גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון: אור ירוק לתוכנית אפולוניה לבניית 2,687 יח"ד בהרצליה

ביהמ"ש העליון ביטל ברוב דעות את החלטת ביהמ"ש לעניינים מינהליים, שהורה על ביטול החלטת הותמ"ל להפקיד ולאשר את התוכנית ועל החזרתהּ לדיון בפני הותמ"ל, על-מנת שזו תבחן מחדש אם להפקידהּ לאחר שתקבל לידיה סקר סיכונים מלא

הדמיית הבנייה המתוכננת באזור אפולוניה / הדמיה: רשות מקרקעי ישראל
הדמיית הבנייה המתוכננת באזור אפולוניה / הדמיה: רשות מקרקעי ישראל

תוכנית אפולוניה, לבניית 2,687 יחידות דיור באפולוניה שבמערב הרצליה, לצד מבני ציבור ובתי מלון - קיבלה אור ירוק מבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון ביטל, ברוב דעות, את החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב, שהורה על ביטול החלטת הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים (הותמ"ל) להפקיד ולאשר את התוכנית ועל החזרתהּ לדיון בפני הותמ"ל, על-מנת שזו תבחן מחדש אם להפקידהּ לאחר שתקבל לידיה סקר סיכונים מלא.

העליון קבע כי הותמ"ל לא צריך לדון בתוכנית מחדש. השופטים יוסף אלרון ויעל וילנר - בדעת רוב נגד דעתו החולקת של השופט יצחק עמית - קבעו כי יש לקבל את ערעור המדינה ולהותיר את החלטת הותמ"ל לאשר את התוכנית על כנה.

במוקד המחלוקת בין הצדדים ניצבת תמ"ל 1004/א, המכונה תוכנית אפולוניה, המתייחסת למתחם הממוקם צפונית לשכונת נוף ים בהרצליה, דרומית לשטחי רשפון וגעש, בין כביש 2 במזרח לחוף הים התיכון במערב. התוכנית מבוססת על תוכנית ישנה יותר, שקודמה בראשית הדרך על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה ובהמשך על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב. אלא שהליכי התכנון לא הושלמו, ובספטמבר 2014 הוכרז המתחם כמתחם המועדף לדיור על-פי סעיף 3 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור.

אחד הקשיים המרכזיים בתוכנית הוא העובדה שחלק מהקרקעות ומי התהום המצויים במתחם מזוהמים כתוצאה מפעילות של מפעל תע"ש שפעל במתחם בעבר. בדצמבר 2014, כשלושה חודשים לאחר ההכרזה על המתחם כמתחם מועדף, התקיימה ישיבת "שולחן עגול" בהשתתפות שורה של גורמים, וכעבור חודש התקיים דיון שני בנושא, לאחר שהופצו בקרב חברי הותמ"ל חווֹת-דעת של מתכננת הוועדה והיועצים המקצועיים.

בתום הישיבה הוחלט לאמץ את התוכנית ולהפקידהּ, בכפוף למספר תיקונים. בין היתר נקבע כי יש לקבוע מהן הקרקעות החשודות כמזוהמות, וכי מתן היתרי בנייה בקרקעות אלה יותנה בעריכת סקר קרקע וסקר סיכונים ובהצגת תוכנית לטיפול במי התהום. עוד נקבע כי יוקם צוות מלווה שיקבע את סל הפתרונות בכל הקשור לשלביוּת הפיתוח והתשתיות; וכי יש לערוך תכנון מפורט בנוגע לפתרון התחבורתי המוצע בדמות מחלף בכביש 2.

בנובמבר 2015 פורסמה התוכנית להפקדה, ובהמשך לכך הוגשו עשרות התנגדויות על-ידי שורה ארוכה של גורמים, בכללם רשויות ממשלה, רשויות שלטון מקומי, שומרי הטבע והסביבה, בעלי חלקות שביקשו להזיז את הקו הכחול של התוכנית, מתנגדי הקמת המחלף על כביש 2 ו"שכנים" של המתחם. בין היתר נטען כי התוכנית יוצרת כשלים תחבורתיים ובעיות ניקוז; אינה מתמודדת עם זיהום הקרקע; לא כוללת פתרון לאספקת מים לשכונה החדשה; פוגעת בערכי טבע; נעדרת תשתית עובדתית; ואינה מתאימה לתכנון במסגרת הותמ"ל.

חוקר שמונה לצורך שמיעת ההתנגדויות דחה את מרבית טענות המתנגדים, בכללן הטענה כי חסר סקר סיכונים ותוכנית לטיפול בזיהום הקרקע, כי התוכנית אינה מתאימה לתכנון בותמ"ל, וכי סמכויות הועברו לצוות המלווה שלא כדין. מנגד, חלק מטענות המתנגדים אומצו על-ידי החוקר, בין היתר בנוגע להקמת המחלף. כן הומלץ כי מתן היתר בנייה יותנה באישור האגף לקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה.

התנגדותה של רשות המים התקבלה גם כן, והומלץ כי תנאי למתן היתר בנייה או חפירה בקרקע יהא ביצוע סקר איתור מוקדי זיהום במי התהום וקבלת אישור רשות המים על השלמת החקירה והערכת היקף הזיהום, לצד הכנה, ביצוע והפעלה של תוכנית לטיפול במי התהום ובגזים העולים מהם בהתאם לצורך. עוד המליץ החוקר כי הקרקע המזוהמת לא תשונע בתחומיה הבנויים של העיר הרצליה.

בדיון נוסף שנערך ב-2016 בוועדת משנה של הותמ"ל הוחלט לאשר את התוכנית תוך אימוץ חלק מהמלצות החוקר. ההמלצה לאמץ את עמדתה האמורה של רשות המים, נדחתה. עם זאת, נקבע כי תנאי למתן היתר בנייה או חפירה יהא אישור סקר סיכונים על-ידי המשרד להגנת הסביבה; כי שטח שלגביו יימצא, על-פי סקר הסיכונים, שיש צורך בטיפול בקרקע, יידרש אישור המשרד להגנת הסביבה בהתייעצות עם רשות המים כי אין בזיהום סכנה לשימוש המוצע בהיתר; וכי מקום בו מתוכננות חפירה ובניית מרתפים, יידרש איטום נגד חדירת גזי קרקע במידת הצורך, אלא אם יתקבל אישור המשרד להגנת הסביבה כי אין צורך בכך.

בסופו של דבר הותמ"ל אישרה את המלצות ועדת המשנה להתנגדויות בכפוף לאי-אלו שינויים, והתוכנית המאושרת פורסמה.

על החלטה זו של הותמ"ל הוגשו ארבע עתירות לבית משפט לעניינים מינהליים, על-ידי תושבי שכונות סמוכות ועמותת אדם טבע ודין; בעליהן של חלקות מקרקעין הנמצאות בתחומי התוכנית, שייעודן שונה ל"דרך" לצורך הקמת המחלף; הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה ועיריית הרצליה. הדיון בארבע העתירות אוחד. 

בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את הערעורים וקבע כי אישור תוכנית אפולוניה יבוטל, וכי התוכנית תשוב לשולחן הוועדה. על החלטה הוגשו הערעורים לבית המשפט העליון, שאישר כאמור את התוכנית.

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, קיבל בצער את החלטת העליון בעניין אפולוניה. לדבריו, "מדובר בהחלטה שמכחידה במודע שטח טבע פראי, המהווה בית גידול לעשרות זנים של בעלי חיים וצמחים שנמצאים בסכנת הכחדה. לעיריית הרצליה יש תוכנית להפוך את המקום לפארק אקולוגי-ארכיאולוגי, שיהווה אטרקציית תיירות בינלאומית".

פדלון הוסיף: "עוד לא נאמרה המילה האחרונה במאבק. אנחנו נפנה לממשלת ישראל ולשר האוצר משה כחלון, שתמך במאבקינו, להתערב מיד בנושא כל עוד לא מאוחר מדי". 

עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין, שייצג את הארגון בהליך המשפטי: "למרבה הצער, פסיקתו זו של בית המשפט העליון מהווה הכשר לתכנון גרוע ושרירותי שמתעלם מתשתית מידע הכרחית; אך מעבר לכך, היא גם יוצרת סיכון של ממש לבריאות הציבור. יש לקוות שבדיון הנוסף הפסיקה תתהפך". 

עוד כתבות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ

בכיר אמריקאי: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים