גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

האוטוסטרדה הדיגיטלית שתדע עליכם הכול ותהפוך את פייסבוק לאח הגדול הבא

קליברה, ה"ארנק" שעליו הכריזה פייסבוק, כמוהו כשער כניסה למערכת כבישים שתחייב את משתמשיה להיחשף עד רמת הפרטים האישיים ביותר ● מה הם הכשלים בתשתית שעליה הוא יקום, כיצד מתארגנים הרגולטורים והיריבים לקבל את פניו, ואיך, אם אומנם יצא לדרך, הוא יהפוך את הרשת החברתית למערכת בסגנון "האח הגדול" שכמוה לא הייתה מעולם ● כתבה אחרונה על המטבע הדיגיטלי החדש של פייסבוק

כביש מהיר / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
כביש מהיר / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בפייסבוק למדו משהו מההיסטוריה של תעשיית המכוניות. כדי שתעשיית המכוניות תצליח חייבים להיות כבישים סלולים, כך הבינו מייסדי תעשיית הרכב כבר ב-1910. בעידודם הוגשה באוגוסט 1912 הצעת החוק הראשונה בנידון לקונגרס. על פיה הוצע כי הממשלה תבנה אוטוסטרדה מבוסטון לסן פרנסיסקו. הצעת החוק הזו אומנם מתה בוועדה, אך לא חלפו חמישים שנה והממשלה הפדרלית השקיעה יותר מ-500 מיליארד דולר בבניית מערכת כבישים בינעירונית באמריקה.

אך בניגוד למערכת הכבישים באמריקה, הפתוחה לכל יצרני הרכב ולכל הנוסעים, מערכת הכבישים הדיגיטלית של פייסבוק, שתוקם על ידי קונגלומרט בינלאומי של חברות ענק, ואשר עליה ינועו יחידות המטבע הדיגיטלי-קריפטוגרפי, תהיה אחרת לגמרי.

כדי להשתמש במערכת העברת הכספים הענקית והמהפכנית שפייסבוק מבקשת להקים עם שותפותיה, יהיה צורך בנקודת קצה, למשל כמו ברז בקצה מערכת מים. אלא שהברז הזה לא יהיה שייך לעמותה בשווייץ, אלא לחברה בת של פייסבוק בשם קליברה. ואפילו שבסופו של דבר גם חברות אחרות וקטנות יורשו לחבר ברזים משלהן למערכת הצינורות הארצית, אין ספק כי פייסבוק, או קליברה, ייהנו מיתרון עצום בזמן ובמידע. וכך, עד שהחברות האחרות יחלו לייצר את הברזים שלהן, כל בית כבר יהיה מחובר בברז מתוצרת קליברה.

וכך נאמר בהודעה של פייסבוק על קליברה: "פייסבוק תקים חברה בת חדשה, קליברה, שתפקידה יהיה לתת שירותים פיננסיים, ושתאפשר לאנשים את הכניסה ואת השימוש ברשת הליברה. הפרויקט הראשון של קליברה יהיה להשיק ארנק דיגיטלי עבור הליברה... הארנק יהיה זמין על מסנג'ר, וואצאפ וכאפליקציה לטלפון... קליברה תאפשר לכל מי שיש לו טלפון סלולרי לשלוח ליברות באותה קלות שבה הוא שולח הודעת טקסט בעלות נמוכה או ללא עלות כלל. בהמשך יתאפשרו גם שירותים עסקיים כמו תשלום חשבונות, קניית קפה בחנות ונסיעה בתחבורה ציבורית...

"מעת השקתה תנקוט קליברה צעדים חזקים להגן על כספכם ועל המידע שלכם ולמנוע מעשי מירמה...אנחנו גם נציע שירות לקוחות עם נציגים של ממש שיוכלו לסייע אם איבדתם את הטלפון או את הסיסמא.. או אם מישהו הצליח לפרוץ לחשבונכם... ואף נציע פיצוי אם מישהו יצליח לעשות כן....

"אנחנו גם ננקוט צעדים להגן על הפרטיות שלכם ולא נחלוק את המידע על חשבונכם, כולל לא עם פייסבוק, ללא הסכמתכם... (אך) ייתכן כי נחלוק את המידע כאשר כך יידרש כדי להבטיח את ביטחונם של אנשים, וכדי לקיים את הוראות החוק... קליברה תשתמש בדאטה של פייסבוק כדי לציית להוראות החוק, לאבטח חשבונות של לקוחות, להקטין סיכון ופעילות בלתי חוקית..."

מעקב צמוד אחרי המשתמשים

המילה ארנק מטעה משהו. היא מעלה אסוציאציה של חפץ ישן ופרימיטיבי, כיס עור מהוה, שמכיל כמה שטרות, רישיון נהיגה וכמה כרטיסי פלסטיק. אלא שהקליברה של פייסבוק הוא "ארנק" כמו שהדפדפן פותח "חלונות". מדובר בתוכנה מתוחכמת ביותר המאפשרת למשתמשים להחליף כסף פיאט בכסף הדיגיטלי, הליברה, ולהיפך, ולאחר מכן לבצע כל טרנזאקציה מסחרית או אחרת בכסף הזה.

ככזה, הארנק יכיל כל מידע וכל פרט אישי של המשתמשים, כמו כתובת מגורים, כתובת אימייל, רישיון נהיגה, מספר טלפון ואף רישום המיקום דרך המיתוג הלווייני והג'י.פי.אס שבכל טלפון. מטבעו הוא גם יקליט כל תשלום העברה או פעולה שתיעשה בו, יעקוב אחרי כל הפעולות והקשרים החברתיים שבין עושי הפעולות, יבחן מה כל משתמש קונה, מה הן העדפותיו, למי הוא מעביר כסף ולמה.

הארנק הזה יוכל לעקוב אחרי תבניות התנהגות של משתמשיו ואחרי האופן שבו משפיעים פרסומות, הנחות, שעות היום ואף מזג האוויר על הרגלי הקנייה שלהם. אם הארנק יכול לשמש לתשלום עבור כוס קפה, מדוע שלא ישמש גם לתשלום עבור עבודה, לקבלן או לשכיר. וכך יצטרף מידע גם על תעסוקה, קרי מי עובד, היכן וכמה הוא משתכר בכל חודש או בכל שנה.

כל חבילת המידע הזה, שתהפוך כל משתמש לעכבר מעבדה שקוף לחלוטין עד רמת הפעולה הבודדת והאזוטרית ביותר, תהיה שווה טריליונים לחברות מסחריות אשר יקבלו בסופו של דבר גישה אליה, אפילו שהגישה תצריך חתימה דיגיטלית על "הסכם מצטרף" בן 60 עמודים שאיש אינו טורח או מסוגל לקרוא. ככל שאפקט הרשת יגדל, יהיה קשה יותר ויותר להישאר בחוץ. אדם יכול די בקלות לבחור לא להיות צרכן, כבד או בכלל, של פייסבוק או של אינסטגרם, אך הרבה יותר קשה יהיה לסרב לדרך שבה המעסיק משלם, או בית הקפה מקבל תשלום.

הארנק של קליברה, בתוספת השליטה בוואצאפ ובפייסבוק, וטכנולוגיית הבינה המלאכותית והביג דאטה (טיפול במסדי נתונים גדולים), יהפכו את פייסבוק לא לבנק הגדול בעולם, אלא למערכת בסגנון "האח הגדול" שכמוה לא הייתה מעולם, כשהארנק הוא לב ליבו של כל התמנון רב הזרועות הזה.

אם נחזור למשל הכבישים, את הארנק ניתן להשוות למחסום המוצב בכל נקודת כניסה ויציאה ממערכת הכבישים. דמיינו שכדי להיכנס ולצאת ממערכת הכבישים הארצית יהיה עליכם תמיד לעבור מחסום שבו תצטרכו להזדהות, להצטלם, לשלם אגרה ולמלא טופס ובו הסבר מפורט מה תהיה או הייתה מטרת הנסיעה. וזה יחול לא רק על מי שינהג ברכב, אלא גם על כל מי שיהיה עמו באותה עת, ובאותה הזדמנות חגיגית גם יוצמד לרכב חיישן מעקב שידווח היכן ברשת הכבישים הוא עובר.

ועתה דמיינו שכל זה מתרחש לא רק פעם אחת, ולא במדינה אחת, אלא מיום שקיבלתם רישיון נהיגה ועד יום מותכם, בכל כביש בעולם שבו תבקשו לנהוג, וכך הלאה לילדיכם ולילדי-ילדיכם. ברוכים הבאים לחופש ולפרטיות בסגנון המאה ה-21, וגם כמובן לשוט העונשין שבעל המחסומים מחזיק נגד כל מי שהוא יחליט לסגור את המחסום בפניו מכל מיני שיקולים.

הבלוקצ'יין פתוח, קליברה פחות

ומה בנוגע לתשתית של הקליברה ולתיאורים שלפיהם פייסבוק בונה מטבע על הבלוקצ'יין, וכי הארכיטקטורה תהיה פתוחה ולפייסבוק תהיה השפעה קטנה עליה? ובכן, הקשר בין זה לבין המציאות הוא חלקי ביותר. הבלוקצ'יין של פייסבוק הוא בלוקצ'יין כמו שהדמוקרטיה העממית של הרפובליקה של קוריאה, המכונה צפון קוריאה, היא דמוקרטיה או רפובליקה.

בלוקצ'יין היא שיטת רישום וארגון מידע הבנויה על קונספט פשוט, אשר בא לעולם על ידי אלמוני בשם סטושי נקמוטו שפרסם ב-2008 נייר עמדה בשם "ביטקוין - מערכת מזומן אלקטרוני לתשלום בין אדם לאדם".

הקונספט של הבלוקצ'יין בנוי על כמה יסודות: הראשון, מדובר ביומן מבוזר אשר הרישום בו מתנהל במקביל ביחידות קצה, קרי מחשבים, רבות. כה רבים הם עותקי היומן המצוי בכל אותן יחידות קצה עד כי לא ניתן לזייפו. בביטקוין, למשל, יש בין 300 אלף לכמיליון יחידות קצה כאלה, המכונות גם כורים. מספר הכורים הגדול הוא שמבטיח את אמינות הרישום ואת אבטחתו. הרשת גם פתוחה לכל החפץ להפוך לכורה. בבלוקצ'יין של פייסבוק יש כעת 28 יחידות קצה בלבד, כולן חברות ענק המשלמות 10 מיליון דולר דמי כניסה.

בבלוקצ'יין הרישום והעדכון של הנתונים מתבצע באופן הבא: אחת מיחידות הקצה זוכה באופן רנדומלי, לשם הפשטות נקרא לכך הגרלה, ב"זכות" לעדכן את היומן. לזכות ב"הגרלה" זה קשה, אך קל מאוד לראות אם מי שטוען כי זכה אכן זכה באופן לגיטימי. לפיכך, כאשר "זוכה" מכריז כי זכה בהגרלה ועתה הוא מעדכן את היומן, כל יחידות הקצה צריכות לאשר את הזכייה. לתהליך האישור הזה קוראים "קונצנזוס". הזוכה מעדכן את היומן באמצעות "אריזת" כל הנתונים החדשים, מאז העדכון הקודם - בביטקוין הדבר נעשה כל עשר דקות - בבלוק סגור של נתונים ומוסיף אותו לרישומים הקודמים. מכאן השם בלוקצ'יין, שרשרת של בלוקים של נתונים.

כאשר יש "קונצנזוס" של רוב יחידות הקצה, העדכון של הבלוקצ'יין מועתק על ידי כל יחידות הקצה לעותק הבלוקצ'יין שכל אחת מהן מתחזקת. לאחר שהבלוק ננעל ועודכן בכל יחידות הקצה, אין כל מנגנון שמאפשר ללכת אחורה ולשנות את הרישום הזה, שכן אין גוף מרכזי המקיים שירות לקוחות ומטפל בבקשות לבטל פעולות. פעולה שנעשתה ונרשמה היא סופית. לכן הבלוקצ'יין הוא סופי ועמיד בפני כל התקפה, ולכן הוא גם יכול להיות פתוח לכל מצטרף המעוניין להיות מפעיל יחידת קצה. המנגנון של ה"הגרלה" ו"הקונצנזוס" יקר, כי הוא דורש הפעלת חישובים רבים ואינטנסיביים, ולכן הוא גם נקרא "הוכחת עבודה" PROOF OF WORK . כך עובדים הביטקוין והאתריום.

אחרים ניסו לייצר מנגנוני קונצנזוס אחרים, אך מנגנונים כאלו מצריכים ויתור על רמת הפתיחות או על רמת הבטיחות של המערכת. בלוקצ'יין שהוא גם פתוח לכל מצטרף, גם בטוח באופן מוחלט וגם מקיים מנגנון קונצנזוס אחר מאשר "הוכחת עבודה" (ה"הגרלה") טרם הומצא וטרם נבחן בתנאים של שימוש ועומס מתמשכים.

כל המנגנון הזה של הבלוקים, של הקונצנזוס ושל הפתיחות לא קיים בבלוקצ'יין של פייסבוק. מה שיש אצל פייסבוק זו בעצם שיטת רישום של נתונים המנוהלת על ידי 28 חברות ענק, בתקווה להגיע ל-100 כאלו, מחוץ למערכת המידע הפנימית של כל אחד מהארגונים האלו, והמתעדכנת על ידי מנגנון של מעין-קונצנזוס אשר יכול לעבוד רק בסביבה של מספר מוגבל של שחקנים מוכרים מאוד ושעליהם מנהלי הבלוקצ'יין (האגודה בשווייץ) יכולים לסמוך באופן טוטאלי.

ההצהרה כי "בעוד חמש שנים המערכת תהיה פתוחה" אמינה בערך כמו ההערכה מה יהיה מחיר מניות פייסבוק בעוד חמש שנים. גם רישום הנתונים אינו מתנהל בדרך של בלוקים הנסגרים לעד.

הכשל התפעולי העצום של המערכת

התוצאה של כל זה היא שהנתונים בבלוקצ'יין הזה יכולים לעבור שינוי או תיקון רטרואקטיבית. זהו כשל תפעולי עצום, משום שהוא פותח את הרשת הזו ואת החברות המפעילות אותה לעולם שלם של תביעות משפטיות ודרישות לשנות רישומים במערכת, לא פחות אלא יותר ממה שהמערכת הבנקאית הרגילה חשופה להן.

הכשל הזה גם הופך את מערכת הרישומים לחשופה להתקפות סייבר מסיביות, כאלו שינסו להשתלט במקביל על יותר משליש יחידות הקצה, שהן כרגע כעשר יחידות, ולזייף את הרישומים-הטרנזאקציות הכספיות בבלוקצ'יין. מדובר באקט שהוא אפשרי ברמה של תוקף סייבר בעל משאבים וגודל מתאימים, ויהיה אפשרי גם אם הרשת תגדל ל-100 יחידות קצה.

כמובן שאמצעי הגנה משפטיים וטכנולוגיים יכולים להינקט, אך אלו ילכו ויגדילו את עלות התפעול, מה שיהפוך את החזון על מערכת העברת כספים זולה ביותר לעורבא פרח. ככל שהמערכת תהפוך ליותר דומה למערכת הסליקה של חברות האשראי ולמערכת הכספים הבנקאית, כך יהיו מחירה וכן העמלות שהיא תיאלץ לגבות מהמשתתפים דומים למחירים ולעמלות של המערכות האלו. וכך החלום הגדול של מערכת אלטרנטיבית לבנקים, שתהיה זולה יותר ותשרת בעיקר את המשתמשים ולא את החתולים השמנים המתפעלים אותה, ילך ויימוג. וכל זאת עוד לפני שעסקנו באינטרסים המסחריים הסותרים של השחקנים השונים בקבוצה.

הרגולטור והמתחרים כבר מתכוננים

אך לפייסבוק, למטבע, ובמיוחד לחזון הארנק יריב רציני נוסף - המחוקק. לאנשים בכלל ולרגולטור בפרט, במיוחד באירופה אך גם בארה"ב, אין כל אמון בפייסבוק. אפילו בהשוואה לאמזון, גוגל ואפל, לפייסבוק יש שם רע במיוחד כאשר הדברים מגיעים לסוגיות של פייק ניוז, פרטיות, מעקב אחרי משתמשים ושימוש בהתנהגות של לקוחות כדי למקסם הכנסות.

פייסבוק ניסתה להרחיק את עצמה מייצור המטבע בתקווה שהמוניטין שלה וחוסר האמון הזה לא יטביעו את הפרויקט כולו, ויותירו לה את "רק" את ה"ארנק", אך ספק אם זה יעבוד. המתחרים הגדולים, בעלי מערכות התשלומים והעברות הכספים הקיימות, ימשכו בכל חוט, ויפעילו כל לוביסט כדי לחדד את הנקודה הזו וכדי לעודד את המחוקק להערים עוד ועוד קשיים בדרכה של פייסבוק.

החזון של פייסבוק עדיין רחוק מאוד מביצוע, ועשרות אם לא מאות מכשלות, טכניות, משפטיות, ביורוקרטיות ופוליטיות עומדות בינו לבין הפעלה מלאה ואמיתית של הרשת. לא יהיה זה מפתיע אפוא אם לא נראה אותו זמין ועובד גם בעוד שנתיים או שלוש, ואולי לעולם לא.

אך דבר אחד פייסבוק כבר תרמה לעולם ככל שהדברים מגיעים לקריפטו, תשלומים והעברות כספיות. היא הצביעה בקול גדול שזכה לתהודה עולמית ענקית, על העובדה הפשוטה והידועה: המערכות הפיננסית העולמיות מיושנות, יקרות להחריד, בלתי עדכניות ובלתי יעילות, והן עולות לקהל המשתמשים, קרי כלל לאזרחי העולם, כסף רב מאוד ומיותר. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"מפעל המיליונרים" בסכנה? כאב הראש הכפול של עובדי אנבידיה

ההלם מעזיבת ג'נסן הואנג התחלף במהרה בדאגה לכיס הפרטי ● בעקבות הנפילה בבורסה, עובדים שגויסו בשנה האחרונה מגלים שהמניות שהובטחו להם שוות היום הרבה פחות - ובלי רווח, גם הטבת המס המפורסמת נעלמת ● "כל עובד שנכנס השנה מפסיד", נכתב ברשתות

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

למרות החשש לניגודי עניינים: אושר מינוי ח"כ לירן אבישר בן-חורין ליו"ר ועדת הכספים

ח"כ לירן אבישר בן-חורין נבחרה ליו"ר ועדת הכספים הזמנית, חרף חששות לניגוד עניינים בשל עיסוקו של בן זוגה ● היועצת המשפטית הבהירה כי עליה להימנע מעיסוק בנושאים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים או מראית עין לכך ● המינוי עורר התנגדות מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהסיעות החרדיות

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

הפגנות פרו־פלסטיניות בלונדון / צילום: Reuters, Krisztian Elek/ZUMA

הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

מסקר שנערך בסוף ספטמבר בקרב אלפי נשאלים בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, עולה כי מחצית מהנשאלים סבורים כי יש להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית ● בימים האחרונים הוגשה לנציבות האירופית עצומה עליה חתמו 1.1 מיליון איש, בדרישה שתדון בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל

כולן סיימו באדום, מור ואינפיניטי בלמו את הירידות

איך הצליח מור לקפוץ לצמרת התשואות

בחודש של תשואות מאכזבות בגמל ובפנסיה: בלטו בצמרת המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות בתי השקעות, כשחברות הביטוח התמקמו בתחתית, לצד אלטשולר שחם ● מור הוביל בשני המסלולים ● וגם: היום הבודד שפתח פער בטבלת התשואות

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Hassan Ammar

תקיפה לילית בגבול סוריה-לבנון: צה"ל תקף משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה

מטוסי קרב ישראליים תקפו לפנות בוקר בא-שערא שבבקעת הלבנון, בגבול לבנון-סוריה ● צה"ל: "תקפנו משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה" ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי

עשרות אלפי שקלים: בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות

המחוזי בת"א דחה בקשה לייצוגית בגין מייל פרסומי בודד וחייב את התובע ב־50 אלף שקל ● הפסיקה מצטרפת לשורת החלטות המעלות במתינות את ההוצאות לאחר קביעת העליון

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

8.5 מיליארד שקל רווח בריבית יורדת: האם התחזית של הפועלים תתממש?

בתחילת 2025 פרסם הבנק תחזית שאפתנית ובשוק הטילו ספק ביכולת לעמוד בה ● כעת הדוחות מאותתים שהפועלים לא רחוקים מרווח של 8.5 מיליארד שקל השנה, בין השאר בשל קיצוצים

ירדן ג'רבי / צילום: נועם אלה

מיזם החתונות החדש של ירדן ג'רבי

המדליסטית האולימפית משיקה פלטפורמה מבוססת AI שתנהל עבור זוגות את הדרך לחופה, מספקים ותקציב ועד אישורי הגעה, בהשקעה של מאות אלפי שקלים ● למרות ההידרדרות ביחסים בין המדינות, משלחת מספרד הגיעה להכיר את האקוסיסטם הטכנולוגי והחדשנות הישראלית ● וקבוצת שלמה חנכה אולם ספורט בבית הלוחם באשדוד, שישמש את פצועי צה"ל בתהליכי השיקום ● אירועים ומינויים

הדמיית חוות השרתים המתוכננת של אנלייט ושמן נדל''ן במפרץ חיפה / הדמיה: סטודיו פיק שליט

אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במאות מיליונים במפרץ חיפה

אנלייט אנרגיה ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במפרץ חיפה בעלות פיתוח של כ־100 מיליון שקל ● הפרויקט יתבסס על תשתית החשמל הקיימת ויתחרה על מכסת החיבורים המוגבלת שקבעה רשות החשמל

פרויקט של אזורים בהרצליה. ''עם השובר הדייר יכול לבחור לעצמו דירה בפרויקט אחר של החברה'' / הדמיה: 3division

פתרון חדש בפינוי־בינוי: במקום לחכות מקבלים שובר לדירה בפרויקט אחר

לפחות שתי חברות מציעות לבעלי דירות לקבל דירה בפרויקט אחר במקום להמתין להשלמת הבנייה במתחם שלהם ● בתמורה, בעלי הדירות עשויים לוותר על חלק משווי התמורה העתידית ● היקף החיסכון תלוי בשלב התכנוני, בזמינות הדירות ובהסדרי המס

מפכ''ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי / צילום: דוברות המשטרה

לאור הפרסומים: המשטרה תבדוק את התנהלותה ביום הבחירות

סמפכ"ל המשטרה הונחה לבדוק את התנהלות המשטרה בבחירות ● הבדיקה מתבצעת בעקבות מעורבות לשכת רה"מ בפתיחת החקירה שהובילה למעצר פעילי רע"ם זמן קצר לפני פתיחת הקלפיות ● אמש פורסם ב"עובדה" כי המידע שהעביר ראש הסגל בלשכת נתניהו שימש עילה לפשיטה ללא צו על בתי פעילי רע"ם

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד רוכש את השליטה בחברה

החתימה על העסקה הושלמה הערב, לאחר שעובדי חברת התעופה ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי־אדיב־לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● על פי החלטת הדירקטוריון, אלעד יחזיק כעת ב-82% ממניות החברה, העובדים יחזיקו ב-15% לעומת 22% כיום, וקבוצת נקש תישאר עם 3% ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

ביטוח ישיר השקעות פיננסיות תשלם 16 מיליון שקל לאוצר המדינה

התשלום - במסגרת צו מוסכם שפרסמה הממונה על התחרות מיכל כהן בעקבות הקצאת מניות מיעוט בחברת נימה שבשליטת ביטוח ישיר לבנק דיסקונט ולבנק הפועלים

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

ועד העובדים של ארקיע הודיע על תמיכתו ברכישת החברה בידי רונן אלעד, לאחר שבועות של מאבק סביב העסקה ולקראת הכרעה בזהות בעל הבית הבא של חברת התעופה

אילוסטרציה: Shutterstock

ירידות חדות בוול סטריט; מניות השבבים נופלות בהובלת אנבידיה

הנאסד"ק יורד בכ-1.5% ● מיקרון, אינטל, ברודקום ו-AMD מאבדות גובה בהמשך לטלטלה באנבידיה ● המשקיעים מצפים לשני אירועים קריטיים: דוחות אנבידיה מחר והנפקת הענק של אנת'רופיק ביום חמישי ● מחירי הנפט יורדים ● הזהב יורד מתחת ל-3,900 דולר, הביטקוין נסוג אל מתחת ל-65 אלף דולר ● וול סטריט בהזדמנות: בגולדמן זאקס צופים עלייה של 14% ב-S&P 500