נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
הירידה בהיקפי המסחר בבורסה והשימוש הגובר בהשקעות פסיביות וברובוטים לצורכי מסחר מגדילים את החשיפה של שוק ההון הישראלי לירידות בחו"ל - כך קובע דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית הראשונה של השנה שמפרסם היום (א') הבנק. בנוסף מצביעים בדוח על גידול בסיכון בתיק האשראי לדיור, זאת לאור העובדה שבעלי ההכנסות הנמוכות מגדילים את חלקם בשוק המשכנתאות וההלוואות לדיור, בעוד חלקם של בעלי ההכנסות הגבוהות בתיק ההלוואות לדיור הולך וקטן.
הדוח מפרט את הסיכונים העיקריים ליציבות המערכת הפיננסית מתמקד גם הפעם בסיכון הגלובלי ומזהיר מפני גל הורדות דירוג איכות האשראי עולמי שיביא לירידה חדה במחירי הנכסים הפיננסיים בעולם. הדוח מדגיש כי שוק ההון הישראלי חשוף יותר מבעבר לירידות כאלה זאת כתוצאה מהירידה בנפח המסחר בבורסה בתל-אביב והשימוש הגובר בהשקעות רובוטיות - שמקצין את התנודתיות המסחר. בנוסף לסיכונים הגלובליים מציינים בבנק ישראל את הגידול המהיר בגירעון התקציבי של ממשלת ישראל ואת מאפייני האשראי לדיור כגורמי סיכון שגדלו מאז התחזית הקודמת.
"הירידות הקלות שנרשמו במחירי הדירות בישראל, התמתנו בתקופה הנסקרת (ינואר עד יוני השנה) ולקראת סופה אף התחדשו העליות, וזאת לצד המשך הירידה בהשקעות בבנייה" כותבים בדוח אך מוסיפים כי "היציבות שנרשמה בשנתיים האחרונות במחירי הדירות, לצד המשך העלייה במחירי שכר הדירה ואינדיקטורים נוספים המוצגים בדוח היציבות, מקטינים במעט את החשש מהתפתחות מחירים שמנותקת מגורמי היסוד".
ואולם התפתחות מדאיגה מבחינת יציבות המערכת חלה בהיבט של נוטלי האשראי לדיור - "חלקם של שלושת חמישוני ההכנסה התחתונים בהתפלגות ההלוואות לדיור למשקי הבית בישראל, הולך ועולה עם השנים לעומת חלקו של החמישון העליון, שירד מ-30% ב-2010 ל-18% ב-2017" נכתב בדוח "ההסטה באשראי לדיור מבעלי הכנסות גבוהות לבעלי הכנסות נמוכות, נוצרה ככל הנראה עקב תוכניות דיור שונות שכוונו למשקי בית עם הכנסות נמוכות יותר ובמקביל עקב תוכניות להוצאת משקיעים משוק הדיור. בעוד שלתופעה זו יש השלכות חברתיות חיוביות, בכך שמשקי בית בעשירונים נמוכים מקבלים יותר אשראי לדיור מבעבר, יש להיות ערים לכך שהדבר פועל להגדלת סיכון תיק האשראי לדיור".
בשורה התחתונה מותירים בבנק ישראל את רמת הסיכון ליציבות המערכת משוק הנדל"ן ברמה של "בינונית גבוהה" ומסבירים זאת ב"המשך הגידול בנתח שוק האשראי שניתן לענף הבינוי והנדל"ן (הן לסקטור העסקי והן למשקי הבית) בתקופה הנסקרת, שגודלו גבוה בהשוואה בין לאומית". כמו כן מציינים בבנק המרכזי כי "הסרת מגבלה רגולטורית שהגבילה את האשראי לחברות מענף הבנייה, אפשרה להן להגדיל את המינוף ובכך להתמודד עם ההאטה במכירות בתקופה הנסקרת".
דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של השנה, מעריך על בסיס ניתוח סיכונים פיננסיים, את יציבותה של המערכת הפיננסית ואת עמידות המוסדות הפיננסיים ומגזרי העסקים ומשקי הבית, בפני חשיפות לסיכונים אלה.
כאמור, הסיכון המרכזי שבו מתמקד הדוח הנוכחי הוא מצבה של הכלכלה העולמית. "קצב הצמיחה הכלכלית והאינפלציה בעולם ממשיכים להתמתן והתחזיות עבורם עודכנו שוב כלפי מטה" נכתב בסקירה "לאור זאת ולאור התגברות המתיחות ביחסי הסחר, עצרו הבנקים המרכזיים העיקריים את מגמת הצמצום של ההרחבה המוניטרית, שאפיינה את מהלך 2018. התשואות לפדיון על האג"ח הממשלתיות בארה"ב, ובמיוחד אלה הארוכות, ירדו במהלך המחצית הראשונה של 2019, ושיפוע העקום, המהווה לפי הספרות הכלכלית סמן מוביל למחזור העסקים, הפך להיות שלילי במהלך התקופה. מבחינת הסיכונים הגלובליים, רמות החוב הגבוהות בעולם והירידה באיכות החוב, ממשיכים להיות הסיכונים המרכזיים ליציבות הפיננסית של הכלכלה הגלובלית. על רקע זה, בתרחיש של גל הורדות דירוג איכות האשראי כתוצאה מהתממשות הסיכונים, הירידה במחירי הנכסים הפיננסיים בעולם תהיה חדה ותביא להידוק משמעותי של הסביבה הפיננסית הגלובלית.
להערכותינו, הידוק חד מסוג זה עלול להשפיע גם על שוק הישראלי. הידוק זה, אם יתרחש, ישפיע בעיקר דרך הערוץ הפיננסי, במיוחד בשל המתאם הגבוה שקיים בין שוקי ההון בארץ ובעולם, והוא עלול להשליך משמעותית על מחירי הנכסים הפיננסיים בישראל ועל הירידה ברצון ליטול סיכונים פיננסיים. על כן נותר הפוטנציאל להדבקה דרך השווקים הפיננסיים משמעותי.
סיכוני הנזילות בישראל עלו, לאור הירידות בהיקפי המסחר בבורסה בתקופה הנסקרת, שהיקפם נמוך בהשוואה בין-לאומית, ולאור משקל ההחזקות הגבוה באג"ח תאגידיות על ידי קרנות הנאמנות ושאר הקרנות הנזילות, תוך עלייה בהשקעות הפסיביות ובפעילותם של רובוטי המסחר בבורסה. היה ויתפתח משבר עולמי, עלולים כל אלה להגביר את עוצמת הירידות במחירי הנכסים. בנוסף, היקפן של ההשקעות הגלובליות בחברות ישראליות (קרנות ההון הפרטי בישראל) ובמיוחד בענף התקשורת ושירותי המחשוב, מהוות אף הן ערוץ לחשיפה בפני הסיכונים הגלובליים".
באשר לגירעון הממשלתי מציינים בבנק ישראל כי "הגירעון הממשלתי הכולל גדל בסוף 2018 ובתחילת 2019 והגיע ל-3.8 אחוזי תוצר וחרג מהיעד שקבעה הממשלה. גידול משמעותי זה התפתח על רקע הגירעון המבני שנוצר בשנים האחרונות, בגלל הפחתות המסים והגידול בהוצאה האזרחית. התפתחות זו, שהייתה סמויה בשל ההכנסות החד-פעמיות המשמעותיות שהיו בשנים 2015-2017, ככל שתתמיד, עלולה להעמיק את הגירעון הממשלתי ולהגדיל את סיכון האשראי של הממשלה. יש לזכור שהריביות שהממשלה משלמת עבור החוב שלה מהוות ריביות סמן לכלל תשלומי החוב של המגזר הפרטי ".