בפייסבוק למדו משהו מההיסטוריה של תעשיית המכוניות. כדי שתעשיית המכוניות תצליח חייבים להיות כבישים סלולים, כך הבינו מייסדי תעשיית הרכב כבר ב-1910. בעידודם הוגשה באוגוסט 1912 הצעת החוק הראשונה בנידון לקונגרס. על פיה הוצע כי הממשלה תבנה אוטוסטרדה מבוסטון לסן פרנסיסקו. הצעת החוק הזו אומנם מתה בוועדה, אך לא חלפו חמישים שנה והממשלה הפדרלית השקיעה יותר מ-500 מיליארד דולר בבניית מערכת כבישים בינעירונית באמריקה.
אך בניגוד למערכת הכבישים באמריקה, הפתוחה לכל יצרני הרכב ולכל הנוסעים, מערכת הכבישים הדיגיטלית של פייסבוק, שתוקם על ידי קונגלומרט בינלאומי של חברות ענק, ואשר עליה ינועו יחידות המטבע הדיגיטלי-קריפטוגרפי, תהיה אחרת לגמרי.
כדי להשתמש במערכת העברת הכספים הענקית והמהפכנית שפייסבוק מבקשת להקים עם שותפותיה, יהיה צורך בנקודת קצה, למשל כמו ברז בקצה מערכת מים. אלא שהברז הזה לא יהיה שייך לעמותה בשווייץ, אלא לחברה בת של פייסבוק בשם קליברה. ואפילו שבסופו של דבר גם חברות אחרות וקטנות יורשו לחבר ברזים משלהן למערכת הצינורות הארצית, אין ספק כי פייסבוק, או קליברה, ייהנו מיתרון עצום בזמן ובמידע. וכך, עד שהחברות האחרות יחלו לייצר את הברזים שלהן, כל בית כבר יהיה מחובר בברז מתוצרת קליברה.
וכך נאמר בהודעה של פייסבוק על קליברה: "פייסבוק תקים חברה בת חדשה, קליברה, שתפקידה יהיה לתת שירותים פיננסיים, ושתאפשר לאנשים את הכניסה ואת השימוש ברשת הליברה. הפרויקט הראשון של קליברה יהיה להשיק ארנק דיגיטלי עבור הליברה... הארנק יהיה זמין על מסנג'ר, וואצאפ וכאפליקציה לטלפון... קליברה תאפשר לכל מי שיש לו טלפון סלולרי לשלוח ליברות באותה קלות שבה הוא שולח הודעת טקסט בעלות נמוכה או ללא עלות כלל. בהמשך יתאפשרו גם שירותים עסקיים כמו תשלום חשבונות, קניית קפה בחנות ונסיעה בתחבורה ציבורית...
"מעת השקתה תנקוט קליברה צעדים חזקים להגן על כספכם ועל המידע שלכם ולמנוע מעשי מירמה...אנחנו גם נציע שירות לקוחות עם נציגים של ממש שיוכלו לסייע אם איבדתם את הטלפון או את הסיסמא.. או אם מישהו הצליח לפרוץ לחשבונכם... ואף נציע פיצוי אם מישהו יצליח לעשות כן....
"אנחנו גם ננקוט צעדים להגן על הפרטיות שלכם ולא נחלוק את המידע על חשבונכם, כולל לא עם פייסבוק, ללא הסכמתכם... (אך) ייתכן כי נחלוק את המידע כאשר כך יידרש כדי להבטיח את ביטחונם של אנשים, וכדי לקיים את הוראות החוק... קליברה תשתמש בדאטה של פייסבוק כדי לציית להוראות החוק, לאבטח חשבונות של לקוחות, להקטין סיכון ופעילות בלתי חוקית..."
מעקב צמוד אחרי המשתמשים
המילה ארנק מטעה משהו. היא מעלה אסוציאציה של חפץ ישן ופרימיטיבי, כיס עור מהוה, שמכיל כמה שטרות, רישיון נהיגה וכמה כרטיסי פלסטיק. אלא שהקליברה של פייסבוק הוא "ארנק" כמו שהדפדפן פותח "חלונות". מדובר בתוכנה מתוחכמת ביותר המאפשרת למשתמשים להחליף כסף פיאט בכסף הדיגיטלי, הליברה, ולהיפך, ולאחר מכן לבצע כל טרנזאקציה מסחרית או אחרת בכסף הזה.
ככזה, הארנק יכיל כל מידע וכל פרט אישי של המשתמשים, כמו כתובת מגורים, כתובת אימייל, רישיון נהיגה, מספר טלפון ואף רישום המיקום דרך המיתוג הלווייני והג'י.פי.אס שבכל טלפון. מטבעו הוא גם יקליט כל תשלום העברה או פעולה שתיעשה בו, יעקוב אחרי כל הפעולות והקשרים החברתיים שבין עושי הפעולות, יבחן מה כל משתמש קונה, מה הן העדפותיו, למי הוא מעביר כסף ולמה.
הארנק הזה יוכל לעקוב אחרי תבניות התנהגות של משתמשיו ואחרי האופן שבו משפיעים פרסומות, הנחות, שעות היום ואף מזג האוויר על הרגלי הקנייה שלהם. אם הארנק יכול לשמש לתשלום עבור כוס קפה, מדוע שלא ישמש גם לתשלום עבור עבודה, לקבלן או לשכיר. וכך יצטרף מידע גם על תעסוקה, קרי מי עובד, היכן וכמה הוא משתכר בכל חודש או בכל שנה.
כל חבילת המידע הזה, שתהפוך כל משתמש לעכבר מעבדה שקוף לחלוטין עד רמת הפעולה הבודדת והאזוטרית ביותר, תהיה שווה טריליונים לחברות מסחריות אשר יקבלו בסופו של דבר גישה אליה, אפילו שהגישה תצריך חתימה דיגיטלית על "הסכם מצטרף" בן 60 עמודים שאיש אינו טורח או מסוגל לקרוא. ככל שאפקט הרשת יגדל, יהיה קשה יותר ויותר להישאר בחוץ. אדם יכול די בקלות לבחור לא להיות צרכן, כבד או בכלל, של פייסבוק או של אינסטגרם, אך הרבה יותר קשה יהיה לסרב לדרך שבה המעסיק משלם, או בית הקפה מקבל תשלום.
הארנק של קליברה, בתוספת השליטה בוואצאפ ובפייסבוק, וטכנולוגיית הבינה המלאכותית והביג דאטה (טיפול במסדי נתונים גדולים), יהפכו את פייסבוק לא לבנק הגדול בעולם, אלא למערכת בסגנון "האח הגדול" שכמוה לא הייתה מעולם, כשהארנק הוא לב ליבו של כל התמנון רב הזרועות הזה.
אם נחזור למשל הכבישים, את הארנק ניתן להשוות למחסום המוצב בכל נקודת כניסה ויציאה ממערכת הכבישים. דמיינו שכדי להיכנס ולצאת ממערכת הכבישים הארצית יהיה עליכם תמיד לעבור מחסום שבו תצטרכו להזדהות, להצטלם, לשלם אגרה ולמלא טופס ובו הסבר מפורט מה תהיה או הייתה מטרת הנסיעה. וזה יחול לא רק על מי שינהג ברכב, אלא גם על כל מי שיהיה עמו באותה עת, ובאותה הזדמנות חגיגית גם יוצמד לרכב חיישן מעקב שידווח היכן ברשת הכבישים הוא עובר.
ועתה דמיינו שכל זה מתרחש לא רק פעם אחת, ולא במדינה אחת, אלא מיום שקיבלתם רישיון נהיגה ועד יום מותכם, בכל כביש בעולם שבו תבקשו לנהוג, וכך הלאה לילדיכם ולילדי-ילדיכם. ברוכים הבאים לחופש ולפרטיות בסגנון המאה ה-21, וגם כמובן לשוט העונשין שבעל המחסומים מחזיק נגד כל מי שהוא יחליט לסגור את המחסום בפניו מכל מיני שיקולים.
הבלוקצ'יין פתוח, קליברה פחות
ומה בנוגע לתשתית של הקליברה ולתיאורים שלפיהם פייסבוק בונה מטבע על הבלוקצ'יין, וכי הארכיטקטורה תהיה פתוחה ולפייסבוק תהיה השפעה קטנה עליה? ובכן, הקשר בין זה לבין המציאות הוא חלקי ביותר. הבלוקצ'יין של פייסבוק הוא בלוקצ'יין כמו שהדמוקרטיה העממית של הרפובליקה של קוריאה, המכונה צפון קוריאה, היא דמוקרטיה או רפובליקה.
בלוקצ'יין היא שיטת רישום וארגון מידע הבנויה על קונספט פשוט, אשר בא לעולם על ידי אלמוני בשם סטושי נקמוטו שפרסם ב-2008 נייר עמדה בשם "ביטקוין - מערכת מזומן אלקטרוני לתשלום בין אדם לאדם".
הקונספט של הבלוקצ'יין בנוי על כמה יסודות: הראשון, מדובר ביומן מבוזר אשר הרישום בו מתנהל במקביל ביחידות קצה, קרי מחשבים, רבות. כה רבים הם עותקי היומן המצוי בכל אותן יחידות קצה עד כי לא ניתן לזייפו. בביטקוין, למשל, יש בין 300 אלף לכמיליון יחידות קצה כאלה, המכונות גם כורים. מספר הכורים הגדול הוא שמבטיח את אמינות הרישום ואת אבטחתו. הרשת גם פתוחה לכל החפץ להפוך לכורה. בבלוקצ'יין של פייסבוק יש כעת 28 יחידות קצה בלבד, כולן חברות ענק המשלמות 10 מיליון דולר דמי כניסה.
בבלוקצ'יין הרישום והעדכון של הנתונים מתבצע באופן הבא: אחת מיחידות הקצה זוכה באופן רנדומלי, לשם הפשטות נקרא לכך הגרלה, ב"זכות" לעדכן את היומן. לזכות ב"הגרלה" זה קשה, אך קל מאוד לראות אם מי שטוען כי זכה אכן זכה באופן לגיטימי. לפיכך, כאשר "זוכה" מכריז כי זכה בהגרלה ועתה הוא מעדכן את היומן, כל יחידות הקצה צריכות לאשר את הזכייה. לתהליך האישור הזה קוראים "קונצנזוס". הזוכה מעדכן את היומן באמצעות "אריזת" כל הנתונים החדשים, מאז העדכון הקודם - בביטקוין הדבר נעשה כל עשר דקות - בבלוק סגור של נתונים ומוסיף אותו לרישומים הקודמים. מכאן השם בלוקצ'יין, שרשרת של בלוקים של נתונים.
כאשר יש "קונצנזוס" של רוב יחידות הקצה, העדכון של הבלוקצ'יין מועתק על ידי כל יחידות הקצה לעותק הבלוקצ'יין שכל אחת מהן מתחזקת. לאחר שהבלוק ננעל ועודכן בכל יחידות הקצה, אין כל מנגנון שמאפשר ללכת אחורה ולשנות את הרישום הזה, שכן אין גוף מרכזי המקיים שירות לקוחות ומטפל בבקשות לבטל פעולות. פעולה שנעשתה ונרשמה היא סופית. לכן הבלוקצ'יין הוא סופי ועמיד בפני כל התקפה, ולכן הוא גם יכול להיות פתוח לכל מצטרף המעוניין להיות מפעיל יחידת קצה. המנגנון של ה"הגרלה" ו"הקונצנזוס" יקר, כי הוא דורש הפעלת חישובים רבים ואינטנסיביים, ולכן הוא גם נקרא "הוכחת עבודה" PROOF OF WORK . כך עובדים הביטקוין והאתריום.
אחרים ניסו לייצר מנגנוני קונצנזוס אחרים, אך מנגנונים כאלו מצריכים ויתור על רמת הפתיחות או על רמת הבטיחות של המערכת. בלוקצ'יין שהוא גם פתוח לכל מצטרף, גם בטוח באופן מוחלט וגם מקיים מנגנון קונצנזוס אחר מאשר "הוכחת עבודה" (ה"הגרלה") טרם הומצא וטרם נבחן בתנאים של שימוש ועומס מתמשכים.
כל המנגנון הזה של הבלוקים, של הקונצנזוס ושל הפתיחות לא קיים בבלוקצ'יין של פייסבוק. מה שיש אצל פייסבוק זו בעצם שיטת רישום של נתונים המנוהלת על ידי 28 חברות ענק, בתקווה להגיע ל-100 כאלו, מחוץ למערכת המידע הפנימית של כל אחד מהארגונים האלו, והמתעדכנת על ידי מנגנון של מעין-קונצנזוס אשר יכול לעבוד רק בסביבה של מספר מוגבל של שחקנים מוכרים מאוד ושעליהם מנהלי הבלוקצ'יין (האגודה בשווייץ) יכולים לסמוך באופן טוטאלי.
ההצהרה כי "בעוד חמש שנים המערכת תהיה פתוחה" אמינה בערך כמו ההערכה מה יהיה מחיר מניות פייסבוק בעוד חמש שנים. גם רישום הנתונים אינו מתנהל בדרך של בלוקים הנסגרים לעד.
הכשל התפעולי העצום של המערכת
התוצאה של כל זה היא שהנתונים בבלוקצ'יין הזה יכולים לעבור שינוי או תיקון רטרואקטיבית. זהו כשל תפעולי עצום, משום שהוא פותח את הרשת הזו ואת החברות המפעילות אותה לעולם שלם של תביעות משפטיות ודרישות לשנות רישומים במערכת, לא פחות אלא יותר ממה שהמערכת הבנקאית הרגילה חשופה להן.
הכשל הזה גם הופך את מערכת הרישומים לחשופה להתקפות סייבר מסיביות, כאלו שינסו להשתלט במקביל על יותר משליש יחידות הקצה, שהן כרגע כעשר יחידות, ולזייף את הרישומים-הטרנזאקציות הכספיות בבלוקצ'יין. מדובר באקט שהוא אפשרי ברמה של תוקף סייבר בעל משאבים וגודל מתאימים, ויהיה אפשרי גם אם הרשת תגדל ל-100 יחידות קצה.
כמובן שאמצעי הגנה משפטיים וטכנולוגיים יכולים להינקט, אך אלו ילכו ויגדילו את עלות התפעול, מה שיהפוך את החזון על מערכת העברת כספים זולה ביותר לעורבא פרח. ככל שהמערכת תהפוך ליותר דומה למערכת הסליקה של חברות האשראי ולמערכת הכספים הבנקאית, כך יהיו מחירה וכן העמלות שהיא תיאלץ לגבות מהמשתתפים דומים למחירים ולעמלות של המערכות האלו. וכך החלום הגדול של מערכת אלטרנטיבית לבנקים, שתהיה זולה יותר ותשרת בעיקר את המשתמשים ולא את החתולים השמנים המתפעלים אותה, ילך ויימוג. וכל זאת עוד לפני שעסקנו באינטרסים המסחריים הסותרים של השחקנים השונים בקבוצה.
הרגולטור והמתחרים כבר מתכוננים
אך לפייסבוק, למטבע, ובמיוחד לחזון הארנק יריב רציני נוסף - המחוקק. לאנשים בכלל ולרגולטור בפרט, במיוחד באירופה אך גם בארה"ב, אין כל אמון בפייסבוק. אפילו בהשוואה לאמזון, גוגל ואפל, לפייסבוק יש שם רע במיוחד כאשר הדברים מגיעים לסוגיות של פייק ניוז, פרטיות, מעקב אחרי משתמשים ושימוש בהתנהגות של לקוחות כדי למקסם הכנסות.
פייסבוק ניסתה להרחיק את עצמה מייצור המטבע בתקווה שהמוניטין שלה וחוסר האמון הזה לא יטביעו את הפרויקט כולו, ויותירו לה את "רק" את ה"ארנק", אך ספק אם זה יעבוד. המתחרים הגדולים, בעלי מערכות התשלומים והעברות הכספים הקיימות, ימשכו בכל חוט, ויפעילו כל לוביסט כדי לחדד את הנקודה הזו וכדי לעודד את המחוקק להערים עוד ועוד קשיים בדרכה של פייסבוק.
החזון של פייסבוק עדיין רחוק מאוד מביצוע, ועשרות אם לא מאות מכשלות, טכניות, משפטיות, ביורוקרטיות ופוליטיות עומדות בינו לבין הפעלה מלאה ואמיתית של הרשת. לא יהיה זה מפתיע אפוא אם לא נראה אותו זמין ועובד גם בעוד שנתיים או שלוש, ואולי לעולם לא.
אך דבר אחד פייסבוק כבר תרמה לעולם ככל שהדברים מגיעים לקריפטו, תשלומים והעברות כספיות. היא הצביעה בקול גדול שזכה לתהודה עולמית ענקית, על העובדה הפשוטה והידועה: המערכות הפיננסית העולמיות מיושנות, יקרות להחריד, בלתי עדכניות ובלתי יעילות, והן עולות לקהל המשתמשים, קרי כלל לאזרחי העולם, כסף רב מאוד ומיותר.
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com
