גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההכנסות החזויות למדינה מהיטל ששינסקי: 250 מיליארד שקל

המסים שתגבה המדינה ממאגרי "תמר", "לוויתן", "כריש" ו"תנין" עשויים להסתכם בעשרות מיליארדי שקלים ב-40 השנה הקרובות לפחות ● הכנסות המדינה ממאגרי הגז הטבעי, הכוללות גם תמלוגים ומסי חברות, צפויות להגיע לכ-400 מיליארד שקל ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

1.

כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בעבר כי מתווה הגז יכניס למשק מאות מיליארדי שקלים, הוא ספג קיתונות של בוז ולעג. במאמר זה אני מבקש להראות כי ראש הממשלה לא ממש טעה והטעה. כמובן שכל החישובים שאני מביא הם תחזיות, אבל תחזיות שמעוגנות בדוחות הכספיים של שותפויות הגז - מספרים שמבוססים על כמה הנחות הגיוניות על תכולת המאגרים, היקף המכירות העתידי שלהם ועוד.

כמובן שבסופו של דבר, המציאות תהיה ההוכחה הטובה לתחזיות. מכיוון שאורך החיים של מאגרי הגז הוא 20 ו-30 שנה, החישובים הסופיים יהיו בהתאם, אבל בהחלט יהיה אפשר לומר באמצע הדרך, נגיד בעוד 10 שנים, מה היקפי הכספים שיזרמו למדינה כתוצאה מגילוי מאגרי "לוויתן", "תמר", "כריש" ו"תנין". 

ההיטלים הצפויים על מאגרי הגז

2.

כשמדברים על הכנסות המדינה מגז, מה שנקרא GT (ה-Government Take), מתכוונים לשלושה סוגי הכנסות שהמדינה מקבלת: הכנסות מתמלוגים - הכנסות שהיא כבר מקבלת ממאגר "תמר" (שזה נחשב הכסף "הקטן"); הכנסות ממסים (שאף הן מתקבלות כבר, אם כי עדיין כמובן לא על מאגרים שלא הסתיים פיתוחם); ומסי ששינסקי, שעדיין לא התקבלו, והם אמורים להיות הנתח היותר "שמן" בעוגת ההכנסות של המדינה.

מסי ששינסקי, סוף-סוף, אמורים להיגבות החל בשנה הבאה ממאגר "תמר", אחרי שהמאגר קיבל כמה וכמה הטבות במסגרת החקיקה והוראות המעבר שלה. ההטבות כללו, בין השאר, פחת מואץ, דחיית המס וגידול בשיעור החזר ההוצאות עד להשתת המס המירבי, כך שהתוצאה שלהם בפועל הייתה דחייה בתשלום מסי ששינסקי.

למה מאגר "תמר" קיבל הטבות והנחות אחרי חקיקת ששינסקי? נדמה לי שכדאי להבין את הסיטואציה העסקית: מצד אחד, מדינה שהייתה זקוקה לגז באופן משווע, ומהצד השני, מוכר שידע למנף או לנצל זאת. כזכור, היה אז לחץ לספק גז טבעי כמה שיותר מהר, בין אם בגלל קריסת ההסכם לאספקת הגז המצרי, ובין אם בגלל התפיסה (בין השאר, של המדינה) שהזרמת הגז התעכבה די והותר (בעקבות ההתנגדות להובלת הגז דרך חוף דור), והכעס הציבורי על עליית מחירי החשמל לצרכנים בעקבות המחסור בגז.

התוצאה של הלחץ הזה הייתה שורה של הקלות והטבות מס, שניתנו כאמור במסגרת חוק ששינסקי לחברות הגז, שהגדילו את רווחיהן ואת התשואה הפרויקטלית על "תמר".

האם המדינה טעתה אז? התבטלה? נכנעה? זה כבר ניתוח של חוכמה שבדיעבד, ובלאו הכי זה כמו מים מתחת לגשר. הרי איש כבר לא יוכל להחזיר את הגלגל לאחור. מסקנה אחת שלי, שאני שב וחוזר עליה: חברת נובל אנרג'י הוכיחה ב"תמר" שהיא יודעת לפתח כמה שיותר מהר וכמה שיותר בזול, וכך הצליחה לקבל עוד הטבות שהפכו את מאגר "תמר" לפרויקט רווחי מאוד. 

היטל ששינסקי

3.

הכסף "הקטן", כאמור, בהכנסות המדינה הם התמלוגים, השקופים מדי שנה בדיווחים של משרד האנרגיה ובדוחות הכספיים של הממשלה, המתפרסמים על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. שיעור התמלוגים בישראל, בהתאם לחוק הנפט, עומד על 12.5%, והם מחושבים לפי שווי שוק בפי הבאר. שיעור התמלוג בפועל נמוך יותר, כתוצאה מניכוי הוצאות בגין מערכות ההולכה והטיפול בגז מפי הבאר ועד לנקודת מסירת הגז בחוף (במקרה של מאגר "תמר", זה קרוב ל-12%).

בכל מקרה, בטבלה המצורפת למאמר זה, אפשר לראות את היקף התמלוגים ששילם מאגר "תמר" מרגע שהתחיל לזרום ממנו גז, כל הנתונים מהדוחות הכספיים של הממשלה. בשנה האחרונה, נגבו תמלוגים מ"תמר" בהיקף של 860 מיליון שקל, ומתחילת זרימת הגז במאגר נגבו תמלוגים בהיקף של כ-4.4 מיליארד שקל. היקף התמלוגים העתידי מנפט וגז שאמור להיכנס לקופת המדינה, וזאת לפי אומדן של החשב הכללי, נאמד ביותר מ-20 מיליארד שקל.

4.

ולכסף "הגדול" של מסי ששינסקי - אלה כאמור לא נגבו עדיין, אבל החל בשנה הבאה הם יתחילו לזרום לקופת המדינה. זה יתחיל בזרזיף קטן של מאות מיליוני שקלים בודדים, ויתגבר עד להיקף של מיליארדי שקלים בשנה. תחילה ממאגר "תמר", ובהמשך ממאגר "לוויתן" במיוחד ומאגרי "כריש" ו"תנין".

כל הנתונים שהבאתי בטבלאות הם ממקורות ציבוריים, תחזית של דלק קידוחים, המחזיקה בנתחים ממאגרי "תמר" ו"לוויתן". אני מדגיש שוב כי מדובר בתחזיות ומדובר בגבייה שתימשך עוד כ-40 שנה, אבל החל בשנה הבאה, מדי שנה, אפשר יהיה לבדוק באמצעות מקורות ציבוריים מה היקף היטל ששינסקי המדויק שמתחיל לזרום לקופת המדינה.

על פי התחזית, מדובר בגבייה של כ-8 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות רק ממאגר "תמר". שאר המאגרים יתחילו היטלי ששינסקי רק מ-2024.

תזכורת: היטל ששינסקי חל רק לאחר שההשקעות בחיפוש, בפיתוח ובהקמת המאגר הוחזרו במלואן בתוספת תשואה, המגלמת, בין השאר, את סיכוני היזם ואת הוצאות המימון. מדובר בהיטל פרוגרסיבי - כלומר, שיעור נמוך של היטל יחסית עם תחילת הגבייה, שעולה ככל שתעלה רמת הרווחיות של המיזם.

בכל מקרה, התמונה העולה מהתחזית ברורה: 250 מיליארד שקל יזרמו לקופת המדינה רק מהיטלי ששינסקי עד לשנת 2063, ואולי אפילו יותר עם גילוי מאגרים נוספים.

אף שזה נשמע סכומים עצומים, צריך להיכנס לפרופורציות: בנק ישראל העריך בעבר את שווי תפוקת הגז ותקבולי הממשלה באחוזי תוצר בטווח שבין 0.5% ל-2% במקסימום. כלומר, ביחס לגודל הכלכלה המקומית ותקציב הממשלה, כולל קרן רווחי הגז, ההיקף הצפוי של תקבולי הגז אינו דרמטי. הסכומים אמנם משמעותיים, אבל אינם משנים סדרי עולם כלכליים או תקציביים.

5.

הנתח "הבינוני" בכל חבילת ההכנסות של המדינה הם מסי חברות. גם כאן יש תחזית בדוחות הציבוריים (לכל תאגיד שמשלם מסים בישראל), אבל נדמה לי שדווקא המדינה היא זו שצריכה לספק את המספרים המדויקים, כי היא זו שגובה את המסים, מה גם שיש פערים בין ההפרשה למס בדוחות הציבוריים לבין השומות הסופיות שנקבעות מאוחר יותר על ידי רשות המסים.

לכן, רשות המסים חייבת להציג מדי שנה את המסים שהיא מקבלת ממאגר "תמר", ובהמשך ממאגרים אחרים, שהיא אמורה לקבל מכמה תאגידים. עם זאת, בהערכות שמרניות מדובר במסים שעשויים להגיע לעשרות מיליארדי שקלים ב-40 השנה הקרובות לפחות, כך שבמבט כולל עשויות הכנסות המדינה להגיע ל-350-400 מיליארד שקל ממאגרי הגז - שוב, בטווח ששרטט נתניהו.

ששינסקי אמור לעשות את ההבדל הגדול החל בשנת 2020, ולכן חשוב מאוד שהמדינה תהיה שקופה בנושא הזה ותציג בצורה ברורה לציבור את הכנסותיה השנתיות ממאגרי הגז לסוגיהן (תמלוגים, מסי חברות ומס ששינסקי), וכך יהיה אפשר לראות אם כל ההצהרות על שיעור כזה או אחר של המדינה בהכנסות הגז הן נכונות ותואמות את התחזיות. בכל מקרה, יהיה אפשר לבחון זאת במדויק רק לקראת מיצוי כמעט מלא של המאגר.

6.

היטלי ששינסקי אינם אמורים להיבלע בתקציב המדינה כמו מסי חברות או תמלוגים, אלא להיכנס לקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחים ממשאבי טבע, שעליה החליטה הממשלה בחקיקה משנת 2015. הקרן, על פי הגדרתה, תנהל את הכנסות המדינה מההיטל על רווחים ממשאבי טבע, "בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים. הכנסות המדינה מההיטל יומרו לנכסים במטבע חוץ ויופקדו בחשבון ייעודי בבנק ישראל. נכסי הקרן יכללו את הכנסות המדינה מההיטל ואת הפירות שינבעו מהכנסות כאמור, והם אינם ניתנים לעיקול, המחאה או שיעבוד.

"נכסי הקרן יושקעו מחוץ למדינת ישראל ובמטבע חוץ. אחת לשנה יועבר לאוצר המדינה מחשבון הקרן סכום כמפורט בחוק (מדובר בסכום ההקצאה השנתי), שישמש למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, כפי שהתחליט הממשלה, ויאושר כחלק מחוק התקציב השנתי. הכנסת, לפי בקשת הממשלה, רשאית לאשר מתן הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה, בתנאים הקבועים בחוק".

תחולתו של החוק הוא במועד שבו הגיעו הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד שקל, וכרגע מופקדים כספי ההיטל בקרן חוץ-תקציבית המנוהלת על ידי החשב הכללי באוצר. יתרתה של הקרן לסוף 2018 עומדת על כ-450 מיליון שקל.

הקרן תתחיל לצבור מיליארדים ועשרות מיליארדים בשנים הבאות. סדרי עולם זה לא ישנה, אבל לסתימת חורים זה בהחלט כן משמעותי. למה כוונתי? או שהאוצר ייקח הלוואה בשביל לצמצם גירעונות, או שיעביר לכספים שישמשו למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות - עוד צורה לצמצם גירעונות.

בקיצור ולעניין, הקרן תהפוך למין רזרבה שהאוצר יוכל להשתמש בה, כפוף כמובן למגבלות החוק, גם לצמצום גירעונות. אני משוכנע שזה מה שהיה קורה עתה, אם הקרן כבר הייתה צוברת סכומים משמעותיים. 

עוד כתבות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עידן גרוס

רשות ניירות ערך הטילה עיצום בסך 700 אלף שקל על אי.בי.אי

העיצום, שהוטל בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון, הוא הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות ● אי.בי.אי בתגובה: "ב-2018, התקופה אליה מתייחס דוח הרשות, תחום המטבעות הדיגיטליים היה עדיין חדשני, ולא הייתה כל רגולציה שהסדירה את הנושא"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

ארגון הטרור שהצטרף לחזית נגד ישראל, והדרישה של גרמניה מאזרחים חדשים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארגון הטרור הסוני "הקבוצה האסלאמית" מצטרף לחיזבאללה בשל המלחמה בעזה, הקואליציה נגד החות'ים לא עומדת במשימה ובגרמניה דורשים מאזרחים חדשים לענות על שאלות על ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות אגד: הרווח הנקי של קיסטון זינק ב-300%

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר ואימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה ● מדור חדש

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

העסקה שתגדיל את פוטנציאל הנפט של קבוצת דלק ב-100 מיליון חביות

הקבוצה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות של 12.3 מיליארד שקל, צמיחה של 2.8% אבל הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-60% ● החברה הבת איתקה צפויה להתמזג עם חברת נפט הפועלת בים הצפוני ● התגמולים לשלושת בכירי קבוצת דלק הסתכמו ב-2023 בעלות מצרפית של כמעט 50 מיליון שקל

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

בנייה חדשה בירושלים / צילום: Shutterstock

תל אביב מול ירושלים: הגרפים שמראים איפה שוק הנדל"ן צומח יותר

לפי נתוני הלמ"ס, אחת משש דירות שהחלה בנייתן אשתקד נמצאה בערים תל אביב או ירושלים, כשבאחרונה מדובר בהיקף שיא של 2.5% מהדירות הקיימות ● אבל כשברקע מגמת ההאטה הכללית, תל אביב הידרדרה למקום חמישי במספר העסקאות, בעוד שירושלים מובילה בבטחה