גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהנדס ישראל דוד: "ההחלטה לבטל את תמ"א 38 היא אמיצה. התוכנית הייתה פשע"

הבוקר הודיע מניהל התכנון כי תמ"א 38 צפויה להגיע לסופה במאי 2020 ● דוד, שמשמש כיו"ר הוועדה הטכנית לרעידות אדמה במכון התקנים, מאמין כי "מקבלי ההחלטות במינהל הצליחו להתעלות על הלחצים, לטובת ראייה לאומית, אורבנית והנדסי" ● מנגד טוענים הקבלנים כי ביטול התמ"א הוא "הפקרת חיי התושבים"

ישראל דוד / צילום: איל יצהר
ישראל דוד / צילום: איל יצהר

שוק הנדל"ן רועש וגועש בהמשך להודעת מינהל התכנון כי תמ"א 38 צפויה להגיע לסופה במאי 2020. מרבית התגובות להודעה מנבאות שחורות למגוון העוסקים בתחום, ובראשם יזמים המתחמים בתמ"א, עורכי דין, אדריכלים ומשווקי דירות. יחד עם זאת, מי שמומחה בתחום ההנדסה מברך על המהלך.

"כל הכבוד למינהל התכנון שהצליח להשתחרר מלחצים פוליטיים של אינטרסנטים שפועלים כל הזמן במסדרונות השלטון על-מנת לקדם אינטרסים אישיים", אומר המהנדס הבכיר ישראל דוד, המשמש בין היתר כממלא-מקום יו"ר איגוד המהנדסים וכיו"ר הוועדה הטכנית לרעידות אדמה במכון התקנים.

לדבריו, "מקבלי ההחלטות במינהל התכנון הצליחו להתעלות על הלחצים בהחלטה אמיצה לטובת ראייה לאומית, אורבנית והנדסית. בסופו של יום התמ"א כפי שהתפתחה באזור המרכז, שבו רמת הסיכון לרעידות אדמה היא מהנמוכות בארץ, הפכה במקום פרויקט הנדסי לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, למכרה זהב להתחדשות עירונית במסווה של חיזוק מבנים מרעידות אדמה, בכאוס מוחלט ובדומה לשיטת הפבלות בברזיל".

דוד, שתומך בתכנון מתחמי על פני תמ"א, מוסיף כי "כשאני עובר ברחובות הצפופים ברמת גן, אני רואה בניין ליד בניין שהמרחק ביניהם הפך ל-3 מטרים בעקבות התמ"א, ללא שטחים ציבוריים, עם תוספת קומות לבניינים שהביאו לכך שעל כל המדרכות חונות חניות. לעומת זאת, במקומות שאני רואה נהרסו מספר בניינים לטובת מגדלים של 20 קומות עם מרחק גדול ביניהם, לטובת שטחים ציבוריים, מבינים שהתמ"א הייתה פשע, שנעשה בהיעדר ראייה לטווח ארוך".

לדברי דוד, רבים הספיקו לשכוח, אך היסטורית, התמ"א נולדה מביקורת של מבקר המדינה על כך שלא עושים דבר בנושא חיוק מבנים מרעידות אדמה. "הדבר המצחיק הוא שבזמנו מינהל התכנון הוא שפרסם מכרז מתכננים לנסח את תמ"א 38, ומי שכתב אותו היו אנשים מחוץ למערכת, כאשר הפרוגרמה הייתה בעיקר הנדסית ולא אורבנית", אומר דוד. "התוצאה עד היום היא בכייה לדורות. בניינים ישנים, עם בעיות תשתית, נגישות ובטיחות, מונצחים לדורות. הוספת קומות לבניינים כאלה זה מעשה סדום. חוץ מכמה אינטרסנטים, מי שרואה גם את האינטרס הציבורי מבין את זה. ואמרו את זה גם ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי וגם ראש עיריית רמת-גן כרמל שאמה-הכהן, למרות שהם מפסידים לא מעט כסף, מסים וקולות בבחירות. ולמרות כל הלוחשים באוזני מקבלי ההחלטות, העובדה שבמינהל התכנון רואים את האינטרס הציבורי, נותנת סוף-סוף ניצנים של תקווה שלא הכול נעשה מתוך אינטרסים כלכליים ופוליטיים".

כבר בשבועות האחרונים הודיע מינהל התכנון כי בעמדתו העקרונית יש העדפה לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית באופן מתחמי - כלומר כזה שכולל מספר מגרשים או בניינים ולא בניין בודד כמו בתמ"א. זאת מהנימוק כי תכנון מתחמי מאפשר לתת מענה לצורכי ציבור ונותן יתרון בהיבטים תכנוניים נוספים - זאת בעוד פרויקט תמ"א 38 מחדש את הבניין עצמו בלבד. עוד הודיעו במינהל התכנון כי בימים אלה הם בוחנים הוראות מעבר במסגרתן יסתגל השוק למצב החדש. 

"תהיות רבות" 

בשוק סבורים כי הוראות המעבר נדרשות לתקופה ארוכה יותר מהמועד שנקבע - מאי 2020. "ביטול התמ"א באופן כולל, ללא מתן מענה לבניינים מבודדים או העמדת תוכנית חלופית, מעלה תהיות רבות. מעבר לכך, הבעת העמדה בדרך שנעשה אינה אחראית", אומר עו"ד ישי איציקוביץ, מנהל מחלקת עסקאות נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות'.

לדבריו, "אומנם מדובר בהחלטה שתעמוד להחלטת המועצה הארצית אך יש לזכור כי לכל אמירה כזו, ובפרט כשהיא עמומה, השפעה מיידית ודרמטית על גורמים רבים כבר עתה. מאי 2020 אינו מועד רחוק, בפרט בהתנהלות בפרויקטים בהתחדשות עירונית. בעלי דירות ויזמים רבים שואלים עצמם כיצד עליהם להתנהל היום, בין אם מדובר על שלבי משא-ומתן, ובין אם מדובר על פרויקטים בהם נחתמו הסכמים.

"לאור לוחות הזמנים להוצאת היתרים, הרי שגם לגבי פרויקטים שהחלו בהליך הרישוי תעלה השאלה האם יש התכנות להוציאם לפועל. עולה השאלה גם לגבי תוכניות שאושרו על-פי סעיף 23. ככלל, כל שינוי מדיניות או אי-הארכת תוקפה של הוראה או תוכנית חייבים לכלול הוראות מעבר, בפרט כאשר מדובר בפרויקטים של התחדשות עירונית, אשר קידומם אורך שנים רבות ומלווה בהוצאות ומשאבים משמעותיים". 

"בסופו של דבר תמ"א 38 היא מצילת חיים" 

ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ, אמר כי "ביטול תמ"א 38 ללא פתרון חלופי מהווה הפקרה של חיי תושבי מדינת ישראל. תמ"א 38 נוסדה ב-2005 כתוכנית להצלת חיי אדם ולא כתוכנית להתחדשות עירונית. התוכנית נוסדה כתוצאה של המלצת הוועדה הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה, מתוך מחשבה שהפתרון היצירתי של מתן זכויות בנייה יוביל לחיזוק בנייני מגורים, ללא השקעה תקציבית של המדינה. לקח זמן ומספר תיקונים עד שהמגזר העסקי וחברות הבנייה בשיתוף המתכננים, השמאים ועורכי הדין הרימו את הכפפה והתייצבו לצד המדינה במאמציה לפתור את חיזוק הבניינים".

סרוגו הוסיף כי "השאלה כיום היא לא האם תתרחש רעידת אדמה שתמוטט אלפי בתים ותותיר עשרות אלפי אזרחים ללא קורת-גג, תוך גרימת נזק של מאות מיליארדי שקלים למשק - אלה מתי זה יקרה".

סרוגו הודה כי "הבעייתיות שקיימת בתמ"א 38 בהיבט התכנוני מוכרת וידועה, ובהחלט ישנם מקומות בהם פתרונות של בניית מתחמים שלמים בפינוי-בינוי שיענו על צורכי הציבור הם יעילים יותר, אך זה לא פתרון של הכול או כלום, ולא צריך לשפוך את התינוק עם המים. גורמי התכנון, ממינהל התכנון ועד לוועדות המקומיות, יכולים גם לתכנן מתחמים כאלה - אך באותה עת להוציא לפועל פרויקטים של תמ"א 38, ואין בכך סתירה".

סרוגו הוסיף כי ביטול התמ"א אף יביא לקיטון משמעותי של 12 אלף יחידות דיור בשנה מהתחלות הבנייה באזורי הביקוש ולעליית מחירי דירות. "אני קורא למועצה הארצית לתכנון ובנייה לא לקבל את ההמלצה חסרת האחריות של מינהל התכנון, שלא ברור מדוע פורסמה כעת - כשנה לפני מועד פקיעת התוכנית שגורמת לאי-ודאות מוחלטת בתחום. יש ענף שלם של חברות בנייה, יזמים, עורכי דין, שמאים ואחרים שמתפרנסים רק מתמ"א 38, וביטולה יביא כאמור להקטנת היצע הדירות, לפיטורי עובדים וחלילה לפשיטות רגל ולהאטה בצמיחה של הענף והכלכלה הישראלית. במקום לחסל אותה, אפשר וצריך לתקן את תיקון מספר 4 לתמ"א, שיתקן את אותם כשלים תכנוניים בד-בבד עם המשך קיומה, כי בסופו של דבר היא מצילת חיים. בכל תהליך ההתחדשות העירונית יש מקום לפרויקטי פינוי-בינוי וגם לפרויקטים של חיזוק מבנים בתמ"א 38".

איתי הוז, סמנכ"ל בית וגג ויו"ר איגוד התמ"א, מסר כי: "מנכ"לית מינהל התכנון היוצאת עם כזו הצהרה, רואה את כלל הרשויות כאחת ולא נותנת ביטוי לצרכים החברתיים ולחופש התכנון שלו זכאית ומובילה כל רשות".

הוז הוסיף כי "אנחנו לא נגד בניית מתחמים אלא מאמינים בשילוב שבין בניית בניין בודד לבניית שכונה ואזורים רחבים יותר בהתאם לצרכים בשטח. תמ"א 38 הוא אחד השווקים הכי תחרותיים שיש, המעסיק במעגלים שונים עשרות אלפי אנשים ומגלגל מיליארדי שקלים בשנה בחלוקה מאוזנת בין כלל הגורמים, מרשויות מקומיות, יזמים, קבלנים, שמאים, אדריכלים ועוד.

"התמ"א עברה כמה גלגולים, והיא הולכת ומשתפרת, רוב הרשויות עושות את ההתאמות עבור הצרכים הספציפיים לעיר שלהן, הן ערכו תכניות פרטניות, כל רשות וצרכיה. אין תכנון אחד נכון, ולא תהיה הסכמה מלאה לגבי איך צריך לקדם תכנון עירוני.

"לצערנו נראה כי מנהל תכנון, מסתכל על העיר כפסל ולא מבין שעיר היא עניין דינמי, משתנה, שמתאים עצמו לצרכים, לסביבה ולאנשים.

"הענף צריך להתאחד כדי להפסיק את ההתעללות בהתחדשות העירונית. מנהל התכנון צריך לקדם ולהוביל פיתוח מרכזי ערים ולא לעצור, לתקוע ולעכב מה שבאופי טבעי יגרום לעליית מחירי הדיור. תחום התמ"א נוצר בשל החשש לרעידות אדמה ולצורך הוספת יחידות דיור.

כמות יחידות הדיור שניבנו בתמ"א רבה יותר מכמות יחידות הדיור שהצליחו לייצר בפינוי בינוי לאורך שנות חייה של המדינה ולכן החלטתה של ראש מנהל התכנון תמוהה".

בנוסף אמר יו"ר איגוד המהנדסים דני מריאן כי "אכן יש בנושא הרבה אינטרסים, אבל בראיה אובייקטיבית חייבת להיות חלופה ריאלית לתמ"א שתופעל במקביל אליה ותוכיח את עצמה לפני שמבטלים את התמ"א".

מריאן הוסיף כי "נוח יותר לא להתמודד עם חיזוק ולבנות רק מגדלים חדשים, אך מצד שני החיזוק (גם אם הוא לא מושלם) והשימור האורבני שההתחדשות העירונית באמצעות התמ"א מאפשרת - חשוב מאוד. התמ"א נותנת מכשיר טוב לחיזוק והתחדשות תוך יצירת הסכמה בין כמות קטנה של דיירים בניגוד לתכנון אורבני שלוח הזמנים שלו ארוך והתוצאה שלו בדרך כלל מבנים שמוחקים את קנה המידה הקיים של המרקם העירוני הוותיק".

עוד כתבות

שגיא דקל בקמפיין של מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

"בקמפיין עם שגיא דקל חן אין ציניות אלא תקומה ותקווה"

בשבוע שעבר עלה בנק מזרחי טפחות בפרסומת בכיכובו של שגיא דקל חן - קמפיין מסחרי ראשון שבמרכזו נמצא שורד שבי. הביקורות לא איחרו לבוא ● בראיון בלעדי לגלובס מסבירה סמנכ"לית ומנהלת חטיבת השיווק תרי ישכיל את הרציונל מאחורי המהלך, ומגיבה למקטרגים

יאנה גור בקולקציית עונת הנדודים 2016. השראות מקומיות / צילום: פרטי

"זה מאוד לא כלכלי לייצר אופנה בארץ, אבל רציתי לייצר רק פה"

מעצבת האופנה דורין פרנקפורט הקפידה תמיד על ייצור ועל מקורות השראה מקומיים, שנפרשים בתערוכה מרהיבה לציון 50 שנות עשייה ● זו אינה עוד רטרוספקטיבה, אלא צלילה לרעיונות שמרכיבים את יצירתה

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

שני מתקני ייצור החשמל שהממשלה אישרה - וזה שלא

לבקשת עיריית בית שמש, הממשלה עיכבה הקמת תחנת כוח של פאוורג'ן ושמיר אנרגיה ● שתי תחנות כוח אחרות - בעמק חפר ובעוטף עזה - יעברו כעת לאישור הוות"ל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח, המתנה והעיקול מביטוח לאומי: איך הסתיים המאבק על הנכס?

ביהמ"ש קבע כי מקבל נכס במתנה שזכויותיו לא נרשמו, גובר על זכויותיו של נושה בעל עיקול - אם יוכיח כי פעל בתום־לב ● תביעת אחות־למחצה למחצית מנכסי ירושה נמחקה, והיא חויבה בהוצאות כבדות ● עובד שכינה קולגה "סוטה" לא חויב בפיצוי בלשון הרע, לאחר שנקבע כי ההתפרצות נבעה מהטרדה מינית ● 3 פסקי דין בשבוע

ניקולס מדורו ודונלד טראמפ / צילום: ap

סופו של עידן בקראקס: המבצע הצבאי והתוכנית של טראמפ ליום שאחרי

לאחר מתיחות ממושכת ארה"ב תקפה אתרים אסטרטגיים בוונצואלה ● המהלך האמריקאי מסמן מעבר מאיומים ולחץ כלכלי לפעולה צבאית גלויה, על רקע ניסיון להכריע את משטר מדורו ולפגוע במקורות המימון שלו - ובראשם הנפט ● אז למה טראמפ תקף ולמה דווקא עכשיו, ומה יעלה בגורלו של מדורו? ● גלובס עושה סדר

נשיא ונצואלה ניקולס מדורו / צילום: ap, Ariana Cubillos

המומחה שמסביר: כך ונצואלה הפכה מכלכלה מהחזקות בעולם, למוקד משבר פליטים עצום

פרופ' דני בכר מסביר בראיון לגלובס כיצד המשטר של ניקולס מדורו, הפך את ונצואלה מאחת המדינות העשירות בעולם לכישלון כלכלי עם רעב המוני ● המשבר הכלכלי הוביל למשבר הפליטים הגדול ביותר בהיסטוריה של יבשת אמריקה, ואחד הגדולים ביותר בעולם, במהלכו מיליונים מאזרחי המדינה עזבו את ונצואלה

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

"פיטורי בינה מלאכותית הם עובדה מוגמרת, אבל אף אחד לא כותב על גיוסי העובדים"

ניטין מיטל, סמכות הבינה המלאכותית של דלויט, מסביר מדוע גל הפיטורים בענף הייעוץ והטכנולוגיה יוצר אשליה של משבר, איך ה־AI דווקא מגדילה תעסוקה בתחומים אחרים, ולמה הדיון האמיתי צריך לעבור משאלת הקיצוצים לשאלת הכישורים והצמיחה ● הוא משוכנע שישראל לא פספסה את המהפכה, אך מזהיר: "קשה לסטארט־אפים לגדול פה"

מכה הרסנית: איך משפיעה לכידתו של מדורו על איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נפילתו של נשיא ונצואלה היא מכה גם לאיראן, מה צפוי במזרח התיכון ב-2026, ומה אפשר ללמוד מהמעשים של ראש עיריית ניו יורק ביום הראשון שלו בתפקיד • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

נפט, והרבה: המניע הכלכלי של טראמפ בוונצואלה והסיבה שטהרן יכולה בינתיים להירגע

נשיא ארה"ב ינמק את לכידתו של נשיא ונצואלה בהיותו מנהיג קרטל סמים, בדיכוי עמו, ובידידותו עם האויבות או היריבות של העולם המערבי - אך מדורו אינו היחיד שעושה זאת ● על כן, המניע המרכזי בפעולה שכזו הוא America First, ופוטנציאל הנפט האדיר, וההכנסות הפוטנציאליות לענקיות האנרגיה האמריקאיות

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

הבנק הבינלאומי שממליץ: הגדילו חשיפה למניות וחפשו הזדמנויות בסין

ב־UBS מעריכים המשך תנופה בשוקי המניות הסיניים בשנה הקרובה ● בדויטשה בנק דווקא סבורים כי סין עלולה לאבד מומנטום בגלל משבר הנדל"ן וצופים קאמבק של הדולר; ולמרות האופטימיות בג'יי.פי מורגן לגבי הצמיחה הגלובלית, הם מזהים גם סכנת מיתון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026

שלומי בן חיים, בצלאל מכליס / צילום: ג'ייפרוג, אסף שילה/ישראל סאן

המניה הביטחונית הישראלית שזינקה בכ-45%, וזו שעלתה לשיא כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● אלביט מערכות פתחה את 2026 עם עלייה לשיא חדש של כל הזמנים ● יצרנית מערכות ההגנה לרחפנים פאראזירו זינקה בכ-45%, לאחר שקיבלה הזמנה ראשונה מגוף ביטחוני ישראלי ● וג'יי פרוג סיכמה שנה עם תשואה תלת־ספרתית

בחירות אמצע בארה''ב / עיצוב: אלישע נדב

בחירות אמצע בארה"ב: העיניים נשואות ליום שאחרי טראמפ

יוקר המחיה המשתולל והכאוס השלטוני הותירו את הציבור מאוכזב, ומציבים את הדמוקרטים בנקודת פתיחה מצוינת בניסיון להשתלט על בית הנבחרים ● התוצאה בבחירות בנובמבר עשויה לעצב מחדש את מאזן הכוחות בוושינגטון לשנים ארוכות, וגם לקבוע את עתיד יחסיה עם העולם - ובמיוחד עם ישראל ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

מייסדי KOI, עמית אסרף, עידן דרדיקמן ואיתי קרוק / צילום: עומר הכהן

פאלו אלטו במגעים לרכוש את KOI הישראלית בכ־400 מיליון דולר

לגלובס נודע כי החברה מנהלת מו"מ עם סטארט-אפ הסייבר הצעיר KOI, לקראת רכישה ראשונה בישראל בעידן שאחרי עזיבתו של המייסד ניר צוק ● KOI גייסה כ־48 מיליון דולר בלבד במהלך שני סבבים, ובין לקוחותיה נמנות הענקיות מיקרוסופט וגוגל

מכרה הזהב פואבלו וייחו של תאגיד בריק גולד. לחברות הגדולות יש גישה למימון זול יותר / צילום: Reuters, Ricardo Rojas

אחת משיטות הזיוף העתיקות בהיסטוריה משתכללת ומאיימת על ההשקעה הלוהטת

זהב פיזי הוא נכס פופולרי בקרב משקיעים המבקשים להגן על עצמם מסיכונים מערכתיים, כולל ממשלתיים וטכנולוגיים ● מניות החברות שכורות זהב סובלות היסטורית מתנודות חריפות, אך בעת שוק שורי במתכת הזו הן מייצרות הזדמנויות חריגות ● כתבה שנייה בסדרה

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

למחפשי רכב חדש: האם "אפס ק"מ" מתאים לכם?

אחרי שנים של מחסור ורשימות המתנה, המלאים המצטברים של היבואנים מחזירים את השליטה אליכם ● זה מה שיעזור לכם לנצל את מלחמת המחירים בשוק הרכב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת משיק את "הסל של המדינה"; ברשתות טוענים: אין כאן בשורה

שר הכלכלה הציג היום את פרויקט "הסל של המדינה" - סל של 100 מהמוצרים הנמכרים ביותר בישראל, שישווקו במחיר הזול ביותר ● הסל יוצע ללקוחות ברשת מזון אחת שתיבחר במכרז ● ברקת טוען כי המהלך יסייע לבלום את יוקר המחיה, אך ברשתות השיווק לא מתרשמים

מסירות כלי רכב / צילום: יח''צ

מי הדגם שהוביל את טבלת מסירות הרכב ב-2025?

דוח מסירות הרכב לשנת 2025 מצביע על שנת שיא לדגמים מסין, עם נתח כולל של מעל שליש מהמסירות ● התופעה הבולטת של השנה היא מספר שיא של רכבי "אפס ק"מ" ● ג'אקו 7 מבית קבוצת צ'רי הוא הדגם שמוביל את המסירות, ומי עוד ברשימה?

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק / צילום: איל יצהר

האזהרה החריפה של אהרן ברק: "אנחנו כבר לא דמוקרטיה ליברלית"

בנאום מצולם ששודר בהפגנה לציון 3 שנים לנאום השר יריב לוין בהכרזה על המהפכה המשפטית - תקף נשיא העליון לשעבר אהרן ברק את רה"מ בפרט ואת הממשלה בכלל: "זכויותינו כאזרחים מופרות יום-יום - מפעל החיים של כולנו בסכנה" • הוא מתח ביקורת על המשטרה: "מפעילה את כוחה בצורה לא שוויונית ולא מרוסנת" • וקרא למפלגות שעתידות להתמודד בבחירות: "שיתחייבו שיעצרו את ההפיכה המשטרית"

מי הן קרנות הגידור המצטיינות של השנה? / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות של המיליונרים שהיכו את ת"א כשרוב תעשיית הגידור נשארה מאחור

בשנה החולפת השאיר מדד הדגל של ת"א אבק לרוב קרנות הגידור המנייתיות - למעט 3: ורטיקל לונג, ואר אקוויטי וספרה וואליו ● מנהל הקרן המצטיינת מסביר את סוד ההצלחה: "חשיפה גבוהה לסקטורים הביטחוני והפיננסי" ● במבט ל–3 שנים בין קרנות הגידור, בלטו לטובה גם נוקד וטוטאל

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

דמי הניהול במאות קרנות נאמנות מתייקרים עם תחילת השנה ● וורן באפט יורד מתחת לרדאר בברקשייר האת'וויי ● השקל מתחזק והאינפלציה מתמתנת - אך בשוק לא צופים הורדת ריבית בשבוע הבא ● וגם: הקשר הישראלי של המניה שהובילה את מדד S&P 500 השנה