Libra המטבע הדיגיטלי של פייסבוק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
ההכרזה של פייסבוק על תוכניותיה להנפיק מטבע דיגיטלי גלובלי בשם ליברה עוררה הד ציבורי ענק. הליברה נועדה לשפר את מערך הבנקאות והתשלומים בעולם תוך מתן גישה חופשית לכסף ויכולת העברה פשוטה ומהירה למיליארדי משתמשים ברחבי העולם, בדגש על אוכלוסיית חסרי חשבון בנק.
במטרה לשמור על יציבות ערך המטבע, התחייב קונסורציום ליברה, האחראי על פיתוח וניהול המטבע, שבו חברים פייסבוק, ויזה, מאסטרקארד, פייפאל ועוד תאגידי ענק, לגבות כל יחידת ליברה על ידי החזקת רזרבה מספקת שתורכב מסל מטבעות, פקדונות בנקאיים ואג"ח ממשלתיות.
בשנה האחרונה, אף שהביטקוין יצא אל העולם לפני יותר מ-10 שנים, התחילה סוף-סוף להתגבש תמונת מצב רגולטורית בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים. למשל, במרבית המדינות, ובהן גם ישראל נקבע כי לצורכי מס, מטבע דיגיטלי הוא נכס פיננסי ולא מטבע שמהווה הילך חוקי של מדינה, ולפיכך רווח ממימושו חייב במס.
כעת על רשויות המס לשאול את עצמן האם העברת ליברה מאדם לאדם תיחשב גם היא לאירוע מס, החייב בדיווח פרטני ושנתי ובחבות במס. אמנם לא צפויה תנודתיות גבוהה במחיר הליברה, אבל כל שינוי בשווי הליברה השקלי עלול לגרור השפעות מס ניכרות.
עצם ההסתכלות על הליברה כאמצעי תשלום אוגר ערך, להבדיל מנכס פיננסי להשקעה, תצריך גיבוש עמדה חדשה על ידי רשות המסים, לפיה לא כל מטבע קריפטוגרפי הוא בהכרח נכס פיננסי החייב במס - תוך מתן פטור ממס (בדומה להכנסה מהפרשי שער במט"ח) ומהגשת דוח שנתי.
נוסף על כך, עולה השאלה מה דינה של הנפקת ליברה. פייסבוק ושותפיה איגדו את המיזם תחת ארגון ללא מטרת רווח בשווייץ, אבל למעשה הליברה תשרת את האינטרסים המסחריים של אותם תאגידים, כך שאין מדובר בפרויקט אלטרואיסטי.
לכן, על מיזם הליברה עשויים לחול דיני ניירות ערך רגילים, שקובעים חובת פרסום תשקיף והחלת כללים להגנה על ציבור הרוכשים והמשתמשים. אולם לאור מהותה ומאפייניה הכלכליים של הליברה כאמצעי תשלום, היא לא אמורה להיחשב לנייר ערך, וצפויים לחול דיני הגנת הצרכן הרגילים.
כנראה שאימוץ עמדות רגולטוריות חדשות ידרוש גם פרשנות דומה למטבעות דיגיטליים "יציבים" וצמודי מט"ח אחרים, כמו Tether.
סוגיה נוספת שעומדת לפתחם של הממשלות והרגולטורים היא בהחלת והתאמת ההנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור, כפי שפירסם לאחרונה הארגון הבינלאומי FATF, שגם ישראל הצטרפה אליו לאחרונה. פייסבוק ושותפיה יצטרכו להטמיע במערכת התשלומים שלהם את הדרישות ליישום גישה מבוססת סיכון ולעמוד במערך רחב של כללים אפקטיביים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, הכוללים זיהוי והכרת הלקוח, ניטור וביצוע בקרות על משתמשים והעברת כספים - וכן שמירת תיעוד מפורט והעברה של מידע חשוד לרגולטורים.
עוד עולה השאלה האם הבנקים ימשיכו לסרב לקבל כספים שמקורם במימוש של מטבעות דיגיטליים. לא מעט בנקים, שפועלים בהיעדר סמכות חוקית ובאופן בלתי סביר ומידתי, חוסמים פעמים רבות העברת כספים לגיטימיים שמקורם במימוש מטבעות דיגיטליים, מפאת שיקולי ניהול סיכונים, והחשש, כביכול, להלבנת הון (גם אם מטרת הכספים היא תשלום חבות מס). היעלה על הדעת כי הבנקים יחסמו כניסת כספים לחשבונות הבנק שלנו, שמקורם בהמרת ליברה של פייסבוק, ויזה ושאר תאגידי הענק?
אין ספק כי הממשלות, הרגולטורים והבנקים יצטרכו לחשב מסלול מחדש כי את הרכבת של הכלכלה הדיגיטלית החדשה הם כבר מפספסים.
הכותב רו"ח וסמנכ"ל כספים ורגולציה בבורסת הקריפטו הישראלית Bit2C