עו"ד רונן מטרי / צילום: שלומי יוסף
עו"ד רונן מטרי, המנהל המיוחד של עמותת תלמוד תורה עץ החיים, מבקש מבית המשפט לאשר לו שכר-טרחה שכולל רכיב תמים למראה של 10% מהשבחת נכסי העמותה.
בבעלות העמותה כ-40 נכסים, ברובם נכסי הקדשות ותיקים ביותר בירושלים. בשלב זה לא ברור מה ערך הנכסים, אשר על-פי הערכות שונות עשוי להגיע לשווי של עשרות מיליוני שקלים ויותר, אך במסגרת בקשה שהגיש מטרי לבית המשפט המחוזי בירושלים לאשר לו שכר-טרחה בתיק הפירוק, "מקטין" מטרי את ערך הנכסים וכותב בין היתר כי מדובר בנכסים שבחלקם הגדול מצויים בבעלות משותפת עם הקדשות אחרות, המצב הרישומי שלהם מורכב, הם מושכרים ברובם לדיירים מוגנים ומצויים "בדרך-כלל במצב מוזנח".
לדברי עו"ד מטרי, מדובר בנכסים שצריך לעשות בהם פעולות השבחה שונות, ובהן ייזום תוכנית בניין עיר והיתרי בנייה, ייזום עסקאות קומבינציה, שיפוץ ועוד.
בקשתו של מטרי לאישור 10% מתוספת הערך או השווי שתתקבל למוסדות כתוצאה מפעולות השבחת הנכסים, שעשויה להניב לו שכר של מיליונים רבים, לא נדונה בפגישה שקיים מטרי עם הכנ"ר ורשם העמותות, לצורך קביעת רכיבי השכר שלו בטרם הגשת הבקשה לבית המשפט.
הבקשה לקבלת שכר-הטרחה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בחודש שעבר, ובמסגרתה מציין מטרי כי עד כה, במשך תקופה של 14 חודשים, הושקעו למעלה מ-3,200 שעות עבודה בתיק, כמחצית מהן על-ידי מטרי עצמו ושותף נוסף ממשרדו, ולא שולם כל שכר-טרחה.
הבקשה לאישור שכר-הטרחה הוגשה במקביל גם לבית הדין הרבני, אשר בו נדונים עניינים הנוגעים לעמותה ולהקדשות הדתיים. עו"ד מטרי מציין בראשית הבקשה כי הסדר השכר המבוקש תואם, ביחס ל"מרבית" רכיבי השכר, עם נציגי כונס הנכסים הרשמי ורשם העמותות בפגישה שקיים עימם כבר בינואר השנה, אך עד כה לא התקבל האישור הסופי של כונסת הנכסים הרשמית להסדר.
עד כה, מציין עו"ד מטרי, בתקופה של למעלה משנה, הגיש בקשה לפסיקת שכר ביניים בך חצי מיליון שקל לבית הדין ולבית המשפט, ובית הדין הרבני אישר את הבקשה, אך בית המשפט המחוזי טרם אישר את הבקשה, לאחר שרשם העמותות והכנ"ר ביקשו נתונים נוספים לצורך כיבוד עמדתם. בהמשך לנתונים אלה התנהלו מגעים בינם לבין מטרי, אך מטרי עדיין לא גבה את השכר שביקש, ובהמשך גיבש אתם את הסכם השכר אותו הגיש לאישור היום.
בין רכיבי השכר הנוספים, מלבד 10% מערך השבחת הנכסים של העמותה (שלא אושרו כאמור על-ידי הכנ"ר ורשם העמותות), מבקש מטרי מבית המשפט לאשר לו שכר עבור הניהול השוטף של המוסדות כל עוד הוא ממשיך להפעיל את העמותה. זאת, לפי כללי השכר לכונסי נכסים ומפרקים בתקנות החברות. בנוסף מבקש מטרי שכר חד-פעמי בסך 300 אלף שקל - המשקף לגישתו שכר נמוך של כ-200 שקל לשעה בגין הדוח שהגיש כמנהל מיוחד ופעילותו בוועדת האיתור (התעריף המומלץ על-ידי הכנ"ר עומד על 500 שקל לשעה).
כן מבקש מטרי שכר בגין מימש נכסים על-פי תקנה 8 לתקנות השכר, תוך שהוא מציין כי נכון להיום תלויה ועומדת בפני בית המשפט ובית הדין הרבני בקשה אחת הנוגעת למימוש נכסים.
רכיב שכר נוסף שמבקש מטרי הוא 20% מהגבייה בפועל או מתוספת הכספים או הערך שתתקבל כתוצאה מהליכים משפטיים ותביעות שיידרש להגיש ולנהל נגד חברי עמותה, נושאי משרה, צדדים קשורים, רוכשי נכסים ויתר הגורמים המעורבים בפעילות המוסדות.
מטרי מציין בבקשה כי "נכון להיום" הוא לא מבקש תוספת מאמץ בגין ניהול העמותה, אך הוא אינו גורע מזכותו לבקש זאת בעתיד.
שמו של מטרי, מעורכי הדין הבולטים בתחום חדלות הפירעון, פירוק והבראת חברות, עלה לכותרות לפני כשנה, לאחר שהתברר כי מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, הורתה על פתיחת בדיקה של מערכת הקשרים שלו עם עו"ד מירית כנרי, שכיהנה אז כמנהלת יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים. זאת, לאחר שהתברר כי עו"ד מטרי, העומד בראש משרד עורכי הדין מטרי-מאירי, מונה בתקופה האחרונה לשמש כבעל תפקיד בארבעה תיקי פירוק גדולים של עמותות קורסות, בעקבות המלצה או תחת פיקוחה של עו"ד מירית כנרי, כאשר במקביל מתקיימת מערכת יחסים מקצועית-עסקית בין מטרי לבין בעלה של מירית כנרי. פלמור קבעה כי במידת הצורך תועמד כנרי לדין משמעתי. הפרשה נחשפה ב"כלכליסט".
מירית כנרי, אז בכירה במשרד המשפטים, נשואה לרו"ח איתמר כנרי, דמות מוכרת בזירת חדלות הפירעון ומי שמשמש כבעל תפקיד - נאמן, מפרק או רואה חשבון מלווה - בלא מעט תיקי חדלות פירעון. עו"ד רונן מטרי עובד מזה שנים עם רו"ח איתמר כנרי ושוכר את שירותיו כרואה חשבון מלווה, כרואה חשבון חוקר או נותן חוות-דעת - ואף משלם את שכרו מתיקי הפירוק הללו.
הפרטים על מערכת הקשרים המשולשת הזו לא נמסרו לבתי המשפט בהם מתנהלים תיקי חדלות הפירעון של העמותות שבהם המליצה עו"ד כנרי על עו"ד מטרי, העובד עם בעלה.
עו"ד כנרי התפטרה מתפקידה כמנהלת יחידת האכיפה והבקרה ברשות התאגידים, ובינתיים לא ברור מה עלה בגורל הבדיקה שערך משרד המשפטים ומה היו ממצאיה.
*** גילוי מלא: עו"ד רונן מטרי היה כונס הנכסים של "גלובס" מטעם בנק לאומי. אלונה בר און, מבעלות השליטה ב"גלובס" כיום, טענה בעבר בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי מטרי פעל בניגוד עניינים, כאשר ככונס הנכסים של "גלובס" ניסה למכור את מניות העיתון לאלי עזור הנמנה עם לקוחותיו. בר און טענה בפני בית המשפט המחוזי כי מטרי "ניסה למכור את השליטה ב'גלובס' בפרק זמן בלתי סביר, התנהלות שממנה היה עשוי ליהנות בעיקר רוכש ישראלי, ואכן רוכש כזה נמנה עם לקוחותיו הקרובים והקבועים של כונס הנכסים עו"ד מטרי". מטרי הכחיש את הטענות. בית המשפט המחוזי ולאחר מכן בית המשפט העליון לא התייחסו לטענות אלה, אולם בגין טענות אחרות פסקו בערעור שהוגש על-ידי האוליגרך דוד דוידוביץ' לטובת בר און ומשפחתה.