חנויות ללא קופות מאוישות הן אחת הדוגמאות השכיחות לשינויים הצפויים בשוק העבודה. יחלפו עוד מספר שנים עד שהמגמה תצבור תאוצה, אך כבר כעת מפתחות חברות רבות, ובראשן אמזון, את הטכנולוגיה המתאימה. בארה"ב יש 3.3 מיליון קופאים בסך הכול, 2.4 מיליון מהם נשים - יותר מ-70%, כך לפי נתונים של אתר Data USA.
אזהרות רבות נשמעות לגבי ההשפעה של ההתפתחויות הטכנולוגיות על שוק העבודה, בין השאר בגלל התפתחותן של הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה, שהופכות את המערכות לחכמות ומתוחכמות יותר. ההתפתחויות הללו, תהליכי האוטומציה והמעבר לעולם הדיגיטל, ישפיעו על משרות רבות - מעובדים במפעל ונהגים ועד פקידים. זה כמובן לא נגמר רק בכך - תחומי פעילות אחרים ישתנו: כלכלנים אולי לא ייעלמו, אבל הם יצטרכו לרכוש יכולות חדשות, למשל כאלה הקשורות לניתוח מידע רב.
לפי מחקר של ה-OECD מהשנה שעברה, 14% מהמשרות בעולם נמצאות בסיכון גבוה - ובעלות הסתברות של יותר מ-70% להיעלם בגלל תהליכי אוטומציה; 32% מהמשרות נמצאות בסיכון של 70%-50% להיעלם או להשתנות באופן משמעותי. הסיכון בישראל דומה לממוצע במדינות הארגון ועומד על שיעור של 46%.
אי אפשר להפריז בחשיבות של הנושא הזה. גם אם החששות לגבי היעלמות של כמחצית מהמשרות מוגזמות, ההשפעה על שוק העבודה תהיה משמעותית. לפי מחקר של חברת Dell ושל המכון לעתיד בקליפורניה (IFTF) משנת 2017, 85% מהמשרות שיהיו קיימות בשנת 2030 עדיין לא הומצאו כיום.
ואולם נושא שכמעט לא דנים עליו הוא ההשפעה של השינויים הללו לפי מגדר, כלומר מה תהיה ההשפעה על גברים וכיצד תשפיע על נשים.
דוח חדש של חברת מקינזי עוסק בנושא הזה, ולפיו, בין 40 ל-160 מיליון נשים בעולם יחליפו את תחומי העיסוק שלהן עד 2030, רובן לתחומים שדורשים יכולות גבוהות יותר. ההשפעה על נשים וגברים תהיה, לפי הערכות של מקינזי, בשיעורים דומים יחסית - בעשר המדינות שנבחנו בדוח, 20% מהנשים עלולות לאבד את משרתן, לעומת 21% בקרב הגברים; בנוסף, ביקוש לכוח עבודה עשוי ליצור 20% יותר משרות לנשים ו-19% לגברים.
למה בכלל צריך לעשות את ההפרדה המגדרית? הסיבה נעוצה בהבדלים התעסוקתיים בין נשים לגברים כפי שהתקבעו לאורך מאות שנים. כך למשל, יש מקצועות שמכונים מקצועות ה"צווארון הוורוד", כלומר כאלה שעיקר העוסקים בהן הן נשים. לפי מקינזי, במדינות רבות, הנשים הן יותר מ-70% מכוח העבודה במקצועות הבריאות והעבודה הסוציאלית, אך הן פחות מ-25% ממפעילי מכונות ובעלי מלאכה.
באופן כללי, ההבדלים הם לא בין סקטורים, אלא בין המקצועות עצמם. כך, תפקידי פקידות יהיו מאוישים בידי נשים ברוב רובם של הסקטורים, גם אם הסקטור עצמו הוא בעל רוב גברי. הבדלים נוספים בין נשים לגברים בשוק העבודה כוללים פערי שכר, שעות עבודה שונות, בחירה בתחומי לימוד שונים ועוד.
ההבדלים במקצועות ישפיעו כמובן גם על הסיכון להיעלמותם, מכיוון שככל שמקצוע הוא יותר פיזי ובעל רוטינה קבועה, כך הסיכוי שייעלם גבוה יותר ולכן נשים עדיין נמצאות בסיכון מעט יותר נמוך במובן זה. עם זאת, לפי מקינזי, הן נמצאות בסיכון לאוטומציה חלקית - כלומר המקצועות לא ייעלמו, אך ישתנו באופן מהותי.
החוקרים בחנו שש כלכלות מפותחות (קנדה, צרפת, גרמניה, יפן, בריטניה וארה"ב) וארבע מדינות מתפתחות (סין, הודו, מקסיקו ודרום אפריקה), המהוות יחד כמחצית מאוכלוסיית העולם וכ-60% מהתמ"ג העולמי.
האפלייה מובילה לפערי שכר
השינויים הצפויים בשוק העבודה מחייבים את כולם, נשים וגברים כאחד, להתאים את עצמם למקצועות החדשים, לעבור הכשרות, ללמוד שיטות עבודה חדשניות. מכיוון שמצבן של הנשים הוא כאמור פחות טוב, קיימת כאן הזדמנות לשיפור מצבן, במהלך משמעותי שעשוי להיות סוג של העברת עושר גדולה מגברים לנשים.
כיום נשים מרוויחות 30% פחות מגברים (בהשוואה של שכר גלובלי) ו-15% פחות בשכר שעתי. כלומר, נשים עובדות פחות שעות מגברים, אבל כך או כך, הן גם מרוויחות פחות מהם (הסבר בהמשך). כדי לצמצם את פערי השכר צריכות הנשים להתאים את עצמן היטב לשוק העבודה העתידי. אלא שהשינוי חייב לבוא קודם כל באופן מערכתי. הממשלות צריכות להתערב כדי לשנות את מבנה שוק העבודה כך שהחלוקה לתפקידים מסורתיים תישבר.
שיפור נוסף במצב הכלכלי של הנשים (וגברים) יכול להגיע גם מתהליכי אוטומציה שמשפרים את היעילות של פעילות הארגון, מגדילים את הפריון ומאפשרת לו לשלם שכר גבוה יותר. בהסתכלות על מדינה שלמה, מדובר על הגדלת שיעור הצמיחה הכלכלית. הדוח מעלה כי כי רק 5% מהנשים נמצאות בשכבה העליונה של מקבלי השכר לעומת 8% מהגברים. במקביל, 25% מהנשים עובדות במקצועות בסיסיים או בפקידות, לעומת 15% בלבד בקרב הגברים.
לחסמים התרבותיים יש תפקיד משמעותי
ואולם לא רק שנשים צריכות להתאים את עצמן מחדש, הן צריכות לעשות זאת תוך התמודדות עם החסמים של העולם הישן - חסמים תרבותיים ומושרשים היטב בדמות הנורמות הנהוגות בשוק העבודה. לעובדה כי נשים עובדות פחות כדי לטפל בילדים ואילו רוב הגברים לא עושים זאת, יש תפקיד משמעותי בכך. לפי מקינזי, בכל שנה נשים משקיעות 1.1 טריליון שעות בשעות טיפול, שעליהן לא קיבלו כסף (כלומר טיפול בילדיהן, למשל). לשם השוואה, הגברים תרמו 400 מיליון שעות כאלה.
מחקרים מראים כי זאת אחת הסיבות העיקריות לפערי השכר בין גברים ונשים. הפערים הללו לא נובעים מאפליה מובהקת, כלומר שגבר עם אותם מאפיינים בדיוק ובאותה משרה מרוויח יותר, אלא רוב רובו של הפער מוסבר בגורמים אובייקטיביים כמו שעות עבודה, ותק, עמדות ניהול וכו'. ותק ושעות עבודה (ובעקבות כך גם הניהול) מושפעים מהנורמות הללו. במדינות שבהן חופשת הלידה של גברים עומדת על שבוע-שבועיים בלבד, נוצר פער מהותי בין אישה ממוצעת שיולדת כשלושה ילדים, ובכל פעם יוצאת לחופשה לידה וקידומה מתעכב, ובין הקולגות הגברים שלה.
חסם נוסף, שפחות קשור לאישה כזאת או אחרת, אלא לנשים באופן כללי, הוא סוגיית פמיניזציה של מקצועות, כלומר מקצועות שמזוהים עם רוב נשי סובלים מירידה בשכר הממוצע. גם אם ייווצרו מקצועות חדשים במהלך העשור הקרוב, דרוש שינוי תפיסתי עמוק כדי שלא לשחזר את הדפוסים השליליים, ושנשים ימשיכו לקבל שכר נמוך במקצועות שמזוהים עמן. שוק העבודה העתידי מאפשר לנשים גם לשבור את החומות הללו, לצבור את הידע המתאים ולהיכנס לתחומים ותפקידים שנשלטו בידי גברים.
האם אפשר לעשות זאת? במידה רבה, שוק העבודה הוא תוצר של המסלול שעשו האנשים לפני כן, במהלך הלימודים. אם נשים לומדות פחות מקצועות STEM (מתמטיקה, מדעים והנדסה), אז הדבר כמובן משליך על שיעורן בקרב המתכנתים בהייטק. השינוי התפיסתי צריך להיעשות עוד הרבה לפני כן, כבר בבית הספר היסודי. במדינות המפותחות, התפקידים החדשים ידרשו השכלה גבוהה יותר מאשר היום, וההשכלה של נשים אינה נופלת מזאת של הגברים, ואף גבוהה יותר. במקרה הזה, שבו צפויים שינויים מהירים בשוק העבודה, על הנשים להשקיע בהכשרה של עצמן, אחרת הן יפספסו את ההזדמנות לצמצם פערים. חסמים כאלה ואחרים שיכולים למנוע מנשים לבצע הכשרות - כמו למשל חוסר הגמישות בשעות בגלל הטיפול בילדים - יכולים להיפתר בעזרת אמצעים טכנולוגיים.
עוד לפני ההשפעה של תהליכי האוטומציה, לצמצום הפערים בין נשים לגברים צפויה להיות השפעה משמעותית על הכלכלה. בשנת 2016 הוציא הכלכלן הראשי באוצר סקירה תחת השם: "קטר הצמיחה הבא? התועלת הכלכלית מצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה". לפי כלכלני האוצר, סגירת פערים הדרגתית תוביל לגידול של התוצר המקומי הגולמי בשיעור הולך וגדל, עד 7% בשנת 2039. במונחי 2015, המשמעות היא תוספת שנתית של כ-82 מיליארד שקל לתוצר או כ-8,000 שקל בתוצר לנפש. החישוב שערכו באוצר כלל רק את צמצום פערי השכר כתוצאה משילוב מוגבר של נשים במשרות עם פריון ושכר גבוהים יותר, מבלי לשקלל עלייה בשעות העבודה של נשים. ב-2015 פרסמו אנשי מקינזי מחקר לפיו מדינות יכולות להוסיף 12 טריליון דולר בעשר שנים (עד 2025) לתוצר העולמי, אם יקדמו שוויון מגדרי.
חבילת צעדים שתתמוך בהכשרת נשים
היועצים של מקינזי סבורים כי כדי לא לפספס את ההזדמנות לצמצם פערים, דרוש מאמץ משולב לתמיכה בנשים שצפויות לעבור שינוי מקצועי. המאמץ כולל את המגזר הציבורי, המגזר הפרטי וארגונים ללא מטרות רווח ולמעשה הוא כולל התמודדות עם בעיות בשוק העבודה, שהיה צריך לטפל בהן בלאו הכי. כך, הם ממליצים לפתוח מסגרות נוספות לילדים כדי שהאמהות יאזנו טוב יותר בין העבודה בשכר לשעות העבודה בבית (שהן לא בשכר); ממליצים לפעול לצמצום סטריאוטיפים לגבי מקצועות נשיים, ולשכנע יותר נשים לגשת ללימודי STEM; ליצור סביבה בטוחה לנשים שעובדות כפרילנסריות (למשל נהגות באובר). עם זאת, כן גובשה כאן חבילת צעדים שמוכוונים למשימה - יצירת סביבה תומכת לנשים כדי שיתפנו להכשיר ולהכין את עצמן למקצועות החדשים.
במקינזי ציינו כי גברים נגישים יותר לאינטרנט, ב-33% יותר מאשר נשים, והנתון הזה חמור יותר בקרב נשים עניות. גם בקרב מפתחים בתעשיית ההייטק, ובכלל עובדים, יש פחות נשים. לפי נתונים שהוצגו בדוח, במדינות מפותחות רבות שיעור העובדות בתעשיית ההייטק עומד על 20% בלבד. הם מציינים כי נשים צריכות להוות משקל גדול יותר בהייטק, אך גם בקרב המתכנתים. כך, למשל, הן צריכות לקחת חלק בפיתוח אלגוריתמים של בינה מלאכותית, כדי שלא יפותחו טכנולוגיות מוטות מגדרית.
מלכודת השוויון: נשים לומדות פחות מתמטיקה
מכשול נוסף יכול להתקיים דווקא במדינות השוויוניות, שם פערי השכר מצומצמים יותר. דווקא מכיוון שמקצועות כמו הוראה מאפשרים למועסקים בהן להרוויח שכר נאה, שיעור הנשים שלומדות STEM הוא נמוך יותר. במדינות עם פערים גבוהים יותר, לימודים אלו מאפשרים לנשים לשפר את מצבן. כך, גם במדינות הנורדיות (שנחשבות לשוויוניות) יש רוב נשי בקרב המורים. במדינות אלה יש לנשים את הזמן הדרוש כדי להתאים את עצמן לעידן החדש, אך הן צריכות גם להפנים כי שיווי המשקל בין נשים לגברים עלול להשתנות.
האתגר הוא לשבור את ההבניות החברתיות, אך זאת לא עומדת להיות משימה קלה. פרופ' סיגל אלון מאוניברסיטת תל אביב פרסמה ב-2015 מחקר שעסק בהבדלים המגדריים בבחירת חוג הלימוד. המחקר, שאותו ערכה אלון עם פרופ' תומס דיפריט מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב, העלה כי העדיפות הראשונה שהמועמד ללימודים מסמן מושפעת מתפיסות מגדריות, ואילו השנייה פחות.
כעת, במידה רבה, האופן שבו ייראה השינוי בקרב הנשים תלוי במידה רבה ביכולת להתנתק מההבניות הללו מתוך הפנמה של ההזדמנות הטמונה בשינויים בשוק העבודה.
