גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהנדסת העיר החדשה שבאה לשנות: "טירה כל-כך קרובה להרצליה וכל-כך רחוקה ממנה"

עינת פלדמן, המהנדסת החדשה של טירה, רוצה להכין תוכנית מתאר חדשה לעיר, אף שהתוכנית הקיימת אושרה רק לפני שנתיים: "הכנת התוכנית הקודמת ארכה עשור, ובינתיים הצרכים השתנו. אנשים פחות צריכים מלאכת יד ויותר הייטק. פעם ישבו בבית עם המשפחה, והיום רוצים לצאת לפארק"

עינת פלדמן, מהנדסת העיר של טירה / צילום: כדיה לוי
עינת פלדמן, מהנדסת העיר של טירה / צילום: כדיה לוי

הפתעה גדולה נרשמה בוועדת המכרזים למשרת מהנדס העיר של העיר טירה. לתפקיד לא נבחר בן המקום, לא ערבי, ואף לא גבר. עינת פלדמן, תושבת הרצליה, היא שנבחרה להיות מהנדסת העיר, ונכנסה לתפקידה בחודש שעבר.

טירה, או בשמה הנכון אלטירה, היא עיר במשולש בת כ-27 אלף תושבים מזרחית לכפר-סבא, לא רחוק מרמת הכובש ומכפר הס.

טירה במבט אווירי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

לא מעט אתגרים עומדים בפני פלדמן, שכן העיר נמצאת בתהליך של מהפכות תכנוניות גדולות: תוכנית המתאר הכוללנית של העיר אושרה ב-2017, הוותמ"ל אישר תוכנית גדולה, וגם משרד השיכון קידם תוכנית למגורים בעיר, שחלק ממנה יהיה במכרזי מחיר למשתכן - אם התוכנית הממשלתית תמשיך. לא פלא שפלדמן עצמה נלהבת לקראת האתגרים הללו, ובמקביל ראש העיר מאמון טארק עבד אלחי תולה בה ציפיות רבות.

מה הביא אותך להיות מהנדסת העיר טירה?
"למדתי לתואר שני בטכניון עם מהנדס מטירה, ובזמן הלימודים הוא הציג הרבה מצגות על העיר. שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות שעיר שכל-כך קרובה לעיר מגוריי, הרצליה, שונה ממנה כל-כך. הנה לדוגמה - אין מספרים לבתים. יש רק שמות לרחובות, וגם זה נעשה רק לאחרונה, וזה עוד לא רשמי. אי-אפשר להזמין לכאן פיצה מכפר-סבא, וגם לא מוצרים מחו"ל, כי אין לך כתובת לתת. אין כאן תמרורים. המדרכות לא פנויות, כאילו אין פה עגלות עם תאומים. זה המרחב העירוני הכי בסיסי ומינימלי. יש כאן דור צעיר שרוצה קידמה, שרוצה להישאר בעיר ויש כאן מצוקות", אומרת פלדמן.

המציאות בעיר ערבית שונה מאוד ממה שקורה בערים יהודיות סמוכות, מכל מיני בחינות, גם מעבר למה שגלוי לעין. בערים ערביות כמעט שלא גובים היטלים ואגרות מהתושבים, מה שפוגע כמובן ביכולת של הרשויות לממן פעילויות בתחום התשתיות והתכנון. זה המצב בטירה, ואחד היעדים של המהנדסת החדשה הוא לשנות זאת.

"יש פה בסיס טוב להתפתחות עסקית"

"עד לא מזמן אנחנו היינו באשכול סוציו אקונומי 3 (מתוך 10) בדירוג הלמ"ס, והשאלה כמה ניתן להטיל היטלים על אנשים מסולם סוציו אקונומי נמוך", אומר עבד אלחי. "את החניה, למשל אנחנו חושבים להטיל על האורחים ולא על התושבים. כיום אנחנו בסולם 4, וזה נחשב למקום גבוה יחסית למגזר הערבי. יש פה בסיס טוב להתפתחות עסקית. אבל אין ברירה - אנחנו נמצאים באזור מאוד תחרותי והתושבים חייבים לקחת חלק בכל המטלות שמוטלות עלינו, אחרת אי-אפשר להתקדם, כי התקציבים מוגבלים וההשתתפות הממשלתית נמוכה יחסית בכל הקשור לפיתוח תשתיות".

פלדמן אומרת שתוספת של יחידות הדיור תמנע את תופעת הבנייה הבלתי חוקית, שהיא במידה רבה תוצר של מצוקה. "אנחנו מקדמים גם את הנושא של היטלים, כי עד היום לא היו היטלים, ולכן תקציב העירייה מבוסס בעיקר על ארנונה. אנחנו רוצים את ההיטלים, כדי שנוכל לשדרג את התשתיות וזה לא מובן מאליו. העיר הזו מתקיימת על תקציב של קוסמים".

כיום מספרת פלדמן, כי מינהל ההנדסה בעיר עובד בעיקר על קידום תוכניות נקודתיות שנגזרות מתוכנית המתאר. אחד משיאי תוכנית המתאר החדשה הוא אזור תעסוקה גדול שמתוכנן בקצה המזרחי של העיר, מעברו השני של כביש 6. בעירייה רואים את האזור הזה כמתחם אסטרטגי שיוכל להקפיץ את העיר.

"אנחנו רוצים להביא לכאן רשתות גדולות. פוקס נכנסו הנה אבל אנחנו רוצים עוד - זארה, מנגו. רוצים לראות רשתות תקשורת. יש כאן אלטרנטיבה מעולה לאזורי התעסוקה בהרצליה ובכפר-סבא, מה גם שיש לטירה תחנת רכבת שמקודמת כאן, ונתיבי ישראל החלה את עבודות התשתית עליה", היא אומרת. ראש העיר מוסיף כי התחנה, שתשב על מסילת הרכבת המזרחית, תכלול גם גשר עילי מעל לכביש 6, שיקשר בינה לבין אזור התעסוקה.

בסך-הכול יכלול אזור התעסוקה המתוכנן כ-450 אלף מ"ר, מהם כ-51 אלף מ"ר, ייועדו למסחר ולתעסוקה ו-215 אלף מ"ר - לתעשייה נקייה.

מעבר לכך, תוכנית המתאר מייעדת את העיר לקפוץ ביותר מ-50% במספר תושביה, ל-38 אלף איש ב-2030, מה שדורש פעילות מאוד אינטנסיבית בדרג הסטטוטורי, כדי לייצר את יחידות הדיור הנדרשות.

הוותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) אישרה תוכנית (תמ"ל 1060) להקמת 2,400 דירות, שאושרה במאי השנה; משרד השיכון מקדם תוכנית להקמת 486 דירות, שחלק מהן ישווקו באמצעות תוכנית מחיר למשתכן, באם תימשך.

הפקעות הקרקעות נתפשות כגזל

התכנון החדש מחייב את תושבי העיר להסתגל למציאות תכנונית שמוכרת בעיקר ביישובים יהודיים, שמשמעה בעיקר חובת תשלום היטלים, אבל גם הפקעת שטחים לצורכי ציבור, מה שנתפש בקרב רבים מהאוכלוסייה הערבית כגזל. הראשונים לחוש ב"גזל" הזה הם בעלי קרקעות בשטח תוכנית הוותמ"ל. הוותמ"ל בדרך-כלל עוסקת בקרקעות מדינה, ואולם בישובים ערביים היא נאלצת להיכנס לקרקעות בבעלות פרטית - דבר שאינו מתקבל באהדה יתרה.

"זו הייתה תוכנית הראשונה בעיר, שבה הגיעו להפקעות של 40%", אומר ראש העיר. "כשהקרקע של המדינה - זה לא משנה, כי זה נשאר באותו כיס. פה הקרקע, 11 אלף דונם, שייכת לתושבים ומבחינתם כל אחוז יותר בהפקעה הוא רכוש".

כ-100 התנגדויות הוגשו לתוכנית, רובן על ידי בעלי קרקעות. בעירייה ערכו שיתופי ציבור והתדיינויות בלתי פוסקות עם בעלי הקרקעות, על מנת להקטין את החיכוכים, ונכון לעכשיו נראה שעמדו במשימה. לא פעם העירייה והמתכננים נענו בחיוב לדרישות מצד המתנגדים, עד שבסופו של דבר הגיעו למה שנראה כעמק השווה. אבל המבחן האמיתי של התוכניות יהיה כמובן ביישומן.

והנה, למרות הפעילות התכנונית הענפה בעיר, פלדמן אומרת שהיא רוצה להתחיל לעבוד כבר על תוכנית מתאר חדשה. "הכנת התוכנית הזו ארכה 10-12 שנים ואופי העיר השתנה בינתיים. אנשים פחות נדרשים למלאכות יד. הם רוצים הייטק. לכן צריך יותר משרדים. סוג הפעילות כאן משתנה.

"פעם אנשים היו בתוך הבתים שלהם עם המשפחה. היום אנשים יוצאים. רוצים פארק, מרכז ספורט, היכל תרבות שאין כאן. בנו כאן מתרומות את מתקני המשחק והספורט והם מוצפים", היא מסבירה. חלק ניכר מהדברים הללו אינם מופיעים בתוכנית המתאר, שמתכנניה ראו לנגד עיניהם רק את הצרכים הבסיסיים של העיר. אבל פלדמן רוצה הרבה יותר.

עוד קודם לכן, עליה לטפל במחלה המוכרת בערים הערביות, שהיא הבנייה הלא חוקית. "בטירה אתה צריך לדעת להסתדר עם התושבים באופן הכי נכון ולפי החוק. אנחנו צריכים לתת פתרון. זה מה שנקרא, ללכת בין הטיפות. אני חושבת שהרעיון למחול על עבירות בנייה בעבר, הוא פתרון מאוד טוב ביישוב כמו טירה. כלומר לצאת בקול קורא לאנשים וכן לוותר להם על מה שניתן, לקבוע קריטריונים ולאפשר להם להוציא היתרים", היא אומרת.

המבחן הראשון שעומד בעניין זה הוא יישום תוכנית הוותמ"ל, שבשטחים שלה נמצאים מבנים בלתי חוקיים. "הוצאנו מכתב שקורא לתושבים להגיע אלינו עם תשריט לצורך הסדרה. אנחנו נתמודד עם כל מקרה לגופו. יש לנו עשרות מקרים כאלה, ואני לא יכולה לומר כרגע מה יהיו ההסדרים, כי זה יהיה פרטני. היחסים כאן מאוד אישיים", היא אומרת.

משימות יש לך הרבה, אבל מה היעדים שאת מציבה בפני עצמך?
"עשיתי לעצמי רשימה של הדברים שחשובים לי לקדם", היא אומרת, "העיר נמצאת בתוכנית 'המראה' של משרד הפנים, שכוללת בין היתר תקציבים לקידום פרויקטים עסקיים שיביאו הכנסות לעיר. אנחנו חושבים על בנייה של בניין משרדים בשטח של העירייה ושנשכיר אותו; רוצים גם להכשיר שטח לחניון משאיות מחוץ לעיר. נעשה מיפוי ממוספר של כל הרחובות, נקדם גם את ה-GIS העירוני, נעשה סקרי קרקע שזה נמצא בתהליך, והחלום שלי זה תוכנית אב לתחבורה, כי אם אנשים לא יוכלו להיכנס אל העיר ולצאת ממנה - העיר לא תוכל להתפתח.

"המטרה שלי גם לפתח את התוכניות המפורטות לתוספת יחידות דיור ומסחר בחלק המזרחי של העיר. רוצים לתת לאוכלוסייה הצעירה אופציה לגור בעיר, כי כרגע נגמרו השטחים של המשפחות. הבנייה הלא חוקית לא נעשית סתם. היא מתרחשת כי יש מצוקה".

רשימה ארוכה ואינטנסיבית.
"אני רואה בזה יתרון לעומת מקומות שיש בהם כבר תוכניות מפורטות, והכול כבר מוכן. בהם אני פחות יכולה לשנות ופחות אשאיר חותם. פה אני אשאיר חותם בכל מקרה. ואני אראה את השינויים הללו מול העיניים. אתה יודע איזו זכות זו?"

"בדרך-כלל יש עדיפות לבני המקום, אבל טירה יותר ליברלית"

בעולם אידיאלי, או לפחות כזה שטוב על פני המציאות הקיימת, שאלת בחירתה של מהנדסת יהודיה למשרת מהנדס העיר ברשות מקומית ערבית, כנראה שלא הייתה מועלית כלל. אולם אנחנו לא שם, והבחירה בפלדמן - יהודייה ואישה - לא התרחשה בחלל ריק.

"אני פחות מתייחסת למגדר שלי, כי אני חושבת שזה יותר עניין של יכולות מקצועיות. זו יכולה להיות אישה עם יכולות או גבר עם יכולות", היא אומרת.

"בסקטור הערבי יש בדרך-כלל עדיפות לבן המקום, אבל טירה הוא ישוב יותר ליברלי מבחינה זו", אומר ראש העיר, "אנשים פה יותר פתוחים לחברה מסביב, ליישובים מסביב ולאזור כולו, כך שאתה רואה שגם בהתנהלות היומיומית אתה יכול לראות שיש הרבה פתיחות לסביבה - ישובים יהודיים וערביים. גם ערבים וגם יהודים מגיעים לטירה ומקבלים שירות, כך שהעניין פחות משמעותי מבשאר היישובים מסביב. עינת אינה היהודייה הראשונה שמספקת לנו שירותים.

עבד אלחי, ראש עיריית טירה / צילום: כדיה לוי

"הגישה כאן היא יותר גישה מקצועית, של כמה הישוב יכול להפיק תועלת מהשירות של העובד. לא הייתה שום בעיה מצד ועדת המכרזים לקבל החלטה, ואם אני זוכר טוב, הייתה החלטה פה-אחד, על אף שהיו מועמדים מטירה".

עוד כתבות

סרבנות גט / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

דעה: הגיע הזמן להגיד - סרבנות גט היא אלימות

המדינה חייבת לקבוע שכל הליך למתן גט יהיה חייב להסתיים בפרק זמן קצוב ובכך למנוע את עינוי הדין המתמשך ואת הסבל של הנשים העגונות ● דעה

עבדאללה מלך ירדן / צילום: רויטרס

הסכנה המרחפת: אובדן הסכם השלום עם ירדן | פרשנות

ההשלכות של תכנית סיפוח או החלת ריבונות על משבצות שטח חלקיות או כל הסדר המשנה באופן מהותי את הריבונות החוקית באיזורי מזרח ישראל - יכולות להיות כבדות מאוד, עלינו, כל הישראלים

צילום: יונתן בלום

דעה: כריך של רִיק

מה בין יום השואה ליום הפרטיות מלבד סמיכות מקרית על לוח השנה? ● דעה

עולים מרוסיה מגיעים לנתב"ג בשנת 1991 / צילום: רויטרס

30 שנה חלפו מאז גל העלייה הגדול מרוסיה: כך השתנתה ישראל לבלי היכר

שלושים שנה אחרי גל העלייה הגדול מרוסיה כמעט שאין חולק על התרומה האדירה שלו להייטק, למדעים, לספורט ולתרבות הישראלית. אז למה מתלוות אליו בכל זאת גם תחושות של החמצה ופספוס?

סוחרי מניות בבורסת ניו יורק  / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

עונת הדוחות בוול סטריט מעלה הילוך: האם השוק באמת יקר מדי?

נכון לתחילתה של עונת הדוחות לרבעון הרביעי של 2019, כ-10% מהחברות הנכללות במדד S&P 500 דיווחו על תוצאות כספיות הגבוהות בממוצע בכ-1% מעל לציפיות המוקדמות - כך שבינתיים מסתמנת עונה זו כחלשה מהממוצע ● במבט לשנה הקרובה, יש פער משמעותי בין הציפיות מכיוון המיקרו לציפיות מכיוון המאקרו

הכינרת  /  צילום: איל יצהר

הגיע הזמן לשאול, למה עדיין כל כך אכפת לנו ממפלס הכינרת

אחרי שנים קשות במיוחד, הכינרת באמת מלאה, והמראה שלה ממלא את הלב ● אז למה כל התחזיות מדברות על כך שתוך זמן לא רב נצטרך להזרים אליה מים, והאם עדיין יש חשיבות לגובה המפלס שלה

איש ביטחון בכביש אגרה בסין בודק את חום גופה של נוסעת, כדי לשלול הידבקות בנגיף קורונה / צילום: Martin Pollard, רויטרס

הנגיף הסיני הגיע לאירופה: שלושה מקרי הידבקות ראשונים בצרפת

מקרה ראשון של הידבקות תועד גם באוסטרליה ● מניין המתים עומד כעת על 41

לארוז משהו של מישהו אחר, ולעשות כמה דולרים על הדרך / צילום: shutterstock

5 אפליקציות שכדאי להוריד לפני הנסיעה הבאה לחו"ל

כל כך הרבה אפליקציות, חלק חיוניות יותר וחלק פחות, מציעות לנוסעים לחו"ל לשכלל, לייעל ולסדר את הנסיעה ● אילו אפליקציות לא כדאי לפספס?

היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארה"ב, ג'ון בולטון ורה"מ נתניהו בבקעת הירדן / צילום: קובי גדעון לע"מ

דעה: סיפוח? בקעת הירדן תחילה

המחלוקת בישראל ביחס לגורלם העתידי של השטחים הפכה במשך שנים למחלוקת ביחס לזכויותיהם בהווה של המתיישבים בשטחים אלה ● עד כמה מוצדק הפער המשפטי שקיים בין ערי הקו הירוק ליישובים שמחוצה לו, ומה משמעותו האמיתית של רעיון סיפוח? ● דעה

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

מאחורי הזגזוג: מה גרם לבני גנץ לשנות את עמדתו בנוגע לבקעת הירדן ותוכנית השלום?

ח"כ גנץ סבר תחילה שפרסום התכנית השלום בזמן בחירות נחשב התערבות בוטה בפוליטיקה הישראלית ואף הצהיר כך, אולם לפני יומיים שינה את דעתו ● מן העובדה שגנץ שינה את דעתו אפשר היה להבין כי הוא מניח שתוכנה של התכנית אינו מזיק לו מבחינה פוליטית

 אמרה סטודמאייר/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

היצירתיות מאחורי התרגילים לעקוף את הרגולציה בספורט

בספורט קיימים מנגנונים מורכבים של אסדרה, שאמורים לטפל בכמעט כל תרחיש אפשרי ● אבל עם ההשקעה במועדונים ושחקנים שהולכת וגדלה - מגיעים גם גדודי רואי החשבון ועורכי הדין, שמוצאים דרך לעשות צחוק מהתקנונים 

אופל גרנדלנד / צילום: יח"צ

דור ביניים חביב: הקרוס-אובר של אופל הוא רק שלב בדרך לדגמי 2020

הקרוס-אובר של אופל שנחת בישראל בסוף 2019 שומר על עיצוב אטרקטיבי ותא נוסעים שימושי בתוספת של מערכת הנעה חסכונית, אם תמצאו סולר מוזל

נתניהו וטראמפ בפגישתם בבית הלבן / צילום: Kevin Lamarque, רויטרס

הבית הלבן מודיע: נתניהו וגנץ יבקרו בבית הלבן בשבוע הבא

בהודעה נמסר: "ארה"ב וישראל הן שותפות חזקות וביקורו של ראש הממשלה מהווה הזדמנות לדון על סוגיות ביטחון לאומי ונושאים אזוריים"

בני גנץ, פודקאסט לשבת / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

פרוזן פודקאסט: המלצות האזנה לסוף שבוע קר במיוחד

גם את הסופ"ש הקרוב נבלה בין שמיכת הפוך לתנור הסלילים • בכדי לחמם את הנשמה והגוף שימו אזניות ותהנו מהפודקאסטים של "גלובס" שעשו את השבוע ● האזינו

37 אלף נשים בישראל דיווחו על הטרדה במקום העבודה בתוך שנה / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

הגיע הזמן לחשוף את שמות החברות שבוצעו בהן הטרדות מיניות

37 אלף נשים בישראל דיווחו על הטרדה במקום העבודה בתוך שנה ● החברות מצידן מצליחות בחסות בית המשפט למנוע את חשיפתן לאורך ההליכים המשפטיים, בטענה לפגיעה במוניטין - ומשמרות תדמית נקייה ●  "גלובס" מוביל את המאבק לחשיפת החברות המטרידות וליצירת מקומות עבודה נקיים ובטוחים יותר

עמנואל מקרון בביקורו בישראל / צילום: Atef Safadi, רויטרס

מקרון גער בשוטרים הישראלים; בצרפת מבקרים אותו על חוסר תכנון

נשיא צרפת גער בשוטרים הישראלים שרצו ללוות אותו לתוך כנסיית סנטה אנה בירושלים ● התקרית סוקרה בהרחבה בתקשורת הצרפתית, שביקרה את הנשיא על החלטתו "לצאת לטיול מאולתר" בעיר העתיקה

הנשיא טראמפ ונתניהו / צילום: רויטרס Carlos Barria

טראמפ: מופתע שנתניהו וגנץ עוזבים את הקמפיין; לא נשמע כדבר הזה

נשיא ארה"ב לכתבים: "אני משוכנע שהפלסטינים יגיבו תחילה בשלילה על התכנית, אבל למעשה התכנית הזו חיובית מאוד מבחינתם" ● מכריז: נפרסם מתווה תכנית השלום לפני בואם נתניהו וגנץ לבית הלבן ● בכיר בחמאס: התכנית האמריקאית תחולל אינתיפדה חדשה

מתוך הסרט  ריצ'רד ג'ול/  צילום: באדיבות Tulip Entertainment

הסרט "ריצ'רד ג'ול" הוא פשטני וחסר מורכבות

הסרט "ריצ'רד ג'ול", עם תסריט חסר מורכבות ובימוי פושר של קלינט איסטווד, מנצל סיפור גבורה כדי לנגח את התקשורת

כנסיית המחלוקת בעין כרם ירושלים/ צילום:   Shutterstock

פרשנות: הבלופים של השבוע: מהאיום הביטחוני של קאסם סולימאני ועד לנזירות רוסיות כועסות

למה בכלל תקציב הביטחון צריך לגדול עכשיו, מלבד עזרה לתדמיות של נתניהו, כוכבי ובנט? ● ומדוע המחוות הנדל"ניות שנעשו עבור הנשיא פוטין בירושלים לא יתבצעו ככל הנראה? ● הבלופים הגדולים של השבוע ● פרשנות

טל רז / צילום: סיון פרג'

עוזב ומוכר: טל רז מימש מניות שיכון ובינוי ב-1.3 מיליון שקל

לאחר המכירה, נותרו בידיו של רז מניות בשווי נוכחי המתקרב ל-2.5 מיליון שקל ● לפני הצטרפותו לאפקון משו"ב שימש בין היתר כמנכ"ל עיתון מעריב וכמנכ"ל כלל פיננסים