Team8 / צילום: Team8
האירוע השנתי של קבוצת החברות Team8, שנערך ביום ראשון שעבר בתל-אביב, כינס 100 מנהלי אבטחת מידע של חברות בינלאומיות גדולות. מלבד נציגיהן של וולמארט, איירבוס, מיקרוסופט ואחרות ובכירים בתעשיית ההייטק כמו קובי ריכטר (המצטרף הטרי למפלגתו של אהוד ברק), הגיעה לאירוע גם מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח. אנשים שהיו באירוע סיפרו כי ניהלה שיחות צפופות עם נדב צפריר, לשעבר מפקד יחידה 8200, ועם אשתו מאיה, מנהלת שיווק בלאומי USA.
שבוע לאחר מכן פוזר העשן סביב המפגש המסקרן בכנס - רוסק עמינח הודיעה כי היא מסיימת את תפקידה בבנק לאחר שבע שנים, ומספר שעות לאחר מכן נחשף ב"גלובס" כי היא מנהלת מגעים להצטרפות ל-Team8, גוף ייחודי בתעשיית ההייטק שמתמקד בהקמת סטארט-אפים והשקעה בחברות. על הפרק: הצטרפות כשותפה בקבוצה והובלה של זרוע פינטק חדשה.
אם המהלך אכן יבשיל, רוסק עמינח תלך בעקבותיו של דני צידון, שהיה המשנה שלה בבנק לאומי והצטרף לקרן ההון סיכון ויולה, שם הקים קרן פינטק; ושל לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית בנק דיסקונט, שהודיעה באחרונה על סיום תפקידה והצטרפות לקרן ההשקעות הפרטיות פימי. אולם בעוד שצידון ואשר טופילסקי עברו לקרנות גדולות שמנהלות סכומי עתק, רוסק עמינח נמצאת בדרכה לגוף שמנהל כיום כ-150 מיליון דולר בלבד.
בשנים האחרונות נראה כי רוסק עמינח התאהבה בנושא החדשנות: היא עמדה מאחורי הקמת הבנק הדיגיטלי פפר, הובילה תהליכי חדשנות בבנק, ונתנה הרצאות בנושא מסביב לעולם, בין היתר בכנס DLD הנחשב במינכן. ההצטרפות הצפויה שלה ל־Team8 עוררה תהיות בקרב רבים בתעשייה, לא רק בגלל היקף ההון של הגוף אליו היא מצטרפת, אלא גם מכיוון שהקבוצה מתמקדת בעיקר בעולמות הסייבר. באחרונה הרחיבה הקבוצה את תחומי פעילותה וכעת פועלת בנקודת המפגש של תחומי הסייבר, הביג דאטה והבינה המלאכותית.
מה שעשוי לקרוץ לרוסק עמינח הוא החיבור של הקבוצה לחברות מובילות בעולם, שהשקיעו בה ומהוות שותפות אסטרטגיות שלה. בין אלה ניתן למצוא בין היתר את התאגיד היפני סופטבנק, ענקית הקמעונאות וולמארט, חברת המטוסים איירבוס וחברת הביטוח מיוניק רה. שכרה של רוסק עמינח עמד בשנה האחרונה על 3.5 מיליון שקל, בכפוף למגבלת השכר בבנקים. גורם שמכיר את הקבוצה מקרוב העריך כי לא תהיה לה בעיה לשלם לרוסק עמינח שכר גבוה, וציין כי בנוסף לשכר היא תקבל אופציות בחברות הפורטפוליו או דמי הצלחה כנהוג בקרנות הון סיכון. גורם אחר בתעשייה העריך כי הקשרים של רוסק עמינח במערכת הבנקאות העולמית יהיו בעלי ערך רב עבור Team8.
מודל הפעילות של הקבוצה מאוד ייחודי, עד כדי כך שאנשים בתוך Team8 ומחוצה לה מתקשים להגדיר אותו. לאורך שנות פעילותה היא כונתה קרן השקעות, חממת סטארט-אפים, סטארט-אפ להקמת חברות, סינדיקט סייבר וקבוצת סייבר. מה שקורה בפועל זה שבמקום להשקיע בסטארט-אפים שבאים עם רעיון ומחפשים הון ראשוני - כמו קרן הון סיכון רגילה - ב-Team8 מאתרים תחומים בהם יש צורך בפתרון טכנולוגי ומחפשים צוות הנהלה שיכול ליישם אותם. כל חברה שמוקמת זוכה לצ'ק בסך של כחמישה מיליון דולר, סיוע בחיבור לשותפים אסטרטגיים, גיוס כוח אדם, ומערך תמיכה כולל שנועד לסייע לחברה להתרומם ולהגיע למכירות משמעותיות.
מי עומד מאחורי הקמת הקבוצה?
מאחורי הרעיון להקמת Team8 עומדים צפריר וישראל גרימברג, לשעבר מפקד יחידת הסייבר ב-8200. הם החלו לעבוד על הקמת הקבוצה בתחילת 2014, פחות משנה לאחר שחרורם מהצבא, ובאופן טבעי החליטו להתמקד בתחום הסייבר. בתור יוצאי 8200, השניים ראו את חבריהם ליחידה מקימים חברות רבות, וכפי שקורה בעולם היזמות - מרביתן נסגרו. "שני הכשלים שאנחנו רואים בתעשייה זה שלא בונים מספיק חברות גדולות, דבר שמשתפר בשנים האחרונות, והשני הוא ההצלחה של מיזמים בשלבים הראשונים. סטטיסטיקת סגירת החברות היא מטורפת", אמר משקיע הון סיכון המקורב לצפריר בשיחה עם "גלובס". לדבריו, "הרעיון הבסיסי ב־Team8 היה לבוא ולהגיד - אנחנו מסוגלים לייצר מכונה שיודעת להביא רעיונות מהשטח עם הלקוח ביד, למצוא את הצוותים ולהרים חברות שאחוזי ההצלחה שלהם יהיו גבוהים באופן משמעותי מהסטטיסטיקה בשוק".
צפריר וגרימברג גייסו אליהם כמייסד שותף את לירן גרינברג, ששירת כקצין ביחידה 8200, בה ניהל כמה צוותי פיתוח שעבדו על מערכת שריכזה נתונים מאגפים שונים ביחידה. את השניים הכיר עוד במהלך השירות. כשהם התחילו לעבוד על Team8, גרינברג כבר הספיק לפתוח ולסגור סטארט-אפ ולעבוד בתפקיד ניהול מוצר בחברת eToro. בעבר סיפר גרינברג שגרימברג ביקש ממנו עזרה בבניית מצגת והתרשם מהתוצאה, והשאר היסטוריה - הוא קיבל את תפקיד סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי בקרן, כאשר גרימברג סמנכ"ל החדשנות וצפריר המנכ"ל.
הצלע הרביעית להקמת הקרן היא רוני זהבי, יזם מנוסה שהקים את חברת Cotendo שנרכשה על ידי Akamai תמורת 300 מיליון דולר ב-2011. מאז הרכישה ועד שחבר להקמת Team8, שימש כמנהל טכנולוגיות הסייבר ב-Akamai. זהבי היה פעיל בקבוצה מהקמתה ועד פברואר 2015. לאחר מכן החל להתרחק מהקבוצה ושימש כיועץ עד שעזב לחלוטין בסוף 2015, לטובת הקמת הסטארט-אפ Hibob, שפועל בתחום טכנולוגיות משאבי אנוש. שלושת המייסדים האחרים מחזיקים בתפקידיהם עד היום, כאשר צפריר מתגורר בארה"ב ומנהל את מטה החברה שהוקם בניו יורק ב-2017. אסף מסחרי הוא מנהל המחקר ב-Team8 וד"ר אלדד רום הוא מנהל הפיתוח הארגוני.
צפריר, מנכ"ל הקבוצה, היה לוחם וקצין בסיירת מטכ"ל, השתתף במבצעים של המוסד ולאחר מכן התקדם בסולם הדרגות של יחידה 8200, עד לפיקוד עליה. בשיחות שקיימנו עם גורמים שונים בתעשייה, רבים תיארו את צפריר כמרשים, מוכשר וכריזמטי באופן יוצא דופן. "הוא היה יכול להיות סוכן המוסד הכי טוב בעולם כי הוא מסוגל לייצר קשרים עם אנשים, לסחוף אותם, ולהרשים מאוד בפגישה אחד על אחד. המפתח אצלו הוא לא הסייבר, כי יש המון אנשים שעושים סייבר. המפתח אצלו זה המנהיגות והיכולת לפתוח דלתות", אמר ל"גלובס" גורם המקורב ל-Team8.
אולם עקב האכילס של צפריר וגרימברג הוא העובדה כי על אף שיש להם ניסיון צבאי עשיר, הם לא צברו ניסיון עסקי רב לפני הקמת הקבוצה. גורמים בשוק איתם שוחחנו, המכירים את הקבוצה מקרוב, מספרים שגם בפגישות שערך צפריר עם שותפים ומשקיעים פוטנציאליים בתחילת הדרך הם העלו חששות דומים. לדברי גורמים בתעשייה, בהם משקיעים מתחום הסייבר, צפריר הצליח להתגבר על החיסרון הזה באמצעות גיבוש קבוצת אנשים סביבו שתרמה את הידע שחסר לו.
אחד האנשים הללו - שהפך להיות גורם מאוד משמעותי בקבוצה - הוא היזם והמשקיע יובל שחר. שחר הצטרף כמשקיע הראשון, עוד כשהיה שותף בקרן Innovation Endeavors (שהתמזגה עם קרן מרקר שאותה הקים). לאחר מכן עזב שחר את הקרן והצטרף ל־Team8 כיו"ר פעיל וכשותף. כך, בשנתה הראשונה של Team8, צפריר נתפס בעיקר כאיש חזון, אך שחר סייע להביא אותו לכדי מציאות. "המפתח ל-Team8 זה יובל, שגם שם את הכסף והאמין במודל. אחריו הגיעו משקיעים נוספים", אמר יזם מנוסה בתחום הסייבר המקורב לקבוצה.
בנוסף, באוקטובר האחרון הודיעה הקבוצה על הצטרפותו של אדמירל מייק רוג'רס כיועץ בכיר ל־Team8. רוג׳רס היה ראש הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), ראש פיקוד הסייבר ומפקד הסוכנות המרכזית לביטחון של ארה"ב, והוא סיים את תפקידיו בחודש מאי. בין היתר, לקבוצה מייעצים גם ג'רי גיסלר, מנהל אבטחת המידע של וולמארט; צ'ארלס בלאונר, מנהל אבטחת המידע של סיטי; ברט הרטמן, נשיא וסמנכ"ל טכנולוגיות בסיסקו; ג'רארד בראדי, מנהל אבטחת המידע של מורגן סטנלי; וסטיב הוקינס, מנהל הטכנולוגיות של סקוטיבנק.
שוקלים להתרחב לקמעונאות ותחבורה
בחודש אוקטובר, עם ההכרזה על הקרן השנייה, הכריזה Team8 גם על התרחבות מתחום הסייבר בלבד - לתחומי הביג דאטה והבינה המלאכותית. "בחמש השנים האחרונות התמקדנו בבעיות של סייבר 'פרופר' - מהם הדברים הנוראים שיכולים לקרות לארגון ואיך למנוע אותם. זה מה שעשינו עם קלארוטי, סיגניה והייסולייט. עכשיו אנחנו לא רוצים להתמקד בבעיות שיקרו, אלא בדברים הטובים שעלולים לא לקרות, כי הארגונים האלה לא ירצו לשתף מידע וכי הרגולטור לא יאפשר לשתף את כל המידע. כלומר, אנחנו רוצים לאפשר לארגונים האלה לנצל את המידע הרב שלהם כדי לנוע ולהתפתח מהר יותר", אמר צפריר בשיחה עם "גלובס" שנערכה באוקטובר.
"בכל תחום שמסתכלים עליו יש הזדמנויות אדירות במשולש הזה של ביג דאטה, בינה מלאכותית אמיתית וסייבר. בביולוגיה, לדוגמה, אמנם הגענו לריצוף הגנום האנושי, אבל אי אפשר להריץ עליו אלגוריתמיקה ולרפא מחלות - כי אי אפשר לשתף את המידע בצורה בטוחה. אנחנו רוצים לזהות את ההזדמנויות האלה והבעיות האלה, ולאפשר לחברות לרוץ קדימה בצורה בטוחה ובעלויות נמוכות", אמר צפריר באותו הראיון. בעת השיחה, חברת דואליטי, שעוסקת בהצפנת מידע באופן שמגן עליו אך מאפשר לשתף פעולה באמצעותו, התמקדה בפיתוח הפתרון לתחום הרפואי. כיום החברה עברה להתמקד בתחום הפיננסי.
לפי ההערכות, Team8 מבקשת להפוך לפלטפורמה רחבה לטרנספורמציה דיגיטלית של ארגונים גדולים בתחומים שונים. כעת היא מנסה לעשות זאת בתחום הפיננסים ולכן רוצה לגייס את רוסק עמינח, ומטפחת קשרים בעולם הבנקאות והפיננסים. כך, בכנס שערכו באחרונה השתתפו באירוע נציגים מהבנק העולמי ומהפורום הכלכלי העולמי. בהמשך היא מתכננת לעשות זאת בתחומים נוספים כמו קמעונאות, בריאות ותחבורה. לכן, הקבוצה צפויה לגייס שותפים נוספים ובעלי תפקידים המתמחים בתחומים אליהם תחליט להתרחב בעתיד.
"מה שהם עושים בסייבר מצליח, אך האם הם יוכלו לקחת את זה גם לפינטק?", אמר אחד המשקיעים עימו שוחחנו. "היתרון המרכזי של נדב הוא היכולת שלו לעשות נטוורקינג, והצלחת פעילות הפינטק תיבחן באמצעות השאלה האם רקפת מסוגלת לעשות נטוורקינג כמו נדב".
הביאו לארץ את מנכ"ל וולמארט
בסוף חודש מארס ביקרו בישראל דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, ובכירים נוספים בחברה. הם נפגשו עם סטארט-אפים וגורמים נוספים בתעשייה, והביקור שלהם היה מסקרן בעיקר בגלל החיפוש שלהם אחר טכנולוגיות שיאפשרו לוולמארט להתחרות באמזון. מאחורי הביקור עומדת קבוצת Team8, שוולמארט היא אחת מהשותפים שלה. הקשר ביניהן נוצר כבר בקרן הראשונה של Team8, אולם אז טרם היה פרסום רשמי על שיתוף הפעולה. מי שחיבר בין הצדדים היה אוהד פינקלשטיין, שמשתייך לדירקטוריון המייעץ של וולמארט והיה שותף של שחר בקרן מרקר.
היכולת להביא לארץ את מנכ"ל וולמארט היא רק דוגמא אחת לשיתופי הפעולה שיצרו ב-Team8, חלקם מיוחסים בתעשייה לכריזמה של צפריר וחלקם לקשריו של השותף השקט שחר. שתי חברות בינלאומיות השותפות ב-Team8 סיפרו כי הן מנהלות את קשריהן עם הקבוצה דרך זרועות ההשקעה המקומיות שלהן בלבד. אך באופן כללי, ב־Team8 מתגאים ברשת השותפים שלה ובכך שהיא מנהלת קשר ישיר עם הגורמים הרלוונטיים בהנהלות הגלובליות של אותם השותפים, כולל המנכ"לים עצמם. "יש להם היום רשת קשרים שהיא ייחודית בעולם בכל הקשור למנהלי אבטחת מידע, ואני הייתי מוכן לשלם באקוויטי כדי שלכל חברה שלי תהיה גישה לרשת הזו", אמר ל"גלובס" אחד המשקיעים איתם שוחחנו.
השותפות האסטרטגיות של החברה הן בעיקר חברות גלובליות, ומיעוטן קרנות הון סיכון שהשקיעו השקעה פיננסית. מלבד סופטבנק, איירבוס, מיוניק רה ו-וולמארט, ניתן למצוא גם את סוכנות הדירוג מוד'יס, בנק ההשקעות ברקליס, דיימנשן דאטה הדרום אפריקאית, וכן משקיעים שהשקיעו בקרן הקודמת של Team8: נוקיה ומעבדת המחקר שלה Bell Labs, קוואלקום, AT&T, מיקרוסופט, סיסקו, טמאסק הסינגפורית, והקרנות בסמר ו-Innovation Endeavors של מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט.
אחד היתרונות עבור השותפות האסטרטגיות הוא חלקן בתהליך הקמת החברות, כשהמטרה היא פיתוח טכנולוגיה שתשמש גם את השותפות עצמן. מודל הקמת והצמחת החברות התגבש עם הזמן בתהליך של ניסוי וטעייה. התהליך מתחיל ממחקר פנימי בהובלת גרימברג, שבוחן בעיות בעולם הסייבר, והתרחב לאחרונה גם לעולמות הבינה המלאכותית והדאטה. הצוות בוחן את הפתרונות הקיימים לבעיות ותחומי ידע שונים שעשויים לסייע לגיבוש פתרון חדש ומקיף.
בקבוצה מספרים כי התהליך מורכב משלושה שלבים ומתארים אותו כך: השלב הראשון הוא הצגת הבעיה לשותפים וקבלת פידבק מהם. במקביל, מתנהל חיפוש אחר יזם או שניים שיש להם זיקה לתחום. אם הם הצליחו להגדיר את הבעיה, הם חוזרים לשותפים עם היזמים שנבחרו ומציגים להם פירוט של כל שלבי הפתרון. השלב השלישי הוא יישום הפתרון עצמו, ואז לחברה יש בדרך כלל צוות עובדים שמתחיל להטמיע את הפתרון אצל חלק מהשותפים. "כשיזמים מגיעים לחברות בינלאומיות ומציגים להן פתרון קשה להם להצליח. אצלנו, ליזמים יש סוג אחר של אינטראקציה איתן, כי הן היו חלק מהתהליך של פיתוח המוצר", אמר בעבר שחר ל"גלובס". התהליך כולו אורך כשנה, ובכל שלב כזה יש בין יום למספר ימים של פגישות ושיחות של כלל השותפים ב-Team8, שבוחנים את הנושא.
האם המודל הפיננסי עובד?
מבחינה פיננסית, כל אחת מהשותפות בקרן החדשה השקיעה 10-5 מיליון דולר. Team8 משקיעה עד חמישה מיליון דולר לכל חברה, ולוקחת לעצמה כמחצית מהמניות. Team8 משקיעה רק בשלב ההקמה ולא משתתפת בסבבי המשך, ואת הזכויות שלה להשקיע בהמשך היא מעבירה לשותפות האסטרטגיות שלה.
"כשהם התחילו, הרבה אנשים שאלו את עצמם האם המודל של השקעה בחברה שבונה חברות הוא הגיוני. גם ככה להשקיע בסטארט-אפ זה קשה, אז להשקיע בסטארט-אפ שבונה סטארט-אפים זה עוד יותר מאתגר", אמר משקיע הון סיכון בשיחה עם "גלובס". לדבריו, בתחילת דרכה, Team8 התקשתה לגייס שותפים בשל המודל הייחודי ויוצא הדופן שלה. "לא היה ספק לגבי איכות האנשים, נדב הוא מאוד מוכשר, אבל לא היה ברור אם יש היתכנות פיננסית. במבחן התוצאה, יש להם הרבה מה להוכיח כי היה רק אקזיט אחד, אבל הוא החזיר את הקרן והם הוכיחו כי קיימת היתכנות כזאת".
משקיע נוסף שביקש להישאר בעילום שם אמר כי "חלק מהבעיות המבניות של Team8 הוא השכבות עד החברה. כשאני בא להשקיע בחברה מסוימת, 'שמתי' מיליון דולר ואני מקבל את התשואה על ההשקעה. אם אני משקיע ב-Team8, יש מישהו באמצע שלוקח לי חלק מהעוגה. הם פותרים את זה בכך שהם לא ממשיכים להשקיע, ומי שהשקיע ב-Team8 מקבל זכות ראשונים בסבבים של החברות שהצליחו לעבור את שלב הסיד".
בתעשיית ההייטק עדיין מציינים כי המודל לא בהכרח הוכיח את עצמו, בעיקר כי לא עברו מספיק שנים מאז הקמת הקרן. החברה רשמה עד כה אקזיט אחד - מכירת חברת סיגניה לטמאסק הסינגפורית - תמורת 250 מיליון דולר. זה היה אקזיט פנומנלי, מכיוון שהחברה גייסה 4.3 מיליון דולר, מ־Team8 בלבד. העסקה הכניסה ל־Team8 סכום של 125 מיליון דולר והחזירה לה סכום של פי שלושה מהקרן הראשונה כולה (הרחבה בהמשך).
אולם אי אפשר להתעלם מהחלטה של הקבוצה כי הקרן השנייה לא תשמש רק להקמת חברות חדשות, אלא גם להשקעה בחברות חיצוניות, כלומר כאלו שלא הוקמו על ידי הקרן. דוגמא לכך היא ההשקעה בחברת דואליטי. בתעשייה יש כאלה הסבורים כי זאת הוכחה לכך שהמודל עדיין לא עובד חלק, ואחת הביקורות היא על העובדה שהקבוצה לוקחת 50% מהמניות. "אני לא חסיד גדול של המודל", אומר משקיע הון סיכון נוסף. "אני בא מאסכולה לפיה התעשייה מסתובבת סביב יזמים. התפקיד שלי הוא למצוא אנשים מאוד חזקים אבל בסופו של דבר, אני לא היזם. במודל של Team8, מי באמת היזם? אם הם לא מקבלים שיעור גבוה של מניות, זה פוגע בתמרוץ שלהם. מלבד זאת, כמה חוכמה וחדשנות יכולה להיות בגוף אחד? אני רואה מאות יזמים בשנה ובוחר בסוף שלושה-ארבעה".
משקיע אחר סבור כי המודל עובד היטב, וההשקעות החיצוניות נועדו כדי לסייע לקבוצה להגיע ליזמים נוספים: "ב־Team8 הבינו כי מייסדים טובים לא בהכרח ירצו לתת להם 50% מהחברה, והם לא רוצים לוותר על האפשרות להשקיע בהם. לכן הם החליטו לפתוח את ההשקעות". "אין להם מונופול על רעיונות, יכול להיות שלמישהו יהיה רעיון טוב מחוץ ל-Team8. יש להם זרוע שעוזרת להקים חברות ויש זרוע שעוזרת לחברות להביא מכירות ולהגדיל אותן, אז מבחינה לוגית, הם יכולים להשקיע בחברות ולתמוך בהן עם הקשרים שלהם בגיוס כוח אדם ובלקוחות", אמר משקיע אחר.
"זה מודל ייחודי אבל הוא לא מתאים לכולם", אמר ל"גלובס" יזם מתחום הסייבר המקורב לגורמים בקבוצה. "הם מאוד טובים ליזמים עם אופי טכנולוגי ולא עסקי, כי הם ממש אינקובטור. הם לוקחים אנשים מהצבא ועוזרים להם בכל האלמנטים העסקיים כמו שוק ולקוחות. מצד שני הם לוקחים המון מניות", הוא הוסיף. הדבר לא מנע מיזמים מנוסים כמו אמיר זילברשטיין, זוהר קאופמן ורן אילני להקים את קלארוטי ואת פורטשיפט במסגרת הקבוצה. "למה שיזם טוב יבוא אל נדב אם הוא לוקח 50%? יזם שרואה את עצמו באותה רמה כמו נדב לא יבוא לעבוד אצלו בשביל 50%", מסביר אחד המשקיעים. "אבל עובדה שהם מצאו אנשים מספיק טובים ומספיק חזקים".
מה קורה עם החברות שהקימה Team8?
האקזיט הראשון והיחיד של Team8 עד כה הוא היה מכירת חברת סיגניה לטמאסק הסינגפורית תמורת 250 מיליון דולר, כאשר החברה גייסה סכום של 4.3 מיליון דולר (כמחצית הגיעה ל־Team8). סיגניה היא חברת שירותי סייבר המשלבת טכנולוגיה של סריקה ואיתור תוקפים יחד עם צוות מומחים מיחידה 8200 ומכוחות הביטחון, והיא סייעה לארגונים להתמודד עם מתקפות סייבר ולהתגונן מפני מתקפות עתידיות.
סיגניה נוסדה ב-2015 ומייסדיה הם שחר לוי, אריאל סמולר, עמי קור ואריק קומנובסקי (שעזב את החברה מספר חודשים לפני מכירתה). למרות שמכרה שירות ולא מוצר טכנולוגי נטו, מכירתה הוכיחה להרבה מהספקנים כי המודל עובד. חלק מההצלחה, אומרים גורמים בתעשייה, נזקף לזכות העובדה שטמאסק התעניינה מאוד ברכישת שירותי החברה והסכימה לשלם עבורה מחיר שנחשב גבוה בעיני רבים, לאחר משא ומתן שנמשך שבועיים בלבד.
מלבד סיגניה, Team8 ייסדה כבר תשע חברות, מתוכן שש נחשפו באופן רשמי, וחברה נוספת שנסגרה עוד לפני שהושקה. הקבוצה מפעילה כיום בגלוי את החברות קלארוטי, המפתחת תשתיות אבטחת סיייבר עבור רשתות תעשייתיות; הייסולייט, המפצלת את מערכת ההפעלה בארגונים לשתי מערכות נפרדות בעלות רמות אבטחה שונות; אילוסיב נטוורקס, המשתילה מידע שגוי במערכות מחשב במטרה להטעות האקרים; פורטשיפט, המפתחת כלים לאוטומציה של תשתיות מאובטחות; וקרב, סטארט-אפ לניהול מאובטח של נכסים קריפטוגרפיים בענן. הם השקיעו בחברה נוספת שלא הוקמה באמצעות, חברת דואליטי, המתמחה באנליזה של מידע מוצפן.
בנוסף, הקבוצה מפעילה כיום את Team86, סטארט-אפ בשלבים מוקדמים שמבקש לסייע לארגונים גדולים להעריך, לבנות וליישם אפליקציות של למידת מכונה. החברה טרם נחשפה באופן רשמי, אך היא מגייסת עובדים ופונה ללקוחות בתחום הקמעונאות, הפיננסים והמדיה. מנכ"ל החברה והמייסד הוא אסף אגוזי, אשר לפני כן היה שותף בתוכנית The Bridge של קוקה קולה, בה שותפה גם וולמארט.
החברות של Team8 נוטות לגייס במהירות סכומים גדולים, ולהיעזר לשם כך ברשת הקשרים של הקבוצה. קלארוטי לדוגמה, הוקמה ב-2014, וגייסה עד כה 93 מיליון דולר, כשאת סבב הגיוס האחרון הובילה טמאסק, הרוכשת של סיגניה ושותפה אסטרטגית של Team8. לפי גורם בתעשייה, הסטארט-אפים של Team8 מגייסים בדרך כלל לפי שווי גבוה יותר בהשוואה לסטארט-אפים דומים בשוק. הוא העריך כי הסיבה לכך נעוצה בקשרים של Team8 שאיפשרו לחברות לצמוח מהר יותר, או יסייעו לעשות זאת בעתיד.