ועדות הכנסת שובתות מעבודה, תקנות לא מקודמות - ושהציבור יחכה
במרץ 2018 אישרה הכנסת תיקון לחוק הביטוח הלאומי העוסק באחת מן הסוגיות הכואבות והטרגיות של השנים האחרונות - צמצום התאונות בשוק העבודה. התיקון קבע, כי כל מעסיק ישלם, בנוסף על דמי הביטוח הלאומי, גם "דמי סיכון" לצורך השתתפות בעלויות הפגיעה בעבודה, ובעיקר קבע, כי התשלום יהיה דיפרנציאלי, כך שמעסיקים ישלמו יותר ככל שבעברם תאונות רבות וחמורות יותר, וככל שלא השכילו להשתמש באמצעי בטיחות מספקים.
מנגנון זה, שגובש בהמשך למסקנות ועדה מקצועית ולהחלטת ממשלה שהתקבלה בנושא, נועד לקבוע, לראשונה, תמריץ כלכלי מדינתי למעסיקים להגביר את הבטיחות במקומות העבודה ולהגן על חיי העובדים והפועלים.
התיקון נכנס לתוקף כבר בינואר 2019 ומעסיקים החלו לשלם דמי סיכון קבועים. אבל כאן מגיע החלק המורכב יותר. על מנת ששינוי משמעותי זה יחול באופן אמיתי, לא די בכניסתו של החוק לתוקף. את מנגנון התשלום הדיפרנציאלי, ליבו של התמריץ להגברת הבטיחות, נדרש משרד העבודה והרווחה (באמצעות הביטוח הלאומי) לקבוע, בתוך מספר חודשים, בתקנות באישורה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
נכון למועד כתיבת מילים אלו המשרד טרם גיבש טיוטה או נוסח מוסכם, אך גם לו היה עושה זאת - לא הייתה בידו כל אפשרות להביא את התקנות לאישור הנדרש בחוק. זאת, מאחר שוועדת העבודה והרווחה של הכנסת יצאה לפגרה בתחילת 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, וכמעט מיד לאחריה יצאה לפגרה ממושכת נוספת, אשר תבוא על סיומה רק לאחר הבחירות לכנסת ה-22.
מצב דברים זה תקף כמובן למרבית ועדות הכנסת. הדיון האחרון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת התקיים בינואר 2019, כך גם הדיון האחרון של ועדת הכלכלה, ועדת העלייה והקליטה ו-ועדת התרבות החינוך והספורט. כל אלו ימתינו עוד זמן רב עד לתוצאות הבחירות לכנסת, לחתימה על ההסכמים הקואליציוניים, למינוי יושבי הראש החדשים ולחזרה לשגרת פעילות אמיתית.
ייתכן ויש מקום לנהל דיון על תפקידיהן של ועדות הכנסת או על מידת השפעתן על המדיניות החקיקתית והממשלתית, אך לא ניתן להתעלם מעובדה אחת מהדהדת - שורה ארוכה של חוקים במדינת ישראל מחייבים פרסום תקנות לצורך יישומם בפועל. שורה ארוכה של תקנות דורשת, לפי חוק, אישור של אחת מוועדות הכנסת.
עוד יש לומר, כי לצד תקנות חשובות אלו של הביטוח הלאומי, ממתינות במדינת ישראל שורה ארוכה של עשרות, אם לא יותר מכך, תקנות לאישור ולפרסום. חלקן הלא מבוטל הינו בעל השפעות אמיתיות וישירות על חיי אוכלוסיות רבות בישראל - סטודנטים עם לקויות למידה, דיירים בדיור המוגן, משפחות אומנה, חולי פוליו, ילדים בחולי ממושך ועוד ועוד.
במצב הנוכחי, ימתינו גם אוכלוסיות אלו, לצד רבות אחרות, להשלמת ההליך הדמוקרטי וחזרתן של הוועדות לפעילות סדירה.
נכון למועד כתיבת מילים אלו, הבחירות לכנסת ה-22 הן עובדה מוגמרת. עם זאת, השבתת ועדות הכנסת לתקופה של קרוב לשנה ובעקבותיה, השבתת היכולת לאשר ולפרסם תקנות חשובות, אינה כורח המציאות.
לצד הוועדות המצויות בהדממה מחודש ינואר השנה, ניתן למצוא גם ועדות שהתכנסו בחודשים האחרונים, וקיימו דיונים בעניינים שלא סבלו את דיחוי הבחירות - ועדת הכספים התכנסה לדון בנושאי התקציב ובאישורים הנדרשים ע"פ חוק, ועדת החוץ והביטחון מצאה סיבות חשובות מספיק כדי לקיים מספר דיונים, וגם גם ועדת הפנים והגנת הסביבה. יתרה מכך, במערכות בחירות קודמות, גם בזו שאך לא מזמן הסתיימה, ידעו סיעות הבית למצוא ולגבש מנגנונים מוסכמים לכינוס המליאה או הוועדות השונות.
על השלכות הבחירות לכנסת ה-22 ניתן למלא עמודים רבים ולהציג דעות רבות ומגוונות, אך יש לקוות כי על נושא אחד ניתן להשיג הסכמה רחבה יותר - מתפקידה של הממשלה המכהנת ושל הכנסת היוצאת לבחון היטב את הנושאים המרכזיים העומדים לפתחן של ועדות הכנסת הרדומות, ולמצוא את הפתרונות הנדרשים והמוסכמים כדי להביא בפניהן נושאים שאינם סובלים דיחוי, גם טרם חזרתן לפעילות מלאה, בעוד חודשים ארוכים.
הכותבת היא מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח
