מירי רגב / צילום: רויטרס
ניצחון מוחץ לעיתונאי ספי עובדיה ולאנשי חברת חדשות עשר (כיום חדשות 13): בית משפט השלום בירושלים דחה היום (ה') את תביעתה של מירי רגב בסך מיליון שקל בגין לשון הרע, והיא חויבה בתשלום הוצאות של 25 אלף שקל.
השופט עבאס עאסי קיבל לחלוטין את גרסתו של עובדיה, לפיה העבודה העיתונאית בסיפור נעשתה בתום-לב, מתוך הבנת החשיבות הציבורית שבו, באופן מקצועי ולא מתוך רצון לפגוע או לייצר רייטינג. עוד קבע השופט כי התנהלותה של השרה רגב ואנשיה, כפי שבאו לידי ביטוי בשיחה המוקלטת ששידר עובדיה, מעלים תהיות ומצדיקים את התחקיר.
נזכיר כי התביעה הוגשה בעקבות פרסומים שהתפרסו על פני שלושה ימים והתמקדו בהקלטה שהגיע לידי עובדיה, בה נשמעים השרה רגב, עובדיה ויועציה דנים באופן שבו יש להציג תקשורתית את העברת תקציב הפרסום לפרויקט "לא לדאוגוסט" למשרד הפרסום יהושע TBWA, שעל-פי הנטען עם בעליו רמי יהושע הייתה לרגב היכרות מוקדמת. רגב בתגובה תבעה את עובדיה, את חדשות עשר, את המנכ"ל דאז גולן יוכפז ואת העיתונאי ברוך קרא בגין לשון הרע בסכום של מיליון שקל.
בגזר הדין נקבע כי צפייה בפרסומים מעלה כי הם מתמקדים ברגב, ועולה מהם תמונה שלילית של ההתנהלות, לרבות על-ידי ניסיון לתיאום עמדות מאחורי הקלעים להעברת מיליוני שקלים לפרסומאי בהליך לא תקין ללא מכרז ובניגוד להמלצות משפטיות.
השופט קבע כי עיון בפרסומים מעלה כי יש בהם מרכיב לא מבוטל של ביקורת בסוגיה ציבורית בדבר אופן הקצעת כספי ציבור, ההליך התקין והחוקי הנדרש לכך ולהתנהלות של איש ציבור בעל משרה משמעותית וצוות לשכתו בעניין זה, שמצדיקה הבאה בפני הציבור על-ידי גורם עיתונאי.
עוד קבע השופט כי אדם סביר שנחשף לקלטת עלול היה להעלות את אותן תהיות שהעלו אנשי ערוץ עשר דאז ובראשם ספי עובדיה - שאלות שאף עולות מההקלטה עצמה.
עוד נקבע כי הדברים המוזכרים בקלטת מעלים כי הייתה קיימת שאלה ממשית בדבר חוקיות ותקינות ההתקשרות עם יהושע ללא מכרז. נקבע כי הפרסום שיקף את האמת, מאחר שאין מחלוקת כי ליהושע הועברו מיליונים ללא מכרז, ורגב ואנשי משרדה ביקשו למצוא נימוק מקצועי ומשפטי למהלך זה.
השופט מציין כי הסוגיה האם השרה ואנשיה ניסו לתאם עמדות או גרסאות היא פרשנית, אך לטעמו, הפרשנות כפי שהוצגה על-ידי עובדיה איננה משוללת יסוד, בעיקר כי מיתנו אותה בביטויים ממתנים כגון "לכאורה".
עוד נקבע כי שאלת חוקיות ההליך מול יהושע אכן הייתה קיימת במועד השיחה, ועם זאת, בעת שהעיתונאי ברוך קרא הציג את הנושא, הוא הבהיר כי העניין המהותי הוא האספקט הציבורי ולא הפלילי.
גם באשר להגדרת הקשר שבין רגב לפרסומאי רמי יהושע, נקבע כי ההגדרה היא עניין של פרשנות: השופט קיבל את העמדה כי שלוש פגישות בלתי אמצעיות שהיו לרגב עם יהושע מצדיקות את המונחים בהם השתמשו בפרסום, כמו "היכרות מוקדמת" או "קשר בלתי אמצעי".
עוד נקבע כי היה עניין ציבורי משמעותי בפרסומים, הן בנוגע לקבלת ההחלטות על-ידי גוף ציבורי ואיש ציבור והן לעניין הפרסום שעוסק בהקצאת סכומים משמעותיים למשרד פרטי. הקושי שעלה והניסיונות של השרה ואנשיה מעלות תהיות אמיתיות - כמו גם הדרך שבה הם מנסים להתמודד איתן.
השופט קיבל את עמדתו של עובדיה לפיה הפרסומים נעשו נוכח החשיבות והעניין הציבוריים הקיימים בהם, ולא מתוך סיפוק הסנסציה ורדיפת הרייטינג כטענת רגב. לדבריו, הדברים המופיעים בקלטת כוללים מסה קריטית של ידע, אשר לכשעצמה מצדיקה הצגה בפני הציבור וחוסה בצל הגננת העיתונות האחראית.
"אני שמח שבית המשפט אישש את מסקנות התחקיר החשוב שפרסמנו על השרה. אמשיך לעשות את עבודתי ללא מורא מפוליטיקאים חזקים ובעלי שררה אחרים תוך הקפדה על עיתונאות אחראית כפי שנעשה גם בתחקיר עליו תבעה השרה רגב", כך אומר היום ל"גלובס" העיתונאי ספי עובדיה, איש חברת חדשות 13.
עובדיה, שמקבל בשעות האחרונות עשרות ברכות ואיחולים, סירב להגיד דברים נוספים, אולם עיתונאים אחרים המקורבים לו מתארים תחושות לא פשוטות שליוו אותו לאורך המשפט שמוגדר על-ידי רבים כ"תביעת השתקה".
לדברי עיתונאי בכיר, "להציב מעל ראשו של עיתונאי איום של מיליון שקל, כשלא ברור עד כמה המערכת שהוא פועל בה תגבה אותו, זה לא דבר של מה בכך. המהלך של רגב היה לתביעת השתקה, והיא הקפידה להזכיר אותה שוב ושוב כדרך לקעקע את אמינותו של עובדיה מעצם ההליך המשפטי שניהלה נגדו. לשמחתו, המערכת גיבתה אותו, עמדה מאחוריו כחומה בצורה ולא התקפלה מול האלימות המשפטית שהפעילה רגב. המטרה שלה הייתה לנצח, כדי שתוכל להציג אותו לתצוגת תכלית שלילית, ובכל פעם שמישהו יגיד עליה משהו - והיא מייצרת הרבה שערוריות - היא תוכל להגיד להפחיד אותו, וכולם ידעו שלא כדאי להתעסק איתה".
רגב: שוקלת לערער למחוזי
שרת התרבות והספורט מירי רגב מסרה בתגובה: "הגשתי לפני למעלה משלוש שנים תביעת לשון הרע נגד ספי עובדיה וחדשות עשר בגין פרסום שקרי אודותיי. השופט עבאס עאסי מבית משפט השלום בירושלים קבע בפסק הדין שנתן היום כי הפרסום היה בבחינת לשון הרע, אך לצערי ולמרות הזמן הרב שחלף, נמנע מלהכריע האם הפרסום היה אמת או שקר. והרי לשם כך מלכתחילה פניתי לבית המשפט.
"בית המשפט דחה את התביעה רק בהתבסס על הגנת 'העיתונאות האחראית', שאינה מעוגנת מפורשות בחוק איסור לשון הרע אלא נקבעה בפסק דין אילנה דיין וסרן ר'. המדובר בהגנה מעורפלת שהפכה בשנים האחרונות למפלטם של עיתונאים שמפרסמים לשון הרע, כפי שקרה גם במקרה זה.
"בכוונתי לשקול הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, כדי שזה יכריע האם אכן הגנת 'העיתונאות האחראית' מוצדקת במקרה זה, ובמיוחד האם הפרסום היה אמת או שקר".