מיכל קליינמן-זעירא / צילום: שלומי יוסף
אחת מפרשות הונאות הנדל"ן הייחודיות ביותר שפורסמו בשנים האחרונות הגיעה היום (ה') לסיומה, לאחר שבית-המשפט המחוזי בתל-אביב גזר 10.5 שנות מאסר על מיכל קליינמן-זעירא.
לפני כשלושה חודשים הרשיע שופט בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ארז יקואל, את הגננת מ מודיעין, כשקבע שהיא ביצעה עוקץ נדל"ן בהיקף של כ-18 מיליון שקל כלפי קרובי משפחה, חברים ובנקים. מעשים אלה, קבע השופט בהכרעת דינו, עולים לכדי ביצוע עבירות של מרמה, זיוף והלבנת הון. היום, כאמור, גזר השופט יקואל את דינה של קלניימן-זעירא, כשבנוסף לעונש המאסר שהוטל עליה, הוטל עליה גם קנס בגובה 1.2 מיליון שקל.
קלניימן-זעירא הורשעה ב-12 מתוך 14 המקרים שתוארו בכתב האישום נגדה, לאחר שהשופט יקואל קבע כי היו אלה מצגי שווא מגוונים ומתוחכמים של קליינמן-זעירא שהובילו את מקורביה לסמוך עליה ולהעניק לה את אמונם וכספם. לצד הרשעותיה במרבית האישומים שהוגשו נגדה, זוכתה קלניימן-זעירא מהאישום שייחס לה קשירת קשר לסחיטה באיומים של מי ששימש בעבר כעורך-דינה.
נציגי הפרקליטות דרשו מבית-המשפט כי יגזור על קליינמן-זעירא, שנמצאת במעצר מזה 3.5 שנים, עונש של 13 שנות מאסר.
שקרים ופינוקים ליצירת אמון
"פרשיית מרמה מסועפת, מתוחכמת וממושכת" - כך כינה בהכרעת דינו השופט יקואל את פרשת עוקץ הנדל"ן שעליה ניצחה קליינמן-זעירא, ובמסגרתה ביצעה מעשי הונאה ומרמה כלפי משפחתה, הוריהם של חברי ילדיה, בן זוגה, מכריה ושלושה בנקים בהיקף כולל של כ-18 מיליון שקל.
הכרעת הדין של השופט ארז יקואל מציירת בקווים ברורים את התנאים הייחודיים שאיפשרו לקליינמן-זעירא להוציא לפועל את זממה. השיטה של קליינמן-זעירא התבססה על שני יסודות עיקריים. האחד, היא הציגה עצמה לסביבתה הקרובה ביותר כעשירה מופלגת וכיזמת נדל"ן עתירת נכסים וכלי רכב, והכל הודות להשקעות מוצלחות שביצעה לכאורה בתחום הנדל"ן. לצורך יצירת מצג שווא זה, נהגה קליינמן להיפגש עם אחרים, כשהיא מציגה לראווה כי ברשותה סכומי כסף גדולים במזומן. כמו-כן היא נהגה להראות לאחרים, באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי, כי בחשבונה בבנק ישנן יתרות זכות גבוהות.
היסוד השני שעמד בבסיס השיטה של קליינמן-זעירא היה חשוב לא פחות לשם יצירת האמון בינה לבין קורבנותיה שנדרש לה על-מנת להצליח בתוכניתה. קליינמן-זעירא התנהלה בצורה נדיבה באופן יוצא-דופן, תוך שהיא מרעיפה מתנות ו"מפנקת" את מקורביה. כפי שעולה מעדויות המתלוננים נגדה - שקיבלו מקום נכבד בהכרעת הדין - הגננת ממודיעין התנהלה כאישה לבבית, נדיבה באופן חריג וככזו שביתה תמיד פתוח לכל. כך, שכנעה קליינמן-זעירא את קרוביה להעביר לה כספים על-מנת שהיא תשקיע אותם במיזמי נדל"ן, תוך הצגת מצגים כוזבים ומרמתיים, ומבלי שכספים אלה אכן משמשים להשקעה שהבטיחה.
לכל אלה, יש להוסיף את השימוש הנרחב שעשתה קליינמן-זעירא במסמכים מזויפים, שגם שימשו אותה במעשי הרמייה שנקטה כלפי הבנקים, שאותם עקצה. בין יתר המסמכים המזויפים ששימשו את קליינמן-זעירא, ציין השופט הסכמים מזויפים לרכישת בעלות במקרקעין, הסכמי שכירות מזויפים ועוד.
זיכוי מסחיטה באיומים
לצד אלה, כאמור, גם זוכתה קליינמן-זעירא ממספר אישומי מרמה שהופנו נגדה, ואף זוכתה מהאישום שייחס לה עבירה של קשירת קשר עם גורמים נוספים במטרה לסחוט באיומים 6 מיליון שקל מעו"ד יהודה זינגר, ששימש כעורך-דינה בעבר והיה זה שחולל את החקירה נגדה. ביהמ"ש קבע כי אישום זה לא הוכח, אך מצא לנכון בכל זאת לציין בזמן הקראת הכרעת הדין כי "התחושה שלי היא שידיה של הנאשמת בדבר, אבל תחושה היא לא בסיס לקביעת ממצאים במשפט פלילי. צריך ראיות המניחות שאין ספק סביר, ובמקרה זה לא הונחו בפניי ראיות כאלה".
עו"ד משה שמיר, בא כוחה של קליינמן-זעירא, מסר בתגובה: "מדובר בעונש לא קל שעל פניו חורג לחומרה ממתחם הענישה הנוהג במקרים דומים, הן ביחס לסכומי העבירות והן ביחס לנסיבות ביצוען. חשוב לזכור שהנאשמת זוכתה מחלק נכבד מהעבירות שיוחסו לה בכתב האישום, ונראה כי עובדה זו לא קיבלה ביטוי הולם בגזר הדין. נלמד כמובן את גזר הדין ונשקול את המשך צעדינו".