נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
בנק ישראל פרסם היום (ב') את הודעת הריבית לחודש יולי 2019 והותיר אותה על 0.25% - בהתאם לתחזיות המוקדמות של הכלכלנים בשוק. זהו שער הריבית מאז העלייה הקודמת בנובמבר האחרון.
בתוך כך, חטיבת המחקר של בנק ישראל הפחיתה את תחזית הצמיחה שלה למשק השנה ל-3.1%, לעומת 3.2% בתחזית הקודמת שפורסמה באפריל. שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 1.6%.
חטיבת המחקר של בנק ישראל הותירה ללא שינוי את תחזית העלאות הריבית שלה: גם לפי התחזית המעודכנת הריבית צפויה לעלות פעם אחת ל-0.5% עד סוף השנה, ושתי העלאות נוספות צפויות במהלך 2020 עד לשיעור של 1% בסוף השנה. עליית הריבית צפויה להיות הדרגתית ולתמוך כך בהמשך עליית האינפלציה ובצמיחת התוצר בהתאם לקצב ארוך-הטווח. נציין כי מדובר בתחזית "ניצית".
בעדכון הקודם של התחזית צפתה חטיבת המחקר העלאת ריבית אחת ברבעון הרביעי של השנה ושתי העלאות ריבית ב-2020. מאז פרסום התחזית הקודמת חלה נסיגה של 180 מעלות במדיניות העלאות הריבית של הפדרל ריזרב בארה"ב, וגם הבנק האירופי אותת על חזרה למדיניות של הרחבה מוניטרית.
בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש מאי (0.7%) היה גבוה מתחזיות רוב האנליסטים, בגלל זינוק במחירי הפירות הטריים, וקצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלה לשיא חדש של 1.5%, אולם מדד חודש יוני צפוי להיות נמוך.
ירון: "ייתכן שעליית הריבית תתרחש במועד מאוחר מזה שעולה מתחזית חטיבת המחקר"
"הגירעון התרחב בחודשים האחרונים, וכפי שציין בנק ישראל, על הממשלה יהיה לנקוט צעדי התאמה כאלה או אחרים מיד כשהדבר יתאפשר אחרי הבחירות" - כך אמר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בתדרוך לעיתונות בעקבות פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את שיעור הריבית במשק ללא שינוי.
ירון הסביר כי "בשלב זה קשה להעריך באיזה צעדים תנקוט הממשלה על-מנת להתמודד עם בעיית הגירעון ומה תהיה השפעתם על המשק. אדגיש כי אי-הודאות התקציבית כשלעצמה עלולה לפגוע בצמיחה, ועל נבחרי הציבור לפעול לכך שאי-הוודאות תסתיים מוקדם ככל האפשר".
באשר להחלטה על הריבית אמר ירון כי "הדיונים אף פעם אינם פשוטים, אך הפעם הם היו מורכבים במיוחד", זאת משום שהפרמטרים להחלטה הצביעו על כיוונים מנוגדים". ירון ציין כי "מרבית המדדים האחרונים היו גבוהים מהצפוי", ומשום כך "ההסתברות לכך שהאינפלציה תשוב ותרד מתחת לגבול התחתון של היעד נראית נמוכה יותר".
באשר לתחזית חטיבת המחקר שנותרה ללא שינוי, אמר ירון כי היא מתבססת על פרמטרים שאי-הוודאות בהם גדולה במיוחד בעיתוי הנוכחי, ורמז לכך שהעלאות הריבית עשויות להידחות מעבר לתחזית הנוכחית.
לדברי ירון, "לגבי תוואי הריבית בתחזית, ברצוני להזכיר שאין מדובר בתחזית של הוועדה המוניטרית עצמה, אלא בתחזית של כלכלני החטיבה; אלה מעריכים שהריבית תעלה בסוף הרבעון השלישי של 2019. אולם הערכה זו מתבססת על מספר רב של פרמטרים שאי-הוודאות לגביהם גבוהה במיוחד בעת הזו, והם עלולים להשתנות עד להחלטת הריבית הבאה".
ירון פירט את הפרמטרים - ובהם שינוי במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים (חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה רק הורדת ריבית אחת בארה"ב) - וציין כי "כל אלה, אם יתממשו, עשויים להביא לכך שעליית הריבית תתרחש במועד מאוחר מזה שעולה מתחזית חטיבת המחקר".