גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על הנייר המצב השתפר, אבל בשטח האפליה עדיין ניכרת בכל מקום

מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות מותו של סלומון טקה ז"ל הגיעה לשיא שישראל לא הכירה עד כה • בעוד שהנתונים הרשמיים של המדינה מלמדים על שיפור ניכר במצבם ב-3 השנים האחרונות, בעדה האתיופית טוענים כי מצבם לא השתפר, וכי המשטרה ממשיכה להתנהל כלפיהם באופן לא שוויוני ובוטה • לאן הולכים מכאן?

מפגין ושוטר במחאה על האלימות המשטרתית נגד יוצאי אתיופיה / צילום: Corinna Kern, רויטרס
מפגין ושוטר במחאה על האלימות המשטרתית נגד יוצאי אתיופיה / צילום: Corinna Kern, רויטרס

רוזה פארקס, אישה שחורה בת 42, תושבת אלבמה שבארה"ב, עלתה ב-1 לדצמבר 1955 לאוטובוס. פארקס חזרה הביתה אחרי עוד יום ארוך של תפירה בחנות בגדים. היא התיישבה באזור השמור ללבנים בלבד וסירבה לקום ממקומה, גם כאשר הנהג צעק עליה והורה לה לעבור לחלק האחורי של האוטובוס. פארקס נעצרה על-ידי המשטרה, מעצר שגרם לארגוני השחורים להחרים את התחבורה הציבורית במשך יותר משנה, עד לביטול ההפרדה הגזעית.

מה גרם לפארקס לגלגל את כדור השלג שהוביל את המהפכה? התשובה שלה הייתה פשוטה: "לא עליתי לאוטובוס כדי לעשות היסטוריה, פשוט נמאס לי להתכופף".

הציטוט של פארקס יכול לתאר גם את הלך הרוח של רוב הישראלים יוצאי אתיופיה שיצאו בימים האחרונים (שוב) לרחובות בפרץ מחאה שהרקע לו הוא האירוע שבו נורה למוות סלומון טקה ז"ל על-ידי קצין משטרה. נמאס להם להתכופף. או כפי שניסחה זאת לאה היילו אתמול ב"גלובס": "המחאות מגלמות בתוכן את התסכול רב-השנים מהמדיניות הגזענית של מדינת ישראל ומשטרת ישראל ואת הכעס עליה. מדיניות רבת-שנים של הדרה וגזענות, של הסללה והזנחה".

האפליה של השחורים בארה"ב בשנות ה-50 של המאה הקודמת הייתה ממוסדת וחוקית, והגזענות הייתה מבוססת עמוק בתרבות ובהיסטוריה האמריקאית. לעומת זאת, האפליה נגד יוצאי אתיופיה בישראל של 2019 עומדת בניגוד גמור לחקיקה הישראלית ובניגוד גמור לתרבות העם היהודי, שבעצמו סבל מגזענות לאורך ההיסטוריה.

יתר על כן, מדינת ישראל, משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים והמשטרה עושים בשנים האחרונות מאמצים ומשקיעים מחשבה ומשאבים בניסיון למגר את הגזענות, את שיטור היתר נגד יוצאי אתיופיה ואת האפליה כלפיהם בתעסוקה, בחינוך, בבריאות ועוד.

עם זאת, הדרך עודנה ארוכה. המחאות של יוצאי אתיופיה הגיעו אתמול (ג') לשיא שלא הכרנו עד כה, והן צפויות להימשך גם בימים הקרובים. המפגינים חסמו צמתים בכל רחבי הארץ, גרמו לפקקי ענק והתעמתו עם שוטרים. בצומת עזריאלי חלה לדברי המשטרה עליית מדרגה באלימות המפגינים, שהציתו מכונית ומנעו מכבאית להתקרב לכיבוי הרכב הבוער. הם יידו אבנים ומוטות וגרמו נזק לרכוש. בנוסף, הם גם פגעו בכבאים.  

בעקבות ההפגנות ההולכות ומסלימות, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לכנס את ועדת השרים לעניין קידום שילובם בחברה הישראלית של יוצאי אתיופיה, כדי לדון בהתפתחויות ובדרכי הטיפול במשבר. נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר כי יש למצות את חקירת מותו של סלומון טקה ולמנוע את המוות הבא. ריבלין ציין כי "אנחנו מוכרחים לעצור. שוב, לעצור ולחשוב יחד כיצד ממשיכים מכאן - זוהי לא מלחמת אחים, זוהי מלחמה משותפת של אחים ואחיות על הבית המשותף שלהם, ואני מבקש מכולנו לפעול באחריות ובמתינות".

פחות תיקים ופחות מעצרים

מי שמופקד על תיאום המאבק בגזענות היא יחידה ממשלתית שפועלת לאור המלצות של ועדה בין-משרדית שהובילה מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור. לפני שלושה חודשים, במרץ 2019, הגישה הוועדה את דוח הפעילות השנתי שלה. אנחנו נמצאים בימים שבהם עיקר זעמם של הישראלים יוצאי אתיופיה מופנה נגד המשטרה, אבל דוח הוועדה ממרץ הציג לראשונה נתונים שהצביעו על מגמת ירידה עקבית בהיקפי השיטור כלפי קטינים יוצאי אתיופיה בשלוש השנים האחרונות, זאת בין היתר בעקבות יישום של המלצות הוועדה למיגור הגזענות.

לפי הדוח, במהלך שנת 2018 התקבלו ביחידה 230 תלונות מהציבור הנוגעות לגזענות או אפליה (פי שלושה ממספר התלונות שהתקבלו במהלך שנת 2017). מרבית הפניות (36%) עסקו בהתבטאויות או פרסומים גזעניים, 26% עסקו באפליה בקבלת שירות, 19% עסקו באפליה בתעסוקה, 10% עסקו במשטרה ו-5% עסקו בתחום החינוך. כ-40% מהפניות התקבלו מיוצאי אתיופיה, כ-32% מאזרחים ערבים, והשאר מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית (4% חרדים, 3% מזרחים ו-2% עולים ממדינות חבר העמים לשעבר).

מניתוח נתוני המשטרה כלפי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה שהתפרסמו במרץ לראשונה עלה כי בשלוש השנים האחרונות (2015-2018) חלה מגמת שינוי ושיפור ברוב המדדים של עבודת המשטרה מול קטינים יוצאי אתיופיה. עם זאת, עדיין שיעור הקטינים יוצאי אתיופיה המעורבים בפלילים הוא גבוה ביחס לשיעורם מכלל האוכלוסייה. לגבי בגירים יוצאי אתיופיה הנתונים מעורבים, וכוללים ירידה בחלק מהמדדים ועלייה בחלק מהם.

המגמה החיובית בנתוני המשטרה בנוגע לקטינים יוצאי אתיופיה נובעת, בין היתר, מיישום נרחב ואפקטיבי של המלצות הוועדה למיגור הגזענות על-ידי משטרת ישראל וביצוע תהליכים פנים-ארגוניים שבאים לידי ביטוי בנתונים כאמור.

כך, למשל, לפי טענת הוועדה והמשטרה, חלה ירידה של 22.1% במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 לעומת שנת 2015. בנוסף, חלה ירידה של 50.4% במספר המעצרים של קטינים יוצאי אתיופיה (לעומת ירידה של 29% במעצרי קטינים בכלל האוכלוסייה). חלה ירידה של 31% במספר התיקים שנפתחו לקטינים יוצאי אתיופיה על עבירות מגע (הפרעה ותקיפה שוטר); וכן ירידה בשיעור פתיחת תיקים בעבירות מגע לקטינים יוצאי אתיופיה ביחס לכלל האוכלוסייה מ-9.9% ב-2015 ל-7% כיום.

גם במספר כתבי האישום שהוגשו נגד קטינים יוצאי אתיופיה חלה ירידה של 8.3% בשנת 2018 בהשוואה לשנת 2015. ירידה של 35.4% הייתה במספר התיקים בהם הוגשו כתבי אישום בעבירות מגע נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 בהשוואה לשנת 2015. עם זאת, חלה עלייה במספר התיקים שבהם הוחלט להגיש כתב אישום: לכל 100 תיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2015 הוחלט להגיש 28 כתב אישום, ולעומת זאת בשנת 2018 היחס הוא כ-33 כתבי אישום לכל 100 תיקים שנפתחו.

משקיעים בקטינים, אבל מה עם הבגירים?

כשבוחנים את יחס המשטרה לבגירים יוצאי אתיופיה, מתגלה תמונה אופטימית הרבה פחות. בעוד שהשוואה בין 2015 ל-2018 מראה שחלה ירידה של 2.7% במספר התיקים בעבירות מגע שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה וכן ירידה של 14.6% במספר המעצרים של בגירים יוצאי אתיופיה, חלה עלייה של 10.3% במספר התיקים שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה ועלייה של 19.9% במספר כתבי האישום שהוגשו נגד בגירים יוצאי אתיופיה.

במילים אחרות, לגבי בגירים יוצאי אתיופיה, ממצאי הדוח הצביעו על מגמה מעורבת בנתוני המשטרה כלפיהם בשלוש השנים האחרונות.

נתוני שירות בתי הסוהר (שב"ס) העלו בחודש מרץ האחרון כי מספר הקטינים יוצאי אתיופיה שריצו עונשי מאסר בכלא "אופק", הכלא המרכזי בארץ לקטינים במהלך, 2018 נע בין 4 ל-7 קטינים בכל רגע נתון, מתוך 84-120 קטינים כלואים ב"אופק" בכל רגע נתון. הוועדה כתבה כי "מדובר במספר נמוך אבסולוטית והעומד בסתירה לסברה הרווחת כי קיימת עבריינות חמורה בקרב רבים מהקטינים יוצאי אתיופיה".

בדומה לכך, גם מספרם של ישראלים קטינים יוצאי אתיופיה העצורים עד תום ההליכים נע בין 6 ל-15 קטינים (בתקופת הקיץ). בניתוח חודשי, שיעורם היחסי של הקטינים יוצאי אתיופיה שהיו כלואים (עצורים ושפוטים) מבין כלל הקטינים שהוחזקו בכלא אופק במהלך שנת 2018 נע בין 11.2%-18.3% מכלל הקטינים הכלואים. יש לציין לאורך כל שנת 2018 למעט בחודש אחד (מאי) בו היו עצורים שני קטינים, לא היו עצורים במעצר ימים קטינים יוצאי אתיופיה.

אם הכול טוב, למה המצב רע?

אחד מתפקידיה של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוא מעקב אחר יישום המלצות ועדת פלמור למיגור הגזענות, שקיבלו תוקף של החלטת ממשלה. לפי דוח הוועדה מחודש מרץ האחרון, חלק מההמלצות שיושמו הן: קביעת נוהל הזדהות בפני שוטר שנועד לצמצם את שיטור היתר ואכיפת חוק על בסיס אפיון גזעי ("פרופיילינג") וכן הדרכת שוטרים למניעת גזענות. במהלך שנת 2018 בוצעו 80 סדנאות בנושא כשירות תרבותית במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש.

אז אם הכול כל-כך טוב, למה המצב כל-כך רע? למה צעיר אתיופי תמים נורה למוות על-ידי שוטר? למה יוצאי אתיופיה צריכים לצאת לרחובות ולהתעמת עם שוטרים ולחסום צמתים? מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, אומרת כי מיקוד ביקורת על היחס ליוצאי אתיופיה במשטרה הוא טעות.

"הבעיה היא בכל תחומי החיים", היא אומרת, "אנחנו רואים הסללה בחינוך והדרה בחינוך. אנחנו רואים הדרה בתעסוקה. יעמוד מועמד מעולה יוצא אתיופיה מול מועמד בעל מראה אשכנזי, והמעסיק יעדיף את המועמד האשכנזי בלי למצמץ, למרות הנתונים הזהים. אז אנחנו רואים את זה בכל תחומי החיים, וכדאי להתעורר ולהבין את זה. מי שרוצה להדחיק ולספר לעצמו שהכול בגלל 'המשטרה', ואם רק נפתור את הבעיה הזאת יבוא לציון גואל - צריך להתעורר. זה בכל תחומי החיים".

פרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אומר כי המשטרה עשתה עבודה בקרב השוטרים וביקשה מהם להקטין חיכוך עם יוצאי אתיופיה. "היה לחץ ציבורי עצום ושיח ציבורי רב על בעיית שיטור היתר. אני מאמין למשטרה כשהיא אומרת שהיא באה לשוטרים ואמרה להם להפחית את ההיטפלות ליוצאי אתיופיה".

אבל גזל-אייל מוסיף באותה נשימה כי זה כמובן לא פתר את בעיות העומק של יוצאי אתיופיה. "בעיות עומק של עוני וקשיים חברתיים מביאים גם ליתר פשיעה ביחס לחברה הכללית. החברה הישראלית מסלילה את יוצאי אתיופיה לשוליים".

עם זאת, לדבריו, יש להם תמיכה יותר מאשר לקבוצות אחרות, "אבל נקודת ההתחלה שלהם עדיין יותר חלשה, ואז החשש שיפנו לשוליים יותר גדול, וזה גם מה שגורם לפשיעה".

"לא ניתן למדוד חוויה דרך מדדים"

פרופ' יפעת ביטון - מומחית לשוויון, מועמדת לשעבר לבית המשפט העליון וכיום ממייסדי הרשימה של אהוד ברק לכנסת - חושבת הפוך מפלמור. לדברי ביטון, המחאה הנוכחית מתמקדת במשטרה וחייבת להתמקד במשטרה.

ביטון אומרת כי האופן שבו מנסות המדינה והמשטרה לפעול לטיפול בגילויי הגזענות ושיטור היתר כלפי יוצאי אתיופיה, הוא שגוי ולא יעיל. "הם מפספסים נקודה קריטית במנגנונים שגורמים להם לפעול כלפי יוצאי אתיופיה, כפי שהם פועלים. זו בעיה מהותית שגם ועדת פלמור לא התמודדה איתה. אני רוצה להסיט את הדיון לדיון בהטיות שנמצאות גם אצל אנשים שחושבים על עצמם שהם הכי שוויוניים בעולם. יש בקרב כולנו וגם בקרב השוטרים הטיות לא מודעות שחושפות גזענות והתנהגות לפי סטראוטיפים. לעשות לשוטרים הכשרות על המסורת האתיופית או על תפארתה של יהדות אתיופיה, זה לא מה שירפא את ההטיות הללו".

ביטון אומרת כי יש הנחה רווחת כלפי הנערים יוצאי אתיופים שהם נוער מתוסכל וזועם שיוצא נגד האפליה במובן הכללי, ואז קשה להתעסק איתם. אבל לדבריה, זו הנחה שגויה, והבעיה היא אצל המשטרה בטיפול וביחס אליהם. "כשנער אתיופי רואה שוטר עם מדים שמטריד אותו כל יום בגינה מתחת לבית, וכשהמבט שהוא מקבל מלובשי מדים או מפקחים הוא תמיד מבט של חשד ושל 'מה לעזאזל אתה עושה פה?', אז זו חוויה קיומית ששמה אותם על הקצה.

"אנחנו מתקשים להבין את החוויה הזאת, ולא ניתן למדוד אותה במדדים אמפיריים של ועדת פלמור או של המשטרה, אבל זאת החוויה הקיומית שלהם שגם הופכת כל מגע שלהם עם המשטרה למאוד דביק ומסוכן, למערכת יחסים שיש בה סכנת התלקחות תמידית". 

עוד כתבות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"