גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על הנייר המצב השתפר, אבל בשטח האפליה עדיין ניכרת בכל מקום

מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות מותו של סלומון טקה ז"ל הגיעה לשיא שישראל לא הכירה עד כה • בעוד שהנתונים הרשמיים של המדינה מלמדים על שיפור ניכר במצבם ב-3 השנים האחרונות, בעדה האתיופית טוענים כי מצבם לא השתפר, וכי המשטרה ממשיכה להתנהל כלפיהם באופן לא שוויוני ובוטה • לאן הולכים מכאן?

מפגין ושוטר במחאה על האלימות המשטרתית נגד יוצאי אתיופיה / צילום: Corinna Kern, רויטרס
מפגין ושוטר במחאה על האלימות המשטרתית נגד יוצאי אתיופיה / צילום: Corinna Kern, רויטרס

רוזה פארקס, אישה שחורה בת 42, תושבת אלבמה שבארה"ב, עלתה ב-1 לדצמבר 1955 לאוטובוס. פארקס חזרה הביתה אחרי עוד יום ארוך של תפירה בחנות בגדים. היא התיישבה באזור השמור ללבנים בלבד וסירבה לקום ממקומה, גם כאשר הנהג צעק עליה והורה לה לעבור לחלק האחורי של האוטובוס. פארקס נעצרה על-ידי המשטרה, מעצר שגרם לארגוני השחורים להחרים את התחבורה הציבורית במשך יותר משנה, עד לביטול ההפרדה הגזעית.

מה גרם לפארקס לגלגל את כדור השלג שהוביל את המהפכה? התשובה שלה הייתה פשוטה: "לא עליתי לאוטובוס כדי לעשות היסטוריה, פשוט נמאס לי להתכופף".

הציטוט של פארקס יכול לתאר גם את הלך הרוח של רוב הישראלים יוצאי אתיופיה שיצאו בימים האחרונים (שוב) לרחובות בפרץ מחאה שהרקע לו הוא האירוע שבו נורה למוות סלומון טקה ז"ל על-ידי קצין משטרה. נמאס להם להתכופף. או כפי שניסחה זאת לאה היילו אתמול ב"גלובס": "המחאות מגלמות בתוכן את התסכול רב-השנים מהמדיניות הגזענית של מדינת ישראל ומשטרת ישראל ואת הכעס עליה. מדיניות רבת-שנים של הדרה וגזענות, של הסללה והזנחה".

האפליה של השחורים בארה"ב בשנות ה-50 של המאה הקודמת הייתה ממוסדת וחוקית, והגזענות הייתה מבוססת עמוק בתרבות ובהיסטוריה האמריקאית. לעומת זאת, האפליה נגד יוצאי אתיופיה בישראל של 2019 עומדת בניגוד גמור לחקיקה הישראלית ובניגוד גמור לתרבות העם היהודי, שבעצמו סבל מגזענות לאורך ההיסטוריה.

יתר על כן, מדינת ישראל, משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים והמשטרה עושים בשנים האחרונות מאמצים ומשקיעים מחשבה ומשאבים בניסיון למגר את הגזענות, את שיטור היתר נגד יוצאי אתיופיה ואת האפליה כלפיהם בתעסוקה, בחינוך, בבריאות ועוד.

עם זאת, הדרך עודנה ארוכה. המחאות של יוצאי אתיופיה הגיעו אתמול (ג') לשיא שלא הכרנו עד כה, והן צפויות להימשך גם בימים הקרובים. המפגינים חסמו צמתים בכל רחבי הארץ, גרמו לפקקי ענק והתעמתו עם שוטרים. בצומת עזריאלי חלה לדברי המשטרה עליית מדרגה באלימות המפגינים, שהציתו מכונית ומנעו מכבאית להתקרב לכיבוי הרכב הבוער. הם יידו אבנים ומוטות וגרמו נזק לרכוש. בנוסף, הם גם פגעו בכבאים.  

בעקבות ההפגנות ההולכות ומסלימות, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לכנס את ועדת השרים לעניין קידום שילובם בחברה הישראלית של יוצאי אתיופיה, כדי לדון בהתפתחויות ובדרכי הטיפול במשבר. נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר כי יש למצות את חקירת מותו של סלומון טקה ולמנוע את המוות הבא. ריבלין ציין כי "אנחנו מוכרחים לעצור. שוב, לעצור ולחשוב יחד כיצד ממשיכים מכאן - זוהי לא מלחמת אחים, זוהי מלחמה משותפת של אחים ואחיות על הבית המשותף שלהם, ואני מבקש מכולנו לפעול באחריות ובמתינות".

פחות תיקים ופחות מעצרים

מי שמופקד על תיאום המאבק בגזענות היא יחידה ממשלתית שפועלת לאור המלצות של ועדה בין-משרדית שהובילה מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור. לפני שלושה חודשים, במרץ 2019, הגישה הוועדה את דוח הפעילות השנתי שלה. אנחנו נמצאים בימים שבהם עיקר זעמם של הישראלים יוצאי אתיופיה מופנה נגד המשטרה, אבל דוח הוועדה ממרץ הציג לראשונה נתונים שהצביעו על מגמת ירידה עקבית בהיקפי השיטור כלפי קטינים יוצאי אתיופיה בשלוש השנים האחרונות, זאת בין היתר בעקבות יישום של המלצות הוועדה למיגור הגזענות.

לפי הדוח, במהלך שנת 2018 התקבלו ביחידה 230 תלונות מהציבור הנוגעות לגזענות או אפליה (פי שלושה ממספר התלונות שהתקבלו במהלך שנת 2017). מרבית הפניות (36%) עסקו בהתבטאויות או פרסומים גזעניים, 26% עסקו באפליה בקבלת שירות, 19% עסקו באפליה בתעסוקה, 10% עסקו במשטרה ו-5% עסקו בתחום החינוך. כ-40% מהפניות התקבלו מיוצאי אתיופיה, כ-32% מאזרחים ערבים, והשאר מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית (4% חרדים, 3% מזרחים ו-2% עולים ממדינות חבר העמים לשעבר).

מניתוח נתוני המשטרה כלפי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה שהתפרסמו במרץ לראשונה עלה כי בשלוש השנים האחרונות (2015-2018) חלה מגמת שינוי ושיפור ברוב המדדים של עבודת המשטרה מול קטינים יוצאי אתיופיה. עם זאת, עדיין שיעור הקטינים יוצאי אתיופיה המעורבים בפלילים הוא גבוה ביחס לשיעורם מכלל האוכלוסייה. לגבי בגירים יוצאי אתיופיה הנתונים מעורבים, וכוללים ירידה בחלק מהמדדים ועלייה בחלק מהם.

המגמה החיובית בנתוני המשטרה בנוגע לקטינים יוצאי אתיופיה נובעת, בין היתר, מיישום נרחב ואפקטיבי של המלצות הוועדה למיגור הגזענות על-ידי משטרת ישראל וביצוע תהליכים פנים-ארגוניים שבאים לידי ביטוי בנתונים כאמור.

כך, למשל, לפי טענת הוועדה והמשטרה, חלה ירידה של 22.1% במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 לעומת שנת 2015. בנוסף, חלה ירידה של 50.4% במספר המעצרים של קטינים יוצאי אתיופיה (לעומת ירידה של 29% במעצרי קטינים בכלל האוכלוסייה). חלה ירידה של 31% במספר התיקים שנפתחו לקטינים יוצאי אתיופיה על עבירות מגע (הפרעה ותקיפה שוטר); וכן ירידה בשיעור פתיחת תיקים בעבירות מגע לקטינים יוצאי אתיופיה ביחס לכלל האוכלוסייה מ-9.9% ב-2015 ל-7% כיום.

גם במספר כתבי האישום שהוגשו נגד קטינים יוצאי אתיופיה חלה ירידה של 8.3% בשנת 2018 בהשוואה לשנת 2015. ירידה של 35.4% הייתה במספר התיקים בהם הוגשו כתבי אישום בעבירות מגע נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 בהשוואה לשנת 2015. עם זאת, חלה עלייה במספר התיקים שבהם הוחלט להגיש כתב אישום: לכל 100 תיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2015 הוחלט להגיש 28 כתב אישום, ולעומת זאת בשנת 2018 היחס הוא כ-33 כתבי אישום לכל 100 תיקים שנפתחו.

משקיעים בקטינים, אבל מה עם הבגירים?

כשבוחנים את יחס המשטרה לבגירים יוצאי אתיופיה, מתגלה תמונה אופטימית הרבה פחות. בעוד שהשוואה בין 2015 ל-2018 מראה שחלה ירידה של 2.7% במספר התיקים בעבירות מגע שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה וכן ירידה של 14.6% במספר המעצרים של בגירים יוצאי אתיופיה, חלה עלייה של 10.3% במספר התיקים שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה ועלייה של 19.9% במספר כתבי האישום שהוגשו נגד בגירים יוצאי אתיופיה.

במילים אחרות, לגבי בגירים יוצאי אתיופיה, ממצאי הדוח הצביעו על מגמה מעורבת בנתוני המשטרה כלפיהם בשלוש השנים האחרונות.

נתוני שירות בתי הסוהר (שב"ס) העלו בחודש מרץ האחרון כי מספר הקטינים יוצאי אתיופיה שריצו עונשי מאסר בכלא "אופק", הכלא המרכזי בארץ לקטינים במהלך, 2018 נע בין 4 ל-7 קטינים בכל רגע נתון, מתוך 84-120 קטינים כלואים ב"אופק" בכל רגע נתון. הוועדה כתבה כי "מדובר במספר נמוך אבסולוטית והעומד בסתירה לסברה הרווחת כי קיימת עבריינות חמורה בקרב רבים מהקטינים יוצאי אתיופיה".

בדומה לכך, גם מספרם של ישראלים קטינים יוצאי אתיופיה העצורים עד תום ההליכים נע בין 6 ל-15 קטינים (בתקופת הקיץ). בניתוח חודשי, שיעורם היחסי של הקטינים יוצאי אתיופיה שהיו כלואים (עצורים ושפוטים) מבין כלל הקטינים שהוחזקו בכלא אופק במהלך שנת 2018 נע בין 11.2%-18.3% מכלל הקטינים הכלואים. יש לציין לאורך כל שנת 2018 למעט בחודש אחד (מאי) בו היו עצורים שני קטינים, לא היו עצורים במעצר ימים קטינים יוצאי אתיופיה.

אם הכול טוב, למה המצב רע?

אחד מתפקידיה של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוא מעקב אחר יישום המלצות ועדת פלמור למיגור הגזענות, שקיבלו תוקף של החלטת ממשלה. לפי דוח הוועדה מחודש מרץ האחרון, חלק מההמלצות שיושמו הן: קביעת נוהל הזדהות בפני שוטר שנועד לצמצם את שיטור היתר ואכיפת חוק על בסיס אפיון גזעי ("פרופיילינג") וכן הדרכת שוטרים למניעת גזענות. במהלך שנת 2018 בוצעו 80 סדנאות בנושא כשירות תרבותית במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש.

אז אם הכול כל-כך טוב, למה המצב כל-כך רע? למה צעיר אתיופי תמים נורה למוות על-ידי שוטר? למה יוצאי אתיופיה צריכים לצאת לרחובות ולהתעמת עם שוטרים ולחסום צמתים? מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, אומרת כי מיקוד ביקורת על היחס ליוצאי אתיופיה במשטרה הוא טעות.

"הבעיה היא בכל תחומי החיים", היא אומרת, "אנחנו רואים הסללה בחינוך והדרה בחינוך. אנחנו רואים הדרה בתעסוקה. יעמוד מועמד מעולה יוצא אתיופיה מול מועמד בעל מראה אשכנזי, והמעסיק יעדיף את המועמד האשכנזי בלי למצמץ, למרות הנתונים הזהים. אז אנחנו רואים את זה בכל תחומי החיים, וכדאי להתעורר ולהבין את זה. מי שרוצה להדחיק ולספר לעצמו שהכול בגלל 'המשטרה', ואם רק נפתור את הבעיה הזאת יבוא לציון גואל - צריך להתעורר. זה בכל תחומי החיים".

פרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אומר כי המשטרה עשתה עבודה בקרב השוטרים וביקשה מהם להקטין חיכוך עם יוצאי אתיופיה. "היה לחץ ציבורי עצום ושיח ציבורי רב על בעיית שיטור היתר. אני מאמין למשטרה כשהיא אומרת שהיא באה לשוטרים ואמרה להם להפחית את ההיטפלות ליוצאי אתיופיה".

אבל גזל-אייל מוסיף באותה נשימה כי זה כמובן לא פתר את בעיות העומק של יוצאי אתיופיה. "בעיות עומק של עוני וקשיים חברתיים מביאים גם ליתר פשיעה ביחס לחברה הכללית. החברה הישראלית מסלילה את יוצאי אתיופיה לשוליים".

עם זאת, לדבריו, יש להם תמיכה יותר מאשר לקבוצות אחרות, "אבל נקודת ההתחלה שלהם עדיין יותר חלשה, ואז החשש שיפנו לשוליים יותר גדול, וזה גם מה שגורם לפשיעה".

"לא ניתן למדוד חוויה דרך מדדים"

פרופ' יפעת ביטון - מומחית לשוויון, מועמדת לשעבר לבית המשפט העליון וכיום ממייסדי הרשימה של אהוד ברק לכנסת - חושבת הפוך מפלמור. לדברי ביטון, המחאה הנוכחית מתמקדת במשטרה וחייבת להתמקד במשטרה.

ביטון אומרת כי האופן שבו מנסות המדינה והמשטרה לפעול לטיפול בגילויי הגזענות ושיטור היתר כלפי יוצאי אתיופיה, הוא שגוי ולא יעיל. "הם מפספסים נקודה קריטית במנגנונים שגורמים להם לפעול כלפי יוצאי אתיופיה, כפי שהם פועלים. זו בעיה מהותית שגם ועדת פלמור לא התמודדה איתה. אני רוצה להסיט את הדיון לדיון בהטיות שנמצאות גם אצל אנשים שחושבים על עצמם שהם הכי שוויוניים בעולם. יש בקרב כולנו וגם בקרב השוטרים הטיות לא מודעות שחושפות גזענות והתנהגות לפי סטראוטיפים. לעשות לשוטרים הכשרות על המסורת האתיופית או על תפארתה של יהדות אתיופיה, זה לא מה שירפא את ההטיות הללו".

ביטון אומרת כי יש הנחה רווחת כלפי הנערים יוצאי אתיופים שהם נוער מתוסכל וזועם שיוצא נגד האפליה במובן הכללי, ואז קשה להתעסק איתם. אבל לדבריה, זו הנחה שגויה, והבעיה היא אצל המשטרה בטיפול וביחס אליהם. "כשנער אתיופי רואה שוטר עם מדים שמטריד אותו כל יום בגינה מתחת לבית, וכשהמבט שהוא מקבל מלובשי מדים או מפקחים הוא תמיד מבט של חשד ושל 'מה לעזאזל אתה עושה פה?', אז זו חוויה קיומית ששמה אותם על הקצה.

"אנחנו מתקשים להבין את החוויה הזאת, ולא ניתן למדוד אותה במדדים אמפיריים של ועדת פלמור או של המשטרה, אבל זאת החוויה הקיומית שלהם שגם הופכת כל מגע שלהם עם המשטרה למאוד דביק ומסוכן, למערכת יחסים שיש בה סכנת התלקחות תמידית". 

עוד כתבות

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות: ארקו החזקות זינקה ב-120%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5%, ת"א 90 טיפס ב-1.9% ומדד הבנקים השיל 1.3% ● טאואר זינקה ב-6.15%, ישראל קנדה עלתה ב-6.6%, שיכון ובינוי גם היא זינקה בכ-6%

טלוויזיה עם ממיר Apple TV / צילום: Shutterstock.com

איגודי העובדים והיוצרים בטלוויזיה חוששים: פרויקט פרישת הסיבים יוביל בעקיפין לביטול חובת הפקות המקור

איגודי עובדים של יוצרי תוכן טלוויזיוני פנו אל שר התקשורת בבקשה לבחון את השינוי הצפוי בחוק התקשורת ● לטענתם רפורמת הסיבים תאפשר שידור של תוכן על גבי פלטפורמות שאינן מחויבות לשידור הפקות מקור מקומיות

ישראל כ"ץ, ארנון בן דוד / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט, תמר מצפי

העסקה המתגבשת בין האוצר להסתדרות: הקפאת שכר במגזר הציבורי, דמי אבטלה לעצמאים

האוצר וההסתדרות הגיעו להסכמות שימנעו פיטורים או פגיעה בשכר העובדים ● בין היתר האוצר מבקש לדחות הפרשות סוציאליות למקבלי שכר מעל 15 אלף שקל ולהחיל הסדר חלקי של עבודה מהבית ● ההסתדרות דורשת להשוות את תנאי האבטלה של עצמאים לשכירים

הפגנת עובדי ענף התיירות מול משרד האוצר / צילום: יוסי זמיר

מסתמן: המדינה תציג מתווה סיוע מיוחד לסוכני הנסיעות הגדולים

לפי ההערכות, כ-30 משרדים וחברות נסיעות, המגלגלים מחזור של 100 מיליון שקל ויותר בשנה, אמונים על 80% מהפעילות בכלל הענף ● לעסקים הללו, לא ניתן כל סיוע עד כה

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

לאחר שברקת עצר מינוי דירקטור בכלל ביטוח, דירקטוריון החברה האם משיב אש

הסערה בצמרת כלל ביטוח רחוקה מלהסתיים ●  בדירקטוריון כלל החזקות רואים בעייתיות בהפרדה המוחלטת שהממונה רוצה ליצור בין חברי הדירקטוריון בכלל ביטוח לבין חברי הדירקטוריון בכלל החזקות בשל "חשש לניגוד עניינים"

ויסקי ג'וני ווקר / צילום: שאטרסטוק

תתרגלו לשינוי בהרגלי השתייה: ג'וני ווקר בדרך להימכר בבקבוקי נייר

דיאג'יו, יצרנית המשקאות האלכוהוליים הגדולה בעולם, הודיעה כי החל מהשנה הבאה החברה תזנח את הפלסטיק לטובת נייר ● בכך, החברה מצטרפת למאמצים בעולם להפחית את השימוש בפלסטיק במוצרי צריכה

מד"א באתר הבנייה / צילום: מד"א

ירידה בהרוגי תאונות בנייה: כתוצאה מהגברת הפיקוח או הקורונה?

בדיון בוועדת העבודה היום הוצגו נתונים המראים ירידה גדולה במספר ההרוגים בתאונות באתרי בנייה ● בעוד הירידה יוחסה בין השאר להרחבת הפיקוח, נשמעה ביקורת מחברי הכנסת: "נתונים מנותקים מהמציאות, תוצאה של השבתת המשק בקורונה ולא של אכיפה ופיקוח"

בעז בן-צור / צילום: שלומי יוסף

עורך הדין החדש שנתניהו רוצה לצרף, העדה בתיק 1000 והשאלה האתית שעלולה לצוץ

רה"מ מעוניין לצרף לצוות ההגנה שלו את עו”ד בעז בן צור ומנהל עימו מגעים • אולם לטענת גורמים ששוחחו עם “גלובס”, העובדה שבן צור הוא עורך דינה של העוזרת האישית לשעבר של ארנון מילצ’ן, שצפויה להיות עדת מפתח מטעם התביעה, עלולה להיחשב ניגוד עניינים ולפסול אותו

מפעל פריניב / צילום: ענבר הלפרין

יצרנית המיצים הטבעיים פריניב רוכשת את השליטה במתחרה קשת

שווי החברה הוערך לטובת העסקה בכ-4 מיליון שקל ● המפעל יישאר במושב קשת ברמת הגולן ומוצריו יופצו על ידי תנובה בנוסף למוצרים של פריניב ● פריניב מחזיקה בנתח של 30% משוק המיצים הטבעיים בישראל

תליוני צלבי קרס מוזהבים של אתר Shein  / צילום: צילום מסך מתוך אינסטגרם

"אין לנו תירוץ": אתר הקניות shein הסיר תליוני צלבי קרס מוזהבים

אתר המכירות שמתמחה בעיקר בבגדים, תכשיטים ואקססוריז ומוכר מאד גם בישראל פרסם התנצלות מלווה בסמיילי עצוב עם דמעה: "פשוט אין לנו תירוץ להעדר הרגישות שלנו"

נתניהו נפגש עם השרים בנוגע להנחיות הסגר בערים החרדיות / צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

"אנו מאבדים שם אמון וזה יכול להיות להגיע לסכנת חיים": נתניהו נפגש עם הסיעות החרדיות בנושא ההגבלות בשכונות החרדיות

ראש הממשלה נתניהו קיים הבוקר פגישות עם השר דרעי, השר ליצמן וחברי כנסת נוספים בנושא ההגבלות בשכונות החרדיות ● נתניהו ביקש להיפגש עם כל ראשי הסיעות החרדיות, אולם יו"ר ועדת הכספים משה גפני סירב, כשברקע עומד זעם גדול בסיעתו על האווירה בקואליציה

מסעדה סגורה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

מספר המובטלים שוב עולה: יותר מ-850 אלף דורשי עבודה בארץ

לפי נתוני שירות התעסוקה רשומים 852,264 דורשי עבודה, מהם 577,309 בחל"ת ● זאת לעומת אתמול, אז היו רשומים 847,968 דורשי עבודה

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס

הרשות לאיסור הלבנת הון: "יש הכרח להשלים את הסדרת תחום המטבעות הדיגיטליים בישראל"

32 מדינות בעולם כבר התירו בחוק מתן שירותים במטבעות דיגיטליים, על פי דוח שפרסם כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ● אף שישראל נמנית עם מדינות אלה, לחוק אין משמעות כל עוד לא אושר בכנסת צו איסור הלבנת הון החדש

מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס חזי לוי / צילום: סרטון לע"מ

מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי: "אנחנו מנסים להימנע מסגר כללי"

באשר לאיסור על פתיחת חדרי הכושר אשר נדחה לבסוף על ידי ועדת הקורונה בכנסת, אמר לוי "ועדת הכנסת החליטה לצערי מה שהחליטה, ואנחנו נכבד את זה. המניע שלנו הוא למנוע הדבקה, ללא הזדקקות לסגר כללי"

מאבטח / אילוסטרציה: שאטרסטוק

נדחתה תביעה של שומר: הנימוק - קיבל דמי פרוטקשן

בית הדין לעבודה דחה תביעה לפיצוי לאחר פיטורים של מאבטח במתחם ירי וקיבל את טענת הנתבעת כי "הנחיצות בתובע הייתה כדי לדעת שכשאתה מעסיק אותו אין ונזליזם ואתה מקבל תעודת ביטוח שבמידה ותהיה פריצה מה שייגנב יוחזר"

מיה פיזוב, מודי רוזן, בן רבינוביץ׳, השותפים בקרן ההון סיכון Amiti Ventures / צילום: Amiti Ventures, יח"צ

קרן ההון סיכון אמיתי גייסה קרן שלישית בהיקף 110 מיליון דולר

הקרן השלישית כבר השקיעה בשני סטארט-אפים ● הקרן מתמקדת בהשקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים

חנות סגורה. הצריכה הפרטית לא תחזור להיות כמו שהייתה גם אחרי שיוסרו המגבלות / צילום: Oded Balilty, Associated Press

באופן מפתיע ובניגוד לנתוני ביטוח לאומי: הלמ"ס מדווח על צניחה של 50% בשיעור האבטלה בחודש יוני

כ-450 אלף עובדים שהיו בחופשה ללא תשלום חזרו לעבודתם בשבועיים הראשונים של חודש יוני ● על-פי סקר כח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתייחס למחצית הראשונה של חודש יוני, עמד שיעור המובטלים במשק באמצע החודש על 5.2%

משה ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס

רשות שוק ההון פונה למוסדיים ונערכת למשיכה מקרנות ההשתלמות

במסגרת תוכנית הסיוע הממשלתית לנפגעי משבר הקורונה, פנתה רשות שוק ההון לגופים בשוק כדי להיערך ליישום מיידי של הקלה על משיכות מקרנות השתלמות ● בכוונת המדינה לאפשר למי שהוצאו לחל"ת או פוטרו ומי שהכנסתם נפגעה למשוך מהקרן 10,500 שקל לחודש במשך חצי שנה, מבלי לשלם מס

אופיר אקוניס / צילום: איל יצהר

אקוניס: יש מגמת ירידה בהידבקות, אני מציע להפסיק לפזר תרחישי אימה

הדברים נאמרו במהלך ישיבה ממשלתית שדנה בהמשך משבר הקורונה ובתוכנית הסיוע הכלכלית שהוצגה בשבוע שעבר ● לשמע הדברים, שטייניץ התפרץ ואמר: הנתונים מראים שאנחנו עדיין במקומות הגבוהים בעולם בתחלואה

קריית מודיעין / הדמיה: שיכון ובינוי

שיכון ובינוי זכתה במכרז משרד הביטחון להקמת בסיס קריית המודיעין בנגב

קריית המודיעין תשתרע על שטח של 2,500 דונם ותוקם בסמוך לפארק התעשיה עומר שבנגב ● שיכון ובינוי תתכנן, תקים, תתפעל ותתחזק את הקרייה למשך 26 שנים, בעלות מוערכת של 5-6 מיליארד שקל להקמה (עד 2026) ועוד כ-7 מיליארד שקל עבור התפעול והתחזוקה במשך כ-20 שנה