גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"האם חלמנו שתיק בזק יתפתח לחקירה נגד ראש ממשלה? לא חלמנו"

8 שנים אחרי "המהפכה המינהלית" בדיני ניירות ערך, רשות ניירות ערך מפרסמת לראשונה מסמך מדיניות כולל לאכיפה פלילית, מינהלית ופרטית ● לרגל הפרסום העניקו ראשת מחלקת חקירות ברשות, עו"ד ציפי גז, ומנהלת מחלקת אכיפה מינהלית, ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, ראיון משותף ל"גלובס"

ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי ועו"ד ציפי גז / צילום: שלומי יוסף
ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי ועו"ד ציפי גז / צילום: שלומי יוסף

"תיק 4000 התחיל אצלנו כ'תיק בזק', שהיו בו שלוש פרשות, פרשת ה-170 מיליון וניפוח הדוחות הכספיים, פרשת החפרפרת והפרשה שכונתה פרשה שלוש, שלימים הפכה לתיק 4000. ההתחלה הייתה של תיק מאוד גדול של ניירות ערך, שעירב הרבה מאוד מעורבים, נושאי משרה בכירים ובעל שליטה בכיר במשק וכו'. האם חלמנו שזה יתפתח לחקירה נגד ראש ממשלה? לא חלמנו. התיק הזה כל הזמן התפתח ונולדה מתוכו עוד פרשייה ועוד פרשייה. זה מאפיין הרבה מאוד תיקים פליליים וצווארון לבן שאתה יודע איך אתה נכנס אליהם ולא יודעת איך זה יגמר. אתה חוקר וכל רגע מתגלה עולם ומלואו".

את הדברים הללו אומרת ל"גלובס" ראשת מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך, עו"ד ציפי גז, במסגרת ראיון משותף וחריג שהיא ומנהלת מחלקת אכיפה מינהלית ברשות ניירות ערך, ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, החליטו לתת לעיתונאים. הרקע לראיון עם שתי הבכירות הוא פרסום מסמך מדיניות אכיפה חדש של רשות ניירות ערך, המציג את ה"אני מאמין" של מדיניותה בכל מישורי האכיפה.

ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית ברשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר, גלובס

המסמך מציג את הקווים המנחים של מדיניותה בכל מישורי האכיפה. "פרסום המסמך הינו כחלק מערכי הרשות ורצונה לקדם שקיפות ושיתוף של פעילותה למול שוק ההון. מסמך המדיניות כולל קווי המדיניות של הרשות בשלושת תחומי האכיפה: אכיפה פלילית, אכיפה מינהלית ומעורבות בהליכי אכיפה פרטית", נכתב בהודעת הרשות.

במסמך המדיניות צוין כי בתחום האכיפה הפלילית רשות ניירות ערך פועלת על-מנת לטפל בעבירות חמורות המבוצעות בשוק ההון. בין היתר, מדובר בעבירות על חוק ניירות ערך דוגמת עבירות תרמית בניירות ערך, שימוש במידע פנים ועבירות דיווח, עבירות מתן ולקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות מנהלים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שיבוש והדחה בחקירה, ושימוש ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון המוגדרות כ"עבירת ניירות ערך" בחוק.

לאחר סיום ניהול החקירה הפלילית על-ידי מחלקת חקירות מועבר התיק לבחינת פרקליטות ניירות ערך, הבוחנת את חומר החקירה שנאסף, ומקבלת החלטה בדבר העמדה לדין או סגירת התיק, בהתאם לאמות-המידה הקבועות בחוק ובפסיקה, ובהתאם להנחיות המקצועיות של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.

התיק הפלילי המרכזי שעבר דרך רשות ניירות ערך לאחרונה הוא לא אחר מאשר תיק 4000. התיק, הנחשב לחמור מבין שלוש החקירות שהסתיימו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובהן עתיד להיערך לו שימוע (1000 - תיק המתנות, 2000 - פרשת מוזס נתניהו ו-4000 - פרשת בזק-וואלה), התחיל בחדרי החקירות שעליהם אמונה עו"ד גז. הנטל שהונח על כתפיה לא היה פשוט אך היא לא מסגירה דבר וחצי דבר, ושומרת על הממלכתיות והסודיות הנדרשים במסגרת תפקידה. "זו הייתה חקירה מאתגרת. רשות ניירות ערך לא חקרה קודם ראש ממשלה. זה תיק שתלוי ועומד לפני שימוע, ולכן לא נרחיב את הדיבור עליו, אבל ההמלצות שלנו ושל המשטרה התקבלו במלואן על-ידי הפרקליטים המלווים ופרקליט המדינה, ועכשיו ההכרעות בידיהם".

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס Ronen-Zvulun

עוד מודגשת במסמך המדיניות של רשות ניירות ערך העובדה שבשנים האחרונות חזרו בתי המשפט על החשיבות שיש בקביעת רף ענישה מחמיר, לרבות עונשי מאסר בפועל בעבירות ניירות ערך, במטרה להגן על האינטרס הציבורי. הדבר בא לידי ביטוי בשורה של החלטות בהן נקבעה ענישה ההולמת את חומרתן של עבירות, כגון: תרמית בניירות ערך ושימוש אסור במידע פנים.

לדברי עו"ד גז, "בית המשפט הכלכלי זה אחד הדברים הכי טובים שקראו לתחום ניירות הערך. הוא בית משפט מקצועי, יעיל והוא עשה טוב לשוק ההון ולמשפט הפלילי בניירות ערך. גם בעבר לפני בית המשפט הכלכלי בעבירות תרמית ומניפולציה בניירות ערך היה רף של מאסר בפועל, אבל בעבירות מידע פנים שנים ניסינו להגיע למאסר בפועל ולהבהיר עד כמה העבירה הזאת חמורה, וזה לקח זמן. כיום, בתי המשפט מטילים עונשי מאסר כבדים על עברייני ניירות ערך, גם בעבירות מידע פנים. רף הענישה עלה בעבירות מידע פנים. בעבר לא קיבלנו מאסר בפועל אבל כיום בית המשפט קיבל את עמדתנו שמדובר בעבירות חמורות שהעונש עליהם צריך להיות מאחורי סורג ובריח. צריך להבין שלא רק שהעבירה הזאת חמורה, אלא שבשנה וחצי האחרונות יש גידול בביצוע עבירות של שימוש במידע פנים".

לצד האכיפה הפלילית, עומדת איתנה בשנים האחרונות האכיפה המינהלית. "המהפכה המינהלית" התרחשה בישראל בראשית שנת 2011, עם כניסתו לתוקף של "חוק ייעול הליכי אכיפה" ברשות ניירות ערך, המאפשר לרשות להטיל עיצום כספי על תאגידים ועל מנהלים בתאגידים החשודים בהפרת הוראות החוק. זאת, כמסלול אלטרנטיבי למסלול של העמדה לדין פלילי.

סמכות האכיפה והענישה הנרחבת שקיבלה רשות ניירות ערך, הדירה שינה מעיני פעילים רבים בשוק ההון. בסוף אותה שנה, בדצמבר 2011, פורסמו סדרי הדין בהליך האכיפה המינהלי הנוגעים לפעילות "ועדת האכיפה המינהלית", להליך האכיפה ולסמכויות הבירור המינהלי, הליך שאיפשר את תחילת המהפכה המינהלית הלכה למעשה, החל מינואר 2012.

בשמונה השנים מאז תחילה של המהפכה שינתה המהפכה את פני האכיפה של הרשות, לצד האכיפה הפלילית. עו"ד גז: "אם בעבר היה או תיק פלילי או כלום, היום מקרי רשלנות שלא היו מטופלים מקבלים מענה באכיפה המינהלית. המענה הוא מענה הוליסטי, כולל, במובן הזה שלצד המקרים החמורים שמטופלים באפיק הפלילי יש תיקי ביניים שמבחינת חומרה מטופלים במינהלי. במובן הזה האכיפה הרבה-הרבה יותר מדויקת היום.

"זה הרחיב את האכיפה, כי אם מסתכלים על הדוחות השנתיים רואים שמחלקת חקירות בעצם הגדילה את כמות התיקים שהיא חוקרת, אבל לא בצורה בלתי מידתית. בעבר לפני האכיפה המינהלית, ב-2011, היו בערך 11 תיקים פליליים שנחקרו בשנה. עם כניסתו של חוק האכיפה המינהלית נחקרים בין 15 ל-20 תיקים בשנה, שמחציתם בדרך-כלל פליליים ומחציתם מינהליים. זה לא זה לא שיש עכשיו עוד 100 תיקים". 

התפלגות תיקים מנהליים שנפתחו עד היום

עו"ד גז: "ההליך המינהלי הוא גם הרבה יותר קצר"

אחת הסיבות המרכזיות לכך שההליך המינהלי יותר קצר, מלבד היותו פשוט יותר ונקודתי יותר, הנה העובדה שלרוב נסגרים ההליכים בהסדרי אכיפה, ולא מגיעים לבירור מלא. ברשות "לא מתביישים" לסגור תיקים בהסדר, ולהיפך: הם מעודדים את ההסדרים. עו"ד ליפסקר-מודעי: "הסדרי אכיפה מאוד מייעלים ומקצרים את ההליכים ומביאים לכך שהתוצאה האכיפתית מגיעה הרבה יותר מהר. אנחנו מעודדים הסדרי אכיפה, כי אנחנו רואים בזה פעולת אכיפה בהסכמת הצד השני, וכך אנחנו בעצם מקבלים גם תוצאה רצויה מבחינת חינוך השוק, בהסכמה, וגם מקבלים החלטות של ועדת האכיפה, שבהן המוטב מפרט את עמדתו לגבי ההפרות שבהן הודו המפרים במסגרת ההסדר".

אחד החידושים המשמעותיים שהתחוללו בזירה המינהלית, ובא לידי ביטוי במסמך מדיניות האכיפה, הנו העובדה כי יו"ר הרשות רשאית להתקשר בהסדר אכיפה גם טרם פתיחה בבירור המינהלי, או בתחילת הבירור המינהלי. הנטייה לערוך הסדרים בעיתוי מוקדם כזה, חלף ביצוע בירור מינהלי מלא, תגבר ככל שמדובר בהפרות נקודתיות שאינן חמורות ובנטילת אחריות מלאה ושיתוף-פעולה מלא על-ידי המפר.

עו"ד גז: "זה חידוש מדהים שהסדרי אכיפה יכולים לחול בכל שלב של ההליך מראשית החקירה. ברגע שאנחנו מזמינים מישהו לבירור מינהלי הוא יכול לבוא, ממש מתחילת החקירה הראשונה ואפילו מיד לאחר שהוא זומן לברור ועדיין לא הגיע אלינו, והוא יכול לומר לנו 'אני רוצה לגמור עכשיו. לא צריך את כל הבירור, החקירה, העברת מסמכים. אני מודה ובואו נגיע להסדר'. עשינו את זה פעמיים עד עכשיו בבירורים מינהליים ב'פז גרופ' וב'סדנו', וזה מאוד מייעל את האכיפה. זה לא איזה סלוגן כזה שאנחנו מייעלים את האכיפה. אנחנו באמת רוצים לתת לשוק ודאות".

מסמך מדיניות האכיפה החדשה: לא מחדש, אך עושה סדר לשחקנים בשוק

רשות ניירות ערך מפרסמת לראשונה מסמך מדיניות אכיפה, המציג את ה"אני מאמין" שלה במישורי האכיפה, הפלילים, המינהלי והפרטי. המסמך לא מחדש הרבה למי ש"שוחה" בדיני ניירות ערך, אך עושה סדר ומרכז את הכללים החשובים לציבור ולשחקנים בשוק ההון. 

הכללים המנחים שנאספו בשנות האכיפה מוצגים בצורה ברורה, נגישה וחד-משמעית, במטרה לייצר ודאות לשוק. לדברי יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה, "ביסוס שוק הון הוגן הוא יעד אסטרטגי של הרשות. רק שוק הוגן יזכה לאמון המשקיעים. לכן אנו מקצים משאבים רבים, אנושיים וטכנולוגיים, לפיתוח ולשכלול יכולות אכיפה מתקדמות.

"לצד זאת, היום אנו מפרסמים, לראשונה, את מדיניות האכיפה הכוללת של הרשות, המשקפת את תפיסת ההפעלה שלנו. זאת, במטרה ליצור אכיפה אפקטיבית והרתעה משמעותית, בצורה נחושה, בלתי מתפשרת ואחראית. אנחנו עוברים לדור חדש של אכיפה - נתיב מהיר למי שעובד לפי הכללים, והורדה מהכביש למי שעובר עליהם".

אכיפה פלילית

לפי המדיניות, באכיפה הפלילית פועלת הרשות לטפל בעבירות חמורות המבוצעות בשוק ההון. מדובר בעבירות המוגדרות כ"עבירת ניירות ערך" בחוק, דוגמת תרמית בניירות ערך, שימוש במידע פנים, עבירות דיווח, מתן ולקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים של עובדי ציבור ובתאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות מנהלים ורישום כוזב במסמכי תאגיד, שיבוש והדחה בחקירה, שימוש ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון, ועוד. 

במסמך מתוארים הליכי הפתיחה בחקירה ברשות, שלבי ההכרעה בין ניתוב התיק להליך פלילי או מינהלי, והשלב שבו עם סיום החקירה הפלילית על-ידי מחלקת חקירות, התיק מועבר לבחינת הפרקליטות, שמכריעה אם להעמיד לדין או לסגור את התיק.

כן מודגש כי באחרונה הבינו בתי המשפט את החשיבות שיש ברף ענישה מחמיר, לרבות מאסרים, בעבירות ניירות ערך. סמל להחמרה בענישה הוא תיק יו"ר אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, שהורשע בהרצת מניות, ועונשו הוחמר בעליון משנתיים מאסר לשלוש.

אכיפה מינהלית

לצד האכיפה הפלילית ניצבת האכיפה המינהלית. מכניסת חוק האכיפה המינהלית לתוקף ב-2012 ועד יוני 2019, הוטלו עיצומים כספיים בהיקף כ-48 מיליון שקל. הקנס הגבוה ביותר על חברה היה 7.5 מיליון שקל, שהוטל בפברואר 2012 על תנובה בהסדר האכיפה המינהלית הראשון בין הרשות לקבוצות תנובה, מבטח שמיר ואייפקס, לאחר השהיית פרסום דוחותיהן הכספיים. נקבע, שהחברות ישלמו יחד 15 מיליון שקל למדינה: מבטח שמיר (4 מיליון), תנובה (7.5 מיליון) ואייפקס (3.5 מיליון). 

במסמך מוצגים הקווים המנחים שלפיהם מיישמת הרשות את ההליך המינהלי, ובהם: אכיפת אירועים שלדעתה יש אינטרס ציבורי גבוה באכיפתם; אכיפה נגד המעורבים המרכזיים בביצוע ההפרה; יצירת מדרגים בענישה לפי מעורבות ובכירות; מעורבות שומרי סף של התאגיד (יועצים חיצוניים כעורכי דין וכרואי חשבון) בהכללת פרט מטעה בדיווח; התחשבות ביישום תוכניות אכיפה פנימיות בתאגיד בעת ביצוע ההפרה; ועידוד הסדרי אכיפה בהליך המינהלי.

אכיפה פרטית

לצד האכיפה הפלילית והמינהלית מתקיימת בתחום דיני החברות וניירות ערך גם אכיפה פרטית - בעיקר באמצעות הגשת תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות.

האכיפה הפרטית מופקדת ומתבצעת על-ידי השוק, כאשר הרשות מעורבת בתחום זה, בשלושה ערוצים מרכזיים: במימון תובענות קבוצתיות, במעורבות בהסדרי פשרה, ובהבעת עמדות מקצועיות בהליכים משפטיים בעלי השלכות רוחב. 

תעודת זהות: עו"ד ציפי גז

מגורים: תל-אביב

סטטוס משפחתי: נשואה + 3

תפקיד: מנהלת מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך

השכלה: תואר ראשון במשפטים ותקשורת, תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית (שניהם בהצטיינות)

עבר מקצועי: כיהנה שמונה שנים כפרקליטה במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה); 10 שנים כיועצת משפטית של מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך ומזה שנה וחצי מנהלת המחלקה

תיקים מרכזיים שניהלה בפרקליטות: תיק דסק"ש; תיק אופמת; תיק מודגל (עם הגבלים עסקיים); תיק זינגר וגוטמן; תיק מועלם ועוד.

תעודת זהות: ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי

מגורים: רמת השרון

סטטוס משפחתי: נשואה + 3

תפקיד: מנהלת מחלקת אכיפה מינהלית

השכלה: תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית; תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן בהצטיינות; דוקטורט בנושא עבירת השימוש במידע פנים מאוניברסיטת בר-אילן

עבר מקצועי: כיהנה 16 שנים כפרקליטה במחלקת ניירות ערך במחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), מתוכן חמש שנים כסגנית מנהלת המחלקה; ומזה שמונה שנים מנהלת מחלקת אכיפה ברשות ניירות ערך

תפקידים נוספים: משמשת כמרצה בפקולטה למשפטים במכללה למנהל ובמכללת נתניה

עוד כתבות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר