גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קונה מרצון ומוכר מרצון: בנק ירושלים מנסה לכפות על בנק דקסיה עסקה שהוא לא רוצה

אף שרשות התחרות אישרה בכפוף לתנאים מסוימים את המיזוג בין דקסיה לקבוצת דיסקונט, טוען בנק ירושלים כי החלטת הרשות שגויה וכי הוא הבנק המתאים לשידוך עם דקסיה ● הנה עוד עסקה שנשאבת לתוך מערך המשפטיזציה הישראלית, שממנה מרוויחים רק עורכי הדין וכותבי חוות הדעת ● דעה

בנק דקסיה/ צילום: שאטרסטוק
בנק דקסיה/ צילום: שאטרסטוק

1.

הביצה הבנקאית מזמנת לנו לא פעם מאבקים ואירועים שקופצים מיד לכותרות הכלכליות, במיוחד כשמדובר בבנק הפועלים או בבנק לאומי, שני הבנקים הגדולים בישראל. אבל, גם בבנקים הבינוניים והקטנים מתחוללים לאחרונה מאבקים עסקיים ומאוד אמוציונליים. הבולט שבהם הוא המאבק בין בנק דיסקונט לבנק ירושלים על רכישת בנק דקסיה (מוניציפל בשמו החדש). למעשה, הקרב לכאורה הוכרע בהחלטה של מוניציפל לקבל את הצעת הרכישה של דיסקונט אשתקד בגובה של כ-670 מיליון שקל במזומן, ועבר למעשה את המשוכה של רשות ההגבלים העסקיים, אבל בנק ירושלים לא מרפה. אפשר להבין אותו: מדובר בבנק קטן במערכת שרוצה לעשות קפיצת מדרגה, ואין הרבה הזדמנויות לקפיצות מדרגה בשוק הבנקאי. מוניציפל היא אחת מהן.

2.

הסיפור הוא כזה. דיסקונט זכה בעסקה, אבל בנק ירושלים לא מרפה מאז בניסיונות לשנות את רוע הגזרה מבחינתו. בתחילת נובמבר 2018 הוא הגיש הצעה משופרת למיזוג בין שני הבנקים בדרך של "מיזוג משולש הופכי" אשר נערכה על בסיס ממצאי אנליזה כלכלית של חברת הייעוץ גיזה זינגר אבן. כשבוע מאוחר יותר, החליט בנק מוניציפל לדחות את הצעתו המשופרת של בנק ירושלים. בשלהי מאי השנה התקדמה העסקה עם דיסקונט עוד שלב, שלב מאוד משמעותי. רשות התחרות בראשותה של ד"ר מיכל הלפרין, אישרה את המיזוג בין דקסיה לקבוצת דיסקונט, בכפוף לתנאים שמחייבים מכירת חלק מתיק האשראי לרשויות המקומיות (זו ההתמחות של מוניציפל) שבידי שני הבנקים הממוזגים, לגוף שאינו קשור במיזוג ואשר יאושר על ידי הממונה.

בנק ירושלים בהודעות לבורסה טוען כי למרות אישור המיזוג, "נוסח התנאים שפורסם הינו עמום לגמרי, ונעדר כל פרט מהותי ביחס לתיק האשראי גופו וביחס להליך המכירה של תיק האשראי... יתירה מכך: החלטת המיזוג כפי שנוסחה, לא רק שהיא מעורפלת, אלא גם עומדת בסתירה חזיתית להוראות המקובלות בישראל ובעולם למקרים של השלת נכסים בכלל...". בנק ירושלים מעלה טיעונים מן היקב ומן הגורן למסקנה שלו כי החלטת הממונה הנה (ומדגיש: בכל הכבוד) שגויה ולכן הוא בוחן את האפשרות להביא את החלטת הרשות לביקורת שיפוטית. כמו כן טוען בנק ירושלים כי טרם הושג אישור בנק ישראל למיזוג וכי חלף המועד האחרון לקיום התנאים המתלים למיזוג מבלי שהתקיימו כל התנאים המתלים. לכן, מבחינתו של בנק ישראל עסקת המיזוג בטלה ומבוטלת ולא מחייבת את הצדדים. מכיוון שלדעת בנק ירושלים עסקה איתו לא צפוייה כלל להיתקל בקשיים ובתנאים מצידה של רשות התחרות - הוא הבנק המתאים לשידוך עם בנק דקסיה.

בקיצור ולעניין: הנה עוד עסקה שנשאבת לתוך מערך המשפטיזציה הישראלית, ממנה מרוויחים, כרגיל, רק עורכי הדין וכותבי חוות הדעת.

3.

בנק ירושלים גייס את כל כולו למען המאבק הזה. זה לא רק חברת גיזה, זה גם פיני רובין שמלווה את הבנק בהיבטים המשפטיים, וזה גם ד"ר דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העיסקיים לשעבר ומי שעמד בראש ועדת שטרום, שמלווה את הבנק בהיבטים כלכליים. שטרום הכין חוות דעת עבור בנק ירושלים שקבעה בין היתר, ש"על יסוד לימוד והיכרות עם מאפייני פעילותו של בנק ישראל, השווקים בהם הוא פועל והיקפי הפעילות ניתן להעריך ולקבוע בסבירות גבוהה כי בקשת מיזוג של בנק ירושלים עם בנק דקסיה לא צפויה לכל הקשיים מן הסוג שתיארתי... מסקנתי, על יסוד נסיוני והיכרותי עם התחרות בשווקים הרלבנטיים, היא כי הממונה על התחרות אינה צפויה להטיל כל תנאי זהה או דומה לזה שהוטל בבקשת דיסקונט-דקסיה על מיזוג בנק ירושלים-דקסיה".

למרות ששטרום נזהר מאוד בכבודה של הלפרין, השורה הסופית שלו היא ביקורת ולו מרומזת על החלטתה: "התוצאה היא כי בעוד בקשת המיזוג של קבוצת דיסקונט עם דקסיה יוצרת ריכוז כוח מהותי בשוק האשראי לרשויות המקומיות (למעשה השחקן הגדול ביותר בשוק זה בהפרש ניכר), ומימוש המיזוג הזה אף גורע שחקן שהוא מתחרה מהותי מן השוק המדובר, הרי שמיזוג של בנק ירושלים עם דקסיה מכניס שחקן חדש לשוק ואינו יוצר כל ריכוז כוח האמור".

המוטו של בנק ירושלים: בעסקה אצלנו אין תנאים, ההצעה המשופרת שלנו יותר טובה, היא הייתה גמישה - שילוב בין מרכיב מזומן למרכיב מניות וגם אפשרות למרכיב מזומן בלבד, כאשר התמורה הכוללת תעמוד על כ-695 מיליון שקל. המסקנה: אנחנו עדיפים על דיסקונט. תאריך היעד של בנק ירושלים הוא היום (א'), מועד זימון האסיפה של דקסיה לאישור ארכה למימוש העסקה עד לתחילת ספטמבר השנה.

4.

בנק ירושלים לא נותר בלי מענה, והמענה של דקסיה (מוניציפל) היה, פחות או יותר, להגיד לבנק ירושלים שאין לטענותיהם כל בסיס, החל מהמידע שהוא ביקש ("מלא ומפורט") אודות נכסים שבדעת הבנק למכור בעקבות תנאי המיזוג ("דרישה משוללת יסוד ואין מקום להיעתר לה) וכלה בעמדה של בנק ירושלים כאילו העסקה עם דיסקונט בטלה ("מדובר בהסכם תקף"). במקביל להודעה של מוניציפל ביום חמישי האחרון, הודיעה קבוצת דיסקונט (באמצעות בנק מרכנתיל שהוא זה שמבצע את העסקה) כי הבנק נמצא במגעים מתקדמים למכירת תיק אשראי על-פי התחייבותו בהסכם המיזוג. כלומר, דיסקונט משדר: העסקה בדרך למימוש; בנק מוניציפל משדר איתו על אותו גל: אנחנו רוצים את דיסקונט ומתכוונים לממש את העסקה איתו.

5.

אני חושב שכל הסיפור הזה משקף היטב את החוליים של המשק הישראלי והשימוש במשפטיזציה אין סופית, תוך התחמשות בחוות דעת כלכליות, שהפכו לכלי משפטי בסכסוכים עסקיים. ככלל - בתי המשפט הפכו לכלי שמשבש עסקאות, מעכב אותן ובטווח הארוך גורם נזק לתרבות העסקית. נכון שבנק ירושלים עדיין לא פנה לבית המשפט (הוא מאיים בכך), אבל השימוש האינפלציוני בבתי משפט בדברים מעין אלה, בלי שהצד התובע לא משלם את מחיר העיכובים - הוא לא הגיוני עסקית וכלכלית. אני מבין היטב את הרציונל שמלווה את המאבק של בנק ירושלים (הזדמנות לצמוח), אבל אני לא מבין את הדרך שהוא בחר לעשות זאת: הוא הפסיד את העסקה, הצעתו המשופרת היא לא משופרת בצורה כה משמעותית; הארכת מועדי מימוש העסקה מתרחשים כמעט בכל עסקה, בעיקר בעקבות הבירוקרטיה של כל האישורים הרגולטוריים.

מעבר לכל, יש כאן עניין מהותי: זה לא רק שבנק ירושלים לא יודע להפסיד בכבוד, אלא שהוא מנסה לכפות עסקה על מוכר שלא רוצה אותו. יש פה מוכר מרצון (מוניציפל) וקונה מרצון (דיסקונט), יש פה מוכר שמעדיף את דיסקונט מסיבותיו הוא (ויש לו סיבות טובות להעדיף אותו, הוא בנק יותר גדול והמיזוג איתו עושה יותר שכל מבחינתו) ולכן ההתכתשות המשפטית של בנק ירושלים איננה יכולה לכפות עסקה על גוף שאינו רוצה אותה, מה שגם שהצעתו איננה בעלת יתרונות מובהקים. כל בר דעת היה מעדיף לעשות עסקה עם גוף עם עוצמה גדולה יותר (דיסקונט שווה כ-17 מיליארד שקל) בהשוואה לבנק קטנטן עם שווי של כ-550 מיליון שקל בלבד.

לגבי הטיעון הכלכלי: תמיד העדפתי לחזק בנקים בינוניים למען התחרות מאשר לחזק בנקים קטנים. מי שחושב שיותר ויותר בנקים בישראל יניבו יותר ויותר תחרות - משלה את עצמו. התחרות בבנקאות היא לא פונקציה של מספר המתחרים בו, בוודאי קטנים ולא משמעותיים - ובכלל, התחרות עוברת למישור אחר לגמרי: חדשנות וטכנולוגיה.

בבנק ירושלים, בבנק דיסקונט ובבנק מוניציפל בחרו שלא להגיב.

עוד כתבות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

מה חושב ניר ברקת על הבורסה בת"א? "רק חברות נכות מנפיקות בישראל"

שר הכלכלה טען כי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות