גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש חושף: פחות ילדים, יותר רווחה? לא בטוח

מחקר חדש שפורסם השבוע בדק את השאלה כיצד העדפות הילודה במגזר החרדי ובחברה הערבית משפיעות על מדדי הרווחה המקובלים ● "רווחה היא מושג רחב ורב-ממדי. כיוון שמשפחה יכולה לבחור להביא פחות ילדים לעולם, סביר שהבחירה במספר ילדים גדול משקפת עלייה ברווחתה"

שכונה חרדית, ירושלים / צילום: shutterstock
שכונה חרדית, ירושלים / צילום: shutterstock

מחקר חדש של פורום קהלת, שפורסם השבוע, בדק את השאלה כיצד העדפות הילודה במגזר החרדי ובחברה הערבית משפיעות על מדדי הרווחה המקובלים בקרב אותן אוכלוסיות בפרט ובקרב האוכלוסייה הישראלית בכלל. הכותבים, ד"ר מיכאל שראל ואיתן גייבל, מדגישים, למען הסר ספק, שאין בדיון הזה משום שיפוט ערכי בנוגע למספר הילדים הראוי למשפחה; להפך, הם סבורים שהממשלה צריכה לכבד את חירות הפרט ואת בחירותיהן של המשפחות.

"משפחות מכירות בדרך כלל את העדפותיהן טוב יותר מכל גורם אחר, ויודעות מה עדיף להן, ובכלל זה כמה ילדים רצוי מבחינתן להביא לעולם", הם כותבים. "בדרך כלל, העיסוק במדיניות הנוגעות ברווחה ובתחולת העוני, במיוחד ביחס לחברות הערביות והחרדית, מתרכז סביב נושאים הקשורים לשוק העבודה, כגון רמת ההשתתפות בכוח העבודה, מספר המפרנסים, אחוזי המשרה, פריון העבודה ועוד, ואילו נושאים אחרים, חשובים לא פחות, אינם מובאים בחשבון, כמו העדפות ילודה".

על רקע מדדי העוני הגבוהים בישראל (שמדידתם מלכתחילה שנויה במחלוקת ולהערכתי גורמת לכך שהמצב הסטטיסטי נראה רע בהרבה יותר מכפי שהוא במציאות), ועל רקע המטרה המוצהרת של הממשלה לפעול לצמצום שיעורי העוני, המחקר ניסה לזהות את הגורמים שמובילים למדדים האלה, וביניהם העדפות הילודה של מגזרים בחברה הישראלית, ולהעריך את משקלם היחסי. כלומר, המחקר מנסה לבדוק אם הסיבה המרכזית למדדי העוני הגבוהים היא העדפות ילודה. אם זו הסיבה, המשמעויות שלה לגבי רמת הרווחה של האוכלוסייה ולגבי המדיניות החברתית-כלכלית הרצויה מצד הממשלה שונה לחלוטין מאשר אם הסיבה המרכזית היא תפקוד לקוי של מערכת החינוך, כשלים בשוק העבודה או מערכת רווחה לא מספקת.

התוצאות של המחקר לא ממש הפתיעו אותי, אבל היו בו כמה אמירות חשובות המתייחסות שוב לאיכות הנתונים שבמדידת העוני בישראל. לתפיסתי, בלי כל קשר לעבודת המחקר, ובלי כל קשר לדיון שמתקיים מעת לעת על קצבאות ילדים, החברה החילונית עושה עוול גדול מאוד לחברה החרדית. מעולם לא אהבתי את הקמפיין רב השנים שמנהל יאיר לפיד על גבי החברה החרדית, ובוודאי שלא אהבתי את הקמפיין של אביגדור ליברמן על גבם בהפחדות של "מדינת הלכה" שהולכת ומתרגשת עלינו (ממש לא!). אלה קמפיינים המבוססים על שנאה תהומית לאוכלוסייה גדולה, ומציגים אותה באופן מוטעה לחלוטין ומכליל, בלי להכיר את התמורות הגדולות בחברה החרדית.

אני יכול להגיד זאת בוודאות: מעשרות פגישות ושיחות שלי עם אנשים במגזר החרדי, אני מרגיש הרבה יותר פתיחות, הרבה יותר רצון להקשיב והרבה-הרבה יותר תבונה וערכים מכפי שיש באוטומטיות ובשיפוטיות ביחס של רוב החילונים כלפיהם. חוסר היכולת של חלק גדול מהחילונים לכבד את אורח החיים של החרדים ותפיסתם כ"חשוכים" או כ"פרזיטים שחיים על חשבונם" הוא בעיניי התנשאות מהסוג הגרוע ביותר.

בכל מקרה, המחקר בחן באמצעות סימולציה את הקשר שבין מספר הילדים למשפחה לבין שיעורי העוני ואת השלכותיו. שראל וגייבל בדקו כיצד שיעורי העוני בישראל בכלל, ובחברות החרדית והערבית בפרט, היו משתנים אילו העדפות הילודה בהן היו דומות להעדפות הילודה של שאר האוכלוסייה בישראל. הממצאים הם ששיעורי העוני בקרב משקי הבית בכלל האוכלוסייה בישראל היו פוחתים ב-5% ויותר, ובקרב הילדים בישראל ב-25% ויותר. יתר על כן, ההשפעה על שיעורי העוני במגזר החרדי הייתה דרמטית במיוחד. מהמחקר עולה כי בעוד שהעדפות הילודה של חרדים הן גורם מהותי המשפיע על תחולת העוני באוכלוסייה כולה ובתוך החברה החרדית בפרט, להעדפות הילודה בחברה הערבית יש השפעה מתונה יותר על מדדי העוני והאי-שוויון. מפתיע? כאמור, לא בטוח, אבל שתי פסקאות בעבודתם לכדו את עיניי, הנה הן במלואן:

■ "רווחה היא מושג רחב ורב-ממדי. תוספת של כל ילד למשפחה גורמת אמנם לירידה ברמת החיים החומרית, ולפיכך לפגיעה ברווחתה, אך כיוון שמשפחה יכולה לבחור להביא פחות ילדים לעולם, סביר שהבחירה במספר ילדים גדול משקפת עלייה ברווחתה. כלומר, משפחה עשויה לעבור ממצב שבו היא אינה ענייה על פי ההגדרות הסטטיסטיות למצב שבו היא ענייה ואף על פי כן להגדיל את רמת הרווחה שלה. לכן מדדים גבוהים של עוני ושל אי-שוויון שמתקבלים בעקבות בחירות של משפחות להוליד ילדים על חשבון רמת חייהן החומרית עלולים לשקף תמונת מעוותת של פערים ברווחה".

הפרשנות שלי: אל תסמכו (שוב) על הנתונים הרשמיים של עוני, אי-שוויון ורווחה - המצב במציאות, במיוחד בחברה החרדית, איננו תואם בדיוק את המדדים כפי שהם מצטיירים בפרסומים הרשמיים. 

■ "הכנסה לנפש, כמו מדדים כלכליים רבים אחרים, היא מדד לרווחה שיש להתייחס אליו בעירבון מוגבל. רווחה באופן בסיסי היא מושג רחב ורב-ממדי, ולכן הערכת רמת הרווחה של משפחה או של חברה היא משימה מורכבת, וכל ניסיון מלאכותי לפשט אותה (למשל, באמצעות המושג "עוני") צריך להיעשות בזהירות יתרה, בוודאי ובוודאי על ידי קובעי מדיניות. אמירה זו מקבלת משנה תוקף בהתייחס בעיקר למשפחות בחברה החרדית, אך גם בחברה הערבית, אשר בוחרות להוליד מספר גדול במיוחד של ילדים תוך ידיעה שרמת ההכנסה לנפש במשפחה תרד כתוצאה מכך".

הפרשנות שלי: גם המדד של "הכנסה לנפש" איננו חזות הכל במדידת העוני. בקיצור, "נפלאות" הסטטיסטיקה.

עוד כתבות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"