אילוסטרציה / צילום: , שאטרסטוק
העולם הופך ירוק - החל ממחזור ומפעלים לייצור חשמל ועד למוצרי מזון אורגנים וחקלאות בת-קיימא. על פניו נראה שכולם - מדענים, אנשי עסקים, צרכנים ופוליטיקאים - מעוניינים בהקטנת הנזק שהאנושות גורמת לסביבה.
נכון להיום, למעט השמדה גרעינית, שינויי האקלים מהווים האיום הגדול ביותר לחיים על פני כדור הארץ, כפי שאנו מכירים ולפיכך האתגר המשמעותי ביותר לאנושות. השפעת שינוי האקלים הוא חלק מהמציאות שלנו.
מדינות רבות הכניסו לסדר היום שלהן את המטרה לרסן את השפעת שינוי האקלים. בין היתר, קיימת הבנה שכדי להתמודד באופן יעיל עם קצב השינויים הסביבתיים, הסקטורים הפרטיים והציבוריים חייבים לתמרץ את היצירה וההפצה של טכנולוגיות התומכות בהגנה על הסביבה.
טכנולוגיות כאלה קיבלו את הכינוי "טכנולוגיות ירוקות" ומדינת ישראל היא אחת מהמדינות הבודדות בעולם שמקיימות הליך מיוחד לזירוז בחינה של בקשות לפטנט על טכנולוגיות ירוקות.
במסגרת הליך זה, בעת הגשת הבקשה לפטנט בישראל, המבקש נדרש להסביר כיצד האמצאה מועילה לאיכות הסביבה. בהינתן שההסבר התקבל על ידי רשות הפטנטים, תינתן לבקשה לפטנט עדיפות וקדימות לבחינה, והפטנט יתקבל בזמן קצר באופן משמעותי מזה של בקשה הנבחנת בהליך רגיל. קיצור זמן הבחינה באופן כזה נותן יתרון עסקי ומשפטי לבעל הפטנט על פני מתחרים בישראל.
בהתבסס על דוח של הארגון העולמי לקניין רוחני, ניתן לראות את הגידול המרשים במספר הבקשות לאמצאות ירוקות, אשר הכפיל עצמו בין השנים 2005 ל-2013, כאשר התחומים המובילים הם ייצור מקורות אנרגיה חלופיים (46%), שימור אנרגיה (39%), תחבורה ירוקה (12%) ומקורות אנרגיה גרעיניים (3%).
דיונים רבים מתקיימים בקשר להשפעת מנגנון הפטנטים על היכולת להטמיע טכנולוגיות נקיות לטובת איכות הסביבה, יש הטוענים שמנגנון הפטנטים מעכב או אפילו מונע את היכולת להטמיע טכנולוגיות חדשות, שכן מתן רישיונות לשימוש בטכנולוגיות מוגנות פטנט יכול להיות יקר ולפיכך מהווה חסם להפצתם.
מאידך, הפטנטים מעודדים חדשנות ועצם הקיום של מנגנון משפטי יוצר תנאים אוניברסליים להעברת טכנולוגיות. יתרה מזו, מנגנון הפטנטים מאפשר למדינות לשלוט בתעשייה או בסקטורים פרטיים כאשר האינטרס האישי שלהם עולה על טובת האינטרס הציבורי הסביבתי.
התפקיד של פטנטים בהקשר לטכנולוגיות ירוקות ("פטנט ירוק") הופך אם כך למאוד משמעותי בהטמעת אמצאות תומכות סביבה. אולם מנתונים שעולים מדוח של הארגון הבינלאומי להגנה על קניין רוחני, מעטים בישראל עושים שימוש במנגנון המאפשר זירוז בחינה של בקשות ירוקות, כאשר הממוצע השנתי בישראל להגשת בקשות כאלה עומד על 22. לשם השוואה, בקוריאה היו 273 בקשות ובבריטניה הוגשו 200 בקשות כאלה בשנה.
חשוב ונכון עבור ישראל לקיים מנגנון לזירוז בחינה של בקשות לפטנט ירוקות. אולם עליה לעשות יותר, בין היתר, להעלאות את המודעות ליתרונות של מנגנון זה, להמציא מידע סטטיסטי לגבי מספר המבקשים זירוז בחינה ו/או פרופיל המבקשים (מיזמים קטנים או בינוניים), להגדיר קריטריונים ברורים להגדרת טכנולוגיות ירוקות, אשר יהיו אחידים עם שאר מדינות העולם, ולתת הטבות במס לבעלי פטנטים על טכנולוגיה שכזו ובפרט לאלה שיתנו רישיון לעשות שימוש בטכנולוגיה במדינות מתפתחות.
למרות המודעות וההבנה לצורך בחיזוק תנאים מועדפים במסלול הפטנטים הירוקים, הדרך עוד ארוכה עד לגיבוש המלצות קונקרטיות לפי הארגון הבינלאומי להגנה על קניין רוחני. עד אז, לא נותר לנו, יושבי כדור הארץ, להפנים שהכוח בידינו, ועל כן עלינו לפעול באחריות סביבתית.
הכותבת מרכזת תחום האגרו-פודטק בקבוצת ריינהולד כהן, שמתמחה בקניין רוחני