשיימינג?
"יש ועדת הגנה לעובדים. התהליך הוא שפונים ליחידת הסייבר של המשטרה והם אמורים לטפל בזה. לצערי, הטיפול לא אופטימלי והתבטאויות פוגעניות אינן מוסרות מהרשת במשך שנים. אין טיפול מונע, והקלות שבה זה קורה גם יוצרת אווירה ציבורית שבסופו של דבר יוצאת מהרשת".

"חוקי העבודה בישראל ארכאיים"

החוק הישראלי, מבהירה עו"ד שירה להט, שותפה וראש תחום דיני עבודה במשרד יגאל ארנון, אינו מתייחס לעובד מושא שיימינג. "כרגע החוק כלל לא מתייחס למצב שבו צד שלישי פוגע בעובד בעניין שקשור למקום עבודתו. אם זו הוצאת דיבה ולשון הרע, יש לזה פתרון אך ורק במישור הזה, אבל לא במישור של יחסי עבודה. שיימינג הוא בעצם תת-תחום של בריונות, וזה לא מוסדר בחוק.

"יש מדינות כמו אוסטרליה, למשל, שבהן החוק קובע שעל המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה, ופירשו זאת כך שהמעסיק גם חייב להגן על העובד מפני בריונות ושיימינג שקשורים למקום העבודה שלו. אבל בארץ אין קונספט כזה. הדבר הכי קרוב שאולי יש זה החוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, שמתייחס גם לפגיעה על ידי צד שלישי, ואולי באמת אפשר יהיה להחיל אותו גם על שיימינג. אף שגם בזה היכולת לשלוט היא מאוד מוגבלת והטיפול הוא בדרך כלל בדיעבד. בכל מקרה, היום אין שום הסדר חקיקה או משהו שאומר שהמעסיק חייב לגבות את העובד".

האם זה ישתנה לדעתך?
"חוקי העבודה בישראל הם כל כך ארכאיים. עוד לא מסדירים שעות עבודה גמישות ושבוע עבודה מקוצר, ואת כבר רוצה שיסדירו מקרי שיימינג? אין הצעת חוק או אופק להצעה כזאת, שעוסקת בחובתו של המעסיק להגן על העובד מפני שיימינג של צדדים שלישיים.

"צריך לזכור שיש למעסיק שליטה מוגבלת על מה שקורה מחוץ למסגרת העבודה על ידי צדדים שלישיים. לכן, האחריות המשפטית מוגבלת. אני כן סבורה שהחובה המשפטית של המעסיק היא לגבות את העובד כלפי חוץ, בהנחה שהעובד פעל באופן תקין, ולא לרוץ לפטר עובד שנעשה לו שיימינג במסגרת עבודתו, רק כדי 'להציל' את שמו הטוב של המעסיק וכדי שהוא ייראה כאילו הוא פתר את הבעיה. מגיע לעובד שהמעסיק יברר אתו את העובדות, ובאופן פרטי".

עו"ד יורם ליכטנשטיין, המתמחה בדיני אינטרנט ורשתות חברתיות, מדגיש את החשיבות של קביעת מדיניות שימוש במדיה חברתית בארגונים. "יש מקרים של עובדים שכותבים את דעתם בפייסבוק, אך היא מנוגדת לערכי המעסיק, וזה יוצר אנטגוניזם לחברה. הפעילות אונליין היא סיכון לכולם, ולכן יש חשיבות להיערך מראש. בדיעבד יכולים להגיש תביעת לשון הרע, אבל מעסיקים חכמים יהיו אלה שידריכו את העובדים איך להימנע מכך מלכתחילה. יש לקבוע מדיניות שימוש במדיה חברתית, נהלים, ולקיים סדנאות בנושא".

האם מעסיק יכול לבקש מעובד לצמצם פעילות ברשתות החברתיות כדרך מונעת?
להט: "אי-אפשר לאסור על עובדים להביע דעות פוליטיות או חברתיות. המעסיק כן יכול לבקש מהעובד שלא להזדהות כעובד של המעסיק ברשתות החברתיות, כדי שלא יוכלו לקשר את העובד ו/או את דעותיו אל המעסיק. זה משהו שאפשר להסדיר בנוהל רשתות חברתיות. בנוהל אפשר גם להסדיר אם מותר להעלות תמונות של עובדים כשהם לבושים במדי המעסיק, או תמונות מאירועים חברתיים שהוא מארגן, למשל, קבלת הסכמת העובדים לפני פרסום תמונות ממסיבת בריכה שבה הם מצולמים בבגדי ים".

מעיין סוויפט, סמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת תפן, המתמחה בייעוץ וניהול אסטרטגי, מעידה שבעקבות הפאנל האחרון שכינס שמואלי היא ערכה "בדק בית" בחברה. אמנם עד היום היא לא נתקלה במקרה של שיימינג לעובד בחברה, אבל כדי להקדים תרופה למכה היא הובילה פעילות מונעת הכוללת הדרכות לעבודה מול לקוחות, הנחלת כללי עשה ואל תעשה ועוד. "אני חושבת שכל חברה צריכה לגבש אסטרטגיה לניהול סיכונים ברשת", היא אומרת.

"יותר מ-80 אלף אזכורים של שיימינג"

צביקה ונדר, מנכ"ל חברת מכ"ם לניטור רשתי, אומר ש"השיח על שיימינג עלה דרמטית. אנחנו רואים את זה בשימוש במילה 'שיימינג' ובמונחים נוספים. רק בחודשים האחרונים היו יותר מ-80 אלף אזכורים כאלה". הוא מציע למעסיקים לקבל התרעות כאשר מתפתחת שיחה שיש בה פוטנציאל לשיימינג נגד עובד. "יש פה מחויבות מקצועית ומוסרית של המעסיקים", הוא טוען. "עליהם להגן על העובד שלהם".

ומה ארגון יכול לעשות אחרי קבלת ההתרעה? לדברי שמואלי מדובר בגלאי עשן המאתר את השריפה בשלביה המוקדמים. "מה שחשוב כעת הוא לכבות אותה, ובטח שלא ללבות את האש".

משרד העבודה והרווחה: "נלחמים בתופעת השיימינג"

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה לטענות של חרמוני: "משרד העבודה והרווחה רואֶה בחומרה רבה כל סוג של אלימות כלפי עובדים סוציאליים שעושים את עבודתם החשובה נאמנה, וצריכים להרגיש בטוחים בעבודתם. אנו רואים את הגנתם של העובדים הסוציאליים בשירותי הרווחה כנושא בעל חשיבות עליונה, ומשום כך תוגברו בשנת 2018 באופן משמעותי התקציבים בתחום סל בטיחות ואבטחה ברשויות המקומיות.

"בין היתר המשרד נלחם בתופעת השיימינג בהפצת נוהל מסודר להסרת תכנים לכל העובדים הסוציאליים, כולל ברשויות וכולל הנחיה לגבי התהליך בדבר הודעה על הסתה לאגף הביטחון, המרכז את הפעילות, ומול משרד המשפטים. אנחנו שותפים מלאים בחשיפת כנופיות טרור רשתי, ליבון וטיפול הנושא בוועדות אל-אלימות המחוזיות, הגשת תביעת נזיקים כנגד המסיתים והפוגעים, התקשרות עם חברות הפועלות להסרת תכנים וניתובם ונמצאים בקשר הדוק עם משרד המשפטים, המרכז את תהליך הסרת הפרסומים, כנגד עובדי מדינה". 

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"