גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איריס שטרק: "בכירי העולם העסקי לא מבינים את תפקידו ומהותו של רואה החשבון"

בכנס שעסק בשאלת חשיבות שילובם של רואי חשבון בדירקטוריון, התגלתה מחלוקת עזה בין לשכת רואי החשבון לבין חלק מבכירי העולם העסקי ● האם כל דירקטוריון צריך רו"ח - או שמא מדובר בתפיסה אנכרוניסטית שאינה עולה בקנה אחד עם העולם העסקי החדש?

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון / צילום: כדיה לוי
רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון / צילום: כדיה לוי

"עולה הרושם שבכירי העולם העסקי לא מבינים את תפקידו ומהותו של רואה החשבון" - כך אמרה הערב (ה') רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, בכנס משותף של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב ולשכת רואי החשבון, אשר נערך תחת הכותרת "רואה חשבון כדירקטור בעל מומחיות פיננסית - דירקטורו"ח".

בכנס שנערך באוניברסיטת תל-אביב, עלתה לדיון בקרב הדוברים השונים, רובם בכירים במגזר העסקי, השאלה עד כמה קרדינלי שילובים של רואי חשבון בדירקטוריון, ומהי תרומתם של רואי חשבון לשולחן הדירקטוריון.

לטענת רו"ח איריס שטרק, "בנוסף לערך המוסף בקידום האסטרטגיה העסקית של החברה, רואה חשבון בדירקטוריון משמש חיזוק חיוני לעבודת הדירקטוריון בתהליכי הפיקוח והבקרה הפיננסיים בהכשרה שנרכשת בלימודי ראית החשבון. דירקטור בעל הבנה פיננסית וחשבונאית הוא תנאי הכרחי לעבודה תקינה של דירקטוריון, שמירה על האיתנות הפיננסית ואחריות לדוחות ואפקטיביות הבקרות, לחתימה ביד בטוחה על הצהרתם לדוח הכספי".

"מחקרים: רואה חשבון בדירקטוריון מעלה את שווי החברה"

לדברי פרופ' דן עמירם, רואה חשבון וסגן דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, "דירקטור שהוא גם רואה חשבון מביא לשולחן יכולות ייחודיות שמועילה לדירקטוריון בביצוע איכותי של משימותיו, ובכלל זה הוא בעל ערך מוסף לתפקיד המרכזי של דירקטוריון בהתוויית האסטרטגיה והמדיניות של החברה ופיקוח על ההנהלה".

לדברי עמירם, שיושב בדירקטוריון בנק מרכנתיל, הדירקטור שהוא גם רואה חשבון תורם פעמים רבות לדיוני הדירקטוריון. 

פרופ' דן עמירם  / צילום: כדיה לוי

פרופ' עמירם הציג מספר מחקרים שנערכו בארה"ב. לפי אחד מהם, ציין עמירם, דירקטור בעל מומחיות חשבונאית מעלה את ערך החברה בחצי אחוז. עוד הוא סיפר כי המחקרים מראים שמינוי דירקטור בעל מומחיות חשבונאית מפחית את הסיכוי לכך שהחברה תצטרך להוציא דוח כספי מתוקן.

בסיום דבריו תהה עמירם כיצד זה שלמרות כל המחקרים מראים שרואי חשבון בדירקטוריון משפרים את מצבה של החברה, מרבית החברות עדיין נמנעות ממינוי דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית. בתגובה אמרה רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון: "אני יודעת למה לא רוצים אותנו - כנראה שאנחנו עמוקים מדי". 

ד"ר אבי אורטל, חן שרייבר, פרופ' דן עמירם ועזרא יהודה, מתוך כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

בהקשר זה ציינה רו"ח רגינה אונגר, סגנית נשיאת לשכת רואי החשבון, יו"רית הוועדה להקמת נבחרת הדירקטורים ומרצה בחוג לחשבונאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, כי שיעור רואי החשבון המכהנים כדירקטורים בחברות ציבוריות מעורך ב-15% בלבד.

עוד אמרה אונגר: "בעידן תקני הדיווח הכספי הבינלאומי וחשיבותם המכרעת של מנגנוני בקרה פנימית אפקטיביים, מוטלת על הדירקטורים חובת משנה זהירות, ולכן רצוי ביותר שבין הדירקטורים יהיה דירקטור בעל מומחיות פיננסית, אחד לפחות, שהוא רואה חשבון". 

רגינה אונגר, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי, גלובס

"דירקטור שהוא רואה חשבון זה הכרחי, אך לא מספיק"

עו"ד עדי זלצמן, שותף בכיר במשרד עורכי הדין שיבולת ושות', חיזק גם הוא את חשיבותו של הדירקטור רואה החשבון. לדבריו, "כמי שמלווה דירקטוריונים במהלך למעלה משני עשורים, אני נתקל בהבדלים משמעותיים באיכות הדיון, בזיהוי נקודות תורפה של הצעות שונות ובתוצרי הישיבה, בין דירקטוריונים בהם מכהנים רואי חשבון בהשוואה לחברות שבהן בעלי המומחיות החשבונאית אינם רואי חשבון". 

לצד זאת, זלצמן ציין כי "מבלי להעליב את רואי החשבון, בעיניי השכלה חשבונאית ואפילו מומחיות חשבונאית - זה לא מספיק. זה יתרון מסוים, וברוב מוחלט של המקרים זה גם תנאי סף, אבל בטח לא מספיק. חשוב להגיד כי תרומתו של רואה חשבון כדירקטור אינה מסתיימת בקריאת דוחות, ניתוח רטרוספקטיבי ופיקוח על ההנהלה. דירקטור חייב גם להיות עצמאי ולהכיר את השוק". 

כדוגמה לדבריו, עו"ד זלצמן ציין כי גם קריסת אנרון וקריסת הפירמידות בישראל קרו למרות שהיו גם דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית. זלצמן הביא את דבריו של השופט עופר גרוסקופף ממקרה "מעריב", שתהה כיצד ייתכן שהעסקה להעברת מניות העיתון אושרה למרות שבדירקטוריון ישבו גם רואי חשבון מקצועיים ומנוסים.

בסיום דבריו התייחס זלצמן למה שצופן העתיד בתחום, כשציין: "בסביבה העסקית המשתנה בקצב מהיר, האתגר של רואה חשבון כדירקטור הוא לדעת להשתמש בכלים החשבונאיים ובניסיונו כרואה חשבון על-מנת לזהות סיכונים לא סבירים ושיקול-דעת מוטעה ולסייע בהתוויית האסטרטגיה הפיננסית של החברה. הדבר נכון שבעתיים נוכח התגברות המגמה של חברות ללא גרעין שליטה, בהן אנו רואים מעורבות הולכת וגוברת של בעלי מניות מהציבור ובראשם הגופים המוסדיים".

לדבריו, "לבעלי המניות מהציבור, בעיקר הגופים המוסדיים, אכפת מאוד מהרכב הדירקטוריון. הם בוחנים את זה, וחשוב להם שימונו דירקטורים ראויים. דירקטורים חיצוניים, אותם החוק מחייב למנות בחברות ציבוריות, מבינים את תפקידם ויודעים שהם צריכים להיות קודם כל נאמנים לציבור". 

עדי זלצמן, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

"מחנה הנגד": "בעולם ההייטק תוצאות כספיות זה פאסה"

ואולם לא כל משתתפי הכנס הסכימו עם הרוח שנשבה מכיוון מארגני הכנס, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ולשכת רואי החשבון. לדברי ענת לוין, דירקטורית ב-MAX ואלרוב, "בואו נשאל את השאלה למה אף אקטיביסט בארה"ב לא מכניס רואה חשבון לדירקטוריון? בארה"ב מעדיפים אנשי עסקים מצליחים. בשביל זה יש רואה חשבון מבקר בכל חברה, ולא בטוח שקיים צורך שיהיה גם רואה חשבון בדירקטוריון. דעתי היא שטוב שהחוק דורש ניסיון לדירקטור, אחרת לא תהיה לו עמדה עצמאית. גם מי שבוגר מחשבים וניהל חברות יודע לקרוא דוח כספי, לא בטוח שדווקא רואה חשבון יהיה המחליף הראוי שלו. למה צריך רואה חשבון ולא צריך שמאי? זה גם חשוב". 

ענת לוין, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

לטענת חיים רומנו, יו"ר חלל, "צריך ללכת לאחור ולשאול למה בכלל שואלים את השאלה הזאת על הצורך ברואי חשבון בדירקטוריון. אני למשל לא מבין את השאלה, ולכן גם לא יודע מה התשובה. בכל החברות יש CFO, ורבים מהם רואי חשבון. בהרבה מקרים יש ניגוד אינטרסים בין השאיפות של המנכ"ל ומנהל השיווק לבין הרגולציה וההנחיות האחרות מתוקף החוק, והתפקיד של הדירקטור הוא להיות זה שמגבה את ה-CFO ועוזר לו להתמודד עם המורכבות הרבה של התפקיד. אם יש דירקטור שרואה את הדברים רק דרך פריזמה צרה של המומחיות החשבונאית ללא ידע עסקי ומסחרי, זה יכול גם להמית אסון על החברה". 

חיים רומנו, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש בית השקעות, המשיך בקו השונה מזה שביקשו לאמץ מארגני הכנס: "הכי חשוב זה שיהיה גיוון. אני למשל חושב שחשוב לא פחות שיהיו בדירקטוריון גם מומחי טכנולוגיה. המפתח חייב להיות גיוון, ולמנות דירקטורים שהם עצמאיים ויכולים לאתגר את המנהלים. אנחנו, בתור מנהלים, לפעמים כוחניים - וחשוב שיעמוד מולנו דירקטור עצמאי. השאלה האם הוא רואה חשבון או לא היא לא השאלה המרכזית". 

אילן רביב, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

אבי אורטל, מנכ"ל לאומי פרטנרס, היה גם הוא נחרץ בדבריו: "אני מצטער לבשר לכם, אבל במגזר ההייטק תוצאות כספיות זה פאסה. העולם השתנה, ובעולם שבו שווי החברות נגזר מעניינים שלא נוגעים לתוצאות הכספיות, לא בטוח שהמומחיות של ההיסטוריון - הלוא הוא רואה החשבון - רלוונטית מאוד". 

"חוסר הבנה של תפקיד רואה החשבון"

כתגובה לדברי "מחנה הנגד", השתוממה רו"ח שטרק: "הדברים שנאמרו כאן מראים על הפער, על כך שלא תופסים נכון את תפקיד רואה החשבון. מדהים אותי שעולה מכאן שאנשים כה בכירים בעולם העסקי לא מבינים בכלל את תפקידו ומהותו של רואה החשבון. הביטויים כמו 'רואה חשבון מלווה' או 'היסטוריון', שנשמעו כאן, מעידים על חוסר הבנה של המנהלים הבכירים את התפקיד. גם החוק לשיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בקרוב, מזהה את הצורך של רואי החשבון כגורם מרכזי בחברה. החוק מבין שההבנה העסקית של רואי החשבון קריטית כדי לשקם חברה".

גם רו"ח חן שרייבר, סגן נשיאת לשכת רואי החשבון, יו"ר ארזים השקעות ומומחה בהשבחת חברות, התייחס לדבריהם של בכירי העולם העסקי והביע פליאה על התפיסה שהציגו, כשאמר: "רואי חשבון הם לא רק כלבי שמירה. הם מובילים את החברות. רואה חשבון, מי הם לא הם, יודעים להבין הכי טוב איך לנתח הערכות שווי ולנתח את מקדמי הזהירות הנדרשים. כל המשק העסקי נדרש היום לרואה חשבון, גם בהייטק, למרות מה שהזכירו פה. אלה האנשים האחראיים ביותר בפירמות השונות ואלה שמבינים טוב מכולם את התוצאות של כל מהלך בפירמה וההשלכות שלו". כדי לנווט פירמה לחוף מבטחים - נדרשת הבנה פיננסית עמוקה. חברות קמות ונופלות על תזרים מזומנים".

עוד אמר רו"ח שרייבר, כשהוא מעלה על נס את חשיבותו של רואה החשבון לחברה: "יש אירועים בחייה של חברה שמחייבים ידע חשבונאי מעמיק. למשל - חלוקת דיבידנד. אם עושים את זה בעיתוי לא מתאים או לא עומדים במבחני החלוקה שנקבעו בחוק - זה יכול להיות מאוד בעייתי לחברה. גם בכל מה שקשור לאירועי מס, זה נכון - רק רואה חשבון יבין אירועי מס מורכבים ואת השלכותיהם הקריטיות על החברה. אין תחליף להכשרה ולפרקטיקה אותם רוכשים רואי החשבון, שאותם הם מביאים גם לדירקטוריון".

שרייבר סיכם: "ככל שיותר ויותר רואי חשבון יכהנו בתפקידי המפתח בחברה, כולל הדירקטוריון - כך יש סיכוי גבוה יותר שהחברה תשגשג". 

חן שרייבר, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

רואי החשבון הבכירים במשק: "ההבנה החשבונאית קרדינלית"

בהמשך הכנס נערך פאנל נוסף, בו השתתפו בכירים במשק המחזיקים בהשכלה וניסיון חשבונאיים. מטבע הדברים, אלה הציגו תפיסה שונה לחלוטין.

כך למשל אמר דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה: "אני רואה חשבון. אין ספק לחלוטין שהתפיסה החשבונאית, יחד עם הבנה עסקית - אין לה אח ורע. נכון שצריך להיות תמהיל טוב בדירקטוריון, אבל האינפוט של מי שיש לו השכלה חשבונאית חשוב מאוד. מקצוע ראיית החשבון תרם לי בצורה משמעותית. הייתי שותף ביקורת בעברי, והיום כמנכ"ל של חברה אני עדיין משתמש בתפיסה שלמדתי אז". 

מוטי פרידמן, יו"ר קבוצת אלקו, הצטרף גם הוא לרוח זו ואמר: "חשוב שגם הדירקטורים יבינו את השפה החשבונאית. כל חברה צריכה מתורגמן, שיסביר להנהלת החברה את המשמעות של הנתונים הכספיים. המתורגמן הזה חייב להיות רואה חשבון".  

אלונה בראון, יו"ר גלובס, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, יו"רית ומנכ"לית בפועל של "גלובס", אמרה: "הדברים ששמענו בפאנל הקודם נובעים מבעיית האמון במתווכים, שהיא בעיה רחבה הרבה יותר - כמו שלא מאמינים לתקשורת, גם לא מאמינים לרואה החשבון, שהוא בסך-הכול מתווך. האחריות להסביר למה הדבר הזה חשוב היא עלינו. לדעתי, בכל דירקטוריון צריכים להיות לפחות שני רואי חשבון". 

לדברי אבי בן אסייג, מנכ"ל אסם, "צודקים הדוברים הקודמים שרואי חשבון אינם היחידים שיודעים לקרוא דוחות כספיים, אבל ברור שהשכלה של רואי החשבון היא ההכשרה הטובה ביותר שיש למי שמעוניין להוביל בעולם העסקי. מדובר בידע שאין שני לו. עם זאת, ברור שבדירקטוריון צריך יותר מ'רק' רואי חשבון. צריך גם אנשים עם ראייה שיווקית, חדשנית ותחומים נוספים". 

רגינה אונגר, אבי בן אסייג, דודו זבידה, אלונה בראון, איריס שטרק, סגי איתן, חן שרייבר, דן עמירם / צילום: כדיה לוי

*** גילוי מלא: אלונה בר און, יו"רית "גלובס", הייתה אחת הדוברות בכנס. 

עוד כתבות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%, מחירי הנפט מזנקים

עליות באירופה ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו