ניכור בחיי הנישואים. עילה לגט? / צילום: Shutterstock
"אישה לא צריכה לחיות לצד רובוט". דברים מפתיעים אלה נכתבו על-ידי לא אחר מדיין בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב, בפסק דין המראה את כברת הדרך שעשו בתי הדין הרבניים בשנים האחרונות מבחינת מעמד האישה, אל עבר התפיסה המודרנית של רמת הציפיות לה זכאית אישה מחיי נישואים ראויים והעילות המספקות לסיומם.
במקרה זה בני זוג חרדים נישאו לפני ארבע שנים, במהלכם הספיקו להביא לעולם שני ילדים, אך כבר בתחילת החיים המשותפים נגלו בקיעים עמוקים בזוגיות. לא הייתה אלימות פיזית, לא הייתה אלימות מילולית, אך היה חוסר תקשורת מוחלט מצד הבעל. לטענת האישה, הבעל היה מסתגר וחי לעצמו, והתפקיד שלה הסתכם בצורך לעמוד בדרישותיו היבשות והנטולות כל רגש בכלל ובהיבט הבין-זוגי בפרט. על אף שידוע ערך לימוד התורה בציבור החרדי, במקרה זה הבעל נצמד יתר על המידה ללימודיו, עד כי לדברי האישה, היא הייתה צריכה לבקש ממנו מדי פעם חיבוק ואהבה, אך גם כשביקשה, לדבריה היא אף פעם לא קיבלה זאת.
גם חיי האישות, או יותר נכון היעדרם, היו מתסכלים מאד עבור האישה, ומכמירי-לב במיוחד הם תיאוריה אודות ניסיונותיה לזכות במעט אינטימיות מהבעל. האישה מתארת כיצד ביום הטבילה במקווה, מועד שבדרך-כלל מצפים לו בכיליון-עיניים, היא נהגה לשלוח את הילדים לבייביסיטר ולשלוח את הבעל למסעדה "כדי שיהיה רגוע", אך כשהייתה שבה מהמקווה, הייתה מוצאת אותו ישן על הספה בסלון, או לחלופין הוא היה אומר לה להמתין עד אחרי חצות, כדי שבטובו יתפנה אליה.
הבעל מצידו דחה את הטענות. לדבריו, אומנם יש מקום לשיפור מה בהתנהגותו, אך הוא סבור כי אין מדובר במשבר דרמטי שלא ניתן לפתור בשיחות או בטיפול זוגי. הבעל עתר לשלום-בית, ובני הזוג נשלחו על-ידי בית הדין הרבני לייעוץ נישואים אצל שני מומחים שונים, בכדי לקבל חוות-דעת לגבי סיכויי שיקום הנישואים. שני המומחים הביעו דעתם כי אין דרך להשיב את חיי הנישואים על מסלולם, אך הבעל עדיין התעקש שהוא אינו מוכן להתגרש.
כעת עמד בית הדין הרבני על צומת דרכים ונדרש להכריע האם די בחוסר סיפוק מחיי הנישואים כדי להצדיק חיוב של בית הדין את הבעל לתת לאישה גט בניגוד לרצונו - או שמא אין די בחוסר יחס חם מהבעל כדי להוות עילה לחיוב בגט.
בית הדין הרבני קבע באופן חד-משמעי כי היעדר יחס רגשי מצד הבעל כלפי האישה מהווה התעללות, במילים הבאות: "הלב ממאן להאמין כי אדם מן היישוב מסוגל להתנהג כך כלפי אשתו. בית הדין סבור כי מעבר לכך שהדברים נוגדים את ההלכה ואת השכל הישר, הרי שזוהי התעללות חסרת מעצורים באישה. נראה כי הבעל חי לו בבועה משלו, בה אינו חש את עולמה הרגשי של האישה ואינו מבין עד כמה מילים או התנהגויות אלה ואחרות מביאות את חיי הנישואים לסופן הטרגי... אין זו דרכה של היהדות. תורתנו הקדושה נותנת משקל חשוב לכל אדם באשר הוא בכלל והתייחסותו של בעל לאשתו בפרט. דברי חז"ל הנזכרים 'ואוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו' היו צריכים לשמש לבעל כ'רמזור אדום' ולהימנע עד קצה גבול היכולת מהתעלמותו מהאישה ומצרכיה, ושלא לדבר על השפלותיו החוזרות ונשנות והתייחסותו אליה כאל עוד חפץ בבית".
בסופם של דברים כתב בית הדין כי "לא מצופה משום אישה בישראל לחיות לצד רובוט", ולכן אם הבעל לא ייתן לאישה גט בתוך עשרה ימים, בית הדין יעשה שימוש בסמכותו להטיל עליו הגבלות חוקיות, כמו החרמת רישיון הנהיגה וכן חרם חברתי ודתי ברמת הקהילה החרדית.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il