בשלוש וחצי השנים האחרונות מחיר למשתכן לא הפסיקה להיות שק החבטות של גורמים שונים. עכשיו, בין מערכת בחירות אחת לשנייה, בתקופה מתה בכל מה שקשור להחלטות מהותיות, עולות ספק דרישות ספק כמיהות לביטולה הכולל של התוכנית.
נכון, לא מדובר בתוכנית מושלמת - רחוק מכך. אבל היא כן הצליחה בדבר אחד משמעותי שלא קיבל מספיק פוקוס. שימו לב לנתונים הבאים:
במאי 2013 נסגר מכרז קרקע לבניית 129 דירות בבאר יעקב. למכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ניגשו 13 מציעים. מחיר המינימום עמד על 12.8 מיליון שקל, השומה שקבע שמאי רמ"י עמדה על 40.6 מיליון שקל וההצעה הזוכה - 47.1 מיליון שקל. שבעה מיליון שקל מעל השומה. בנובמבר 2015 נסגר מכרז קרקע בקריית גת ל-285 דירות. למכרז הוגשו ארבע הצעות, מחיר המינימום עמד על 2.4 מיליון שקל, השומה על 7.5 מיליון שקל וההצעה הזוכה על 21.5 מיליון שקל. 14 מיליון שקל מעל השומה.
אלה רק דוגמאות בודדות לאלפי מכרזים שנסגרו והפכו את הקרקע - שגם היא שייכת לכולנו אגב, לא רק הגז ולא רק אוצרות הטבע האחרים - לאחת הנקודות המשמעותיות במנגנון חליבת המזומנים של ענף הנדל"ן. מנגנון שבסופו של דבר הוא אחד מאבני הבסיס של מחירי הדיור הגבוהים.
מחיר למשתכן, ורבים כבר הספיקו לשכוח את זה, שינתה לראשונה את שיטת המכרז. לא עוד המרבה במחיר זוכה. לא עוד הצעות הגבוהות בעשרות אחוזים מעל מחיר המינימום או השומה. לא עוד מכרז שחמש דקות אחרי שנסגר קבע רף חדש למחיר הקרקעות הסמוכות, זאת מבלי שום התייחסות להצעה עצמה, לגורם שהציע אותה (גם אם הוא לא מקצועי) או לאינטרס שעמד בבסיסה.
במחיר למשתכן ההצעה הנמוכה יותר היא שזוכה. במחיר למשתכן הסחרור של עליית מחיר הקרקע, שתדלק את עליית מחירי הדירות, נעצר. במחיר למשתכן קבוצות רכישה לא יכולות להשתתף. במחיר למשתכן הספקולנט הוא כבר לא מי שנותן את הטון.
בשורה התחתונה, חלק מהביקורת על התוכנית מוצדק, אבל אין צורך להשתמש בעיקרון האדמה החרוכה על כל תוכנית ממשלתית שיש לה חסרונות. אין לדעת איפה יהיה "ארגז הכלים הנדל"ני" בממשלה הבאה, מי יהיה שר/ת האוצר או שר/ת השיכון ואיזה תוכניות חדשות ישלפו מהבוידעם. אבל תזכרו למחיר למשתכן לפחות את המהפכה הקטנה/גדולה בשיווק הקרקע. שנו את המינון, תכינו תוכניות מראש, תתייעצו עם גורמי המקצוע, אבל תנסו לשמור לשם שינוי גם על היתרון שנוצר. גם אם זה היה רעיון של שר אחר.
הכותב הוא לשעבר כתב נדל"ן ב"גלובס". היום הוא מנהל פרויקטי תוכן במחלקת פיתוח תוכן ב"גלובס"