גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

האוטוסטרדה הדיגיטלית שתדע עליכם הכול ותהפוך את פייסבוק לאח הגדול הבא

קליברה, ה"ארנק" שעליו הכריזה פייסבוק, כמוהו כשער כניסה למערכת כבישים שתחייב את משתמשיה להיחשף עד רמת הפרטים האישיים ביותר ● מה הם הכשלים בתשתית שעליה הוא יקום, כיצד מתארגנים הרגולטורים והיריבים לקבל את פניו, ואיך, אם אומנם יצא לדרך, הוא יהפוך את הרשת החברתית למערכת בסגנון "האח הגדול" שכמוה לא הייתה מעולם ● כתבה אחרונה על המטבע הדיגיטלי החדש של פייסבוק

כביש מהיר / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
כביש מהיר / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בפייסבוק למדו משהו מההיסטוריה של תעשיית המכוניות. כדי שתעשיית המכוניות תצליח חייבים להיות כבישים סלולים, כך הבינו מייסדי תעשיית הרכב כבר ב-1910. בעידודם הוגשה באוגוסט 1912 הצעת החוק הראשונה בנידון לקונגרס. על פיה הוצע כי הממשלה תבנה אוטוסטרדה מבוסטון לסן פרנסיסקו. הצעת החוק הזו אומנם מתה בוועדה, אך לא חלפו חמישים שנה והממשלה הפדרלית השקיעה יותר מ-500 מיליארד דולר בבניית מערכת כבישים בינעירונית באמריקה.

אך בניגוד למערכת הכבישים באמריקה, הפתוחה לכל יצרני הרכב ולכל הנוסעים, מערכת הכבישים הדיגיטלית של פייסבוק, שתוקם על ידי קונגלומרט בינלאומי של חברות ענק, ואשר עליה ינועו יחידות המטבע הדיגיטלי-קריפטוגרפי, תהיה אחרת לגמרי.

כדי להשתמש במערכת העברת הכספים הענקית והמהפכנית שפייסבוק מבקשת להקים עם שותפותיה, יהיה צורך בנקודת קצה, למשל כמו ברז בקצה מערכת מים. אלא שהברז הזה לא יהיה שייך לעמותה בשווייץ, אלא לחברה בת של פייסבוק בשם קליברה. ואפילו שבסופו של דבר גם חברות אחרות וקטנות יורשו לחבר ברזים משלהן למערכת הצינורות הארצית, אין ספק כי פייסבוק, או קליברה, ייהנו מיתרון עצום בזמן ובמידע. וכך, עד שהחברות האחרות יחלו לייצר את הברזים שלהן, כל בית כבר יהיה מחובר בברז מתוצרת קליברה.

וכך נאמר בהודעה של פייסבוק על קליברה: "פייסבוק תקים חברה בת חדשה, קליברה, שתפקידה יהיה לתת שירותים פיננסיים, ושתאפשר לאנשים את הכניסה ואת השימוש ברשת הליברה. הפרויקט הראשון של קליברה יהיה להשיק ארנק דיגיטלי עבור הליברה... הארנק יהיה זמין על מסנג'ר, וואצאפ וכאפליקציה לטלפון... קליברה תאפשר לכל מי שיש לו טלפון סלולרי לשלוח ליברות באותה קלות שבה הוא שולח הודעת טקסט בעלות נמוכה או ללא עלות כלל. בהמשך יתאפשרו גם שירותים עסקיים כמו תשלום חשבונות, קניית קפה בחנות ונסיעה בתחבורה ציבורית...

"מעת השקתה תנקוט קליברה צעדים חזקים להגן על כספכם ועל המידע שלכם ולמנוע מעשי מירמה...אנחנו גם נציע שירות לקוחות עם נציגים של ממש שיוכלו לסייע אם איבדתם את הטלפון או את הסיסמא.. או אם מישהו הצליח לפרוץ לחשבונכם... ואף נציע פיצוי אם מישהו יצליח לעשות כן....

"אנחנו גם ננקוט צעדים להגן על הפרטיות שלכם ולא נחלוק את המידע על חשבונכם, כולל לא עם פייסבוק, ללא הסכמתכם... (אך) ייתכן כי נחלוק את המידע כאשר כך יידרש כדי להבטיח את ביטחונם של אנשים, וכדי לקיים את הוראות החוק... קליברה תשתמש בדאטה של פייסבוק כדי לציית להוראות החוק, לאבטח חשבונות של לקוחות, להקטין סיכון ופעילות בלתי חוקית..."

מעקב צמוד אחרי המשתמשים

המילה ארנק מטעה משהו. היא מעלה אסוציאציה של חפץ ישן ופרימיטיבי, כיס עור מהוה, שמכיל כמה שטרות, רישיון נהיגה וכמה כרטיסי פלסטיק. אלא שהקליברה של פייסבוק הוא "ארנק" כמו שהדפדפן פותח "חלונות". מדובר בתוכנה מתוחכמת ביותר המאפשרת למשתמשים להחליף כסף פיאט בכסף הדיגיטלי, הליברה, ולהיפך, ולאחר מכן לבצע כל טרנזאקציה מסחרית או אחרת בכסף הזה.

ככזה, הארנק יכיל כל מידע וכל פרט אישי של המשתמשים, כמו כתובת מגורים, כתובת אימייל, רישיון נהיגה, מספר טלפון ואף רישום המיקום דרך המיתוג הלווייני והג'י.פי.אס שבכל טלפון. מטבעו הוא גם יקליט כל תשלום העברה או פעולה שתיעשה בו, יעקוב אחרי כל הפעולות והקשרים החברתיים שבין עושי הפעולות, יבחן מה כל משתמש קונה, מה הן העדפותיו, למי הוא מעביר כסף ולמה.

הארנק הזה יוכל לעקוב אחרי תבניות התנהגות של משתמשיו ואחרי האופן שבו משפיעים פרסומות, הנחות, שעות היום ואף מזג האוויר על הרגלי הקנייה שלהם. אם הארנק יכול לשמש לתשלום עבור כוס קפה, מדוע שלא ישמש גם לתשלום עבור עבודה, לקבלן או לשכיר. וכך יצטרף מידע גם על תעסוקה, קרי מי עובד, היכן וכמה הוא משתכר בכל חודש או בכל שנה.

כל חבילת המידע הזה, שתהפוך כל משתמש לעכבר מעבדה שקוף לחלוטין עד רמת הפעולה הבודדת והאזוטרית ביותר, תהיה שווה טריליונים לחברות מסחריות אשר יקבלו בסופו של דבר גישה אליה, אפילו שהגישה תצריך חתימה דיגיטלית על "הסכם מצטרף" בן 60 עמודים שאיש אינו טורח או מסוגל לקרוא. ככל שאפקט הרשת יגדל, יהיה קשה יותר ויותר להישאר בחוץ. אדם יכול די בקלות לבחור לא להיות צרכן, כבד או בכלל, של פייסבוק או של אינסטגרם, אך הרבה יותר קשה יהיה לסרב לדרך שבה המעסיק משלם, או בית הקפה מקבל תשלום.

הארנק של קליברה, בתוספת השליטה בוואצאפ ובפייסבוק, וטכנולוגיית הבינה המלאכותית והביג דאטה (טיפול במסדי נתונים גדולים), יהפכו את פייסבוק לא לבנק הגדול בעולם, אלא למערכת בסגנון "האח הגדול" שכמוה לא הייתה מעולם, כשהארנק הוא לב ליבו של כל התמנון רב הזרועות הזה.

אם נחזור למשל הכבישים, את הארנק ניתן להשוות למחסום המוצב בכל נקודת כניסה ויציאה ממערכת הכבישים. דמיינו שכדי להיכנס ולצאת ממערכת הכבישים הארצית יהיה עליכם תמיד לעבור מחסום שבו תצטרכו להזדהות, להצטלם, לשלם אגרה ולמלא טופס ובו הסבר מפורט מה תהיה או הייתה מטרת הנסיעה. וזה יחול לא רק על מי שינהג ברכב, אלא גם על כל מי שיהיה עמו באותה עת, ובאותה הזדמנות חגיגית גם יוצמד לרכב חיישן מעקב שידווח היכן ברשת הכבישים הוא עובר.

ועתה דמיינו שכל זה מתרחש לא רק פעם אחת, ולא במדינה אחת, אלא מיום שקיבלתם רישיון נהיגה ועד יום מותכם, בכל כביש בעולם שבו תבקשו לנהוג, וכך הלאה לילדיכם ולילדי-ילדיכם. ברוכים הבאים לחופש ולפרטיות בסגנון המאה ה-21, וגם כמובן לשוט העונשין שבעל המחסומים מחזיק נגד כל מי שהוא יחליט לסגור את המחסום בפניו מכל מיני שיקולים.

הבלוקצ'יין פתוח, קליברה פחות

ומה בנוגע לתשתית של הקליברה ולתיאורים שלפיהם פייסבוק בונה מטבע על הבלוקצ'יין, וכי הארכיטקטורה תהיה פתוחה ולפייסבוק תהיה השפעה קטנה עליה? ובכן, הקשר בין זה לבין המציאות הוא חלקי ביותר. הבלוקצ'יין של פייסבוק הוא בלוקצ'יין כמו שהדמוקרטיה העממית של הרפובליקה של קוריאה, המכונה צפון קוריאה, היא דמוקרטיה או רפובליקה.

בלוקצ'יין היא שיטת רישום וארגון מידע הבנויה על קונספט פשוט, אשר בא לעולם על ידי אלמוני בשם סטושי נקמוטו שפרסם ב-2008 נייר עמדה בשם "ביטקוין - מערכת מזומן אלקטרוני לתשלום בין אדם לאדם".

הקונספט של הבלוקצ'יין בנוי על כמה יסודות: הראשון, מדובר ביומן מבוזר אשר הרישום בו מתנהל במקביל ביחידות קצה, קרי מחשבים, רבות. כה רבים הם עותקי היומן המצוי בכל אותן יחידות קצה עד כי לא ניתן לזייפו. בביטקוין, למשל, יש בין 300 אלף לכמיליון יחידות קצה כאלה, המכונות גם כורים. מספר הכורים הגדול הוא שמבטיח את אמינות הרישום ואת אבטחתו. הרשת גם פתוחה לכל החפץ להפוך לכורה. בבלוקצ'יין של פייסבוק יש כעת 28 יחידות קצה בלבד, כולן חברות ענק המשלמות 10 מיליון דולר דמי כניסה.

בבלוקצ'יין הרישום והעדכון של הנתונים מתבצע באופן הבא: אחת מיחידות הקצה זוכה באופן רנדומלי, לשם הפשטות נקרא לכך הגרלה, ב"זכות" לעדכן את היומן. לזכות ב"הגרלה" זה קשה, אך קל מאוד לראות אם מי שטוען כי זכה אכן זכה באופן לגיטימי. לפיכך, כאשר "זוכה" מכריז כי זכה בהגרלה ועתה הוא מעדכן את היומן, כל יחידות הקצה צריכות לאשר את הזכייה. לתהליך האישור הזה קוראים "קונצנזוס". הזוכה מעדכן את היומן באמצעות "אריזת" כל הנתונים החדשים, מאז העדכון הקודם - בביטקוין הדבר נעשה כל עשר דקות - בבלוק סגור של נתונים ומוסיף אותו לרישומים הקודמים. מכאן השם בלוקצ'יין, שרשרת של בלוקים של נתונים.

כאשר יש "קונצנזוס" של רוב יחידות הקצה, העדכון של הבלוקצ'יין מועתק על ידי כל יחידות הקצה לעותק הבלוקצ'יין שכל אחת מהן מתחזקת. לאחר שהבלוק ננעל ועודכן בכל יחידות הקצה, אין כל מנגנון שמאפשר ללכת אחורה ולשנות את הרישום הזה, שכן אין גוף מרכזי המקיים שירות לקוחות ומטפל בבקשות לבטל פעולות. פעולה שנעשתה ונרשמה היא סופית. לכן הבלוקצ'יין הוא סופי ועמיד בפני כל התקפה, ולכן הוא גם יכול להיות פתוח לכל מצטרף המעוניין להיות מפעיל יחידת קצה. המנגנון של ה"הגרלה" ו"הקונצנזוס" יקר, כי הוא דורש הפעלת חישובים רבים ואינטנסיביים, ולכן הוא גם נקרא "הוכחת עבודה" PROOF OF WORK . כך עובדים הביטקוין והאתריום.

אחרים ניסו לייצר מנגנוני קונצנזוס אחרים, אך מנגנונים כאלו מצריכים ויתור על רמת הפתיחות או על רמת הבטיחות של המערכת. בלוקצ'יין שהוא גם פתוח לכל מצטרף, גם בטוח באופן מוחלט וגם מקיים מנגנון קונצנזוס אחר מאשר "הוכחת עבודה" (ה"הגרלה") טרם הומצא וטרם נבחן בתנאים של שימוש ועומס מתמשכים.

כל המנגנון הזה של הבלוקים, של הקונצנזוס ושל הפתיחות לא קיים בבלוקצ'יין של פייסבוק. מה שיש אצל פייסבוק זו בעצם שיטת רישום של נתונים המנוהלת על ידי 28 חברות ענק, בתקווה להגיע ל-100 כאלו, מחוץ למערכת המידע הפנימית של כל אחד מהארגונים האלו, והמתעדכנת על ידי מנגנון של מעין-קונצנזוס אשר יכול לעבוד רק בסביבה של מספר מוגבל של שחקנים מוכרים מאוד ושעליהם מנהלי הבלוקצ'יין (האגודה בשווייץ) יכולים לסמוך באופן טוטאלי.

ההצהרה כי "בעוד חמש שנים המערכת תהיה פתוחה" אמינה בערך כמו ההערכה מה יהיה מחיר מניות פייסבוק בעוד חמש שנים. גם רישום הנתונים אינו מתנהל בדרך של בלוקים הנסגרים לעד.

הכשל התפעולי העצום של המערכת

התוצאה של כל זה היא שהנתונים בבלוקצ'יין הזה יכולים לעבור שינוי או תיקון רטרואקטיבית. זהו כשל תפעולי עצום, משום שהוא פותח את הרשת הזו ואת החברות המפעילות אותה לעולם שלם של תביעות משפטיות ודרישות לשנות רישומים במערכת, לא פחות אלא יותר ממה שהמערכת הבנקאית הרגילה חשופה להן.

הכשל הזה גם הופך את מערכת הרישומים לחשופה להתקפות סייבר מסיביות, כאלו שינסו להשתלט במקביל על יותר משליש יחידות הקצה, שהן כרגע כעשר יחידות, ולזייף את הרישומים-הטרנזאקציות הכספיות בבלוקצ'יין. מדובר באקט שהוא אפשרי ברמה של תוקף סייבר בעל משאבים וגודל מתאימים, ויהיה אפשרי גם אם הרשת תגדל ל-100 יחידות קצה.

כמובן שאמצעי הגנה משפטיים וטכנולוגיים יכולים להינקט, אך אלו ילכו ויגדילו את עלות התפעול, מה שיהפוך את החזון על מערכת העברת כספים זולה ביותר לעורבא פרח. ככל שהמערכת תהפוך ליותר דומה למערכת הסליקה של חברות האשראי ולמערכת הכספים הבנקאית, כך יהיו מחירה וכן העמלות שהיא תיאלץ לגבות מהמשתתפים דומים למחירים ולעמלות של המערכות האלו. וכך החלום הגדול של מערכת אלטרנטיבית לבנקים, שתהיה זולה יותר ותשרת בעיקר את המשתמשים ולא את החתולים השמנים המתפעלים אותה, ילך ויימוג. וכל זאת עוד לפני שעסקנו באינטרסים המסחריים הסותרים של השחקנים השונים בקבוצה.

הרגולטור והמתחרים כבר מתכוננים

אך לפייסבוק, למטבע, ובמיוחד לחזון הארנק יריב רציני נוסף - המחוקק. לאנשים בכלל ולרגולטור בפרט, במיוחד באירופה אך גם בארה"ב, אין כל אמון בפייסבוק. אפילו בהשוואה לאמזון, גוגל ואפל, לפייסבוק יש שם רע במיוחד כאשר הדברים מגיעים לסוגיות של פייק ניוז, פרטיות, מעקב אחרי משתמשים ושימוש בהתנהגות של לקוחות כדי למקסם הכנסות.

פייסבוק ניסתה להרחיק את עצמה מייצור המטבע בתקווה שהמוניטין שלה וחוסר האמון הזה לא יטביעו את הפרויקט כולו, ויותירו לה את "רק" את ה"ארנק", אך ספק אם זה יעבוד. המתחרים הגדולים, בעלי מערכות התשלומים והעברות הכספים הקיימות, ימשכו בכל חוט, ויפעילו כל לוביסט כדי לחדד את הנקודה הזו וכדי לעודד את המחוקק להערים עוד ועוד קשיים בדרכה של פייסבוק.

החזון של פייסבוק עדיין רחוק מאוד מביצוע, ועשרות אם לא מאות מכשלות, טכניות, משפטיות, ביורוקרטיות ופוליטיות עומדות בינו לבין הפעלה מלאה ואמיתית של הרשת. לא יהיה זה מפתיע אפוא אם לא נראה אותו זמין ועובד גם בעוד שנתיים או שלוש, ואולי לעולם לא.

אך דבר אחד פייסבוק כבר תרמה לעולם ככל שהדברים מגיעים לקריפטו, תשלומים והעברות כספיות. היא הצביעה בקול גדול שזכה לתהודה עולמית ענקית, על העובדה הפשוטה והידועה: המערכות הפיננסית העולמיות מיושנות, יקרות להחריד, בלתי עדכניות ובלתי יעילות, והן עולות לקהל המשתמשים, קרי כלל לאזרחי העולם, כסף רב מאוד ומיותר. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

"התפרצות זירות": אמ"ן באזהרה חריגה מפני תקיפה באיראן

באמ"ן התריעו בדיון מצומצם שתקיפה עלולה להצית גם את לבנון, סוריה ועזה ● ליל הצתות בשורת מוקדים ביהודה ושומרון: רכבים עלו באש, בתים הושחתו ● עיתון איראני: "שגיאה להמתין לירי הראשון של האויב" ● אזרחית טורקיה נעצרה בהר הבית בחשד שעודדה מתפללים לתמוך בחמאס ● איראן נערכת לשלוח 14 מכליות נפט ולפרוץ את המצור הימי אחרי יותר מ-100 ימים ● עדכונים שוטפים

עמוס רגב / צילום: תמר מצפי

העיתונאי והעורך הבכיר עמוס רגב הלך לעולמו

עמוס רגב, העורך המייסד של "ישראל היום" ומי שנמנה עם בכירי העיתונאים בישראל, הלך לעולמו בגיל 75 ● רגב ז"ל, שכיהן בעבר בתפקידי מפתח ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב", הותיר אחריו אישה ושני ילדים ● הלווייתו תיערך ביום שלישי בבית העלמין ירקון

מה יעשו המניות הדואליות מחר, והאזהרה למשקיעים: "אל תבטחו בריבאונד"

המניות הדואליות יחזרו לתל אביב בפער ארביטראז' שלילי של 1.5% ● הנאסד"ק חתם את השבוע הגרוע מזה שש שנים ועבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● הפיחות החד בשקל מצמצם משמעותית את הסיכוי להורדת בישראל ● השווקים יצטרכו לצלוח את מדד האינפלציה המועדף על הפד ● וגם: הרף החשוב שה-S&P 500 שבר - והמשמעויות להמשך הדרך ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

גרין לנטרן במגעים לרכישת מחצית מקבוצת המסעדות לה טייבל

קבוצת המסעדות לה טייבל מפעילה בין היתר את הרשתות מינה טומיי, ויני וקינג קונג ● המו"מ עם גרין לנטרן נמצא בשלבים ראשוניים, כשבשלב זה טרם נקבע שווי לעסקה, ולא נחתם הסכם מחייב

מייקל הרטנט, סטרטג השקעות ראשי, בנק אוף אמריקה; קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל; מייקל ברי, המשקיע שחזה את משבר 2008; פיטר שיף, כלכלן ומשקיע אמריקאי / צילום:  AP-Rebecca Blackwell, רויטרס, Lucas Jackson, Nancy Kaszerman, יח''צ

המומחים הזהירו, המשקיעים המשיכו לקנות: הסדקים שנחשפו במפולת

98 מיליארד דולר זרמו לקרנות המניות ערב הנפילה, בזמן שבכירי עולם ההשקעות כבר סימנו את הסדקים במרוץ ה־AI ● עסקאות מימון מעגליות, סכנה של עודף שבבים ותמחור שלא נראה מאז בועת הדוט.קום ● ארבע אזהרות, והמספרים שמאחוריהן

בניין max / צילום: טלי בוגדנובסקי

מקס ברבעון שיא - רווח נקי של 90 מיליון שקל; "המשק ממשיך להתאושש ממשבר המלחמה"

חברת כרטיסי האשראי בבעלות כלל החזקות רשמה שיא רבעוני של 90 מיליון שקל ברווח הנקי ועקפה את כאל וישראכרט ברווח המנוטרל ● תיק האשראי גדל ב-13% ל-14.6 מיליארד שקל, עם שיעור מחיקות נמוך בחצי מהמתחרות ● המנכ"לית שגית דותן: "גידול של כ-6% בהוצאה הממוצעת בכרטיס"

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

אחת תהפוך לחמש: מזרחי טפחות יפצל את המניה

בניסיון להגדיל את הסחירות במניה, דירקטוריון מזרחי טפחות קיבל את הצעת ההנהלה לבצע פיצול של המניות ביחס של 1:5 ● מחיר מניה אחת יעמוד על כ-41 שקל אחרי המהלך

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים לכאורה מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד, ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

פרסומת ל-GTA 6 בתחנת טראם במלבורן, אוסטרליה / צילום: Reuters, Alexander Bogatyrev

25 אלף מארזים בארץ, מיליארדים בעולם: כך נראית ההשקה הכי גדולה בגיימינג

GTA 6, המשחק שמיליוני מעריצים המתינו לו במשך 13 שנה, מטלטל גם את השוק הקמעונאי בישראל ● לפי הערכות, כ-25 אלף מארזים פיזיים נמכרו מאז ההשקה והניבו קרוב ל-10 מיליון שקל, וברשתות מדווחים על מלאי שאזל תוך שעות בודדות ● ואיך מגיבה וול סטריט?

אתר בנייה ברמת גן / צילום: Shutterstock

שרשרת ההתייקרויות שמכבידה עוד יותר על ענף הבנייה

מדד תשומות הבנייה עלה בכ־11.8% מאז ספטמבר 2023, ערב המלחמה, אך קבלנים ושמאים מדווחים על התייקרות של 20% ואף יותר בחלק מהפרויקטים ● כך משפיעים קשיי האספקה, הוצאות המימון התופחות והוויתור של פועלים פלסטינים על האתגרים של היזמים בתקופה זאת

ביטקוין / צילום: Shutterstock

רכבת ההרים של הביטקוין: מה קרה למטבע הדיגיטלי, ומה צפוי בהמשך?

המטבע הדיגיטלי איבד יותר ממחצית משוויו מאז השיא באוקטובר 2025 ומחק את כל העליות שנרשמו מאז שובו של טראמפ לבית הלבן ● הרקע: המפולת במניות ה-AI, פדיונות של מעל 3 מיליארד דולר מקרנות הסל, הפריצה לבייננס והניצחון הדמוקרטי בבחירות האמצע ● ומה צפוי הלאה?

ח''כ מתן כהנא שנבחר ליו''ר הכנסת ה-26 (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מילוי מקום הנשיא, אישור הצעות חוק ושליטה במליאה: הכוח מאחורי תפקיד יו"ר הכנסת וסגניו

אישור מינויים של 9 סגנים זמניים מכל קצוות הקשת הפוליטית הצית סערה מחודשת סביב תפקיד שנחשב בעבר לממלכתי ● מהן הסמכויות של בעלי התפקיד, מדוע השליטה בסדר היום שווה זהב פוליטי, ואיך מעבירים סגן יו"ר מכהונתו?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

המחיר סביר, התשואה מפתה פחות: בכמה נמכרה חנות בצפון דיזנגוף?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 בתל אביב נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

אילוסטרציה: Shutterstock

היא הייתה הבורסה הטובה בעולם מתחילת השנה, ואז נפלה 17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?