גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איריס שטרק: "בכירי העולם העסקי לא מבינים את תפקידו ומהותו של רואה החשבון"

בכנס שעסק בשאלת חשיבות שילובם של רואי חשבון בדירקטוריון, התגלתה מחלוקת עזה בין לשכת רואי החשבון לבין חלק מבכירי העולם העסקי ● האם כל דירקטוריון צריך רו"ח - או שמא מדובר בתפיסה אנכרוניסטית שאינה עולה בקנה אחד עם העולם העסקי החדש?

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון / צילום: כדיה לוי
רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון / צילום: כדיה לוי

"עולה הרושם שבכירי העולם העסקי לא מבינים את תפקידו ומהותו של רואה החשבון" - כך אמרה הערב (ה') רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, בכנס משותף של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב ולשכת רואי החשבון, אשר נערך תחת הכותרת "רואה חשבון כדירקטור בעל מומחיות פיננסית - דירקטורו"ח".

בכנס שנערך באוניברסיטת תל-אביב, עלתה לדיון בקרב הדוברים השונים, רובם בכירים במגזר העסקי, השאלה עד כמה קרדינלי שילובים של רואי חשבון בדירקטוריון, ומהי תרומתם של רואי חשבון לשולחן הדירקטוריון.

לטענת רו"ח איריס שטרק, "בנוסף לערך המוסף בקידום האסטרטגיה העסקית של החברה, רואה חשבון בדירקטוריון משמש חיזוק חיוני לעבודת הדירקטוריון בתהליכי הפיקוח והבקרה הפיננסיים בהכשרה שנרכשת בלימודי ראית החשבון. דירקטור בעל הבנה פיננסית וחשבונאית הוא תנאי הכרחי לעבודה תקינה של דירקטוריון, שמירה על האיתנות הפיננסית ואחריות לדוחות ואפקטיביות הבקרות, לחתימה ביד בטוחה על הצהרתם לדוח הכספי".

"מחקרים: רואה חשבון בדירקטוריון מעלה את שווי החברה"

לדברי פרופ' דן עמירם, רואה חשבון וסגן דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, "דירקטור שהוא גם רואה חשבון מביא לשולחן יכולות ייחודיות שמועילה לדירקטוריון בביצוע איכותי של משימותיו, ובכלל זה הוא בעל ערך מוסף לתפקיד המרכזי של דירקטוריון בהתוויית האסטרטגיה והמדיניות של החברה ופיקוח על ההנהלה".

לדברי עמירם, שיושב בדירקטוריון בנק מרכנתיל, הדירקטור שהוא גם רואה חשבון תורם פעמים רבות לדיוני הדירקטוריון. 

פרופ' דן עמירם  / צילום: כדיה לוי

פרופ' עמירם הציג מספר מחקרים שנערכו בארה"ב. לפי אחד מהם, ציין עמירם, דירקטור בעל מומחיות חשבונאית מעלה את ערך החברה בחצי אחוז. עוד הוא סיפר כי המחקרים מראים שמינוי דירקטור בעל מומחיות חשבונאית מפחית את הסיכוי לכך שהחברה תצטרך להוציא דוח כספי מתוקן.

בסיום דבריו תהה עמירם כיצד זה שלמרות כל המחקרים מראים שרואי חשבון בדירקטוריון משפרים את מצבה של החברה, מרבית החברות עדיין נמנעות ממינוי דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית. בתגובה אמרה רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון: "אני יודעת למה לא רוצים אותנו - כנראה שאנחנו עמוקים מדי". 

ד"ר אבי אורטל, חן שרייבר, פרופ' דן עמירם ועזרא יהודה, מתוך כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

בהקשר זה ציינה רו"ח רגינה אונגר, סגנית נשיאת לשכת רואי החשבון, יו"רית הוועדה להקמת נבחרת הדירקטורים ומרצה בחוג לחשבונאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, כי שיעור רואי החשבון המכהנים כדירקטורים בחברות ציבוריות מעורך ב-15% בלבד.

עוד אמרה אונגר: "בעידן תקני הדיווח הכספי הבינלאומי וחשיבותם המכרעת של מנגנוני בקרה פנימית אפקטיביים, מוטלת על הדירקטורים חובת משנה זהירות, ולכן רצוי ביותר שבין הדירקטורים יהיה דירקטור בעל מומחיות פיננסית, אחד לפחות, שהוא רואה חשבון". 

רגינה אונגר, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי, גלובס

"דירקטור שהוא רואה חשבון זה הכרחי, אך לא מספיק"

עו"ד עדי זלצמן, שותף בכיר במשרד עורכי הדין שיבולת ושות', חיזק גם הוא את חשיבותו של הדירקטור רואה החשבון. לדבריו, "כמי שמלווה דירקטוריונים במהלך למעלה משני עשורים, אני נתקל בהבדלים משמעותיים באיכות הדיון, בזיהוי נקודות תורפה של הצעות שונות ובתוצרי הישיבה, בין דירקטוריונים בהם מכהנים רואי חשבון בהשוואה לחברות שבהן בעלי המומחיות החשבונאית אינם רואי חשבון". 

לצד זאת, זלצמן ציין כי "מבלי להעליב את רואי החשבון, בעיניי השכלה חשבונאית ואפילו מומחיות חשבונאית - זה לא מספיק. זה יתרון מסוים, וברוב מוחלט של המקרים זה גם תנאי סף, אבל בטח לא מספיק. חשוב להגיד כי תרומתו של רואה חשבון כדירקטור אינה מסתיימת בקריאת דוחות, ניתוח רטרוספקטיבי ופיקוח על ההנהלה. דירקטור חייב גם להיות עצמאי ולהכיר את השוק". 

כדוגמה לדבריו, עו"ד זלצמן ציין כי גם קריסת אנרון וקריסת הפירמידות בישראל קרו למרות שהיו גם דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית. זלצמן הביא את דבריו של השופט עופר גרוסקופף ממקרה "מעריב", שתהה כיצד ייתכן שהעסקה להעברת מניות העיתון אושרה למרות שבדירקטוריון ישבו גם רואי חשבון מקצועיים ומנוסים.

בסיום דבריו התייחס זלצמן למה שצופן העתיד בתחום, כשציין: "בסביבה העסקית המשתנה בקצב מהיר, האתגר של רואה חשבון כדירקטור הוא לדעת להשתמש בכלים החשבונאיים ובניסיונו כרואה חשבון על-מנת לזהות סיכונים לא סבירים ושיקול-דעת מוטעה ולסייע בהתוויית האסטרטגיה הפיננסית של החברה. הדבר נכון שבעתיים נוכח התגברות המגמה של חברות ללא גרעין שליטה, בהן אנו רואים מעורבות הולכת וגוברת של בעלי מניות מהציבור ובראשם הגופים המוסדיים".

לדבריו, "לבעלי המניות מהציבור, בעיקר הגופים המוסדיים, אכפת מאוד מהרכב הדירקטוריון. הם בוחנים את זה, וחשוב להם שימונו דירקטורים ראויים. דירקטורים חיצוניים, אותם החוק מחייב למנות בחברות ציבוריות, מבינים את תפקידם ויודעים שהם צריכים להיות קודם כל נאמנים לציבור". 

עדי זלצמן, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

"מחנה הנגד": "בעולם ההייטק תוצאות כספיות זה פאסה"

ואולם לא כל משתתפי הכנס הסכימו עם הרוח שנשבה מכיוון מארגני הכנס, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ולשכת רואי החשבון. לדברי ענת לוין, דירקטורית ב-MAX ואלרוב, "בואו נשאל את השאלה למה אף אקטיביסט בארה"ב לא מכניס רואה חשבון לדירקטוריון? בארה"ב מעדיפים אנשי עסקים מצליחים. בשביל זה יש רואה חשבון מבקר בכל חברה, ולא בטוח שקיים צורך שיהיה גם רואה חשבון בדירקטוריון. דעתי היא שטוב שהחוק דורש ניסיון לדירקטור, אחרת לא תהיה לו עמדה עצמאית. גם מי שבוגר מחשבים וניהל חברות יודע לקרוא דוח כספי, לא בטוח שדווקא רואה חשבון יהיה המחליף הראוי שלו. למה צריך רואה חשבון ולא צריך שמאי? זה גם חשוב". 

ענת לוין, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

לטענת חיים רומנו, יו"ר חלל, "צריך ללכת לאחור ולשאול למה בכלל שואלים את השאלה הזאת על הצורך ברואי חשבון בדירקטוריון. אני למשל לא מבין את השאלה, ולכן גם לא יודע מה התשובה. בכל החברות יש CFO, ורבים מהם רואי חשבון. בהרבה מקרים יש ניגוד אינטרסים בין השאיפות של המנכ"ל ומנהל השיווק לבין הרגולציה וההנחיות האחרות מתוקף החוק, והתפקיד של הדירקטור הוא להיות זה שמגבה את ה-CFO ועוזר לו להתמודד עם המורכבות הרבה של התפקיד. אם יש דירקטור שרואה את הדברים רק דרך פריזמה צרה של המומחיות החשבונאית ללא ידע עסקי ומסחרי, זה יכול גם להמית אסון על החברה". 

חיים רומנו, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש בית השקעות, המשיך בקו השונה מזה שביקשו לאמץ מארגני הכנס: "הכי חשוב זה שיהיה גיוון. אני למשל חושב שחשוב לא פחות שיהיו בדירקטוריון גם מומחי טכנולוגיה. המפתח חייב להיות גיוון, ולמנות דירקטורים שהם עצמאיים ויכולים לאתגר את המנהלים. אנחנו, בתור מנהלים, לפעמים כוחניים - וחשוב שיעמוד מולנו דירקטור עצמאי. השאלה האם הוא רואה חשבון או לא היא לא השאלה המרכזית". 

אילן רביב, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

אבי אורטל, מנכ"ל לאומי פרטנרס, היה גם הוא נחרץ בדבריו: "אני מצטער לבשר לכם, אבל במגזר ההייטק תוצאות כספיות זה פאסה. העולם השתנה, ובעולם שבו שווי החברות נגזר מעניינים שלא נוגעים לתוצאות הכספיות, לא בטוח שהמומחיות של ההיסטוריון - הלוא הוא רואה החשבון - רלוונטית מאוד". 

"חוסר הבנה של תפקיד רואה החשבון"

כתגובה לדברי "מחנה הנגד", השתוממה רו"ח שטרק: "הדברים שנאמרו כאן מראים על הפער, על כך שלא תופסים נכון את תפקיד רואה החשבון. מדהים אותי שעולה מכאן שאנשים כה בכירים בעולם העסקי לא מבינים בכלל את תפקידו ומהותו של רואה החשבון. הביטויים כמו 'רואה חשבון מלווה' או 'היסטוריון', שנשמעו כאן, מעידים על חוסר הבנה של המנהלים הבכירים את התפקיד. גם החוק לשיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בקרוב, מזהה את הצורך של רואי החשבון כגורם מרכזי בחברה. החוק מבין שההבנה העסקית של רואי החשבון קריטית כדי לשקם חברה".

גם רו"ח חן שרייבר, סגן נשיאת לשכת רואי החשבון, יו"ר ארזים השקעות ומומחה בהשבחת חברות, התייחס לדבריהם של בכירי העולם העסקי והביע פליאה על התפיסה שהציגו, כשאמר: "רואי חשבון הם לא רק כלבי שמירה. הם מובילים את החברות. רואה חשבון, מי הם לא הם, יודעים להבין הכי טוב איך לנתח הערכות שווי ולנתח את מקדמי הזהירות הנדרשים. כל המשק העסקי נדרש היום לרואה חשבון, גם בהייטק, למרות מה שהזכירו פה. אלה האנשים האחראיים ביותר בפירמות השונות ואלה שמבינים טוב מכולם את התוצאות של כל מהלך בפירמה וההשלכות שלו". כדי לנווט פירמה לחוף מבטחים - נדרשת הבנה פיננסית עמוקה. חברות קמות ונופלות על תזרים מזומנים".

עוד אמר רו"ח שרייבר, כשהוא מעלה על נס את חשיבותו של רואה החשבון לחברה: "יש אירועים בחייה של חברה שמחייבים ידע חשבונאי מעמיק. למשל - חלוקת דיבידנד. אם עושים את זה בעיתוי לא מתאים או לא עומדים במבחני החלוקה שנקבעו בחוק - זה יכול להיות מאוד בעייתי לחברה. גם בכל מה שקשור לאירועי מס, זה נכון - רק רואה חשבון יבין אירועי מס מורכבים ואת השלכותיהם הקריטיות על החברה. אין תחליף להכשרה ולפרקטיקה אותם רוכשים רואי החשבון, שאותם הם מביאים גם לדירקטוריון".

שרייבר סיכם: "ככל שיותר ויותר רואי חשבון יכהנו בתפקידי המפתח בחברה, כולל הדירקטוריון - כך יש סיכוי גבוה יותר שהחברה תשגשג". 

חן שרייבר, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

רואי החשבון הבכירים במשק: "ההבנה החשבונאית קרדינלית"

בהמשך הכנס נערך פאנל נוסף, בו השתתפו בכירים במשק המחזיקים בהשכלה וניסיון חשבונאיים. מטבע הדברים, אלה הציגו תפיסה שונה לחלוטין.

כך למשל אמר דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה: "אני רואה חשבון. אין ספק לחלוטין שהתפיסה החשבונאית, יחד עם הבנה עסקית - אין לה אח ורע. נכון שצריך להיות תמהיל טוב בדירקטוריון, אבל האינפוט של מי שיש לו השכלה חשבונאית חשוב מאוד. מקצוע ראיית החשבון תרם לי בצורה משמעותית. הייתי שותף ביקורת בעברי, והיום כמנכ"ל של חברה אני עדיין משתמש בתפיסה שלמדתי אז". 

מוטי פרידמן, יו"ר קבוצת אלקו, הצטרף גם הוא לרוח זו ואמר: "חשוב שגם הדירקטורים יבינו את השפה החשבונאית. כל חברה צריכה מתורגמן, שיסביר להנהלת החברה את המשמעות של הנתונים הכספיים. המתורגמן הזה חייב להיות רואה חשבון".  

אלונה בראון, יו"ר גלובס, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, יו"רית ומנכ"לית בפועל של "גלובס", אמרה: "הדברים ששמענו בפאנל הקודם נובעים מבעיית האמון במתווכים, שהיא בעיה רחבה הרבה יותר - כמו שלא מאמינים לתקשורת, גם לא מאמינים לרואה החשבון, שהוא בסך-הכול מתווך. האחריות להסביר למה הדבר הזה חשוב היא עלינו. לדעתי, בכל דירקטוריון צריכים להיות לפחות שני רואי חשבון". 

לדברי אבי בן אסייג, מנכ"ל אסם, "צודקים הדוברים הקודמים שרואי חשבון אינם היחידים שיודעים לקרוא דוחות כספיים, אבל ברור שהשכלה של רואי החשבון היא ההכשרה הטובה ביותר שיש למי שמעוניין להוביל בעולם העסקי. מדובר בידע שאין שני לו. עם זאת, ברור שבדירקטוריון צריך יותר מ'רק' רואי חשבון. צריך גם אנשים עם ראייה שיווקית, חדשנית ותחומים נוספים". 

רגינה אונגר, אבי בן אסייג, דודו זבידה, אלונה בראון, איריס שטרק, סגי איתן, חן שרייבר, דן עמירם / צילום: כדיה לוי

*** גילוי מלא: אלונה בר און, יו"רית "גלובס", הייתה אחת הדוברות בכנס. 

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

צבי אקשטיין מסביר: תרחיש הקיצון שיגרום לבנק ישראל להתערב

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים