גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הולכים בגלל שכר של 3.5 מיליון שקל בשנה? מעולה, פנו מקום לדור הבא

אסון גדול? נוטשים את הבנקאות בגלל ההסתה של הפוליטיקאים? אז ההתערבות הממשלתית בשכר המגזר העסקי אולי רעה - אבל היא נועדה לתקן כשל שוק ● אם מגבלות השכר מרתיעות את המועמדים והבכירים המכהנים - שיפנו את מקומם לאלה שדברים כמו קביעות, גמישות בשעות עבודה, אוניברסיטה לילדים, הלוואות בתנאים מועדפים, נסיעות לחו"ל במחירים אפסיים ועוד עדיין מדברים אליהם ● פרשנות

אריק פינטו ורקפת רוסק עמינח / צילומים: שלומי ויוסף ותמר מצפי
אריק פינטו ורקפת רוסק עמינח / צילומים: שלומי ויוסף ותמר מצפי

1.

לא תדהמה ולא הפתעה. לא נהי לא בכי על כסף. גם לא תעוקת רגולציה או תגובה להסתה פוליטית אנטי בנקאית. גם לא אסון. נהפוך הוא: חוק מגבלת השכר בפיננסים, שהיה הפתרון האחרון נוכח היהירות והבוטות של הבנקאים מהבכיר לזוטר - הופכת להיות סוג של עניין רע (שכן התערבות ממשלה בשכר מגזר עסקי היא גרועה - אלא אם באה לתקן כשל שוק. זה מה שהיה במקרה הזה) - שמביא לטוב.

2.

קודם כל - תחלופת מנהלים טובה. רמטכ"ל מכהן מקסימום 4 שנים ואף אחד לא חושב לשנות את זה. נשיא אמריקאי 4, ואפשר עוד 4 שנים. נשיא ישראל - קדנציה אחת, 7 שנים. ראש ממשלה - ימין ושמאל מדברים על חוק חובת מגבלת זמן, 4 + 4 שנים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו בבנקים. אריק פינטו, הפועלים, 40 שנה בבנק, מסיים 4 שנות כהונה טובות והולך לדרכו. לילך אשר טופילסקי - 21 שנים בבנקאות, 6 שנים מנצחת כמנכ"ל דיסקונט, הולכת לסיבוב נוסף בקריירה. כמוה רקפת רוסק עמינח שהתחילה לפני 27 שנים כעוזרת לגליה מאור שהייתה משנה למנכ"ל לאומי, עברה לנהל את משרד סומך חייקין כמה שנים, חזרה ללאומי ומשמשת בהצלחה כמנכ"ל מאז 2012 - הולכת גם היא לדרך חדשה. זו דרכו של עולם. זו דרכם של מצליחים. אף אחד מהשלושה לא חתם קבע בכיסא, ואם מי מהם הולך בגלל שכר של רק 2.5 או 3.5 מיליון בשנה - גם מצוין. מפנה מקום לדור הבא.

3.

לא תדהמה, לא הפתעה. מעל שנתיים, מאז סיים הבנק בהובלת רוסק עמינח את פרשת החקירה האמריקאית, רשם את ההפרשות הכבדות ועלה על דרך המלך ברווחיות - מעריכים שהמנכ"לית תסיים את תפקידה. בשיא. זה קרה באחרונה במרץ השנה, וגם בקודמת לה. בהערכות שהסתובבו מעט לפני פרסום הדוחות הכספיים של לאומי, שהיה ברור שיהיו טובים, היא נשאלה אם תודיע על פרישה. היה ברור גם שקיבלה הצעות מחו"ל והכל עניין של זמן. הודעת פרישה כמה שעות לפני בחירת היו"ר - גם היא תקינה, ולו רק שלא ייראה כאילו מדובר באי אמון במי שייבחר.

4.

מי שבוכה על הסכומים - הם הנשארים שרוצים עוד וגם המקורבים וסדרות היועצים הבלתי נגמרות. הרי לא יוכל יועץ לגבות ממנכ"ל שמקבל 2.5 מיליון השנה את סכום הריטיינר שיוכל לגבות ממנו כשהוא מקבל 8-10 מיליון בשנה. אז כדאי לעבוד על זה שיקבל הרבה יותר... זה בדיוק מה שקורה עכשיו.

5.

עוד דבר טוב שקרה, אולי כתוצאה ממגבלת השכר: מאיימים שבוגרים מבריקים מהאוניברסיטאות לא יבואו לבנקאות, לביטוח ולבתי השקעות בעבור 2.5 מיליון - אלא ירוצו למקום שמשלם יותר. אז מי שרוצה - שייהנה. אבל הרי על תנאים בבנק אפשר רק לחלום - קביעות, גמישות בשעות עבודה, ניידות גם על פי צרכי העובד, אוניברסיטה לילדים, גני ילדים, ביטוח רפואי, סיעודי, הלוואות בתנאים מועדפים, נסיעות לחו"ל במחירים אפסיים ועוד ועוד. איכשהו קרה שהבנקאות הפכה למקום עבודה מועדף עבור נשים. אולי בגלל השעות, אולי בגלל שמגבלות שכר משויכות אוטומטית למקצועות נשיים ( מורות, אחיות, עובדות סוציאליות..). לא חשוב למה - אבל רע זה ממש לא.

6.

אסון גדול, נוטשים את הבנקאות בגלל העליהום וההסתה של הפוליטיקאים. זועקים בלחש מבוהל. אבל שום דבר לא באמת קרה. פוליטיקאים זה שם גנאי מקובל בעולמנו, רק שמאחוריהם ציבור רחב שסבל מנחת זרוע הפיננסים, הוא התקומם וזה מה שמביא את הפוליטיקאים לתקוף ביתר שאת. האיומים, אגב, לא עובדים. חברי כנסת שהושבעו וממתינים לכנסת הבאה - כבר מכינים את עמדותיהם בעניין. והן לא לטובת החזרת השכר לשיאים מקודם.

7.

הבנקים הגדולים - לאומי פועלים ודיסקונט הם בנקים של הציבור. בלי בעלי שליטה. שכר המנהלים והעובדים חייב להיות הולם את בעלי המניות שהם גם הלקוחות, ונעדר את עודף המיליונים שניתן בעבר למנהלים כדי שירצו-ישרתו את האינטרסים של בעלי השליטה.

8.

הבנקים וחברות הביטוח מוגנים, בפועל, על ידי המדינה שגם מספקת להם קהל לקוחות שבוי. בנק שקורס - המדינה מזרימה כסף ציבורי לכיסוי ההתחייבויות, לכן אין כאן חוק ביטוח פיקדונות. המדינה, ביטוח לאומי, צבא, מעבירים כספים לאזרחים באמצעות הבנקים - עוד קליינטים. חברות הביטוח קיבלו לקוחות רבים חדשים ברגע שהמדינה חוקקה חוק פנסיית חובה. בתי השקעות זכו לקליינטים חדשים בהוראת קרנות ברירת מחדל של רשות שוק ההון וכולם יחד מקבלים סיכוי לגדול בזכות השיח על הגברת התחרות מעבר לבנק לבנק ומקרן לקרן.

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: ap, Richard Drew

לפני שפרש: האם ההימור האחרון של וורן באפט משתלם?

בשנים האחרונות ברקשייר האת'וויי צברה הר של מזומנים, לא רכשה כמעט מניות וביצעה מעט מאוד רכישות עצמיות של מניותיה ● אבל לפני שפרש, באפט השקיע למעלה מ-58 מיליארד דולר בסקטור אחד ● כעת, ההשקעה הזו מתחילה להוכיח את עצמה

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

הקאמבק של הקרנות האקטיביות: רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר זה עשור

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

תוואי המנהרה התת קרקעי ברפיח / צילום: דובר צה''ל

יותר משנתיים למלחמה: צה"ל איתר והשמיד רק מחצית מהמנהרות בעזה

כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי-די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של הנשיא" ● עדכונים שוטפים

מזמינים פחות חופשות / צילום: Shutterstock

מזמינים פחות חופשות, אבל משלמים יותר: מאחורי המספרים בענף התיירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה במספר העסקאות בענף התיירות - אך על עלייה בגובה עסקה ממוצעת

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע בחודש דצמבר: 14,677 שקל. וכמה בהייטק?

מדובר בעלייה של 3.1% לעומת דצמבר 2024 ● עלייה זו גבוהה אפילו יותר מהאינפלציה השנתית שנרשמה באותו חודש, 2.5%, כך שמדובר למעשה בעלייה ריאלית שמתגברת על ההתייקרויות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

גוגל מכה את התחזיות ומכריזה על השקעת עתק

אלפאבית עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 111.3 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.82 ● החברה דיווחה על הגדלה משמעותית של הוצאות ההון שלה ב-2026 ל-175-185 מיליארד דולר - משמעותית מעל צפי האנליסטים ● המניה יורדת במסחר המאוחר

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

צוות רמיטלי / צילום: אוהד כהן

ענקית הפינטק רמיטלי סוגרת את המרכז בישראל. העובדים פוטרו בשיחת זום

החברה, שרכשה את הסטארט־אפ הישראלי Rewire בשנת 2022, הודיעה לעובדיה בשיחת זום על סגירת פעילות המחקר והפיתוח המקומית ● 110 מתוך 200 עובדי החברה פוטרו

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

ערד / צילום: Shutterstock

חמישה זוכים מחסידות גור, והמכרז בערד שמרים גבות בשוק הנדל"ן

מכרז בערד שווק במלואו ליזמים ששמם נקשר בחסידות גור ● כעת, יש הסבורים בענף כי סכומי הזכייה מצביעים על תיאום מחירים - לכאורה בניגוד לכללי חוק התחרות הכלכלית ● האיש החזק בחסידות גור מוטי בבצ'יק: "מופרך לגמרי"

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות התוכנה מחקו 5.6 מיליארד שקל מהשווי

ת"א 35 ננעל ביציבות, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● מניות התוכנה קרסו בעקבות הירידות וול סטריט אתמול: מג'יק צנחה בכ-20%, לצד מטריקס, וואן טכנולוגיות ומלם תים ● מייקל ברי: קריסת הביטקוין עלולה להתפתח ל"ספירלת מוות" שמזינה את עצמה ● הזהב מעל 5,000 דולר לאונקיה; למרות רכבת ההרים - הבנקים הגדולים בטוחים שמחירו יזנק מעל ל-6,000 דולר

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המחיר של תזמון השוק: איך מספר ימים עלולים לחתוך חצי מהרווח?

בין המתיחות הגאו־פוליטית בעולם לראלי הארוך בשווקים, הניסיון "לתזמן את השוק" הוא טעות שעלולה לעלות ביוקר ולחתוך לכם חלק משמעותי מהתשואה ● וגם: מי שברח ל־S&P 500 גילה שהעוצמה הישראלית השאירה לו אבק ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

סניך של רשת המשחקיות פאנקי וורלד / צילום: דוד גולדשטיין

הסכם של יותר מ-50 מיליון שקל: השוכרת במתחם הענק בראשל"צ

קבוצת מבנה חתמה עם רשת המשחקיות פאנקי וורלד על הסכם להקמת סניף בשטח של כ-5,000 מ"ר בראשון לציון ● הוועדה המחוזית תל אביב אישרה תוכנית להקמת 990 דירות בצפון-מערב רמת השרון ● וגם: במקום האומן 17 - קניון לב תלפיות בירושלים יורחב, ומעליו ייבנו שני מגדלי מגורים ● חדשות השבוע בנדל"ן

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה צפויה לאשר: שדה תעופה בינלאומי יוקם בציקלג שבנגב

לאחר שנים של מחלוקות, הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון את הקמת שדה התעופה הבינלאומי המשלים הראשון בישראל ● ההכרעה התקבלה בדיון שקיים ראש הממשלה עם שרת התחבורה ובכירים נוספים, חרף הסתייגויות מקצועיות וביקורת בענף התעופה

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי