גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסרב ללמוד מטעויות: בנט מבסס קמפיין שלישי על הישג שכבר הופרך

מודעות טריות של "הימין החדש" שוב מתפארות בהקטנת כיתות היסודי ב–20%, אחרי שכבר נחשף שלטענה הזאת אין רגליים • יו"ר ועדת הבחירות קבע שהיא מטעה כאשר פסל סרטון קודם שבו בנט העלה אותה ● המשרוקית של "גלובס"

נפתלי בנט / צילום: חורחה נובומינסקי
נפתלי בנט / צילום: חורחה נובומינסקי

בודקי העובדות של וושינגטון פוסט מדרגים הטעיות באמצעות "מדד פינוקיו". מעל פינוקיו אחד, שני פינוקיואים וכן הלאה, נמצא הציון "פינוקיו אינסופי" (bottomless pinocchio), שמוקדש לשגיאות שהדובר מתעקש לחזור עליהן שוב ושוב חרף כל התיקונים. הציון הזה נטבע במיוחד לכבוד דונלד טראמפ, שבין השאר חזר לא-פחות מ-172 פעמים על הטענה השקרית שבניית החומה עם מקסיקו כבר החלה.

שר החינוך לשעבר נפתלי בנט לא הגיע אמנם לגבהים כאלה, אבל אילו היה לנו מדד פינוקיו, בנט סיפק לנו בתחילת השבוע הזדמנות להשתמש בו. בסדרת שקופיות שפרסם בפייסבוק ובטוויטר הוא פתח את קמפיין הימין החדש לבחירות-מועד-ב’ תחת הסיסמה "מה כבר עשינו".

לצד התפארות בהוספת סייעת שנייה בגנים, מניעת שחרור מחבלים ויצירת תחרות בענף המלט, הייתה שם טענה מוכרת: "צמצמנו את מספר התלמידים בכיתה מ-40 ל-32".

זה לא נכון. אבל מה שתמוה יותר, בנט כבר הציג את הטענה הזאת בקמפיין קודם, וקיבל תיקון מאתנו. ולפני כן הוא השתמש בה בקמפיין שלישי - כמעט באותן מילים - ונקרא לסדר. מי שקרא אותו לסדר היה לא-אחר מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. בנט מגלה דבקות מרשימה במטרה, ושוב מנסה למכור את אותה הטעיה. נעמיד דברים על דיוקם.

שקר בשלוש רגליים - הטענה של בנט על הקטנת הצפיפות בכיתות

1. קמפיין מטעם המשרד. נפתלי בנט נכנס לתפקיד שר החינוך במאי 2015, ובאוגוסט אותה שנה הכריז על התשובה שלו ל"מחאת הסרדינים", מתווה להורדת מספר התלמידים המקסימלי בכיתות יסודי. ליתר דיוק, זה לא היה מתווה חדש לחלוטין אלא המשך לרפורמה שהחלה שבע שנים לפני מינויו.

במאי 2018, הרבה לפני שהוכרזו בחירות חדשות, העלה משרד החינוך בערוצי הטלוויזיה וברשתות החברתיות מסע פרסום שכותרתו "דברים זזים בחינוך". אחד הסרטונים הציג את מהפכת הכיתות הקטנות: "גם השנה מספר התלמידים בכיתות רבות הצטמצם ל-34", נאמר שם, "ובפריפריה אפילו ל-32. גג מ-40 ל-32, זה 20 אחוזים למי שהחמיץ את השיעור על האחוזים". עוד באותו חודש הגיש עו"ד שחר בן מאיר עתירה לוועדת הבחירות המרכזית, ודרש להורות לבנט ולמשרד החינוך להוריד את התשדיר. הוא הסתמך על מאמר שפרסם גיל גרטל באתר "שיחה מקומית", שהצביע על רצף של הטעיות בסרטון.

נעשה סדר: כשבנט נכנס לתפקידו, מספר התלמידים בכיתה ממוצעת היה 27.5. המספרים שבנט ציין - 40 בתחילת כהונתו ו-32 בסופה - לא מתייחסים למספר התלמידים בכיתה אלא ל"תקן הכיתה הנורמטיבית" מספר התלמידים המקסימלי שמעבר לו משרד החינוך מחייב לפצל את הכיתה. פחות מחצי אחוז מהכיתות בישראל הכילו אז 40 תלמידים. בתקופת בנט ירד התקן מ-40 ל-34 ביישובים המבוססים. בעניים הוא נשאר 32 כפי שהיה קודם.

בשורה של דיונים בעתירה ביקש בן מאיר לשכנע שהפרסום הוא תעמולה אסורה, לא רק בגלל השימוש בכספי המשרד לקידום שמו של השר, אלא בשל עצם ההטעיה בכך שבנט הקטין את הכיתות ב-20%. בינואר 2019, אחרי שהשר ומשרדו סרבו להתפשר, פסק יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר כי הקמפיין "לא שיקף נאמנה ובמדויק את מצב צפיפות כיתות הלימוד בישראל, והשינויים שחלו לגביו, ודאי שלא באופן מניח את הדעת". הוא חייב את בנט ואת משרד החינוך להסיר את הסרטון (כפי שהמשרד התחייב עוד קודם ולא עשה), וקנס את המשרד ב-10,000 שקל.

2. בחירות מועד א'. והנה, כעבור כחודשיים פרסם סרטון חדש, הפעם כחלק מקמפיין הימין החדש, ובו הוא יושב לקפה עם אזרחים בקניון בבת ים. בין היתר הוא משוחח עם הורה שמודה לו על הפחתת הצפיפות בכיתות של ילדיו. בנט פונה למצלמה ומסביר לצופים: "כן, היה קודם בערך 40 ילדים בכיתה, היום הממוצע הארצי זה 27 ילדים".

כאן נכנסנו אנחנו לתמונה. בבדיקה שפרסמנו ב"גלובס" הצבענו על בעיות דומות לאלה שמצאו גרטל ובן מאיר, וגם חישבנו מה הייתה הירידה בגודל הכיתה עד שנת הלימודים תשע"ז, השנה האחרונה שהתפרסמו לגביה נתונים. התוצאה: ירידה של חצי תלמיד בערך, שהורגשה בעיקר ביישובים מבוססים. את המספרים שאבנו מהאתר הידידותי "שקיפות בחינוך", שבנט עצמו השיק בגאווה בקדנציה שלו. הירידה החדה ביותר נרשמה באשכול הסוציו-אקונומי השמיני - ואילו באשכול הראשון, החלש ביותר, גודלה של כיתה ממוצעת אף עלה קלות, מ-25.7 ל-25.8 תלמידים בכיתה.
בנט, בתגובתו, חזר על הנתונים ולא רצה להודות בהטעיה.

3. מפסיקים להתנצל. בתחילת השבוע, כאמור, קיבלנו את אותה הגברת באדרת שלישית. אותו "הישג" משומש שהופיע בקמפיין של משרד החינוך ובתשדיר לקראת בחירות אפריל ממוחזר בקמפיין הימין החדש לבחירות הבאות.

זאת לא הפעם הראשונה שבנט דבק בנתונים מספריים שגויים. בפברואר השנה בדקנו פוסט אחר שפרסם, על "הכפלת" מספר התלמידים ש"סיימו" חמש יחידות במתמטיקה. בנט כבר העלה טענה דומה באוגוסט 2017 בראיון לגלי ישראל, וגם ביוני 2018, במסיבת עיתונאים מיוחדת. את החשבון הנכון אין מקום להציג כאן, אבל את הבדיקה המדויקת תמצאו באתר המשרוקית. השורה התחתונה: מספר תלמידי חמש יחידות במתמטיקה אכן עלה מאוד בתקופת בנט, אבל לא הוכפל, והמגמה החלה לפני כניסתו לתפקיד.

בתגובה לטענות בכתבה שלח לנו דוברו של בנט תגובה זהה לתגובתו הקודמת: "המצב כיום שונה בתכלית, כאשר כיתות שעמדו על עומס מירבי של 40 תלמידים בכיתה מונות היום מספר מקסימלי של 32-34 תלמידים. זאת ועוד, הממוצע הארצי עומד כיום על כ-27 תלמידים בכיתה". אם יש סתירות בין זה ובין נתוני המשרד, הציע הדובר, פנו למשרד החינוך.

במשרד החינוך דווקא לקחו אחריות: כבר אחרי הפסיקה של מלצר, המשרד הסיר את התשדיר מרוב עמודי האינטרנט שלו. גרסה אחת נותרה עד אתמול בערוץ יוטיוב של המשרד, וכשהסבנו את תשומת לבם לכך - התנצלו ומחקו גם אותה.

עו"ד שחר בן מאיר אמר למשרוקית: "מר בנט במסגרת תעמולת הבחירות שלו ממשיך להפיץ את השקר שכבר נקבע על ידי שופט בית המשפט העליון שהוא שקר". 

לקריאה נוספת

אתר שקיפות בחינוך

"התשובה של בנט לצפיפות בכיתות: סרטון תעמולה ראוותני ושקרי", שיחה מקומית

החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעתירה נגד קמפיין משרד החינוך

"בנט מתפאר בכך שהקטין את מספר התלמידים הממוצע בכיתה ב-13. האומנם?", המשרוקית של גלובס

מספר הנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה לא בדיוק הוכפל", המשרוקית של גלובס

עוד כתבות

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?