גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהנדס ישראל דוד: "ההחלטה לבטל את תמ"א 38 היא אמיצה. התוכנית הייתה פשע"

הבוקר הודיע מניהל התכנון כי תמ"א 38 צפויה להגיע לסופה במאי 2020 ● דוד, שמשמש כיו"ר הוועדה הטכנית לרעידות אדמה במכון התקנים, מאמין כי "מקבלי ההחלטות במינהל הצליחו להתעלות על הלחצים, לטובת ראייה לאומית, אורבנית והנדסי" ● מנגד טוענים הקבלנים כי ביטול התמ"א הוא "הפקרת חיי התושבים"

ישראל דוד / צילום: איל יצהר
ישראל דוד / צילום: איל יצהר

שוק הנדל"ן רועש וגועש בהמשך להודעת מינהל התכנון כי תמ"א 38 צפויה להגיע לסופה במאי 2020. מרבית התגובות להודעה מנבאות שחורות למגוון העוסקים בתחום, ובראשם יזמים המתחמים בתמ"א, עורכי דין, אדריכלים ומשווקי דירות. יחד עם זאת, מי שמומחה בתחום ההנדסה מברך על המהלך.

"כל הכבוד למינהל התכנון שהצליח להשתחרר מלחצים פוליטיים של אינטרסנטים שפועלים כל הזמן במסדרונות השלטון על-מנת לקדם אינטרסים אישיים", אומר המהנדס הבכיר ישראל דוד, המשמש בין היתר כממלא-מקום יו"ר איגוד המהנדסים וכיו"ר הוועדה הטכנית לרעידות אדמה במכון התקנים.

לדבריו, "מקבלי ההחלטות במינהל התכנון הצליחו להתעלות על הלחצים בהחלטה אמיצה לטובת ראייה לאומית, אורבנית והנדסית. בסופו של יום התמ"א כפי שהתפתחה באזור המרכז, שבו רמת הסיכון לרעידות אדמה היא מהנמוכות בארץ, הפכה במקום פרויקט הנדסי לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, למכרה זהב להתחדשות עירונית במסווה של חיזוק מבנים מרעידות אדמה, בכאוס מוחלט ובדומה לשיטת הפבלות בברזיל".

דוד, שתומך בתכנון מתחמי על פני תמ"א, מוסיף כי "כשאני עובר ברחובות הצפופים ברמת גן, אני רואה בניין ליד בניין שהמרחק ביניהם הפך ל-3 מטרים בעקבות התמ"א, ללא שטחים ציבוריים, עם תוספת קומות לבניינים שהביאו לכך שעל כל המדרכות חונות חניות. לעומת זאת, במקומות שאני רואה נהרסו מספר בניינים לטובת מגדלים של 20 קומות עם מרחק גדול ביניהם, לטובת שטחים ציבוריים, מבינים שהתמ"א הייתה פשע, שנעשה בהיעדר ראייה לטווח ארוך".

לדברי דוד, רבים הספיקו לשכוח, אך היסטורית, התמ"א נולדה מביקורת של מבקר המדינה על כך שלא עושים דבר בנושא חיוק מבנים מרעידות אדמה. "הדבר המצחיק הוא שבזמנו מינהל התכנון הוא שפרסם מכרז מתכננים לנסח את תמ"א 38, ומי שכתב אותו היו אנשים מחוץ למערכת, כאשר הפרוגרמה הייתה בעיקר הנדסית ולא אורבנית", אומר דוד. "התוצאה עד היום היא בכייה לדורות. בניינים ישנים, עם בעיות תשתית, נגישות ובטיחות, מונצחים לדורות. הוספת קומות לבניינים כאלה זה מעשה סדום. חוץ מכמה אינטרסנטים, מי שרואה גם את האינטרס הציבורי מבין את זה. ואמרו את זה גם ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי וגם ראש עיריית רמת-גן כרמל שאמה-הכהן, למרות שהם מפסידים לא מעט כסף, מסים וקולות בבחירות. ולמרות כל הלוחשים באוזני מקבלי ההחלטות, העובדה שבמינהל התכנון רואים את האינטרס הציבורי, נותנת סוף-סוף ניצנים של תקווה שלא הכול נעשה מתוך אינטרסים כלכליים ופוליטיים".

כבר בשבועות האחרונים הודיע מינהל התכנון כי בעמדתו העקרונית יש העדפה לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית באופן מתחמי - כלומר כזה שכולל מספר מגרשים או בניינים ולא בניין בודד כמו בתמ"א. זאת מהנימוק כי תכנון מתחמי מאפשר לתת מענה לצורכי ציבור ונותן יתרון בהיבטים תכנוניים נוספים - זאת בעוד פרויקט תמ"א 38 מחדש את הבניין עצמו בלבד. עוד הודיעו במינהל התכנון כי בימים אלה הם בוחנים הוראות מעבר במסגרתן יסתגל השוק למצב החדש. 

"תהיות רבות" 

בשוק סבורים כי הוראות המעבר נדרשות לתקופה ארוכה יותר מהמועד שנקבע - מאי 2020. "ביטול התמ"א באופן כולל, ללא מתן מענה לבניינים מבודדים או העמדת תוכנית חלופית, מעלה תהיות רבות. מעבר לכך, הבעת העמדה בדרך שנעשה אינה אחראית", אומר עו"ד ישי איציקוביץ, מנהל מחלקת עסקאות נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות'.

לדבריו, "אומנם מדובר בהחלטה שתעמוד להחלטת המועצה הארצית אך יש לזכור כי לכל אמירה כזו, ובפרט כשהיא עמומה, השפעה מיידית ודרמטית על גורמים רבים כבר עתה. מאי 2020 אינו מועד רחוק, בפרט בהתנהלות בפרויקטים בהתחדשות עירונית. בעלי דירות ויזמים רבים שואלים עצמם כיצד עליהם להתנהל היום, בין אם מדובר על שלבי משא-ומתן, ובין אם מדובר על פרויקטים בהם נחתמו הסכמים.

"לאור לוחות הזמנים להוצאת היתרים, הרי שגם לגבי פרויקטים שהחלו בהליך הרישוי תעלה השאלה האם יש התכנות להוציאם לפועל. עולה השאלה גם לגבי תוכניות שאושרו על-פי סעיף 23. ככלל, כל שינוי מדיניות או אי-הארכת תוקפה של הוראה או תוכנית חייבים לכלול הוראות מעבר, בפרט כאשר מדובר בפרויקטים של התחדשות עירונית, אשר קידומם אורך שנים רבות ומלווה בהוצאות ומשאבים משמעותיים". 

"בסופו של דבר תמ"א 38 היא מצילת חיים" 

ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ, אמר כי "ביטול תמ"א 38 ללא פתרון חלופי מהווה הפקרה של חיי תושבי מדינת ישראל. תמ"א 38 נוסדה ב-2005 כתוכנית להצלת חיי אדם ולא כתוכנית להתחדשות עירונית. התוכנית נוסדה כתוצאה של המלצת הוועדה הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה, מתוך מחשבה שהפתרון היצירתי של מתן זכויות בנייה יוביל לחיזוק בנייני מגורים, ללא השקעה תקציבית של המדינה. לקח זמן ומספר תיקונים עד שהמגזר העסקי וחברות הבנייה בשיתוף המתכננים, השמאים ועורכי הדין הרימו את הכפפה והתייצבו לצד המדינה במאמציה לפתור את חיזוק הבניינים".

סרוגו הוסיף כי "השאלה כיום היא לא האם תתרחש רעידת אדמה שתמוטט אלפי בתים ותותיר עשרות אלפי אזרחים ללא קורת-גג, תוך גרימת נזק של מאות מיליארדי שקלים למשק - אלה מתי זה יקרה".

סרוגו הודה כי "הבעייתיות שקיימת בתמ"א 38 בהיבט התכנוני מוכרת וידועה, ובהחלט ישנם מקומות בהם פתרונות של בניית מתחמים שלמים בפינוי-בינוי שיענו על צורכי הציבור הם יעילים יותר, אך זה לא פתרון של הכול או כלום, ולא צריך לשפוך את התינוק עם המים. גורמי התכנון, ממינהל התכנון ועד לוועדות המקומיות, יכולים גם לתכנן מתחמים כאלה - אך באותה עת להוציא לפועל פרויקטים של תמ"א 38, ואין בכך סתירה".

סרוגו הוסיף כי ביטול התמ"א אף יביא לקיטון משמעותי של 12 אלף יחידות דיור בשנה מהתחלות הבנייה באזורי הביקוש ולעליית מחירי דירות. "אני קורא למועצה הארצית לתכנון ובנייה לא לקבל את ההמלצה חסרת האחריות של מינהל התכנון, שלא ברור מדוע פורסמה כעת - כשנה לפני מועד פקיעת התוכנית שגורמת לאי-ודאות מוחלטת בתחום. יש ענף שלם של חברות בנייה, יזמים, עורכי דין, שמאים ואחרים שמתפרנסים רק מתמ"א 38, וביטולה יביא כאמור להקטנת היצע הדירות, לפיטורי עובדים וחלילה לפשיטות רגל ולהאטה בצמיחה של הענף והכלכלה הישראלית. במקום לחסל אותה, אפשר וצריך לתקן את תיקון מספר 4 לתמ"א, שיתקן את אותם כשלים תכנוניים בד-בבד עם המשך קיומה, כי בסופו של דבר היא מצילת חיים. בכל תהליך ההתחדשות העירונית יש מקום לפרויקטי פינוי-בינוי וגם לפרויקטים של חיזוק מבנים בתמ"א 38".

איתי הוז, סמנכ"ל בית וגג ויו"ר איגוד התמ"א, מסר כי: "מנכ"לית מינהל התכנון היוצאת עם כזו הצהרה, רואה את כלל הרשויות כאחת ולא נותנת ביטוי לצרכים החברתיים ולחופש התכנון שלו זכאית ומובילה כל רשות".

הוז הוסיף כי "אנחנו לא נגד בניית מתחמים אלא מאמינים בשילוב שבין בניית בניין בודד לבניית שכונה ואזורים רחבים יותר בהתאם לצרכים בשטח. תמ"א 38 הוא אחד השווקים הכי תחרותיים שיש, המעסיק במעגלים שונים עשרות אלפי אנשים ומגלגל מיליארדי שקלים בשנה בחלוקה מאוזנת בין כלל הגורמים, מרשויות מקומיות, יזמים, קבלנים, שמאים, אדריכלים ועוד.

"התמ"א עברה כמה גלגולים, והיא הולכת ומשתפרת, רוב הרשויות עושות את ההתאמות עבור הצרכים הספציפיים לעיר שלהן, הן ערכו תכניות פרטניות, כל רשות וצרכיה. אין תכנון אחד נכון, ולא תהיה הסכמה מלאה לגבי איך צריך לקדם תכנון עירוני.

"לצערנו נראה כי מנהל תכנון, מסתכל על העיר כפסל ולא מבין שעיר היא עניין דינמי, משתנה, שמתאים עצמו לצרכים, לסביבה ולאנשים.

"הענף צריך להתאחד כדי להפסיק את ההתעללות בהתחדשות העירונית. מנהל התכנון צריך לקדם ולהוביל פיתוח מרכזי ערים ולא לעצור, לתקוע ולעכב מה שבאופי טבעי יגרום לעליית מחירי הדיור. תחום התמ"א נוצר בשל החשש לרעידות אדמה ולצורך הוספת יחידות דיור.

כמות יחידות הדיור שניבנו בתמ"א רבה יותר מכמות יחידות הדיור שהצליחו לייצר בפינוי בינוי לאורך שנות חייה של המדינה ולכן החלטתה של ראש מנהל התכנון תמוהה".

בנוסף אמר יו"ר איגוד המהנדסים דני מריאן כי "אכן יש בנושא הרבה אינטרסים, אבל בראיה אובייקטיבית חייבת להיות חלופה ריאלית לתמ"א שתופעל במקביל אליה ותוכיח את עצמה לפני שמבטלים את התמ"א".

מריאן הוסיף כי "נוח יותר לא להתמודד עם חיזוק ולבנות רק מגדלים חדשים, אך מצד שני החיזוק (גם אם הוא לא מושלם) והשימור האורבני שההתחדשות העירונית באמצעות התמ"א מאפשרת - חשוב מאוד. התמ"א נותנת מכשיר טוב לחיזוק והתחדשות תוך יצירת הסכמה בין כמות קטנה של דיירים בניגוד לתכנון אורבני שלוח הזמנים שלו ארוך והתוצאה שלו בדרך כלל מבנים שמוחקים את קנה המידה הקיים של המרקם העירוני הוותיק".

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

צבי אלון, יו''ר ומנכ''ל טיגו אנרגיה / צילום: Tigo

עם מנכ"ל ישראלי: המתחרה הקטנה של סולאראדג' שקפצה 70% ביומיים

מאז השפל של אפריל שעבר זינקה מניית טיגו, המייעלת ייצור אנרגיה סולארית, ביותר מפי 4 ● מנכ"ל החברה הוא צבי אלון הישראלי, שייסד את ספקית האינטרנט נטוויז'ן

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

בדרך לעסקה: דלק ישראל צפויה לרכוש את הוט מובייל ב-1.88 מיליארד שקל

דלק ישראל קיבלה תקופת בלעדיות בת 60 יום להשלים בדיקת נאותות, ובהנחה שתושלם בהצלחה, ייחתם ההסכם המחייב מול אלטיס ● אתמול הגישה פלאפון הצעה משודרגת לרכישת הוט מובייל תמורת 2.3 מיליארד שקל, אך ככל הנראה באלטיס העריכו כי פלאפון תתקשה להשיג את האישורים הרגולטוריים להשלמת העסקה

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי איכות חיים / צילום: Shutterstock

ללמ"ס יש 90 מדדים להערכת איכות החיים שלנו. איזו תמונה הם חושפים?

מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים ● איך היא מחשבת אותם, ומה המגמות שעולות מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

סטארט־אפים שגייסו באופוריה של תחילת העשור, שילמו את המחיר ב־2025 / איור: גיל ג'יבלי

בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי

מחקר של IVC ולאומיטק מגלה כי לצד סכומי העתק בהם נמכרו חברות סייבר כמו וויז, חברות שנחשבו למבטיחות בעבר נמכרו השנה במכירת חיסול ● זאת לאחר שהן לא הצליחו לצמוח במהירות ולהשיג תשואה מבוקשת לבעלי המניות ●​ עלייה נרשמה בהיקף האקזיטים הכולל

פסימיות היסטורית לגבי הגדלת ההכנסות בשנה הקרובה / אילוסטרציה: Shutterstock

פסימיות לגבי הכנסות, וחשש ממלחמת סחר: מה מנכ"לים צופים לשנת 2026?

של חברת הייעוץ PwC כולל 4,454 מנכ"לים מ-95 מדינות וטריטוריות, ומעלה שורה של ממצאים ● הפסימיות הרבה ביותר נרשמה בסין, שבה רק 5% מהמנכ"לים שהשתתפו בסקר סבורים כי יצליחו להגדיל הכנסות ב-2026

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואילן סיגל, מנכ''ל פלאפון / צילום: רמי זרנגר

ההצעה החדשה של פלאפון להוט מובייל: 2.3 מיליארד שקל

פלאפון מעלה את ההצעה לרכישת הוט מובייל מ-2.1 מיליארד שקל ל-2.3 מיליארד שקל, ותוחמת את זמן התגובה של אלטיס עד יום חמישי הקרוב ● המהלך מגיע בין היתר על רקע העובדה שישנן מתמודדות נוספות על רכישת הוט מובייל, ובהן דלק ישראל, קבוצה בהובלת גיל שרון וכן פרטנר וסלקום

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית באירופה; מחירי הזהב והכסף זינקו לשיאים חדשים

בורסת פריז נפלה בכ-1.8% ● מניות היוקרה והרכב ירדו, הביטחוניות קפצו ● למרות שלא יתקיים היום מסחר בניו יורק בשל "יום מרטין לותר קינג", התחממות מלחמת הסחר מגבירה את חששות המשקיעים בעולם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות חדות ● ראש ממשלת יפן הודיעה שתלך לבחירות בזק ב-8 בפברואר ● ניגוד עניינים? טראמפ רכש אג"ח של וורנר ברדרס ונטפליקס

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

הנתונים שחושפים: הקנסות של רשות שוק ההון זינקו בשנה פי 3.5

בשנה שהסתיימה סכום הקנסות עמד על כ־11 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון ב־2024 ● רוב הסכום הוטל על סוכני ביטוח וחברות אשראי ופיננסים, שפעלו ללא רישיון

אשפוזי בית במקום אשפוזים בבתי החולים / צילום: Shutterstock

באוצר מתכננים: תמריצים בעשרות מיליוני שקלים לבתי חולים שיעבירו מטופלים לאשפוזי בית

רפורמה של עשרות מיליוני שקלים בחוק ההסדרים מנסה להפחית עומס במחלקות הפנימיות: משרדי האוצר והבריאות יציעו לבתי החולים "דמי תיווך" או הסבת מיטות לאשפוז ביתי ● האם המודל החדש יצליח לשכנע את המנהלים לוותר על המטופלים במסדרון לטובת טיפול מרחוק?

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו / צילום: Reuters, WENN

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו הלך לעולמו בגיל 93

ולנטינו הוא המייסד של בית האופנה על שמו ונחשב לאחד מענקי אופנת העילית האיטלקית ● הוא נודע בזכות עיצובי הקוטור שלו שנלבשו לאורך השנים על ידי דמויות בולטות כמו אליזבת טיילור וג'קי קנדי ● "ולנטינו נפטר היום בביתו ברומא, מוקף באהבת בני משפחתו" נכתב בהודעת הקרן שלו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חותם על צו שמרחיב את מכסות יבוא הגבינות הקשות / צילום: דוברות שר האוצר

סמוטריץ' חתם: מכסות יבוא הגבינות הקשות יורחבו בכ-70%

עפ"י הודעת האוצר, מוצרי החלב בישראל יקרים בכ-50% מהממוצע במדינות ה-OECD, כאשר מחירי הגבינות הקשות מגיעים אף לפי שניים מהממוצע ● הגדלת מכסות היבוא הפטורות ממכס נועדה להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי הגבינות ● סמוטריץ': "עד היום הגבילו את הכמות של היבוא והכריחו את כולנו לשלם יקר. עכשיו זה נגמר"

ריק ריידר, מבכירי בלקרוק, וג'רום פאוול, יו''ר הפד היוצא / צילום: ap, Jacquelyn Martin,  Richard Drew

מאבק הירושה על תפקיד יו"ר הפדרל ריזרב עולה מדרגה ומאיים על הדולר

המרוץ להחלפת פאוול מתכנס לארבעה מועמדים סופיים, כשריק ריידר מסתמן כפייבוריט ● ריידר, מנהל השקעות מוערך, נחשב כמי שצפוי לצלוח את משוכת הסנאט ללא קושי ● זאת בשעה שסוגיות יוקר המחיה, הריבית ושער הדולר ממשיכות להכביד על הכלכלה האמריקאית

דורי (משמאל) ושאול נאוי / צילום: יונתן בלום

רשות המסים נגד האחים נאוי: טוענת לאי־דיווח על הכנסות של כ־180 מיליון שקל

השומות האישיות לשאול ודורי נאוי הוצאו בדצמבר האחרון, רגע לפני התיישנות שנת המס 2019 ● במרכז המחלוקת: הלוואות ענק שעברו בין חברותיהם הפרטיות, שלפי הרשות "נמחלו" והפכו לרווח אישי חייב במס ● תגובת האחים נאוי: "ניסיון להחיות מחלוקת מלפני 16 שנה"

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט

בעלי השליטה בחברת הנייר ומוצרי הניקיון במו"מ למכירת מניותיהם לפי 485 מיליון שקל – לאחר שב-2008 רכשו את מניות סנו בחברה לפי 60 מיליון שקל בלבד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

מתקרב הדד-ליין לאישור תקציב המדינה: הוגש לכנסת באיחור וללא רוב מובטח

בממשלה התעכבו עד כה בהגשת התקציב החדש לרשות המחוקקת, בעיקר מחשש שלא יימצא לו רוב בכנסת ● מערכת הביטחון תוקצבה ב-112 מיליארד שקל, וקיים חשש באוצר שהצבא לא יעמוד במסגרות שהוקצו לו

קרן שתוי, מנכ''לית קבוצת הולמס פלייס / צילום: יוני רייף

מהלך הבעת האמון החריג של מנכ"לית הולמס פלייס: רוכשת מניות תמורת 51 מיליון שקל

קרן שתוי, המשמשת כמנכ"לית הולמס פלייס, רוכשת מחברת הגמל של מור 7.5 מיליון מניות של רשת מועדוני הכושר ● היא תשלם מכיסה 6 מליון שקל, והתשלום הנוסף יבוצע באמצעות הלוואת נון-ריקורס שתצמצם עבורה את הסיכון ● בשנה האחרונה עלתה מניית הולמס פלייס ב-20%, והרשת נסחרת לפי שווי שוק של כ-690 מיליון שקל

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משרד האנרגיה מאיץ את המגעים לפתרון המחלוקת על מאגר הגז המשותף, לאחר שנים של מבוי סתום ● המטרה: גיבוש טיוטת הסכם סופית כבר השבוע ● החשש: הסכם עלול להגביר את המתיחות האזורית עם טורקיה - שלא מכירה בגבולות הימיים של קפריסין

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות