גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהנדס ישראל דוד: "ההחלטה לבטל את תמ"א 38 היא אמיצה. התוכנית הייתה פשע"

הבוקר הודיע מניהל התכנון כי תמ"א 38 צפויה להגיע לסופה במאי 2020 ● דוד, שמשמש כיו"ר הוועדה הטכנית לרעידות אדמה במכון התקנים, מאמין כי "מקבלי ההחלטות במינהל הצליחו להתעלות על הלחצים, לטובת ראייה לאומית, אורבנית והנדסי" ● מנגד טוענים הקבלנים כי ביטול התמ"א הוא "הפקרת חיי התושבים"

ישראל דוד / צילום: איל יצהר
ישראל דוד / צילום: איל יצהר

שוק הנדל"ן רועש וגועש בהמשך להודעת מינהל התכנון כי תמ"א 38 צפויה להגיע לסופה במאי 2020. מרבית התגובות להודעה מנבאות שחורות למגוון העוסקים בתחום, ובראשם יזמים המתחמים בתמ"א, עורכי דין, אדריכלים ומשווקי דירות. יחד עם זאת, מי שמומחה בתחום ההנדסה מברך על המהלך.

"כל הכבוד למינהל התכנון שהצליח להשתחרר מלחצים פוליטיים של אינטרסנטים שפועלים כל הזמן במסדרונות השלטון על-מנת לקדם אינטרסים אישיים", אומר המהנדס הבכיר ישראל דוד, המשמש בין היתר כממלא-מקום יו"ר איגוד המהנדסים וכיו"ר הוועדה הטכנית לרעידות אדמה במכון התקנים.

לדבריו, "מקבלי ההחלטות במינהל התכנון הצליחו להתעלות על הלחצים בהחלטה אמיצה לטובת ראייה לאומית, אורבנית והנדסית. בסופו של יום התמ"א כפי שהתפתחה באזור המרכז, שבו רמת הסיכון לרעידות אדמה היא מהנמוכות בארץ, הפכה במקום פרויקט הנדסי לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, למכרה זהב להתחדשות עירונית במסווה של חיזוק מבנים מרעידות אדמה, בכאוס מוחלט ובדומה לשיטת הפבלות בברזיל".

דוד, שתומך בתכנון מתחמי על פני תמ"א, מוסיף כי "כשאני עובר ברחובות הצפופים ברמת גן, אני רואה בניין ליד בניין שהמרחק ביניהם הפך ל-3 מטרים בעקבות התמ"א, ללא שטחים ציבוריים, עם תוספת קומות לבניינים שהביאו לכך שעל כל המדרכות חונות חניות. לעומת זאת, במקומות שאני רואה נהרסו מספר בניינים לטובת מגדלים של 20 קומות עם מרחק גדול ביניהם, לטובת שטחים ציבוריים, מבינים שהתמ"א הייתה פשע, שנעשה בהיעדר ראייה לטווח ארוך".

לדברי דוד, רבים הספיקו לשכוח, אך היסטורית, התמ"א נולדה מביקורת של מבקר המדינה על כך שלא עושים דבר בנושא חיוק מבנים מרעידות אדמה. "הדבר המצחיק הוא שבזמנו מינהל התכנון הוא שפרסם מכרז מתכננים לנסח את תמ"א 38, ומי שכתב אותו היו אנשים מחוץ למערכת, כאשר הפרוגרמה הייתה בעיקר הנדסית ולא אורבנית", אומר דוד. "התוצאה עד היום היא בכייה לדורות. בניינים ישנים, עם בעיות תשתית, נגישות ובטיחות, מונצחים לדורות. הוספת קומות לבניינים כאלה זה מעשה סדום. חוץ מכמה אינטרסנטים, מי שרואה גם את האינטרס הציבורי מבין את זה. ואמרו את זה גם ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי וגם ראש עיריית רמת-גן כרמל שאמה-הכהן, למרות שהם מפסידים לא מעט כסף, מסים וקולות בבחירות. ולמרות כל הלוחשים באוזני מקבלי ההחלטות, העובדה שבמינהל התכנון רואים את האינטרס הציבורי, נותנת סוף-סוף ניצנים של תקווה שלא הכול נעשה מתוך אינטרסים כלכליים ופוליטיים".

כבר בשבועות האחרונים הודיע מינהל התכנון כי בעמדתו העקרונית יש העדפה לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית באופן מתחמי - כלומר כזה שכולל מספר מגרשים או בניינים ולא בניין בודד כמו בתמ"א. זאת מהנימוק כי תכנון מתחמי מאפשר לתת מענה לצורכי ציבור ונותן יתרון בהיבטים תכנוניים נוספים - זאת בעוד פרויקט תמ"א 38 מחדש את הבניין עצמו בלבד. עוד הודיעו במינהל התכנון כי בימים אלה הם בוחנים הוראות מעבר במסגרתן יסתגל השוק למצב החדש. 

"תהיות רבות" 

בשוק סבורים כי הוראות המעבר נדרשות לתקופה ארוכה יותר מהמועד שנקבע - מאי 2020. "ביטול התמ"א באופן כולל, ללא מתן מענה לבניינים מבודדים או העמדת תוכנית חלופית, מעלה תהיות רבות. מעבר לכך, הבעת העמדה בדרך שנעשה אינה אחראית", אומר עו"ד ישי איציקוביץ, מנהל מחלקת עסקאות נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות'.

לדבריו, "אומנם מדובר בהחלטה שתעמוד להחלטת המועצה הארצית אך יש לזכור כי לכל אמירה כזו, ובפרט כשהיא עמומה, השפעה מיידית ודרמטית על גורמים רבים כבר עתה. מאי 2020 אינו מועד רחוק, בפרט בהתנהלות בפרויקטים בהתחדשות עירונית. בעלי דירות ויזמים רבים שואלים עצמם כיצד עליהם להתנהל היום, בין אם מדובר על שלבי משא-ומתן, ובין אם מדובר על פרויקטים בהם נחתמו הסכמים.

"לאור לוחות הזמנים להוצאת היתרים, הרי שגם לגבי פרויקטים שהחלו בהליך הרישוי תעלה השאלה האם יש התכנות להוציאם לפועל. עולה השאלה גם לגבי תוכניות שאושרו על-פי סעיף 23. ככלל, כל שינוי מדיניות או אי-הארכת תוקפה של הוראה או תוכנית חייבים לכלול הוראות מעבר, בפרט כאשר מדובר בפרויקטים של התחדשות עירונית, אשר קידומם אורך שנים רבות ומלווה בהוצאות ומשאבים משמעותיים". 

"בסופו של דבר תמ"א 38 היא מצילת חיים" 

ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ, אמר כי "ביטול תמ"א 38 ללא פתרון חלופי מהווה הפקרה של חיי תושבי מדינת ישראל. תמ"א 38 נוסדה ב-2005 כתוכנית להצלת חיי אדם ולא כתוכנית להתחדשות עירונית. התוכנית נוסדה כתוצאה של המלצת הוועדה הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה, מתוך מחשבה שהפתרון היצירתי של מתן זכויות בנייה יוביל לחיזוק בנייני מגורים, ללא השקעה תקציבית של המדינה. לקח זמן ומספר תיקונים עד שהמגזר העסקי וחברות הבנייה בשיתוף המתכננים, השמאים ועורכי הדין הרימו את הכפפה והתייצבו לצד המדינה במאמציה לפתור את חיזוק הבניינים".

סרוגו הוסיף כי "השאלה כיום היא לא האם תתרחש רעידת אדמה שתמוטט אלפי בתים ותותיר עשרות אלפי אזרחים ללא קורת-גג, תוך גרימת נזק של מאות מיליארדי שקלים למשק - אלה מתי זה יקרה".

סרוגו הודה כי "הבעייתיות שקיימת בתמ"א 38 בהיבט התכנוני מוכרת וידועה, ובהחלט ישנם מקומות בהם פתרונות של בניית מתחמים שלמים בפינוי-בינוי שיענו על צורכי הציבור הם יעילים יותר, אך זה לא פתרון של הכול או כלום, ולא צריך לשפוך את התינוק עם המים. גורמי התכנון, ממינהל התכנון ועד לוועדות המקומיות, יכולים גם לתכנן מתחמים כאלה - אך באותה עת להוציא לפועל פרויקטים של תמ"א 38, ואין בכך סתירה".

סרוגו הוסיף כי ביטול התמ"א אף יביא לקיטון משמעותי של 12 אלף יחידות דיור בשנה מהתחלות הבנייה באזורי הביקוש ולעליית מחירי דירות. "אני קורא למועצה הארצית לתכנון ובנייה לא לקבל את ההמלצה חסרת האחריות של מינהל התכנון, שלא ברור מדוע פורסמה כעת - כשנה לפני מועד פקיעת התוכנית שגורמת לאי-ודאות מוחלטת בתחום. יש ענף שלם של חברות בנייה, יזמים, עורכי דין, שמאים ואחרים שמתפרנסים רק מתמ"א 38, וביטולה יביא כאמור להקטנת היצע הדירות, לפיטורי עובדים וחלילה לפשיטות רגל ולהאטה בצמיחה של הענף והכלכלה הישראלית. במקום לחסל אותה, אפשר וצריך לתקן את תיקון מספר 4 לתמ"א, שיתקן את אותם כשלים תכנוניים בד-בבד עם המשך קיומה, כי בסופו של דבר היא מצילת חיים. בכל תהליך ההתחדשות העירונית יש מקום לפרויקטי פינוי-בינוי וגם לפרויקטים של חיזוק מבנים בתמ"א 38".

איתי הוז, סמנכ"ל בית וגג ויו"ר איגוד התמ"א, מסר כי: "מנכ"לית מינהל התכנון היוצאת עם כזו הצהרה, רואה את כלל הרשויות כאחת ולא נותנת ביטוי לצרכים החברתיים ולחופש התכנון שלו זכאית ומובילה כל רשות".

הוז הוסיף כי "אנחנו לא נגד בניית מתחמים אלא מאמינים בשילוב שבין בניית בניין בודד לבניית שכונה ואזורים רחבים יותר בהתאם לצרכים בשטח. תמ"א 38 הוא אחד השווקים הכי תחרותיים שיש, המעסיק במעגלים שונים עשרות אלפי אנשים ומגלגל מיליארדי שקלים בשנה בחלוקה מאוזנת בין כלל הגורמים, מרשויות מקומיות, יזמים, קבלנים, שמאים, אדריכלים ועוד.

"התמ"א עברה כמה גלגולים, והיא הולכת ומשתפרת, רוב הרשויות עושות את ההתאמות עבור הצרכים הספציפיים לעיר שלהן, הן ערכו תכניות פרטניות, כל רשות וצרכיה. אין תכנון אחד נכון, ולא תהיה הסכמה מלאה לגבי איך צריך לקדם תכנון עירוני.

"לצערנו נראה כי מנהל תכנון, מסתכל על העיר כפסל ולא מבין שעיר היא עניין דינמי, משתנה, שמתאים עצמו לצרכים, לסביבה ולאנשים.

"הענף צריך להתאחד כדי להפסיק את ההתעללות בהתחדשות העירונית. מנהל התכנון צריך לקדם ולהוביל פיתוח מרכזי ערים ולא לעצור, לתקוע ולעכב מה שבאופי טבעי יגרום לעליית מחירי הדיור. תחום התמ"א נוצר בשל החשש לרעידות אדמה ולצורך הוספת יחידות דיור.

כמות יחידות הדיור שניבנו בתמ"א רבה יותר מכמות יחידות הדיור שהצליחו לייצר בפינוי בינוי לאורך שנות חייה של המדינה ולכן החלטתה של ראש מנהל התכנון תמוהה".

בנוסף אמר יו"ר איגוד המהנדסים דני מריאן כי "אכן יש בנושא הרבה אינטרסים, אבל בראיה אובייקטיבית חייבת להיות חלופה ריאלית לתמ"א שתופעל במקביל אליה ותוכיח את עצמה לפני שמבטלים את התמ"א".

מריאן הוסיף כי "נוח יותר לא להתמודד עם חיזוק ולבנות רק מגדלים חדשים, אך מצד שני החיזוק (גם אם הוא לא מושלם) והשימור האורבני שההתחדשות העירונית באמצעות התמ"א מאפשרת - חשוב מאוד. התמ"א נותנת מכשיר טוב לחיזוק והתחדשות תוך יצירת הסכמה בין כמות קטנה של דיירים בניגוד לתכנון אורבני שלוח הזמנים שלו ארוך והתוצאה שלו בדרך כלל מבנים שמוחקים את קנה המידה הקיים של המרקם העירוני הוותיק".

עוד כתבות

חסן עבאסי / צילום: כפיר זיו

הדוקטור למחשבים שטיפח קריירה מבטיחה בענקיות הטכנולוגיה - ואז החליט לשנות כיוון

חסן עבאסי הקים את אפליקציית HAAT כדי שלתושבים הערבים בצפון יהיה שירות משלוחי מזון ראוי ונוח ● אלא שמאז היא לא מפסיקה להתרחב - והשבוע נכנסה לראשונה לגוש דן ● עם מחירים אטרקטיביים וממשק נגיש היא מבטיחה לתת פייט אפילו לוולט ● ראיון

סניף של טסלה באירופה / צילום: Shutterstock

טסלה מדווחת על ירידה של 16% במסירות - ומאבדת תואר יוקרתי

סיום הסובסידיה האמריקאית לרכבים חשמליים וביקוש אירופי מתמוטט פגעו במכירות הרכבים החשמליים הגלובליות

מה עומד מאחורי נסיקתו / צילום: Shutterstock

צבי סטפק לא מתרשם מהזינוק בכסף: "לא אתפלא אם זו ספקולציה"

מבין שלושה אפיקי השקעה אלטרנטיביים למניות - שכוללים גם את הזהב והביטקוין, הכסף הוא זה שנצץ בשנה החולפת ● השאלה מה עומד מאחורי נסיקתו החזירה אותי 46 שנים אחורה, למקרה של האחים האנט ● הזהב "כרגיל" לא איכזב את המשקיעים, ומי דווקא כן?

צבאות נאט''ו מרחיבים את הגיוס / עיצוב: אלישע נדב

צבאות אירופה מרחיבים את הגיוס: האם האזרחים יסכימו להילחם למען המולדת?

אחרי עשורים של שלווה מדינות אירופה משנות סדרי עדיפויות - ומסיטות תקציבים לעסקאות נשק ● אלא שבזמן שמחסני החירום מתמלאים, נחשפת החוליה החסרה: לוחמים ● בשנה הקרובה ייכנסו לתוקף תוכניות גיוס, והן יידרשו לשאלה הקשה: האם אזרחיהן מוכנים לשלם מחיר אישי בשדה הקרב? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

שוק הסטרימינג / צילום: Shutterstock

HBO Max יעלה לישראל ב-13 בינואר. כמה זה יעלה?

חברת וורנר ברדרס דיסקברי הודיעה היום על תאריך ההשקה בישראל של HBO Max, שירות הסטרימינג הגלובלי שלה, וחשפה גם את המחירים לקהל המקומי ● מספר שעות לאחר הודעת HBO, הספקיות yes והוט הודיעו על שיתוף-פעולה אסטרטגי עם החברה, אך לא ציינו בהודעתן את המחירים המוצעים

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

32 אלף חביות ביום: החברה הישראלית שמצאה נפט באוקיינוס האטלנטי

15 שנה עברו מאז התגלה נפט באיי פוקלנד שבאוקיינוס האטלנטי ● אלא שמאז המאגר עבר בין חברות, שנקלעו לקשיים, ונשאר על הנייר ● בחודש שעבר נאוויטס הישראלית רשמה פריצת דרך - והחל מ־2028 תפיק ממנו 32 אלף חביות ביום ● המהלך צפוי להזרים מיליארדי דולרים לטריטוריה הקטנה, שעד היום התבססה בעיקר על דיג ● איך היא תשרוד את הצמיחה הדרמטית?

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

תחזית מנהלי ההשקעות ל-2026 / צילום: Shutterstock

ת"א תעלה ב־13% והשקל יגיע לשיא חדש: שאלנו 9 גופי השקעה מה הם מעריכים שיקרה בשנת 2026

לאחר שנה יוצאת דופן בבורסה בת"א, והתרסקות של הדולר מול השקל - מעריכים בגופים הפיננסיים המקומיים כי המגמות הללו יימשכו גם ב–2026 ● בדיסקונט צופים עלייה של 16% במדד הדגל המקומי, בעוד שבמזרחי מעריכים מחצית מכך ● ומי הגוף שמהמר כי הדולר יצנח אל מתחת ל-3 שקלים

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

חשיפה: המדריך של מטא להורדת לחץ הרגולטורים בסוגיית ההונאות הפיננסיות

מסמכים פנימיים שנחשפים ברויטרס הלילה מראים את הטקטיקות של מטא - כולל מאמצים להעלים מודעות ולא להסירן כדי שמשתמשים לא ייפלו בפח, אלא לפי התחקיר – איך לגרום להן להיות "בלתי ניתנו למציאה" כשהרשויות מחפשות אותן ● המסמכים חושפים איך מטא מגנה על מיליארדי דולרים מהכנסות מפרסומים

דירה למכירה. כבר לא סמל סטטוס / צילום: תמר מצפי

כבר לא רוצים דירה: שיעור משקיעי הנדל"ן הגיע בחודש שעבר לשפל היסטורי

לא מעט מומחים ניסו להסביר את המספרים העגומים בשוק הדיור - שרוכשי הדירות מחכים לסיום המלחמה, לחזרת החטופים, להורדת הריבית - אבל כל אלה קרו, והמכירות עדיין ברצפה ● השאלה הגדולה איננה מתי הריבית תרד, אלא מתי יחזור האמון בשוק הזה

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

נגמ"שים וטילים: הרכישה הגדולה של גרמניה, והקשר לרפאל

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טהרן, דצמבר 2025 / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן באובדן שליטה: הרוגים ופצועים בהפגנות, תחנת משטרה הוצתה

צה"ל מעדכן שבמהלך הלילה כוח מיחידה 636 חיסל מחבל ופגע בשניים נוספים מכיוון שיידו לעברם אבנים בזמן מארב בחטיבת שומרון - אין נפגעים לכוחותינו ● גורם ישראלי בכיר על המחאות באיראן: "אנחנו מזהים אירוע פנימי דרמטי באיראן. עוד מוקדם לדעת את השלכותיו" ● דיווחים שוטפים

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

מוריס קאהן. 1930-2026 / צילום: תמר מצפי

יזם כושל בתחילת הדרך, חלוץ הייטק ופילנתרופ: פרידה ממוריס קאהן

מוריס קאהן שהלך לעולמו בגיל 96, נטל חלק פעיל בתעשייה, שהפכה ברבות הימים להייטק הישראלי ● קבוצת עורק שהיה ממייסדיה, אחראית למיזם "דפי זהב" ולהקמת אמדוקס ● את מרבית הונו עשה עם הנפקת אמדוקס, ומאז תרם רבות לפעילות פילנתרופית

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

בשורת החלל המותאם אישית של יו"ר סוכנות החלל הישראלית החדשה

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

רשות המסים נגד ענקית הגז הישראלית: שלמו עוד 198 מיליון דולר

חברת הגז הישראלית ניו-מד אנרג'י, השותפה הגדולה ביותר במאגר לוויתן, נדרשת לשלם תוספת מס בשיעור כ-198 מיליון דולר לשנות המס 2019-2020 ● רשות המסים קבעה כי ההכנסה החייבת של החברה גבוה במאות מיליוני דולרים מההכנסות עליהן דיווחה

לא רק בגבול סוריה: המשבר בין טורקיה לישראל הופך להיות גלוי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● דרום קוריאה מחמשת את מצרים בסוללת אריטלריה שנועדה להרתיע את ישראל ● התחרות בין טורקיה לישראל הופכת גלויה בשל המצב השברירי בגבול סוריה ושיתוף הפעולה המתהווה של ישראל, קפריסין ויוון ● לקראת כניסת זוהרן ממדאני לתפקיד, עיריית ניו יורק מפרסמת לראשונה דוח על אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

המדינה דוחה את בקשת נמל אילת להארכת תקופת ההפעלה

מנכ"לי משרדי התחבורה והאוצר שלחו מכתב תגובה להנהלת נמל אילת, ובו דחו את בקשתה להארכת תקופת ההסמכה להפעלה פרטית - בשל אי-עמידה ביעדי הפעילות ● המכתב מנגיעה בעקבות הפנייה אתמול של הנהלת נמל אילת, בה נטען כי המדינה מתעלמת מנסיבות חריגות של הנמל כגון משבר השיט בים האדום ותקיפות החות'ים

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

ועדת המינויים אישרה: מיכל עבאדי-בויאנג'ו חוזרת לתפקיד החשבת הכללית

ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה אישרה את בחירתה של מיכל עבאדי-בויאנג’ו לתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר ● במקביל, בכוונת שר האוצר להביא לאישור הממשלה גם את מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף התקציבים