בשבועות האחרונים מופיעות על גבי תחנות אוטובוס ברחבי ישראל מודעות שמכריזות על "מותם" של לימודי הפילוסופיה, התקשורת, הפסיכולוגיה ועוד. מי שעומדת מאחורי הקמפיין היא מכללת "הנדסאים תל אביב". המכללה ספגה ביקורת רבה על הזלזול לכאורה במדעי הרוח והחברה, והראייה החד ממדית לפיה הנדסאי הוא המקצוע הרלוונטי היחיד.
הקמפיין הושק בתקופה שבה המדינה מנסה לקדם את לימודי ההנדסאות, לשפר את החיבור שלהם לשוק העבודה, ולהפוך אותם למקצוע אטרקטיבי - גם ברמה התדמיתית. המהלך מורכב וממושך, וייקח זמן רב עד שיושלם. עם זאת, חלק מהסטודנטים שיחלו ללמוד במכללות להנדסאים באוקטובר הקרוב ייחשפו לתוכנית לימודים עדכנית, שגובשה בשיתוף עם חברות גדולות במשק בהן נטפים, צ'ק פוינט, אינטל, רפאל, ישקר, אדמה ועוד.
לימודי הנדסאות נמשכים ארבעה סמסטרים והם לא מעניקים לבוגרים תואר אקדמי. הלימודים מתקיימים במכללות טכנולוגיות, תחת משרד העבודה, או בבתי ספר מקצועיים, בשנים י"ג-י"ד, תחת משרד החינוך.
מי שמוביל את הרפורמה בתחום הוא מה"ט - המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית - שבראשו עומדת תאיר איפרגן. בישראל פרוסות 65 מכללות טכנולוגיות ויש בהן שלל מגמות והתמחויות, למשל בתחומי האלקטרוניקה, חשמל, מכונות, בניין ותוכנה. בכל שנה לומדים במכללות כ-30 אלף סטודנטים.
הרפורמה שמובילה המדינה, שתיכנס לתוקף בחודשים הקרובים, כוללת הפחתה של מספר שעות הלימוד, לצד גידול בתקציבים שיקבלו המכללות, ויעלו בהדרגה עד 200 מיליון שקל בשנה. התקציב לסטודנט יגדל ל-19.5 אלף שקל, מכללות יצטרכו לעמוד במינימום של 800 תלמידים, או שייאלצו להתאחד. תוכניות הלימוד יעודכנו והמכללות יצטרכו להיערך לכך. המדינה הציבה יעד לפיו עד סוף 2023 יהיו כ-15 אלף בוגרים בכל שנה. כל מכללה תהיה חופשית להחליט לגבי 25% מהשעות.
ירידה ברמת הסטודנטים
מאחורי הרפורמה עומד הרצון לשפר את פעילות המכללות ואת הכשרתן, לצמצם את שיעורי הנשירה ולהגדיל את התשואה להשכלה על לימודי ההנדסאות. לפני שעוסקים בשינוי שמוביל מה"ט, צריך להבין את המאפיינים של ההשכלה העל תיכונית. בכלל ושל לימודי ההנדסאות בפרט. ב-25 השנים האחרונות, עם פריחתן של המכללות האקדמיות, הפכו התארים האקדמיים לנגישים יותר, ובמידה רבה, גם לתנאי סף למשרות שבעבר לא הצריכו תואר.
ד"ר אורי כץ שפירסם מחקר בפורום קהלת באוקטובר 2017, כתב כי שיעור הפרטים מקרב בני 25-34 שמוסד הלימודים האחרון שלהם הוא מוסד אקדמי גדל מ-20% בשנת 1990 ל-47% בשנת 2015. יש שטוענים כי המכללות הטכנולוגיות לא השכילו לעדכן את תוכניות הלימוד ולהיות רלוונטיות, כמו שהמכללות האקדמיות מנסות לעשות. זאת אולי אחת הסיבות לכך ששיעורם של בוגרי מוסדות ללימודי הנדסאים נשאר פחות או יותר זהה. סביר להניח שהתהליך הזה הוביל לפגיעה תדמיתית במכללות הטכנולוגיות, ולירידה ברמת הסטודנטים.
נתונים של הלמ"ס, שהוצגו בסקירה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מעלים כי בין הסטודנטים במכללות הטכנולוגיות רק 1%-2% נבחנו ב-5 יחידות מתמטיקה ו-9%-15% נבחנו ב-5 יחידות אנגלית. לשם השוואה, הסטודנטים למדעי הרוח במכללה אקדמית, שביצועיהם בבחינות הבגרות יחסית נמוכים בהשוואה לשאר הסטודנטים באקדמיה, למדו 5 יחידות מתמטיקה בשיעור של 7% ואנגלית בשיעור של 50%. שתי הסתייגויות לגבי נתונים אלו: הם אינם כוללים סטודנטים שנבחנו לאחר התיכון, וכן סטודנטים שהם גם בעלי תואר אקדמי.
ההכנסה החודשית של בעלי דיפלומה ממה"ט במגמות הליבה, גבוהה מעט מהכנסה של בעלי תואר במדעי הרוח באוניברסיטאות ומתקרבת להכנסה של בוגרי תארים כמו משפטים וכלכלה במכללות. עם זאת, סטודנטים במכללות הטכנולוגיות מגיעים מרקע סוציו-אקונומי חלש יותר, ויש מתאם בין ביצועיהם בבחינות הבגרות לבין שנות ההשכלה ולשכר של האב. אם משווים את הסטודנטים שנבחנו ב-3 יחידות מתמטיקה, רואים שבוגרי תארי הייטק ממכללות מרוויחים שכר גבוה יותר, אך באופן יחסי, מצב בוגרי מה"ט השתפר.
הבעיה רלוונטית גם למי שפורשים מהלימודים - והם רבים. רק כ-55% מהסטודנטים מסיימים את הלימודים ומשלימים את כל החובות. השכר של הנושרים דומה לזה של בוגרי תיכון שאין להם השכלה על אקדמית. סקר בוגרים שנערך עבור מה"ט מעלה כי מתוך אלו שלא סיימו את הלימודים, 57% עברו בהצלחה את כל הבחינות אך לא הגישו את פרויקט הגמר. זאת אחת הסיבות לכך שבמשרד העבודה ובאוצר החליטו לקצר את הלימודים, למורת רוחן של המכללות הטכנולוגיות.
שינוי בשוק העבודה
אחת המטרות העיקריות של הרפורמה היא התאמה טובה יותר בין בוגרי מה"ט לבין המעסיקים. כך ייפתר המחסור בהנדסאים וטכנאים במשק, וגם יעלה שכרם של הבוגרים, מכיוון שהפריון שלהם יהיה גבוה יותר. מה שקורה היום הוא שהם עובדים בעבודות משונמכות, או שעל המעסיק לשלם על הכשרה נוספת שלהם, כדי שיתאימו לצרכיו.
"הכלכלה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה מחסור של 3,000 הנדסאים. זה אובדן הכנסה אדיר של חצי מיליארד שקלים למשק בשנה, שלא לדבר על הפגיעה בפיתוחים הישראלים", אמר שר העבודה והרווחה חיים כץ. "המצב חייב פיתרון וזה בדיוק מה שמצאנו: שינוי הלכה למעשה בשוק העבודה ובמעמד של ההנדסאי, כשהמעסיקים מעורבים בקביעת תוכנית הלימודים תוך התחייבות העסקה עתידית. לא עוד לימודים לצורך תעודה אלא לימודים לצורך עבודה, לצורך שכר גבוה, לצורך עתיד תעסוקתי ואופק מקצועי".
איפרגן, שעומדת בראש מה"ט, מציינת כי "כבר כיום אחוזי ההשמה של בוגרי המכללות הטכנולוגיות בעבודה מגיעים ל-90%, רובם המכריע משתלבים במקצוע אותו למדו. נתון זה מעיד על הצורך הרב בהנדסאים במשק. בשנים האחרונות אנו עדים לגידול של עשרות אחוזים במספר הסטודנטים, מתוכו גידול של 8% רק בשנה האחרונה".
כחלק מתהליך החשיבה על תוכניות הלימוד הגדירו במה"ט, בין השאר באמצעות סקר מעסיקים, את דמות ההנדסאי ב-2030. מלבד הידע המקצועי, כמובן, ההנדסאי צריך שיהיו לו גם חשיבה יצירתית, יכולת פתרון בעיות, יכולת לנהל תהליכים, מיומנויות ניהול צוות, יכולת למידה עצמית ועוד.
לאחר מכן החל תהליך של שמונה חודשים לעדכון חלק מתוכניות הלימוד, שרלוונטיות ל-40%-50% מהסטודנטים. לכל מגמה, למשל הנדסאי תוכנה או אלקטרוניקה, הוגדר צוות עבודה שכלל 6-8 כותבים, כולם מהנדסים, חלקם ראשי מגמות, חלקם מעסיקים וחלקם מנהלי מכללות. בפגישות עצמן הוגדרו המטרות, המשימות והצרכים, אך רוב העבודה נעשתה מחוץ למפגשים. התהליך הפדגוגי לווה על ידי חברה חיצונית.
"היינו בוועדה 4-5 נציגים של התעשייה, וכל אחד נתן את הזווית של הצרכים שלו, והם לא בהכרח חופפים. אינטל לא בהכרח מחפשת את אותו הנדסאי שאלביט או התעשייה האווירית מחפשת", סיפר יהודה כהן, הנציג של אינטל בוועדה שבחנה את לימודי הנדסאי אלקטרוניקה. "אנחנו קולטים את ההנדסאים ובכל מקרה את ההתמחות הספציפית הם עושים אצלנו. עכשיו נצטרך לראות איך זה יעבוד במבחן התוצאה", הוא הוסיף.
"למדנו שהמגזר העסקי מאוד מגוון בקולות שלו ובצרכים שלו, גם סביב מגמה מסויימת. יש ליבה שכולם מסכימים עליה אבל רואים שונות מאוד גבוהה", מספרת איפרגן, "יש לנו אתגר להביא לוועדות האלה יותר עסקים קטנים ובינוניים. הם פחות פנויים לשבת על תוכנית לימודים שרק אולי הם ייהנו מהתוצרים שלה בעתיד. בנוסף, הייתי רוצה שמכללה תעבוד יותר עם מה שנמצא מסביב לה. אם אני יושבת בתל חי ומתפתחת תעשייה של פודטק, אז אני רוצה לראות שיש במכללה שם הכשרות מתאימות".
שניר חסידים, שאחראי על פיתוח עסקי בצ'ק פוינט, לקח חלק בוועדה שבחנה את לימודי הנדסאי תוכנה. "היום לאו דווקא צריך תואר כדי לעסוק בתכנה, אלא אם רוצים להיות אלגוריתמיקאים בכירים או להמשיך למחקר. העבודה מולנו הייתה בעיקר כדי להבין לאן התעשייה הולכת. שינינו את תוכניות הלימוד כך ששפות התכנות ה'עמוקות' הן בעיקר בשלב המבוא, ולא צריך ללמוד איך לתכנת ב-++ C , אלא בשפות יותר עיליות כמו ג'אווה וסי שארפ, ובעתיד אולי Go , ובנוסף גם לצבור ידע משמעותי בשפת פייתון וידע בפיתוח Web. כמעט ולא רואים היום בשוק העבודה הנדסאי תוכנה בגלל העיסוק בשפות C ו- C ++, אבל לא בצורה הרלוונטית לרוב המעסיקים כיוון שבהווה, מתכנתים בשפות אלו צפויים להפגין ידע עמוק וניסיון רב. למאסה הקריטית של השוק, ניתן להשתמש כיום בכלי פיתוח פשוטים יותר. אנחנו לא מורידים את הרמה, כי גם קל יותר לתכנת כיום".
חסידים ציין כי הם ניסו למנוע Vendor lock-in, מצב שבו לומדים ועוסקים בכלי ניהול ותשתיות שרק מעסיקים בודדים משתמש בהם, ואז למעשה הסטודנטים נאלצים או מוסללים לעבוד אצלם. "רצינו שלבוגרים תהיה ורסטיליות בעיסוקיהם וברלוונטיות העתידית שלהם, כולל בעיסוק עצמי, לכן הלכנו על כלים שהם קונצזנוס מלא ואומצו על ידי התעשייה".
עוד אמר חסידים כי הם הדגישו בפני חברי הוועדה האחרים כי הוועדה שקובעת את תכני הלימוד לא יכולה להתכנס כל 5 שנים אלא צריכה להתכנס כל חצי שנה-שנתיים.
מי שלא מרוצה מהתהליך הוא עידו חגאי, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת ומרכז הרפורמה בפורום המכללות הטכנולוגיות. "תהליך הרפורמה מבורך, והיה שיתוף-פעולה בין המכללות למעסיקים, אבל זה היה תהליך מהיר מדי, שהוציא חומרים לא מספיק איכותיים. האיכות של התהליך היא הדבר החשוב, לא הזריזות, כדי שאגף התקציבים באוצר יעשו וי. בחלק מוועדות המומחים למה"ט אפילו לא היו יועצים, או שהיו יועצים חדשים שפחות מכירים את ההכשרה הטכנולוגית. הוועדות זה דבר מבורך אבל צריך לתת לזה משאבי זמן. אולי צריך לעשות פיילוט על מגמה אחת. בחלק מהדברים, השינויים שהם מקדמים לא טובים. למשל, בתחום טכנולוגיות המים המציאו הכשרה של טכנאי מוסמך, רק כי נקבע שתהיה הכשרה מדורגת".
איפרגן אומרת ש"תהליך עדכון תוכניות לימוד בעולם יכול לקחת בין שלושה חודשים לשנה, ואילו זה לקח שמונה חודשים. עדכון התוכניות בוצע בשיטה אחרת מאשר היו רגילים לה במכללות, ואולי זה נתן למשתתפים תחושת בהילות".
להכשיר מרצים מתאימים
הגדרת דמות ההנדסאי בשנת 2030 ועדכון תוכניות הלימוד הם חלקים חשובים ברפורמה במכללות, אבל עקב אכילס של התוכנית עשוי להיות בהטמעה של תוכנית הלימודים בשטח. העדכון מספק אתגר בעבור המכללות הטכנולוגיות והמרצים, מכיוון שהם לא בהכרח מכירים את תכני הלימוד החדשים, והם גם נדרשים מעתה להשתמש בשיטות לימוד חדשניות כמו למשל ללמד סטטיסטיקה באמצעות עבודת צוות.
בטווח הקצר, במה"ט מתכננים להכשיר 80-100 מרצים ברחבי הארץ. "ראשי המגמות הם השדרה הכי חשובה במכללות, יש להם מחויבות והם גורם מפתח בשינוי תוכניות הלימוד. אנחנו מזהים בכל מגמה איזה דגשים מקצועיים חסר להם, מה הם היו רוצים ללמוד, ואנחנו גם עורכים ימי עיון שבהם מתקיימות הרצאות מקצועיות", אומרת איפרגן.
בטווח הארוך, במה"ט החלו בביצוע מיפוי מקיף, עם חברת טאסק, בנוגע להכשרת מרצים במכללות ובמוסדות לימוד אחרים. הם יצאו עם קול קורא למכללות, שבו ביקשו להגיש רעיונות להכשרת מרצים, בשיתוף גופים חיצוניים.
"יש שונות מאוד גדולה במערכת, יש מכללות שיותר מסוגלות להתאים את עצמן וכבר נמצאות שם, ויש כאלו שלא. המערכת חייבת לזוז ולהתגבר על הפער מול התעשייה, שממשיכה לזוז. אנחנו חייבים לעשות את זה. אנחנו ממפים עכשיו את המכללות שנצטרך ללוות יותר צמוד. גם ועדות המומחים ייפגשו פעמיים בשנה הקרובה כדי לבחון האם התוכניות מיושמות בשטח", אמרה איפרגן.
